מהו מצב עכבר-12 הצעדים

 

מהו מצב ע.כ.ב.ר ומה הסכנה הטמונה בו למכורים נקיים ?
 
מכור נקי חי על פי ערכים ועקרונות של שיטת 12 הצעדים, גישה זו מנסה להרחיק את המכור הנקי ממצבים בעייתיים, ממקומות לא מיטיבים, מאנשים שמסבים לו נזק נפשי פיזי או רוחני, ומדברים מסויימים שהוא עושה שמזיקים לו.
גישת 12 הצעדים מדגישה את הצורך לשמור על מצב רוחני, נפשי רשי ופיזי תקין כדי לא ליפול שוב. נפילה היא אינה תאונה מקרית, יש תהליך לפני הנפילה חזרה לסם, חזרה לאלכוהול, חזרה להימורים, חזרה לאכילה רגשית או לכדורי מרשם.
הרבה פעמים נדרש המכור לזהות מהם המקומות, דברים ואנשים שלו, מהם מצבי הסיכון שלו, עליו להימנע מהם כמו מאש לעיתים, מכיוון שהנפילה יכולה להיות מיידית עד כדי מוות.
מאוד יכול להיות שהמקומות של אחד זה הבית של הוריו, או של עיר מסויימת או של שכונה מסוימת, או מכולת מסויימת או רחוב מסויים, יכול להיות גם מקום בתודעה.
אנשים יכולים להיות האימא של מישהו או אשתו, או אביה של מכורה מסויימת או קשר רגשי עם בן זוג.
החיים הם דינמיים, אנחנו בתנועה כל הזמן והחיים הם מפגישים אותנו אין ספור פעמים, עם אתגרים, קשיים, קונפליקטים, התמודדויות כאלה ואחרות.
 
ע. כ. ב. ר- הוא מצב סיכון הוא אחד ממצבי הסיכון הקטלניים ביותר עבור רבים מהמכורים הנקיים.
עייפות, כעס, בדידות רעב
 
כאשר מכור נקי נמצא במצב כזה הוא במלתעות של מחלת ההתמכרות וההרס העצמי שלו בשיא כל הזמנים. זה מצב שיכול להוביל לאיבוד שפיות, להתקף זעם, להתקף פסיכוטי, לשימוש בסמים, והוא מונע על-ידי כוח של מרדנות הרבה פעמים וחיפוש תשומת לב ממישהו שיוציא את המכור מתוך הרחמים העצמיים או הייאוש והדיכאון אליו הוא נקלע.
 
למכורים נקיים אסור לעשות החלטות אם הם במצב ע.כ.ב.ר אסור להם לשנות דברים מתוך המצב הרגשי הזה, אסור להם להגיב מהמקום הזה,  התוצאות יהיו הרסניות תמיד, אנו מקבלים תוצאות שליליות, הפוכות ממה שאנו רוצים וצריכים, כדאי לשאול את עצמנו מספר שאלות:
 
עייפות:
מכורים לא יודעים כאשר הם נקיים לחיות חיים מנוהלים פיזית לדעת לישון בזמן ולקום בזמן. לעיתים לוקח מספר שנים עד שהשינה מתאזנת. ולכן צריך להיות בתשומת לב לנושא הזה של מנוחה ושינה.
 
שאל/י את עצמך :
האם ישנתי טוב בלילה ?
האם אני עובד לפי סדר יום או זורם עם היום ללא גבולות?
מתי לאחרונה שמתי לב לאנרגיות שלי?
על מה ועל מי אני מבזבז אותם?
כאשר אני עונה לעצמי, בכנות, על השאלות הללו, אני יכול לנקוט בפעולות על מנת להחזיר לעצמי את האנרגיות הנדרשות לתפקוד היומיומי. לא רק להתקיים, אלא לחיות וליהנות!
 
כעס:
כעס וטינה הם כמו שתיית כוס רעל לנשמה, מכורים לא יכולים לשאת רגשות עוצמתיים לאורך זמן, וכעס הוא אחד ממצבי הסיכון החמורים ביותר שקיימים, פעולה מתוך כעס ועייפות יכולה להיות הרסנית, קטלנית בלי יכולת לתקן. מכורים לא יודעים לפעול באווירה טעונה הם הראשונים שמאבדים שליטה ולכן הם צריכים להיות מסוגלים לבקש עזרה כפי שהצעד השני,  מתכנית 12 הצעדים מציעה ולפרוק מייד את הכעס.
הכלי המרכזי שיעזור למכור כאן הוא : "שחרר ותשתחרר"
 
שאל/י את עצמך :
 
האם אני מרצה אנשים?
האם אני מנסה להדחיק את הכאב שלי?
האם אני לא יודע לשים גבול כאשר צריך?
האם אני פוגע בעצמי?
האם אני מרגיש אשמה?
האם אני עובד בעבודה שאני לא אוהב?
האם אני חי חיים שאני לא אוהב?
האם אני עם אנשים שלא טוב לי איתם?
האם אני רחוק מהכוח העליון שלי?
האם אני מאמין שכוח וכעס הכרחיים לחיים?
האם מה שאני עושה עכשיו מכניס אותי ללחץ?
האם הלחץ הזה עלול לגרום לי לכעוס?
חשוב למצוא סיבות שמובילות לכעס וחשוב לתת לכעס שלנו
ביטוי בדרך הלא פוגענית!
 
