top of page

גאבור מאטה על טיפול בהתמכרויות בצמח האיווסקה - מאת ד"ר מזרחי אברהם

Updated: Jun 24

טאותרפיה מעולם לא המליצה על טיפול בצמחי מרפא, אנו מאמינים בעבודה ו-12 הצעדים ככלי להגיע להישגים רוחניים ולהתעוררות רוחנית עוצמתית וריפוי הטראומה. יש לנו ניסיון רב והצלחה עם הלומי קרב, נפגעי מין, התעללות, הזנחה ועוד. ד"ר מזרחי אברהם מאמין שכאשר רופא, פסיכיאטר, פסיכולוג או עובד סוציאלי מציע תרופה הוא מודה בכישלון הגישה שלו וחייב לומר למטופל שאין לו כלים לעזור לו. גאבור מאטה בכוונת מכוון לא מציע את שיטת הצעדים כי הוא מתנגד ומסתייג מהגישה המצליחה ביותר בעולם. רק ששם אין עבורו שום קרדיט כי היא זמינה לכל אדם ולמרות זאת חשוב לפרסם את מילותיו.


גאבור מאטה על טיפול בהתמכרויות בצמח האיווסקה - מאת ד"ר מזרחי אברהם

גאבור מאטה על טיפול בהתמכרויות בצמח האיווסקה - מאת ד"ר מזרחי אברהם
גאבור מאטה על טיפול בהתמכרויות בצמח האיווסקה - מאת ד"ר מזרחי אברהם

תקציר המאמר: גאבור מאטה על טיפול בהתמכרויות בצמח האיווסקה - מאת ד"ר מזרחי אברהם


טראומה היא הגורם העיקרי להתמכרויות. אנשים פונים להתמכרויות כדרך להתמודד עם כאב רגשי וסבל הנובעים מחוויות טראומטיות. הטראומה אינה האירוע עצמו, אלא מה שקורה בתוכנו כתוצאה ממנו - תחושות של ניתוק, ניכור, סבל וחוסר משמעות. התמכרויות, בין אם לחומרים או התנהגויות, משמשות כפתרון זמני להקלה על תסמינים אלו של טראומה. אך הן אינן פותרות את הבעיה המקורית.


עבודה עם צמחי מרפא כמו איווסקה יכולה לסייע בהתמודדות עם טראומה ובהחלמה מהתמכרות. האיווסקה מסירה הגנות ומאפשרת לחוויות טראומטיות צפות לפני השטח, תוך שמירה על מודעות שהמתרחש הוא זיכרון מהעבר. זה מאפשר עיבוד מחדש של הטראומה בסביבה בטוחה ותומכת, עם נוכחות מרפאת של שמאנים ומשתתפים אחרים. תהליך זה יכול להוביל להבנה עמוקה יותר של הסיבות להתמכרות ולשחרור של כאב רגשי עמוק.


אך האיווסקה אינה חוויה של "סם", אלא תרופה רוחנית שיש להשתמש בה בהקשר טקסי מתאים ועם הדרכה מנוסה. היא עלולה להזיק במקרים מסוימים של מחלות נפש. לצד עיבוד טראומה, היא מאפשרת גם חוויות חיוביות עוצמתיות של התחברות מחודשת לעצמי האמיתי, לאהבה, ליופי ולאומץ הטמונים בתוכנו. בכך היא יכולה להאיץ תהליכי החלמה והתפתחות, אך נחוצה אינטגרציה של התובנות וחוויות אלו לחיי היומיום.


מחקר מדעי בנוגע לשימוש בחומרים פסיכדליים לטיפול בהפרעות נפשיות ובהתמכרויות נמצא בעיצומו. ישנן תוצאות מעודדות במיוחד לגבי השימוש ב-MDMA לטיפול בהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD). הפוטנציאל הטיפולי של חומרים אלו הוא עצום, בהינתן ההגבלות של הטיפולים הרגילים הקיימים. אך יש להשתמש בהם במסגרת טיפולית מובנית ובטוחה.


בסופו של דבר, הקושי להתמודד עם טראומה וההתמכרויות הנובעות ממנה אינו חולשה או כשל אישי. התגובות הפוסט-טראומטיות והפנייה להתמכרויות הן דרכי הישרדות נורמליות של הנפש במצבים קיצוניים. החברה המודרנית עצמה מנוכרת מצרכים אנושיים בסיסיים ובכך תורמת למצוקה נפשית. המפתח לצמיחה והחלמה הוא לזהות את הטראומה שבבסיס, לפתח חמלה כלפי העצמי ולבנות לאט קשר מחודש אל העצמי האמיתי. בכך, ההתמכרות אינה נתפסת עוד כ"הבעיה" אלא כסימפטום וכנקודת מוצא לתהליך עמוק יותר של גילוי עצמי וטרנספורמציה.




