top of page

אושו על בורות | נקודת ההתחלה לגילוי האמת היא דווקא ההכרה באי-הידיעה שלנו | ד"ר מזרחי אברהם

מתמטיקה נחשבת לעתים קרובות כתחום של ידע מוחלט ואמיתות בלתי ניתנות לערעור. אולם, כפי שממחיש המפגש בין אושו לבין מורהו לגיאומטריה, גם היא מבוססת על הנחות והשערות שניתן לאתגר. אושו, שהיה סקרן ואוהב לחקור, נהג להגיע לשיעורי המתמטיקה של המנהל כדי ללמוד נושאים מתקדמים, על אף שלא היה תלמיד רשום במגמה. המורה הסכים בתנאי שאושו לא יהיה "מת" בכיתה אלא "חי", כלומר ישתתף באופן פעיל.


אושו על בורו | נקודת ההתחלה לגילוי האמת היא דווקא ההכרה באי-הידיעה שלנו | ד"ר מזרחי אברהם

קורס 12 הצעדים - מכללת טאותרפיה
אושו על בורות | נקודת ההתחלה לגילוי האמת היא דווקא ההכרה באי-הידיעה שלנו | ד"ר מזרחי אברהם

ואכן, כבר בשיעור הראשון אושו מערער על ההגדרות האוקלידיות הבסיסיות. הוא טוען שאין הגיון בהגדרת קו כבעל אורך אך ללא רוחב, או נקודה כחסרת מימדים לחלוטין. המורה, שמעולם לא חשב על כך קודם, מבין שהתלמיד הצעיר צודק. הוא מכיר בכך שמה שהוא מלמד מבוסס על השערות שימושיות אך לא בהכרח נכונות לחלוטין. זהו רגע מכונן עבור המורה, אך הוא גם מאיים על הסמכות שלו ועל יכולתו להתמודד עם הכיתה. לכן הוא מבקש מאושו לא לבוא יותר, על אף הערכתו כלפיו.


המקרה הזה ממחיש את הצורך לאתגר באופן בריא הנחות מקובלות, גם כאלו שנראות מובנות מאליהן. הוא גם מדגיש כיצד מערכת החינוך נוטה להעביר ידע באופן דוגמטי, ללא עידוד מספיק של חשיבה ביקורתית. אושו טוען שאנו סוחבים איתנו "מטען הררי" של ידע שאול והשערות, שעלול לכבול ולהכביד על התודעה שלנו. הפתרון שהוא מציע הוא להכיר בבורות שלנו - כלומר במוגבלות הידע האנושי. זוהי נקודת ההתחלה לחיפוש אחר אמת עמוקה יותר.


לשם כך, עלינו לבחון את "הידע" שצברנו ולזהות מה מבוסס על אמת ומה על השערות בלבד. אין צורך באינטליגנציה יוצאת דופן לשם כך, אלא בתמימות ובכנות שמאפשרות לראות דברים כהווייתם. אם נשכיל לעשות כך, נשתחרר מנטל מיותר ונתקרב לתובנה אמיתית. המהלך של אושו מייצג חתירה לחשיבה עצמאית, מקורית וצלולה, שחיונית להתפתחות אישית ולחברה בריאה. הוא מזמין אותנו להיות סקרנים, לשאול שאלות, לגלות ספקנות בריאה כלפי סמכות חיצונית ולסמוך בסופו של דבר על התבונה הפנימית שלנו.


מתמטיקה ואמת: מה אנחנו באמת יודעים?



מתמטיקה נתפסת לעתים קרובות כמדע מדויק ומוחלט, שמושתת על אמיתות בלתי ניתנות לערעור. היא נחשבת לשפה האוניברסלית של היקום, שדרכה ניתן לתאר ולנבא תופעות בצורה חד משמעית. אולם, מפגש מרתק בין הפילוסוף אושו לבין מורהו למתמטיקה מאתגר תפיסה זו ומציג שאלות מהותיות על טבע הידע האנושי.