 
בדידות:
מכורים נוטים לחיות חיי סתר ובדידות בהתמכרות הפעילה שלהם, אך בניקיון המשחק צריך להשתנות.
תכנית 12 הצעדים מאמינה בתפיסת ההתמכרות כמחלה, היא מאמינה שיש כוחות של המחלה, והכוחות הללו רוצים לבודד את המכור הנקי כי רק שם יש ביטוי ליכולת של המחלה לכבוש את נפשו ורוחו ולשלוח אותו לשימוש נוסף אולי לכלא אולי לבית סוהר.
אנשים מרחיקים את היכולת של המחלה, חברותא חזקה היא מקור לכוח, לשפיות, לעזרה, לתמיכה, לתקשורת, לסעד, ואז למחלה אין מקום לביטוי. כאשר מכור נמצא עם מכורים נקיים אחרים בקשר צמוד ומשתף אותם על הלך רוחו, לרוב הוא ייצא מריכוז עצמי שזהו למעשה הביטוי לתחושת הבדידות העמוקה.
האם יש לי קשרים אינטימיים עם מכורים נקיים אחרים?
מתי בפעם האחרונה תקשרתי עם מישהו ומי זה היה?
האם יש לי חונך?
האם יש לי מטפל/ת.
האם אני בקשר עם משפחתי?
האם במשפחה יש  תקשורת חיובית או שלילית?
האם אני הולך באופן קבוע לפגישות של מכורים אנונימיים, או אלכוהוליסטים אנונימיים או לקבוצת הבית שלי?
האם אני עושה שרות?
איפה אני מרגיש יותר בנוח: לבד או כאשר אנשים נמצאים סביבי?
האם אני מאמין אנשים שסובבים אותי?
האם יש לי סודות, סודות מרחיקים אותנו מאנשים, גורמים תחושת ניכור, גורמים בושה, גורמים לכל אדם לחוש מנוכר בעולמנו ומובילים מכורים לחווייה של בדילות קיומית?
מכאן אני יכול לפנות לאנשים שיש לי אתם תקשורת מיטיבה ולבקש עזרה במידת הצורך. ואם אין לי כאלה? זה הזמן לעבוד על הקשרים בחיי!
 
רעב:
בדרך כלל מכורים לסמים ואלכוהול מחליפים את ההתמכרות שלהם בשלבים הראשונים וגם המאוחרים באוכל. אוכל מעניק נחמה, אוכל מפריש דופמין, אוכל מעניק תחושת נירוונה תחושת מלאות.
 
אבל גם כאן למכורים אין חיים מנוהלים הם יכולים לא לאכול כל היום ולהגיע בלילה לבולמוס אכילה של שעות.
האוכל מעניק להרבה מהם את היכולת לווסת את מערכת השינה, ולכן רבים מהם עוצרים את עצמם דרך האוכל.
אבל שילוב של בדידות, רעב, עייפות, וכעס זהו שילוב קטלני.
בשלב הזה האוכל הוא חיים אנו חייבים בשלב הזה לאכול לעצור את תהליך ההרס העצמי והאוכל הוא חשוב כי האדם יוצא מהפינה שלו ברגע שהוא אוכל. זה לא הזמן לדיאטה, לחיים בריאים או לרעיונות כאלה ואחרים.

שאל/י את עצמך :

 

 
מתי אכלתי בפעם האחרונה ומה?
האם הרעב שלי הוא רגשי או שהגוף שלי דורש מזון?
ואם אני מזהה שרעב שלי הוא נפשי, רוחני, רגשי אני חוזר לשאלות קודמות ( עייפות, כעס, בדידות) ורואה מה עלי לעשות בנדון.
מומלץ לכולנו לערוך כל יום את הצעד העשירי של מכורים אנונימיים חשבון נפש, יומי.
 
זו דרך חיים ובדרך הזו אתה במסע, במסע לעבר עצמך לעבר האהבה שבך ולקבלה עצמית.
הכי חשוב זהו מסע להיות חופשי ממקומות דברים ואנשים, לא להיות תלוי בהם ולא להזדקק לאישור של אף אדם.
זהו חופש אמיתי

ד"ר מזרחי אברהם

מתוך הספר: 

מכתבים 

זיגמונד פרויד

:ד"ר מזרחי אברהם