מחלת ההתמכרות

התקשרו

להכוונה טלפונית

או תפנו באנונימיות

קבע עוד היום

פגישת אבחון וייעוץ

אלכוהוליסטים אנונימיים

 

״ביל ווילסון מייסד AA ‘ אמר שאלכוהוליזם קטלני יותר מסרטן הפכנו זאת מחטא למחלה״

״ כאשר חולים מכירים בכך שהעניין המדכא אותם עולה בקנה אחד עם הנושא המרכזי בפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית , הם רואים בחרדה הנפשית שלהם השתקפות של החרדה של האנושות כולה , ומכאן ואילך אינם מתייחסים לחרדה הזאת כאל נוירוזה שראוי להתבייש בה , אלא כאל קורבן שיש להתגאות בו .

הדבר מאפשר להם להתרחק מבחינה רגשית מהבעיות שלהם באמצעות האובייקטיביזציה הרציונאלית שלהן . עמ 37 הרופא והנפש ..

ברוח הפילוסופיה של היידגר טוען קורץ אצל רונאל:

” על אף תפיסת המחלה, אין הכוונה שלאלכוהוליסט יש אלכוהוליזם, אלא האדם הוא אלכוהוליסט”..

אין זו מחלה חיצונית לו שנדבק בה וכך הפנים אותה “אלא זו צורת היותו בעולם ” והשתיינות היא סימן נוסף שלה.

זו אובססיה של המוח: עם רגישות פיזית למשקה נשענו על הצהרתו של יונג ביחס לאלכוהוליזם

השאלה האם התמכרות היא מחלה עוררה ועדיין מעוררת ויכוחים נוקבים בקרב אנשי מקצוע. יש הטוענים שהתמכרות היא אכן מחלה וזאת מתוך גישה רפואית להבנת טבע האדם, ומביאים הוכחות מחקריות לטענה זו. יש כאלו השוללים את הטענה שהתמכרות היא מחלה וזאת מתוך גישה הפוכה, וגם הם מביאים הוכחות מחקריות מוצקות לתפיסתם. אולם אנו משתדלים לא להיכנס לויכוח תיאורטי, אלא לעקוב בפשטות אחר המלצות התכנית. תפיסת התכנית היא אכן פשוטה: ההתמכרות היא מחלה. אלא שאין זה הסבר רפואי. אנו לא מדברים על מחלה גופנית כמו שפעת וסוכרת, שם אפשר להצביע על גורם פולש (חיידק או וירוס) או על אבר גופני חולה. אנו גם לא מדברים על מחלה נפשית כמו פסיכוזה. התכנית מדברת על מחלה תפקודית, כלומר, התפקוד של המכורים הוא תפקוד לקוי בגלל מחלה תפקודית ממנה הם סובלים, מחלת ההתמכרות. התכנית כלל לא מתעניינת מהן הסיבות למחלה התפקודית והאם ניתן לאתר את קיומה ואופייה במחקרים מתאימים. אפשר עוד להוסיף כאן שהתכנית לא מתייחסת אל המחלה כאל הסיבה להתמכרות, וזאת בניגוד להסבר הרפואי מחפש הסיבות. הסיבות להתמכרות לא מעניינות את התכנית, אלא רק הדרך לפתרון.

“עובדה בסיסית נוספת על המחלה היא שזו מחלה כרונית, חשוכת מרפא. ההתמכרות היא מחלה ממושכת שמדרדרת את מצב החולה בהתמדה, ואין לה מרפא מוחלט. אי אפשר להחלים ממנה. במילים אחרות, פעם מכור- תמיד מכור! כמו מלפפון שהחמיץ ולא יחזור להיות מלפפון רגיל, כך גם אדם שהתפרצה אצלו מחלת ההתמכרות לא יחלים ממנה”.

מחלת ההתמכרות אינה סיבה- היא ההתמכרות. מחלת ההתמכרות כמונח אינה הסבר להתמכרות, אלא הסבר לפתרון של ההתמכרות. זהו הבדל מרכזי- התכנית צמחה מתוך סבל של מכורים שמצאו מה עובד עבורם. לא תיאוריה מסבירה וגם לא מחקר של אנשי מקצוע, אלא ידע ממשי של מכורים מתוך ניסיונם הכואב ומתוך תקוות ההחלמה שלהם.