סקרנות ואומץ לאתגר הנחות


אושו, בהיותו נער צעיר וסקרן, נמשך לשיעורי המתמטיקה של מנהל בית הספר, על אף שלא היה רשום רשמית לקורס. הוא ביקש להצטרף לשיעורים מתוך רצון טהור ללמוד, וקיבל את הסכמת המורה בתנאי שישתתף באופן פעיל ולא יהיה סביל או "מת" בכיתה.

כבר בהזדמנות הראשונה, אושו הפגין את סקרנותו ואת נכונותו לחשוב מחוץ לקופסה. כאשר המורה לימד את הגדרות היסוד של גיאומטריה אוקלידית, אושו העז לערער עליהן. איך ייתכן קו באורך אך ללא רוחב? ואיך יכולה להתקיים נקודה חסרת מימדים? הקושיות הפשוטות לכאורה חשפו את חוסר ההיגיון שבהנחות שרוב האנשים מקבלים כמובנות מאליהן.


אמת או נוחות? גבולות הידע האנושי


התגובה של המורה לשאלותיו של אושו הייתה מפתיעה ומעוררת מחשבה. לאחר רגע של הרהור, הוא הודה שמעולם לא עצר להטיל ספק באקסיומות שנלמד וששינן במשך שנים. הוא הכיר בכך שהגדרות היסוד של אוקלידס, כמו גם חלקים נרחבים ממה שאנו מכנים "ידע", מבוססים על הנחות פרקטיות ולא בהכרח על אמת מוחלטת.

גילוי זה היווה רגע מכונן עבור המורה, אך גם איים על הסמכות שלו ועל תפקידו כמעביר ידע. הוא חשש מהשלכות הערעור על הנחות היסוד, ולכן ביקש מאושו להפסיק להגיע לשיעורים. אך הזרעים של הספק כבר נזרעו, והמורה לא יכול היה לחזור להיות כשהיה.

האירוע ממחיש את גבולות הידע האנושי ואת הצורך שלנו בוודאות. אנו נוטים לאמץ "אמיתות" מוכרות ונוחות, גם אם הן מבוססות על אדנים רעועים, מפני שהן מספקות לנו תחושת ביטחון ויציבות. אך האם עדיף לדבוק בידע מדומה או להכיר בבורות שלנו ולחתור למשהו עמוק יותר?


הדרך אל האמת: תמימות, תשוקה ובחינה עצמית


אושו טוען שנקודת ההתחלה לגילוי האמת היא דווקא ההכרה באי-הידיעה שלנו. עלינו להסיר מעלינו את המשא הכבד של ידע שאול והנחות מוטעות, שמעכב אותנו מלראות את המציאות בצלילות. ואין הכוונה בהכרח לידע אקדמי או עובדתי, אלא לכל מיני רעיונות ואמונות שספגנו מהסביבה וקיבלנו כאמת ללא עוררין.

התהליך של גילוי עצמי מחייב אומץ, כנות וצניעות. הוא דורש מאיתנו לוותר על הצורך שלנו להרשים אחרים או להיתפס כחכמים ויודעי כל. במקום זאת, עלינו לטפח מבט של תמימות ופליאה, כמו של ילד שרואה את העולם בפעם הראשונה.

זהו מסע שדורש מאמץ ותשוקה אמיתית לחקור את המציאות. אושו מדגיש שלא נדרשת אינטליגנציה יוצאת דופן כדי להבחין בין אמת לכזב, אלא רק רצון טהור לחפש. עלינו לפנות זמן ולהקדיש אנרגיה כדי להתבונן פנימה ולהציב סימני שאלה על כל מה שנראה מובן מאליו.


מדע, חינוך וחשיבה ביקורתית


המפגש בין אושו למורה מעלה תהיות רחבות יותר לגבי אופי המדע והחינוך בחברה המודרנית. גם תחומים כמו פיזיקה, כימיה או ביולוגיה מבוססים במידה רבה על מודלים והשערות שאינם בהכרח אמת מוחלטת. חלק מהתיאוריות הבסיסיות ביותר, כמו תורת היחסות או תורת הקוונטים, סותרות את האינטואיציה ואת ההיגיון הישר.

