הפרעות אכילה

הפרעות אכילה כוללות בעיקר את של התסמונות- אנורקסיה נרבוזה, בולימיה נרבוזה ואכילת יתר (אכילה כפייתית\ אכילה רגשית). האדם הסובל מהפרעת האכילה מתמודד עם קשיים מבחינה נפשית וגופנית. הפרעות אכילה הפכו נפוצות יותר ויותר בשנים האחרונות, כאשר רבים סובלים מהן - הפונות או הפונים לטיפול עצמם, אך גם בני המשפחה.

סימנים המצביעים על אפשרות להפרעת אכילה:

* שינוים בהרגלי האכילה

* אכילה מוגברת או מצומצמת

* דיאטות חמורות

* משקל ירוד

* הקאות או שימוש במשלשלים 

כל אלו יכולים להיות מלווים לחץ ומתח, אך פעמים רבות אין תסמינים נוספים פרט לאכילה ואף ההפך - התפקוד היום - יומי מצוין.

 הפרעות אכילה הן שם כולל למספר תופעות המתבטאות בשינוי בהרגלי האכילה. למעשה, תחת הפרעות אכילה מוכרות שלוש הפרעות מובחנות:

מאת : ד"ר מזרחי אברהם

המכון הישראלי לטאותרפיה

התמחות בטיפול בכל

סוגי ההתמכרויות

* אנורקסיה נרבוזה - מתאפיינת בשקילה חוזרת ונשנית, מיעוט אכילה לעיתים במקביל לפעילות גופנית רבה, כאשר אבחנה נקבעת כאשר ניכר אובדן משקל ניכר של למעלה מ- 15% מהמשקל התקין. 

*בולימיה נרבוזה - מתאפיינת בבולמוסי אכילה המתרחשים במקביל לפעולות התרקונות בין אם הקאה, שימוש במשלשלים או פעילות גופנית מרובה. בלומיה נרבוזה אינו מאופיינת בהכרח בירידה חדה במשקל.

 

*אכילת יתר - או בשמה הלועזי Being eating מתאפיינת בבולמסי אכילה - כלומר אכילה של כמויות מזון גדולות, ללא תחושת רעב ושלאחריהם בדרך כלל נחווית תחושה עצמית של גועל. הפרעת אכילה זללנית אינה מאופיינת בפעולת התרוקנות (כמו בבולימיה נרבוזה) ולרוב נעשית בסתר (לאור תחושות אשמה ובושה).  

אנורקסיה נרבוזה היא הפרעת אכילה המאובחנת באמצעות הקריטריונים הבאים: הגבלה חמורה של צריכת קלוריות המובילה לירידה במשקל, פחד קיצוני מהשמנה גם כאשר משקל הגוף נמוך, ועיוות בתפיסת משקל הגוף. לסובלים מהפרעה זו משקל הגוף הוא בעל השפעה מרכזית על הערכה העצמית וניכרת חוסר מודעות להשלכות המסוכנות שיש למשקל הגוף הנמוך. מבין ההפרעות הפסיכיאטרית זו נחשבת להפרעה בעלת אחוזי התמותה הגבוהים ביותר, כאשר שיעורי התמותה במהלך 10 השנים הראשונות של המחלה מגיעים ל-10%. אנורקסיה נרבוזה היא מחלה מורכבת בעלת גורמים גנטיים, אישיותיים ומשפחתיים, כאשר נהוג לייחס לאנורקסיה גם מרכיב תרבותי. החברה המערבית מקדשת מבנה גוף רזה כאידיאל יופי נשי, ואכן כ-90% מהסובלות מההפרעה הן נשים, ובעיקר נערות בגילאים  13-25. מעריכים כי כ- 1% מכלל המתבגרים בחברה המערבית סובלים מהפרעה זו. 

כיצד ניתן לזהות סימנים למטופלת טיפוסית הסובלת מאנורקסיה?

