התמכרות לתרופות מרשם חוקיות

התמכרות לתרופות מרשם:

שימוש בתרופות מרשם, כולל תרופות להפחתת כאב כרוני, הופך לעתים, אף ללא כוונה או רצון, לשימוש מזיק ואף להתמכרות. שימוש שהחל מתוך סיבה רפואית מוצדקת, צורך בהפחתת כאב, התמודדות עם קושי רגשי, או בהתמודדות עם בעיה פיזית, מתפתח לא פעם לתלות פיזית או רגשית לתרופות, שמלכתחילה בעלות פוטנציאל התמכרותי.

כאבי שיניים, התקררות, קושי להירדם, התאוששות מניתוח, כאבי פרקים, כאבים כרוניים, דיכאון או חרדה, כולם הם דוגמאות למצבים המצריכים נטילת תרופות בין אם באופן קבוע ובין אם באופן זמני.

 

לעיתים הרצון להפיג את התחושה הקשה עלול להביא לשימוש לא נכון בתרופה, לעיתים גם החשש מהתמכרות עלול למנוע מאדם לשנות מינון, למרות הסבל שהוא חש. ואכן קיים גבול עדין בכל הקשור בשימוש בתרופות, בעיקר אלו שיש בהן סכנת התמכרות

תרופות מרשם ניתנות על ידי הרופאים והפסיכיאטרים, על מנת להקל, למנוע או לטפל במגוון תופעות גופניות ורגשיות. תופעות כגון: דיכאון, חרדה, קשיי שינה, הרגעה. על אף העובדה שהרופא או הפסיכיאטר רושמים את התרופה והמינון שלה – קיים פוטנציאל לפתח בחלק מן התרופות, תלות ואף התמכרות שמצריכה גמילה מתרופות. חשוב לציין, שטיפול תרופתי המומלץ על ידי הרופא או הפסיכיאטר, אותו נוטל האדם על פי המינון שניתן ובפיקוח ובמעקב רפואי – אין מתייחסים אליו כהתמכרות, הבעיה מתחילה כאשר נעשה שימוש שלא לפי ההתוויות הרפואיות..

מהי התמכרות לתרופות?

תרופה מוגדרת כחומר (או תרכובת של כמה) שנועד להקל על כאבים וסימפטומים הנובעים ממחלה. התמכרות לתרופות היא שם כולל להתמכרות לתרופות מרשם שניתן לרכוש רק על ידי מרשם רופא, והתמכרות לתרופות ללא מרשם, בין אם משככי כאבים ובין אם תרופות אחרות שניתן לרכוש באופן עצמאי, ללא הגבלה. לא כל כאב ולא כל מצב רפואי זמני המצריך שימוש במשככי כאבים מהווה סכנה להתפתחותה של התמכרות.

מתוך אלו שנזקקו בשלב זה או אחר בחייהם למשככי כאבים, בין חזקים יותר ובין אם פחות, רובם לאחר שחלף הכאב הפסיקו גם עם הכדורים,  אך יש רבים שגילו לאחר הפסקת הכאב,  שההתמכרות חזקה מהם. יחד עם זאת ישנם אנשים שהשימוש הלגיטימי הראשוני הופך לשימוש לרעה ואף להתמכרות. זה קורה כאשר עם הזמן עולה הצורך להגדיל מינון או להקטין את הפרשי הזמן בין נטילת הכדורים על מנת להשיג את אותה תחושה ראשונית שהקלה על הכאב או המצוקה.

תופעות אלו הם סימני אזהרה משמעותיים להתמכרות. סימני אזהרה נוספים הם הופעת סימני גמילה, פיזיים ורגשיים, לאור ניסיון להפסיק את השימוש כגון: רעד בגוף, אי שקט, עצבנות, סימני חרדה ועוד. לבסוף, פגיעה בתפקוד התעסוקתי ו/או החברתי של האדם – הבאה לידי ביטוי בהתרחקות מחברים, בני משפחה וקרובים וכדומה מעידה אף היא על התפתחותה של התמכרות. 

כדי להעמיק בנושא חשוב להכיר את המושגים הבאים:

 שימוש לרעה: הכוונה היא לאנשים אשר נוטלים את התרופות לצרכים שאינם רפואיים, הם יכולים לעשות שימוש יתר וליטול תרופות בהפרזה ובמינון גבוה, מתוך כוונה ליהנות משפעת התרופה ולגרום לעצמם לתוצאות רצויות. לדוגמה, אדם המשתמש לרעה בתרופות שינה או הרגעה, על מנת לחוות הנאה, הרפיה, הקלה. בשימוש לרעה האדם אינו מעוניין בהפסקת נטילת התרופות, וכמו כן גם במידה ויפסיק – לא תהיינה לכך השלכות שליליות עליו.