אולם, מערכת החינוך נוטה להציג את הידע המדעי כעובדות מוגמרות שיש ללמוד ולשנן. התלמידים לרוב לא מעודדים לחשוב באופן עצמאי, לשאול שאלות ולערער על הנחות יסוד. כתוצאה מכך, רבים מפתחים יחס דוגמטי וחסר ביקורתיות כלפי ידע וסמכות. הם חוששים מאי-ודאות, ונמנעים מלבחון את התפיסות הבסיסיות שלהם על העולם ועל עצמם.


מסע אישי אל הבלתי נודע


בסופו של דבר, החיפוש אחר אמת הוא תהליך אישי עמוק. הוא מחייב אותנו לצאת מאזור הנוחות, להתגבר על הפחד מהלא נודע ולהעז לחקור את המציאות בכוחות עצמנו. זוהי הרפתקה מרתקת ומאתגרת, שעשויה לערער את הבסיס עליו אנו עומדים - אבל גם לפתוח בפנינו אופקים חדשים ומרחיבי תודעה.

ככל שנתקדם במסע, ייתכן שנגלה שהתשובות שחיפשנו מצויות בתוכנו פנימה. האמת העמוקה ביותר איננה תלויה בידע חיצוני או בהישגים אקדמיים, אלא בחוויה הישירה והאינטימית של הווייתנו. על מנת לגעת בה, עלינו להסיר את השכבות שמסתירות את מהותנו האמיתית ולהעז להתמסר אל הבלתי נודע.


אומץ לחיות בשאלה


המפגש בין אושו למורה מדגים את הצורך האנושי העמוק לחקור, להבין ולהגיע לוודאות. הוא חושף את חוסר היציבות של הידע עליו אנו נשענים, ואת החשש שלנו להרפות ממנו. אך דווקא ההכרה באי-הידיעה שלנו, בצד האומץ והסקרנות לחקור, מהווה פתח להתפתחות ולצמיחה אמיתית.

כחברה וכיחידים, אנו זקוקים ליותר ענווה אינטלקטואלית וליותר פתיחות מחשבתית. במקום לדבוק בכוח בתפיסות מוכרות, עלינו לטפח גישה של פליאה, של ספק בונה ושל אהבת הלמידה. חשוב שנעודד את הדורות הבאים לחשוב בעצמם, לשאול שאלות ולגלות אומץ לצאת נגד הזרם.

בו בזמן, המסע אל האמת דורש עבודה עצמית מעמיקה. הוא מזמין אותנו להתבונן פנימה, לזהות את ההנחות והאמונות שמגבילות אותנו ולהשתחרר מהן בהדרגה. זהו תהליך שמחייב מודעות עצמית, קבלה עצמית ונכונות להישאר עם חוסר הוודאות.

אולי זו בסופו של דבר מהות החוכמה האנושית - לא צבירת ידע או תארים, אלא היכולת לחיות בשלום עם השאלה הפתוחה. ככל שנהיה מוכנים יותר להכיל את המסתורין של הקיום, כך נוכל לחוות את העושר והיופי שבכל רגע ורגע. האתגר הוא לזכור שכל מה שאנו "יודעים" הוא זמני וחלקי, ושתמיד יש עוד מה לגלות - על העולם, על עצמנו ועל הטבע האינסופי של המציאות.


אושו על בורות | נקודת ההתחלה לגילוי האמת היא דווקא ההכרה באי-הידיעה שלנו | ד"ר מזרחי אברהם


תובנות מרכזיות של אושו:


1. חשוב לחשוב מחוץ לקופסה ולאתגר הנחות מקובלות, כמו שאושו עשה עם הגדרות אוקלידיות.

2. ידע שאול הוא לעתים קרובות השערתי ולא אמת מוחלטת.

3. קבלת הבורות שלנו היא נקודת ההתחלה לחיפוש אחר האמת.