לרוב מדובר באישה צעירה או נערה, אשר נמצאת בתהליך של דיאטה ונראית רזה, לעתים אפילו רזה מאד, ונושא משקלה מאד מעסיק אותה. מאפיינים שכיחים נוספים:

  • ריבוי דיאטות

  • תקופות בהן לא מופיע המחזור או מחזור לא סדיר

  • עיסוק מרובה בפעילות גופנית

  • שקילה חוזרת ונשנית וכאשר עולה במשקל תעשה פעולות מידיות לירידה בחזרה

  • שאיפה חוזרת ונשנית, עיקשת ובלתי נשלטת להפוך לרזה

  • עיסוק מתמיד במראה ודימוי גוף נמוך

  • הסובלות מאנורקסיה עשויות להכין ארוחת מלכים לבני המשפחה, אך הן  עצמן יישארו בשליטה ולא יאכלו כלל או שיאכלו מעט

בנות רבות הסובלות מתופעות אלו פונות לטיפול, שכן הן חשות כי איבדו שליטה על הרגלי האכילה שלהן או על חייהן בכלל. חשוב לדעת כי הפרעות האכילה מהוות סימפטום למצוקה רגשית כלשהי והיא למעשה הבסיס האמיתי להופעתן. לכן, טיפול נכון מתמקד ראשית כל בסימפטומים הגופניים אך לא מתעלם מהגורמים הרגשיים ולכן בהמשך הטיפול מושם דגש על מקורות הבעיה.

מתי מגיעים לטיפול?

להלן כמה תופעות או סימנים היכולים להעיד על קיומה האפשרי של הפרעת אכילה ואנורקסיה, ועם הופעתן יש לשקול פנייה לפסיכיאטר או פסיכולוג לשם אבחון וקבלת סיוע מקצועי:

  • תנודות במצבי הרוח (מצב רוח ירוד המתחלף במהירות עם מצב רוח גבוה)

  • חוסר בחיוניות 

  • הפרעות בריכוז

  • עיוות דימוי הגוף

  • התפרצויות זעם

  • דיכאון

  • איבוד משקל מאסיבי

  • הפסקת המחזור החודשי אצל נשים

  • איבוד מינרלים וויטמינים חשובים

  • שימוש במשלשלים

  • במשך הזמן עלולים גם להופיע סימנים למחלות לב ולאוסטיאופורוזיס (צפיפות עצם נמוכה)

כאמור, סימנים אלו יכולים להיות נורת אזהרה אדומה לקיומה של הפרעת אכילה מסוג אנרוקסיה נרבוזה. אם הופעתם מוכר לך לגבי עצמך או אחד הסובבים אותך, חשוב לפנות ללא דיחוי לאבחון וטיפול.

בולימיה נרבוזה היא הפרעת אכילה המאופיינת בהתקפים בלתי נשלטים של זלילה. הסובלת מהפרעה זו, נוהגת לצרוך כמויות מזון גדולות בזמן קצר,  אשר לעיתים מלוות בביצוע פעולות של ריקון הגוף, כמעין טכס של היטהרות לאחר הזלילה הבלתי נשלטת.

האמצעים לביצוע אותה "התרוקנות" הם בדרך כלל הקאה, שימוש במשלשלים או משתנים או לחלופין, צום ארוך או פעילות גופנית מרובה. חשוב לציין כי לאחר התקפי אכילה (הקרויים גם בינג'ים או בולמוסים) לא חייבת להופיע פעולה של ריקון, אז יופיעו רגשות אשמה, בושה ועלבון קשים על חוסר היכולת להתאפק ללא הקאה.

מומלץ לפנות להתייעצות ובירור הסימנים המופיעים בהפרעה, אם עולה חשש כלשהו לקיומה. אבחון וטיפול נכון, יכולים למנוע את הפגיעה הפיזית הצפויה עם התפתחותה של ההפרעה (כפי שיפורט בהמשך) וכן את המצוקות הנפשיות הנלוות אליה. הקליניקה מציעה לך שיחת טלפון ראשונית, ללא התחייבות, בדיוק עבור מטרה זו.