• תלות בתרופות:  נטילת חלק מהתרופות באופן מתמשך עלולה ליצור תלות גופנית ותלות פסיכולוגית.

מבחינה גופנית – באם האדם פיתח תלות בתרופה, הפסקת נטילתה תגרום לו לחוש תופעות של תסמונת גמילה מתרופות, כגון אי שקט, עצבנות, נדודי שינה ובמקרים מסוימים פרכוסים ומוות.

מבחינה נפשית – האדם ירגיש שהוא חייב ליטול את התרופה על מנת להצליח לתפקד ביום יום שלו. ובמקרים מסוימים גם אם הוא מבין את ההשלכות הקשות והסיכונים, ורוצה להיגמל מהתרופות, החשש מפני התופעות של הגמילה ימנע ממנו לעשות זאת.

• סבילות: לעיתים לאחר שימוש מתמשך בתרופות עלולה להיווצר תופעה הנקראת סבילות. הביטוי הוא בכך שיעילות התרופה הולכת ופוחתת ובעקבות כך נוצר צורך אצל האדם להגביר את המינון ו/או התדירות של נטילתה על מנת להמשיך לקבל את אותן ההשפעות של החומר הפעיל בהן על גופו ונפשו. בעקבות כך ייגרמו גם תסמיני גמילה מתרופות לא קלים עם הפסקת השימוש בתרופה.

לעיתים הרופאים אינם יודעים שהאדם משתמש לרעה בתרופות או פיתח תלות והתמכרות. ובנוסף יש המפתחים שיטות שונות על מנת להשיג את התרופות, דרך זיוף מרשמים ובדרכים שאינן חוקיות שלא דרך הצגת מרשם. על אף שרוב התרופות בהם אדם יכול לעשות שימוש לרעה, או לפתח תלות או התמכרות – נדרשות במרשם רפואי, קיימות גם תרופות אותן ניתן לרכוש בבית מרקחת באופן חוקי וללא מרשם – העלולות לגרום למצבים אלה.

ההשלכות והסיכונים בשימוש בתרופות שלא לפי ההתוויות הרפואיות הן קשות ומסוכנות. לדוגמה תרופות מסוימות בשילוב עם אלכוהול עלולות לסכן חיים.

הגמילה מתרופות והטיפול בהתמכרות:

התמכרות לתרופות הינה התמכרות קשה והיא כוללת מאפיינים גופניים, רגשיים, התנהגותיים וסביבתיים. לפיכך הגמילה והטיפול בהתמכרות לתרופות תתייחס לכל המאפיינים האלה. חשוב לפנות לעזרה מקצועית! גמילה גופנית מתרופות חייבת להתקיים בפיקוח רפואי להימנע מסיכונים.

באם התפתחה תלות והתמכרות לתרופות יהיה צורך בגמילה גופנית מהחומרים הממכרים, לעיתים בשילוב טיפול תרופתי כגון טיפול נגד דיכאון וכמובן טיפול רגשי ופסיכולוגי. לעיתים יומלץ לשלב את בני המשפחה בתהליך הטיפול. במידת הצורך תתקיים עבודה על שיקום מערכות חיים שנפגעו כתוצאה מההתמכרות – כגון שיקום תעסוקתי.

על המטופל להבין את הסכנות הכרוכות בשימוש ללא פיקוח בתרופות ואת החשיבות להמשיך להימצא במעקב רפואי. כך יוכל לשמור על בריאותו הפיזית והנפשית, ולהמשיך לקיים חיים מלאים ומספקים ללא תלות והתמכרות.

לאלו תרופות אפשר להתמכר?

נהוג לסווג את התרופות שעלולות לגרום להתמכרות, כלומר תרופות שאדם עלול להגביר את השימוש בהן למרות שאין לו כבר צורך רפואי בכך, לשלוש קבוצות עיקריות:

תרופות נוגדות כאב:  אלה תרופות הניתנות לשם שיכוך כאבים, הניתנות על מנת להקל על כאבים קשים לעיתים אחרי פציעות או ניתוחים. תרופות משככות כאבים הינן תרופות אופיאטיות (או אופיאדים סינטטיים) המכונות גם תרופות נרקוטיות,, והן נגזרות של אופיום (יכולות להכיל את החומר הפעיל כגון מורפין או קודאין). תרופות כגון: מורפין, אוקסיקוד, מתדון, טרמדקס, פרקוסט, אוקסיקונטין.