4. לילדים מוטענים לעתים קרובות מידע לא מדויק כאילו היה אמת.

5. לא צריך אינטליגנציה גדולה כדי לראות את האמת, אלא תמימות פשוטה.

6. קשה למורים להתמודד עם תלמידים ששמים את הסמכות שלהם בספק.

7. אנשים נוטים לקבל דברים ללא עוררין במקום לחשוב עליהם ביקורתית.

8. הכרה בבעיה היא צעד ראשון חשוב לקראת שינוי.

9. עלינו לבדוק אם הידע שלנו מבוסס על אמת או על השערות בלבד.

10. שחרור עצמנו מהשערות וידע שאול יכול להוריד מאיתנו נטל כבד.

"החוכמה האמיתית מתחילה כאשר אנו מכירים בתודעה המוגבלת שלנו".

עצות מעשיות של אושו:


1. אל תפחדו לשאול שאלות ולאתגר הנחות מקובלות.

2. בדקו האם הידע שלכם מבוסס על אמת או על השערות בלבד.

3. קבלו את הבורות שלכם כנקודת התחלה לצמיחה ולמידה.

4. למדו להבחין בין עובדות לבין השערות. 

5. פתחו את התודעה שלכם לאפשרות שהאמונות שלכם אולי אינן נכונות.

6. אל תקבלו דברים כמובן מאליו - חשבו עליהם ביקורתית.

\

מנטרות לדיבור עצמי של אושו:



1. במקום "אני לא יודע כלום", תגידו "אני מוכן ללמוד דברים חדשים". 

2. במקום "המורים תמיד צודקים", תגידו "אני יכול לחשוב בעצמי ולהטיל ספק".

3. במקום "אני צריך להיות חכם כדי להבין", תגידו "התמימות שלי מאפשרת לי לראות דברים בבהירות".

4. במקום "עדיף פשוט להסכים עם כולם", תגידו "אני מעז לאתגר הנחות מקובלות".

5. במקום "אני תקוע עם הידע המוגבל שלי", תגיד "אני משחרר את עצמי מידע מיותר ופותח את התודעה".


שאלות מעוררות מחשבה של אושו:



1. האם אתם מרגישים שאתם סוחבים איתכם "מטען כבד" של ידע והנחות? כיצד זה משפיע על החיים שלכם?

2. האם קרה לכם שהעזתם לאתגר סמכות או הנחה מקובלת? איך הרגשתם ומה קרה?

3. כיצד אתם יכולים לטפח גישה של "בורות" או של ראייה טרייה ותמימה יותר כלפי החיים?

4. האם אתם מרגישים שקיבלתם בחייכם מידע לא מדויק כאילו היה אמת? כיצד זה השפיע עליכם? 

5. מה יכול לעזור לכם להבחין טוב יותר בין אמת לבין השערות בחיים שלכם מעכשיו?


בחן את תודעתך:


1. האם אתם מוכנים לקחת פסק זמן, לשים בצד את כל מה שאתם "יודעים" ולהתבונן על דברים בטריות ותמימות?

2. האם תוכלו לאתגר הנחה או אמונה ישנה שלכם השבוע ולבדוק האם היא באמת נכונה או שהיא אולי השערתית בלבד?

3. במהלך השבוע, נסו לזהות מקרה שבו אתם מקבלים מידע כלשהו (מחדשות, מספר, ממורה) מבלי לבחון אותו ביקורתית. עצרו ובדקו את המידע לעומק.

4. בפעם הבאה שמשהו או מישהו מערער על ידע או על סמכות בחייכם, נסו להתבונן בזה בפתיחות במקום להתנגד אוטומטית.   

5. קחו כמה דקות ביום לשבת בשקט ולדמיין שאתם משחררים מעליכם מטען כבד של ידע וציפיות. פשוט שבו בשלווה עם הבורות וחוסר הוודאות.


אושו על בורות | נקודת ההתחלה לגילוי האמת היא דווקא ההכרה באי-הידיעה שלנו | ד"ר מזרחי אברהם

Comentarios


bottom of page