כיצד ניתן לזהות סימנים למטופלת הטיפוסית הסובלת מבולמיה?

כבשאר הפרעות האכילה, מרבית המטופלות הן נשים (אחוז הגברים נמוך עוד יותר לעומת האנורקסיה), בעלות דימוי גוף נמוך - המטופלת הטיפוסית תתלונן שהיא אינה יפה או מושכת מחד, אך אינה שולטת בהתקפי הזלילה מאידך. בשונה מאשר באנורקסיה, בה הנשים סובלות מתת משקל, הבולימיה נפוצה בקרב כל המשקלים ומבני הגוף, ורוב הסובלות מהפרעה זו דווקא נמצאות במשקל תקין או במשקל עודף ביחס לגילן וגובהן. פעמים רבות הסובלת מבולמיה חשה כי התקפי האכילה אינם נשלטים ועומדת מולם חסרת אונים. אם את מזדהה עם תחושות אלו ומעוניינת להשיב את השליטה חייך ולשוב ולהרגיש טוב עם עצמך וגופך, אנו ממליצים על פניה לטיפול. אל תהססי ופני אלינו בהקדם ונשמח לתת לך מענה דיסקרטי, אמין ומקצועי.

להלן תופעות וסימנים היכולים לעורר "נורה אדומה" לקיומה של בעיה:

  • סימפטומים נפשיים: התפרצויות זעם, דיכאון, עייפות כרונית, דמוי גוף נמוך, במיוחד בכל מה שקשור למשקל.

  • סימפטומים התנהגותיים: אכילה המאופיינת בהתקפי בולמוס (זלילה מהירה), לעיתים הימנעות מאכילה משותפת (חברים, בני משפחה), גניבת מזון, העלמות לא מוסברת של מזון בכמויות גדולות, שתיה מרובה וביקורים תכופים בשירותים.

  • סימפטומים פיזיים: שיניים פגומות, התפוצצויות כלי דם, חולשה, פעילות לבבית לא סדירה.

הסכנות הטמונות בהפרעה זו הן שיבוש איזון המלחים בגוף, פגיעה בשיניים (בגין חומצות הקיבה, הנובעות ממגע עם השניים דרך ההקאות באם יש הקאות), ועוד.

בולמיה נרבוזה נחשבת בציבור, שלא בצדק, כמסוכנת פחות מהאנורקסיה. הסכנה הטמונה בהפרעה זו רבה, היא נפוצה יותר מהאנורקסיה, והאפשרות של הסובלת ממנה להסתירה מסכנת עוד יותר את מצבה.

אכילה כפייתית מאופיינת על ידי צריכה בלתי נשלטת של מזון בכמויות משתנות, כאשר התקפי האכילה מובילים לפעמים לעלייה במשקל ולבעיות בריאותיות הנלוות לכך, אך בעיקר לתחושת חוסר שליטה וחוסר סיפוק. ההפרעה מכונה גם "תסמונת זלילה כפייתית"  או Being  Eating ומוגדרת בספר האבחון הפסיכיאטרי כהפרעת אכילה. מבין הפרעות האכילה הקיימות היא הכי פחות מוכרת, אך הנפוצה ביותר בעולם המערבי, כאשר ההערכה היא כי בין 1%-3% מכלל האוכלוסייה סובלים מההפרעה.

כיצד נוכל לזהות אכילה כפייתית?

ניתן לזהות כל התנהגות כפייתית לפי מידת יכולת השליטה בביצוע ההתנהגות. אכילה כפייתית היא בלתי נשלטת ומלווה בתחושה כי היא בלתי ניתנת לעצירה. יכולים להתלוות לה אובססיות, קושי בוויסות דחפים ותחושה כי חייבים לעשות את הפעולה.