סיכום מורחב:


טראומה כשורש להתמכרות


טראומה היא הגורם העיקרי להתמכרויות. אנשים פונים להתמכרויות כדרך להתמודד עם כאב רגשי וסבל הנובעים מחוויות טראומטיות. הטראומה אינה רק האירוע עצמו, אלא בעיקר מה שקורה בתוכנו כתוצאה ממנו. היא יוצרת תחושות עמוקות של ניתוק מהעצמי ומהסביבה, ניכור, סבל וחוסר משמעות. כשאדם חווה טראומה, במיוחד בגיל צעיר, הוא נאלץ להדחיק את הכאב והפחד הבלתי נסבלים הכרוכים בה. אך הדחקה זו יוצרת נתק בין חלקים בנפש, בגוף ובזהות. האדם מאבד את התחושה של שלמות ושל קשר אמיתי לעצמו ולזולת.


התמכרויות, בין אם לחומרים או התנהגויות, משמשות כפתרון זמני להקלה על תסמינים אלו של טראומה. הן יוצרות הסחת דעת, שיכוך זמני של הכאב, תחושה מלאכותית של חיבור או תחושת שליטה. אך הן אינן פותרות את הבעיה המקורית, שכן הטראומה עדיין קיימת בגוף ובנפש, מתחת לפני השטח. התמכרויות רק מעמיקות את הנתק מהעצמי ומובילות למעגל קסמים של סבל נוסף, בושה ואשמה עצמית. כדי להחלים באמת, יש להתייחס לשורש - לטראומה עצמה.


צמחי מרפא ככלי להתמודדות עם טראומה


אחד הכלים העוצמתיים להתמודדות עם טראומה הוא עבודה עם צמחי מרפא כמו איווסקה. האיווסקה הוא שיקוי המופק משילוב של צמחים מיערות האמזונס, ומשמש בטקסים של ריפוי רוחני בקרב שבטים שונים באזור מזה מאות ואולי אלפי שנים. בשנים האחרונות הוא הפך פופולרי גם בקרב אנשים ממדינות המערב המחפשים דרכים לצמיחה והתפתחות רוחנית ורגשית.


מנגנון הפעולה של האיווסקה ייחודי בכך שהוא "מסיר מסכות". הוא מאפשר לתכנים, רגשות וזיכרונות שהיו מודחקים לעלות אל פני השטח, כדי שניתן יהיה להתבונן בהם ולעבד אותם ברמה עמוקה. כשאדם נמצא תחת השפעת האיווסקה, המנגנונים ההגנתיים הרגילים של הפסיכיקה שלו מתרככים, וחוויות טראומטיות יכולות לצוף בצורה חיה וישירה. אך בניגוד לחוויה הטראומטית המקורית, כאן יש "מרחב מוגן" - המשתתף שומר על מודעות לכך שמה שהוא חווה אינו מתרחש בהווה, אלא הוא זיכרון מהעבר. זה מעין "ריחוק בטוח" שמאפשר להתבונן בחוויה המכאיבה, להבין אותה, ואף לחוש כלפיה חמלה.


הקונטקסט הטקסי שבו מתרחשת החוויה עם האיווסקה חיוני להצלחתה כתהליך מרפא. המשתתפים נמצאים בסביבה בטוחה ותומכת, מוקפים אנשים אחרים בעלי כוונה דומה. השמאנים המנחים את הטקס יוצרים מרחב קדוש ומוגן, שרים איקארוס (שירי ריפוי), ומציעים ליווי אישי לכל משתתף לאורך הלילה. החוויה האישית נתמכת על ידי אנרגיה קולקטיבית של ריפוי והתעלות. גם אם עולים תכנים מורכבים וקשים, המשתתף יודע שיש לו על מי להישען, ושהוא אינו עובר את התהליך לבד.


חוויות מעצימות של חיבור לעצמי


לצד עיבוד של טראומה, עבודה עם האיווסקה מספקת גם חוויות חיוביות עוצמתיות. רבים חווים דרכה התחברות מחודשת לעצמי האותנטי והמהותי, מעבר לפצעים ולדפוסים ההגנתיים. הם נפתחים לאהבה, ליופי, לחוכמה ולאומץ הטמונים עמוק בתוכם. המפגש עם איכויות אלו של העצמי יכול להיות מרגש ומחולל שינוי עמוק. אדם שזוכה לטעום שוב מהאושר ומהשלמות הטבועים בו, קשה לו יותר לחזור לדפוסים הרסניים של התמכרות והכחשה.