 

מחלת ההתמכרות מתוארת בתכנית כפועלת בשלושה מישורים: פיזי, נפשי ורוחני

הסימפטום המרכזי שלה הוא כמובן השימוש הכפייתי, הבלתי נשלט, בסמים ובכל חומר אחר שמשנה את מצב ההכרה. אבל יש לה עוד סימנים אותם נתאר בהמשך. יש טוענים שמחלת ההתמכרות הייתה נוכחת אצל המכור עוד לפני התפרצות השימוש בסמים. אמנם זוהי טענה שלא נבדקה לגמרי, אבל הניסיון של מכורים רבים מדגים אותה. התפקוד של מכורים רבים היה לקוי עוד הרבה לפני שהם התחילו להשתמש בסמים. השימוש בסמים החריף את התפקוד הלקוי, ובמילים אחרות, החריף את המחלה, או שהוא מבטא את החרפתה. וזוהי עובדה בסיסית על מחלת ההתמכרות- היא מחלה מתקדמת, מחריפה עם הזמן. ככל שהזמן עובר מצבם של המכורים חמור יותר, מבחינת השליטה וההרס שהמחלה מביאה לחייהם. זו עובדה שצריך להדגיש בפני המטופלים- הם סובלים ממחלה מתקדמת שהתחילה כנראה עוד לפני השימוש הראשון שלהם בסמים ושסופה מוות תוך כדי סבל.

עובדה בסיסית נוספת על המחלה היא שזו מחלה כרונית, חשוכת מרפא. ההתמכרות היא מחלה ממושכת שמדרדרת את מצב החולה בהתמדה, ואין לה מרפא מוחלט. אי אפשר להחלים ממנה. במילים אחרות, פעם מכור- תמיד מכור!

כמו מלפפון שהחמיץ ולא יחזור להיות מלפפון רגיל, כך גם אדם שהתפרצה אצלו מחלת ההתמכרות לא יחלים ממנה.

“דת יכולה להיות מוחלפת רק בדת “- יונג לפרויד 1910 (חליפת מכתבים)

“פרויד ליונג על מקרה אוטו גרוס שהיה בטיפולו של יונג  אומר פרויד “בנוגע לגרוס קיבלתי חדשות מגו’נס שנמצא אצלך כעת , בצער רב אין מה לחדש בעניינו של גרוס : הוא מכור ויכול רק לפגוע בצורה חמורה בעניין שלנו “.

מתוך התכתבות וחליפת מכתבים עולה כי יונג לימד את  המטופל האלכוהוליסט שלו שאין מזור לשתייתו , למרות ניסיונות חוזרים ונשנים הוא מודיע לו שאין הוא יכול לטפל בו יותר .

הסיכוי היחידי שלך אם אתה תעבור מהפך דתי או רוחני . כתוצאה מכך הוא  מחפש דרך וכיוון והוא בחיפושיו מגיע לקבוצת  אוקספורד . אכן הוא עובר מהפך והוא מספר על כך לחבר אחר אייבי תאצ’ר .

בתשובתו של יונג לביל כותב-

“הרצון לאלכוהול עפ”י יונג , שווה ערך , ברמה נמוכה יותר , לצמא הרוחני של הוויתנו , לרצון לשלמות , ולאיחוד עם אלוהים .הדרך היחידה הנכונה להשיג זאת היא אם אדם צועד בשביל המוליך להבנה גבוהה יותר  ואז החוויה הופכת למציאות .

יונג מוסיף שניתן להגיע בשלושה דרכים:

1. חסד

2. מגע ישיר עם חברים שחוו זאת .

3. חינוך והכרה מעבר למגבלות הרציונליזציה .

יונג טוען את הטענה הבאה במכתבו לביל :

SPIRITUS -נגד  SPIRITUM-

אדלר גרס ש…….

העמדה של אדלר על אלכוהוליזם היה כי היא האלכוהוליזם הוא אולי סוג של איבר נחיתות  של מערכת העיכול. ” באלכוהוליזם ישנו רכיב מיוחד של הטעם אשר ממלא תפקיד …” (אנסבכר) זה דומה לתפיסת ההתמכרות של  AA ושל וAMA של (האמריקאי Medical Association) העמדה כי אלכוהוליזם הוא מחלה, ואולי אלרגיה ….

המכור הוא בעל תגובה אלרגית לאלכוהול וסמים – ישלו משיכה בלתי ניתנת לעצירה והתנגדות , מרגע שהאלרגיה הופעלה אין לו את היכולת לעצור את השתייה.

ההתמכרות ניתנת לעצירה זמנית בלבד

תפיסת ההתמכרות כמחלה והחצנתה

אפלטון המליץ שבני אדם יעברו תהליך

טיהור כדי להירפא או להירגע ממלנכוליה .

הומור= זהו ליחה או נוזל של הגוף , היוונים חשבו בצורה מאוד מאוד מדעית , שלאדם ארבעה סוגי נוזלים או ליחות בסיסיות , שאי תקינות או אי סדרים בזרימה שלהן או של אחת מהן עשויה לגרום לאדם לשקוע במלנכוליה , מה שאנו מכנים כיום דפרסיה .