קרל יונג -מכללת טאותרפיה

 

קרל גוסטב יונג היה ועדיין אחד האנשים המשפיעים ביותר על ביל ווילסון ועל תפיסת התוכנית לגבי יסודות שונים של חיי הנפש והתכנית של 12 הצעדים .

 

הכל החל עצם פנייתו של רונלנד האזרד  ליונג ובה יונג אמר לו לאחר מספר פעמים שטיפל בו והוא כשל בטיפול הגמילה מאלכוהול, יונג אומר לו שאין הוא יכול לעזור לא בשום אופן וצורה והוא חייב לחפש עזרה במקום אחר, לדעתי אמר לו יונג "אתה אלכוהוליסט חסר תקנה"  אתה צריך שיקרה לך איזה שהוא נס כדי שיעזור לך לצאת ממצב זה של אלכוהוליזם.

 

בפירמידה של תוכנית 12 הצעדים מצוינים ארבעה יסודות מרכזיים , אותו סמל הוא בהשפעתו של יונג ותפיסתו , יונג האמין בסמלים בכוחם של מנדלות וכיוצא בזה .

 

ואכן הסמל מורכב ממספר אלמנטים מרכזיים שמבהירים במעט את תפישת הצעדים והתוכנית .

 

 

עצמי. אלוהים. שרות. וחברה. כל אלו אמורים להוביל לרצון טוב וממנו לחופש שתוכנית 12 הצעדים מציעה .

 

 

 

 

מספר מושגים יונגיאניים מרכזיים הם

 

לא מודע האישי -  זהו מעין שילוב של , הסמוך למודע והלא מודע הפרוידיאני , מדובר אם כן על : תוכן מנטאלי שאינו מעניינו של המודע ,, או שנשכח מהמודע אך אפשר להעלותו למודע , הוא נשמר בלא מודע האישי .

 

לא מודע הקולקטיבי – הוא כולל את סך כל  החוויות שהצטברו במשך דורי דורות של קיום הגזע האנושי לרבות ההיסטוריה של המין האנושי ,, וההיסטוריה הקדם אנושית ונשארו כעקבות זיכרון במוח האדם .

 

פרדיספוזציה – נטיות

 

עקבות זיכרון אלו מן העבר הקדום עוברים בתורשה והם מושרשים באדם כנטיות .

 

להיסטוריה האישית אין כמעט השפעה על הלא מודע הקולקטיבי  , וראה כי הוא תופעה אוניברסאלית המשותפת לכל בני האדם .

 

על הלא מודע הקולקטיבי שהוא היסוד , הגזע המושרש , של האישיות עליו בנויים המבנים האחרים של האישיות , האני והלא מודע האישי .

כל מה שהאדם לומד מניסיונו מושפע מהלא מודע הקולקטיבי , המנחה את חייו , את התנהגותו מראשית חייו .

 

ארכיטיפ

 

האריכי טיפ הוא התמונות הכלל אנושיות הרדומות , המרכיבות את הלא מודע הקולקטיבי , הם ידועות כארכיטיפים .

התמונות הקמאיות הן הצורות הדימוי הקדומות והכלליות ביותר של האנושות הן

 

" רגש ומחשבה כאחד " .

 

∙יש להן חיים משלהן , חיים עצמאיים , בערך כשל " נשמות חלקיות "

 

∙" עכשיו גם מצאנו את המושא שבוחר הליבידו לאחר שהשתחרר מצורת ההעברה האישית האינפנטילית . "

 

∙" הליבידו צונח במורד שיפועו אל מעמקי הלא מודע ומחיה שם את מה שהיה רדום עד כה "  .  

" הוא גילה את האוצר הגנוז שממנו הייתה האנושות שואבת מקדמת דנא , שממנו הייתה מעלה  אלים ודמוניים ".

 

∙" אותן אידיאות חזקות ואדירות שבלעדיהן האדם חדל להיות אדם "

 

 

 

הארכיטיפ - הם אפוא  דימויים של אובייקטים , או של מצבים שהאנושות , על תרבויותיה השונות חוותה אותם תדיר והם נשמרים כמשקעים בזיכרון האנושי .

 

ארכיטיפים – הלידה , הגיבור , הילד , אלוהים , אמא אדמה , בעל חיים ועוד

 

ארכיטיפים מסוימים התפתחו מאוד עד לכדי מצב שאפשר לראותם כמבנים עצמאיים של האישיות .

 

הפרסונה – "המסכה " המסכה שהפרט מאמץ לעצמו בפעילות הגומלין עם החברה זוהי האישיות החברתית המתפקדת בהתאם לציפיות ולמוסכמות חברתיות  והיא משמשת מסווה ל"אני הפרטי ".

 

הפרסונה האידיאית היא מסווה ודמות אידיאלית , דגם זה הוא מעין פשרה בין אישיותו של היחיד לדרישות בעבר ובהווה. 

 

הצל – זהו אותו צד באישיותנו שאותו אנו מדחיקים , משום שאין אנו מוכנים להודות בקיומו .