 

ללא פיקוח רפואי נכון, שימוש לא מבוקר בתרופות מרשם מפחית את יכולת הסבילות של הגוף כלפי הכאב הראשוני, כלומר קיים צורך להגדיל את כמות החומר או להגביר את תדירות השימוש על מנת לקבל את האפקט הראשוני של התרופה – כלומר שיכוך הכאב, כך שלאורך זמן נוצרת תלות בנטילת התרופה. 

תרופות הרגעה ושינה:  הניתנות לאדם לשם רגיעה והפחתת אי השקט או המתח, חרדה, בעיות שינה, לטיפול באפילפסיה, לעיתים גם ניתנות לאחר אירועים משבריים או בכל מצב אחר המצריך  בתרופות המתבססות על הרפיית שרירים. התמכרות לכדורי שינה נפוצה לא מעט בקרב מבוגרים המתמודדים עם קשיי שינה או בקרב צעירים הצורכים כדורי שינה על מנת להתמודד עם קשיים נפשיים כגון דיכאון. בקבוצה זו נכללים בין היתר כדורי שינה ותרופות נגד חרדה. בתרופות אלה לעיתים נכללים החומרים הפעילים מסוג בנזודיאזפינים או ברביטורטים. תרופות המשתייכות לסוג זה: קסנקס, קלונקס, לוריוון, וואבן, אסיבל, ואליום, פנוברביטל, ותרפות שינה: נומבון, בונדורמין,, נוקטורנו.

 

בדומה למשככי כאבים, השפעתן של תרופות הרגעה טובה לטווח הקצר, אך בטווח הארוך היא מחמירה עוד יותר את המצב הנפשי ונוספות לה סכנות ההתמכרות. כדורי הרגעה, בעיקר ממשפחת בנזודיאפינים, מכילים חומרים המעלים את הסיכון להתפתחותה של התמכרות. כאשר אלו נלקחים ללא פיקוח רפואי מתאים, השפעתם המרגיעה על מערכת העצבים עלולה לגבות מחיר כבד של התרגלות לחומר ובעקבותיו צורך בעליה בשימוש ותופעות של גמילה כשפגה השפעת התרופה.

תרופות ממריצות:  הכוונה לתרופות שנועדו להגברת ערנות או לדיכוי תיאבון, בניהן גם תרופות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז. בחלק מתרופות אלו מצוי החומר בנזדרין שהוא חומר מעורר הגורם להמרצת תפקוד הלב והנשימה ומהווה סכנת חיים בשימוש לא מבוקר. כיום ישנו שוק שחור של תרופות כמו ריטלין, קונצרטה, ויואנס, לטנט ואחרים הנמכרים כסמי רחוב. תרופות הניתנות להגביר ערנות, הן עשויות לגרום לאדם לתחושת אופוריה. וכן ניתנות למטופלים עם הפרעת קשב וריכוז.

 

תרופות נגד דיכאון ו/או חרדה: הניתנות למגוון הפרעות בספקטרום הדיכאוני-חרדתי.

תרופות כגון: פרוזאק (פלוטין, פריזמה), סרוקסט (פאקסט), רסיטל, ציפרלקס (אסטו).

כיצד ניתן לזהות התמכרות לתרופות?

אחת התופעות הנפוצות בקרב מתמכרים לתרופות היא הגברת השפעת התרופה על ידי צריכה אלכוהול או על ידי שילוב עם תרופות מרגיעות אחרות או משככי כאבים אחרים.

זהו למעשה ביטוי אחר לצורך בעלייה בשימוש או בכמות, המהווה את אחד מסימני האזהרה המשמעותיים ביותר בזיהוי התמכרות.

ביטוי אחר להתמכרות ותלות שנוצרה אצל המתמכר לתרופה הוא הצורך בהשגת התרופה בכל מחיר, מצפון, מוסר, הגיון וכדומה, אינם רלוונטיים ומכורים עלולים למצוא את עצמן קונים תרופות באופן לא חוקי, מזייפים מרשמים, מרמים רופאים, הולכים לכמה רופאים פרטיים שונים ועוד.

