בילי שפיר
  פסיכותרפיסטית 

בילי שפיר מכורה נקייה  בהחלמה, 

בוגרת קורס הדרכת 12 הצעדים מטעם הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול ומנחת קבוצות צעדים למעלה משני עשורים.
 

 

בוגרת פסיכותרפיה  ממוקדת התמכרויות ופוסט טראומה במכללת טאותרפיה בראשות דר' אבי מזרחי,
מנחת קבוצות טיפוליות ,
בוגרת המכללה לרפואה אינטגרטיבית מאחדת 
בראשות דר' נאדר בוטו.
מאמנת אישית ועיסקית
בית ספר "עוצמה" שלוחה של אוניברסיטת בן גוריון.
 
מתמחה במשברי חיים, בכל סוגי ההתמכרויות לחומרים או התנהגויות משנות תודעה ומצב רוח:
סמים, אלכוהול, כדורי מרשם, הימורים, מין, תלות יתר, הפרעות אכילה, חרדה, דיכאון,קניות, PTSD ועוד.
 
מלווה מטפלת ותומכת מסורה ומחויבת במכורים/ות ובני משפחתם.
 
אני דוגמא אותנטית
מעניקה השראה ליכולת לקום מתוך שנים של חיים לא מנוהלים, רוויי הרס ופגיעה עצמית, שנים בהן הייתי לפותה בציפורניה של מחלת ההתמכרות,
*לחיים של חופש, נתינה, התמסרות ואהבה*.
 
יודעת מניסיוני כי הכאב והסבל הם מנוע לשינוי, וכי בידינו להעניק לעצמנו את מתנת ההחלמה.
 
אני מאמינה בתכנית באנשים ובהחלמה.
מאמינה
*שכל עוד הנר דולק ניתן* *לשנות*"
 
אני זוכה להעביר  את בשורת ההחלמה לכל מי שפתוח לקראתה.
 
הכל מתחיל בצעד הראשון
שיחת טלפון שתוביל למסע החלמה..
 
*מי שמסתכל החוצה חולם*
*"מי שמסתכל פנימה מתעורר*"
קארל גוסטב יונג
 
מזמינה את כולנו להתעורר לחיים של חופש מהתמכרות פעילה .
באהבה 
הורדה.png
Facebook_vmc2015.png

הסיפור שלי

גדלתי במשפחה עם אמא שסבלה מדיכאון ואבא מרצה. הבית כולו סבב סביב מצבי הרוח של אמא. מגיל צעיר למדתי לזהות מתי להיזהר ממנה ולהתרחק, מתי להרחיק את אחים שלי שלא יעמיסו עליה כי עוד טיפה והיא קורסת, המפלצת תתפרץ והבית יתמוטט. האחראיות כולה הייתה עלי לשמור על שלמות המשפחה והזוגיות של ההורים.

מילדה שמחה, דעתנית, אנרגטית ויצירתית הפכתי לכבויה, כועסת ומבוהלת מבלי יכולת להחזיק דברים בסיסים כמו יצירת קשר עם קבוצת השווים, להתבטא, לנסות חוויות חדשות, ללמוד, לשחק. בבית למדתי שלא מדברים על רגשות שזה מלוכלך ומגעיל חולשה זה מסוכן. התקפי הזעם שהחלו להיות לי סימנו אותי כמשוגעת וחולת נפש ועם הכותרת הזו הסתובבתי רוב חיי.

האלכוהול היה עבורי הפתרון המושלם לשקט בראש ובלב. הבדידות, הריקנות הייאוש והחוסר אמון בעולם היה גדול עלי והאלכוהול אפשר לי כבר בגיל 12 להתנתק ולא להרגיש כלום. בטיפול הפסיכולוגי אליו נשלחתי למדתי לדבר על רגשות מבלי היכולת להתמודד איתם. העומס המשיך לגדול ואיתו הצורך העצום למצוא פיתרון. אלכוהול, פגיעות עצמיות, בולימיה ואנורקסיה שהתחלפו ביניהם הרבה שנים היו עבור החברים שלא נטשו אותי לעולם היו איתי בחושך בבדידות ובשחור. מערכת היחסים שהייתי בה הייתה אלימה בפן הרגשי בצורה שמחקה כל שארית של זהות עצמית שעוד הייתה לי וכשהגיע ההשפלות והאלימות זה כבר לא היה משנה פשוט הייתי ריקה מבפנים.

לאחר ניסיון התאבדות הגעתי לבית חולים איתנים בו חוויתי התעוררות רוחנית בפעם הראשונה כשאני עומדת בתוך חדר שירותים קטן מלא שתן ומסריח וקול פנימי אמר לי בתוך הראש "אווה את לא שייכת לכאן. משו אחר מחכה לך. אל תפחדי. בואי ננסה להתחיל לחיות."

ב 5 שנים האחרונות למדתי לחיות חיים של ניקיון מחומרים, לפגוש את המציאות מתוך אומץ ולא בחרדה. לקחת אחריות על החיים שלי. עבדתי במעון מסילה וברטורנו. ליוויתי אנשים במצבי משבר נפשי בהוסטל לבריאות הנפש. פגשתי את החלקים המפורקים שלי וחיברתי אותם בחזרה לפסיפס מיוחד משלי.

 

אני מאמינה שמתוך אהבה, אמונה, סבלנות ותקווה כל אחד יכול להינצל. לחיות חיים מלאים, יציבים ומתוך חופש פנימי ויצירתי.

 

יש לי סיכוי להינצל, אני יודע
אני אוכל להתעורר, להתפכח

אני אוכל עוד לדבר באהבה
על עצמי ועל העיר ועל אשה

 

כבר עכשיו אני פחות כועס
וגל שקט של רגש מתפקע

אמא שרה לבן בלילה
אמא כאן, לידך, כל הזמן

 

אני מרגיש שמשהו משתנה
העייפות תחלוף, האור יעלה

ואז אכיר אותך יקירתי
ומיד תכירי את אותי

 

תמיד פחדתי להשתגע
שהלב יקפא ויתרוקן

יש לי סיכוי להינצל, אני חושב.

אביתר בנאי

הורדה.png
Facebook_vmc2015.png

כתבה בערוץ 11

ילדים הוריים | איירה שיין וד"ר מזרחי