 

זהו הצד הנחות  והלא רצוי של אישיותנו , או בכיניו של יונג  " החצי האפל " של אישיותנו , המאכלס את הרגשות ואת היצרים הפרימיטיביים הקיימים בנו .

 

"סמלים מיתולוגיים של ארכיטיפ  זה כוללים : שדים , מפלצות , ורשע ועוד.

 

האנימה : זהו החלק הנשי המצוי בגבר , הנוצר בעקבות חוויותיו של הפרט עצמו עם הנשים בחייו , ובעקבות חוויות קולקטיביות של גברים עם נשים במהלך ההיסטוריה האנושית .

האנימה של כל גבר קובעת את יחסו לנשים במהלך חייו ולצדדים ה"נשיים" שלו עצמו ".

 

האנימוס : זהו החלק הגברי מצוי באישיותה של כל אישה ,,,,, שאר האנליזה היא זהה לאנליזה הגברית .

 

האם הגדולה = היא האם המזינה , הטבע הגדול , ביוון קונתה אלת הפוריות , האלות ההודיות של החיים והמוות ועוד מיתוסים שונים ברחבי העולם .

 

SELF - העצמי

 

זהו ארכיטיפ מרכזי ביותר בתורתו של יונג

 

העצמי במובן הרחב היותר , הוא הרובד הפנימי של הנפש , הוא המרכז של האישיות , ה"כוליות" של כל האישיות המודעת והלא מודעת .

 

האגו = הוא המרכז של האישיות המודעת , העצמי הוא המרכז העמוק יותר של האישיות הארכאית , הקדומה , הוא הגרעין של ההוויה שלנו ודוחף אותנו לאינדיבדואציה .

 

הצל= האגו מטיל צל , כל מה שמנוגד לאגו שמבייש אותו , אותם חלקים אפלים בנפש חלקים אסורים , חלקים טמאים , מכוערים , אנטי חברתיים וכו' מרוכזים בצל .

 

פסיכוזה = עפ"י יונג פסיכוזה זו תופעה שמתרחשת כאשר ארכיטיפים , עולים מהלא מודע ההתפתחותי וכובשים את האדם .

 

∙      דוגמא = אני גיבור > אני אלוהים > אני היטלר .

 

 

יונג גורס שהאישיות לעולם אינה חדלה להתפתח , בניגוד לפרויד וזהו יסוד מרכזי בתורתו של יונג .

 

יונג האמין שעד גיל ארבעים לערך האדם מקדיש את עצמו ואת אנרגיית הליבידו לפעילות קיומיות כגון : עבודה קריירה , בית , חתונה וילדים וכו' .

 

בערך בגיל ארבעים חל מפנה בחייו והוא דרמטי , ואם בעבר הונע בעיקר ממניעים ביולוגיים , עתה האדם מונע ממניעים רוחניים תרבותיים בעיקר .

יונג האין שכל אדם שואף להרמוניה פנימית . כדי להגיע לשלמות זו על האדם לטפח את הניגודים ( גם הקונפליקטים ) הקיימים בו לרבות אלו שבלא מודע .

 

דוגמא : אישה צריכה לטפח את האנימוס שבא ולהכיר בו וכ"ל הגבר עם האנימה .

 

אינדיבידואציה – לתהליך זה קרה אינדיוודואציה , בו שאיפת הדם להגיע לארגון פסיכולוגי מאוזן של כל הניגודים והסתירות בנפשו . 

 

משהצליח האדם להגשים מטרה סו להגיע להרמוניה , נשלם התפתחותה של האישיות הייחודית שהיא ישות פסיכולוגית , המשלבת בתוכה את כל המרכיבים המנוגדים של האישיות , מבלי להדגיש את האחד  על חשבון האחר . 

 

ישות זו היא העצמי

העצמי הוא ארכיטיפ בפני עצמו המעניק ומקנה לאישיות אחידות , שיווי משקל ויציבות .

 

יונג סבר שתכלית החיים  הינו מתן ביטוי לכל חלקי האישיות ויצירת הרמוניה ביניהם . כמו כן סבר כי החיים אינם מתנהלים באופן מקרי אלא יש להם  " מטרה " .

 

אמונה - הפרט זקוק לאמונה  מכיוון שהיא מעניקה לו את היכולת להגיע לשלמות  וזה בניגוד מוחלט לדעתו של פרויד .

 

ליבידו = יונג בשונה מפרויד שראה את הליבידו כאנרגיה מינית הפועלת עפ"י עיקרון העונג אלא כ" אנרגיית חיים כללית שהיא המקור לתהליכים נפשיים שונים וממנה נובעות משאלותיו ושאיפותיו , נטיותיו ועמדותיו של האדם .

 

 

תמנוס= מקום קדוש = יונג ראה את החדר הטיפולי ככזה  מקום קדוש , בעל מאפיינים רוחניים תיאולוגיים .

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ד"ר מזרחי אברהם

מייסד ומנהל את

המכללה לטאותרפיה