סימן אזהרה נוסף ומשמעותי לא פחות הוא כאשר האדם נוטל את התרופה, לא על מנת להתמודד עם כאב בעוצמה גבוהה, אלא על מנת "להשתמש" בתחושת הקהיית החושים שמעניקה התרופה, כדי להתגבר על תחושות של חרדה, מתח או דיכאון. ואכן פעמים רבות ניתן למצוא דרכים חלופיות (טבעיות או גם רפואיות אחרות) על מנת להתמודד עם קשיי שינה, כאבים שונים, בעיות בעיכול, בעיות עור, התקררות המצריכה תרסיס אף ועוד. אך כאשר הצורך בתרופה נובע ממקור נפשי, טיפולים חלופיים אלו לרוב אינם רלוונטיים.

טיפול בהתמכרות יכול לכלול גמילה מוחלטת מהתרופה הממכרת לא פעם גם תוך שימוש באמצעים אלטרנטיביים, אך העיקר בטיפול הוא טיפול בקושי הרגשי ובנייה של ערך חיים בריא יותר.

אתם לא לבד!

פנו עוד היום למכללת טאותרפיה של המכללה האקדמית וינגייט בהנהלת ד"ר אברהם מזרחי וקבלו מידע וייעוץ לגבי המטפלים והטיפולים השונים שיזרו לכם: 03-7788766

מאת : ד"ר מזרחי אברהם

המכון הישראלי לטאותרפיה

התמחות בטיפול בכל

סוגי ההתמכרויות

כמו בישראל שבתחילת שנות התשעים החלו קבוצות התמיכה של מכורים אנונימיים לצמוח ולגדול, כך גם באיראן גבר הביקוש להשתתפות בפגישות של "נרקומנים אנונימיים", תנועה שהחלה להתארגן באמצע שנות ה-90, עולה בהרבה על המקומות הזמינים.

ישנם בערך  עורכת 3100 פגישות שבועיות, ב-193 עיירות וערים. 

 

כיום לאחר החשדנות הראשונית ויש לומר ששנים לקח לאירנים לשלטונות להתייחס בסובלנות לקבוצה. בתחילה היה נציג של המשטר יושב עם המכורים במהלך הפגישה למרות שזה נוגד את המסורת של מכורים אנונימיים.

פשוט לא הייתה אז שום אפשרות אחרת לקיים פגישות בגלל החשדנות הרבה, אך הבעיה הפכה כה אקוטית כה חמורה באיראן ששום אידאולוגיה דתית לא הצליחה לבלום את המגיפה ולכן שלטונות איראן נתנו לגוף הכי אמריראי בגישה להיכנס אל תוך ליבת החיים האיראנית

המשבר הדתי הוא קשה עבור האיראנים, כואב, אך הידיעה שמכורים כתבו את התכנית ולא איש דת מקלה עליהם כיום לחיות בשלום עם המכה שאולי בולמת מעט את המגיפה האיומה.

התקשרו

להכוונה טלפונית

או תפנו באנונימיות

ישראל שהיא מדינה דמוקרטית חילונית פלורליסטית עומדת לא פעם אל מול הדילמות של מה מקומם של מכורים אנונימיים בתוך המסגרת החברתית שלנו. 

כתבתי לא מעט ואתם מוזמנים לקרוא על הרב טל, הרב גינזבורג ורבים אחרים שיוצאים בתוקפנות רבה נגד שיטת 12 הצעדים.

התוקפנות שלהם מעידה רק על חוסר ביטחון בדת שלהם, חוסר מודעות עצמית לגבי מצבם בעיקר של מכורים למין במגזר החרדי דתי לאומי שמוצאים את עצמם במסגרות של מכורים למין אנונימיים.

אנו רואים את הקונפליקט כאשר הדת וכל הדתות לא מצליחים למרות הידע הרוחני הרב, היהודי קבלי, הסופי מוסלמי, הנוצרי קתולי או פרוטסטנטי עם המגיפה העולמית ועם התמכרות בכלל.

למרחב הזה נכנסו נרקומנים אנונימיים ובתוך המרחב הזה הם ביטלו את הסמכות הדתית ונתנו מענה רוחני, נפשי ורגשי למיליוני בני אדם ברחבי העולם.

באיראן של היום אנו רואים נרקומנים בני 9-10 והלאה, משתמשים בהרואין, בעישון, הסנפה, הזרקה ועוד.

ההרואין מכונה גם "קוק פרסי" ובשנות ה-90 היה נפוץ ביותר בישראל.

קבע עוד היום

פגישת אבחון וייעוץ

תן לעצמך הזדמנות וצור קשר עכשיו – את\ה לא לבד!

אנשי המקצוע והמומחים שלנו ישמחו לסייע הטיפול מותאם אישית. השאר/י פרטיך ונחזור אליך בהקדם האפשרי או פנה/י

 

אלינו בטלפון: 03-7788766