תחושת חוסר השליטה מובילה להתקפי אכילה במהלכם האכילה נעשית ללא תשומת לב. אין זה משנה מה אוכלים, האכילה מהירה, אפילו לא נעשית בגלל שהאוכל טעים במיוחד ולא נפסקת כאשר יש שובע פיזי, על כן ההתקף לעיתים מסתיים בתחושת מלאות ומחנק. התקפי האכילה לרוב מלווים בבושה ולכן לפעמים זו התנהגות הנעשית בסתר. לאכילה הבלתי נשלטת מתלווים לרוב תחושות של גועל אשמה ודיכאון. לעיתים יש פגיעה בתפקוד, בעיות שינה וירידה בחשק המיני.

 

מבחינה פיזית ניתן לראות עליה או תנודות קיצוניות במשקל היכולים להוביל לבעיות בריאותיות כגון בעיות לב, סוכרת, קוצר נשימה וקשיים בניידות.

מהם הגורמים לאכילה כפייתית?

לאכילה כפייתית ישנו בסיס רגשי, פיזי ותרבותי. משערים כי בערך מחצית מהסובלים לוקים ברמה כלשהי של דיכאון. תחושות כגון כעס, שנאה עצמית, חרדה, עצב ושעמום קודמות לפעמים להתקפי הזלילה. פעולת האכילה נועדה להפחית את עצמת הרגשות הקשים שנחווים טרם הבולמוס, או שנחווים במהלך היום. בתרבות המערבית אוכל מהווה מקור להנאה ונחמה. הורים נוהגים לפצות בממתקים את ילדיהם ואצל משפחות רבות באמצעות אוכל מעבירים רגשות של אהבה ודאגה. הפנייה לאוכל כגורם מנחם מהווה דרך קלה ומוכרת אותה מכירים עוד בילדות.

שנאה או הרס עצמי גם יכולים להוביל לאכילה כפייתית מתוך ידיעה כי פעולה זו מזיקה לגוף מבחינה בריאותית. גורמים פיזיים יכולים להיות קשורים למנגנוני רעב ושובע לקויים או לנטייה גנטית לדיכאון ולפיתוח התנהגויות אובססיביות היוצרות קושי בוויסות דחפים. דיאטות קיצוניות גם יכולות להוביל לאכילה כפייתית. נוצרת התניה של "הכול או כלום" בנוגע לאוכל. או שעושים דיאטה קיצונית במהלכה כמעט ולא אוכלים או שפורקים עול ואוכלים הכול.

 האכילה הכפייתית יוצרת מעגל בו הפעולה שנועדה ליצור בתחילתה הקלה מורידה בסיומה את מצב הרוח ומערערת את תחושת שליטה. אכילה ללא בקרה משבשת את מנגנוני תחושת השובע ונוצר עם הזמן קושי גדול יותר להבחין מתי הגוף זקוק למזון או להזנה מסוג אחר.

מעניין לדעת כי ניתן לחיות עם הפרעות אכילה, לסבול לתקופה ארוכה, ולא לפנות לעזרה או טיפול, בשל הנטייה של הסובלים מהפרעות האכילה להקטין את מימדי הבעיה, מכאן שלערנות ההורים והמשפחה חשיבות עצומה באיתור הבעיה בזמן ומניעת החמרתה. כך קורה שלפעמים הפונים אלינו הם בני המשפחה, ולעיתים הם אלו אשר בסופו של דבר מביאים את האדם לקבל סיוע.

תן לעצמך הזדמנות וצור קשר עכשיו – את\ה לא לבד!

אנשי המקצוע והמומחים שלנו ישמחו לסייע הטיפול מותאם אישית. השאר/י פרטיך ונחזור אליך בהקדם האפשרי או פנה/י

 

אלינו בטלפון: 03-7788766