אך צריך לזכור שהאיווסקה אינה "פתרון קסם" וכי היא דורשת עבודה ומחויבות. החוויות והתובנות שצצות במהלך הטקס הן רק ההתחלה. הן דורשות עיבוד והטמעה הדרגתיים בחיי היומיום. לעיתים נחוץ שילוב של טיפול מסורתי ועבודה עצמית מתמשכת כדי לממש את השינוי. אך האיווסקה מהווה זרז משמעותי לתהליך ההתפתחות האישית, ויכולה לתת דחיפה עוצמתית בכיוון ההחלמה.


שימוש מושכל בחומרים פסיכדליים לטיפול


השימוש בחומרים פסיכדליים לצרכים טיפוליים הולך ותופס תאוצה בשנים האחרונות. מחקרים מדעיים מתקדמים בנוגע להשפעתם האפשרית על הפרעות נפשיות שונות. תוצאות מעודדות במיוחד התקבלו בנוגע לשימוש ב-MDMA (הנקרא בשמו ברחוב 'אקסטזי') לטיפול בהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD). ניסויים קליניים מצאו שטיפול במינון מבוקר של MDMA, בשילוב עם פסיכותרפיה תומכת, הביא להפחתה משמעותית של סימפטומים בחולי PTSD, אפילו במקרים עמידים במיוחד.


הסברה היא שה-MDMA מגביר רגשות של אמון, קרבה ופתיחות, ובכך מאפשר למטופלים לגשת לזיכרונות הטראומה בצורה בטוחה יותר מבחינה רגשית, ולהגיע לעומק רב יותר בעיבוד הטראומה. יתרונו על פני טיפולים מסורתיים הוא ביעילותו המהירה והמשמעותית. לאור תוצאות מבטיחות אלו, מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) הכיר בטיפול במינון מבוקר של MDMA בשילוב עם פסיכותרפיה כ"פריצת דרך", ויש אפשרות שבעתיד הקרוב הוא יאושר לשימוש נרחב יותר לטיפול בהפרעות פוסט-טראומטיות.


פוטנציאל דומה טמון גם בחומרים פסיכדליים אחרים כמו LSD ופסילוסיבין (המופק מפטריות קסם). מחקרים ראשוניים מצביעים על השפעה אפשרית שלהם על דיכאון, חרדה ואפילו התמכרויות. כמו האיווסקה, הם מסייעים לשחרר דפוסי חשיבה תקועים, לראות דברים מפרספקטיבה חדשה ולהגיע לרבדים עמוקים יותר של העצמי. כמובן, יש להשתמש בחומרים אלה בזהירות ובמינון מבוקר. לא מדובר ב"סמים" לצריכה עצמית, אלא בכלים טיפוליים עוצמתיים שיש ליישם במסגרת מקצועית ומפוקחת. אך הפוטנציאל הטמון בהם עצום, בהתחשב במגבלות של טיפולים קונבנציונליים רבים ובהיקף הסבל הנפשי בחברה כיום.


חמלה עצמית וחיבור כבסיס להחלמה


הקושי להתמודד עם השלכותיה ארוכות הטווח של טראומה אינו חולשה או כשל אישי. תגובות פוסט-טראומטיות כמו חרדה, דיסוציאציה, פלאשבקים וכדומה הן דרכים נורמליות (אם כי מייסרות) של הגוף והנפש להתמודד עם זיכרונות וחוויות בלתי נסבלים. גם הפנייה להתמכרויות כאמצעי לשכך את הכאב הרגשי היא מובנת ואנושית. כשאדם מנותק ממקורות התמיכה והחוסן הפנימיים שלו כתוצאה מהטראומה, הוא זקוק נואשות להקלה בכל דרך אפשרית.


לכן, המפתח להחלמה אינו להילחם בהתמכרות עצמה, אלא לגלות חמלה ואהבה כלפי החלקים הפצועים בתוכנו שנזקקים לה. במקום לבוז לעצמנו או להאשים את עצמנו על הכאב והמצוקה שאנו חשים, עלינו ללמוד לחבק אותם ולכבד אותם. הם מספרים את הסיפור של הטראומה שאנו נושאים, ורק על ידי הקשבה אמפטית לסיפור הזה, נוכל בסופו של דבר להשתחרר ממנו.


תהליך זה של בניית קשר מחודש אל העצמי דורש סבלנות, נחישות ותמיכה. זהו מסע לא פשוט של היזכרות, עיבוד ואינטגרציה מחדש של כל מה שנקרע ונשבר בעקבות הטראומה. לפעמים נדרשת עזרה מקצועית של מטפל שמבין את ההשלכות העמוקות של טראומה ומיומן בליווי התהליך. לפעמים נדרשת גם תמיכה תרופתית או עזרים טיפוליים כמו צמחי מרפא. אך תמיד נדרשת מחויבות פנימית של האדם עצמו לתהליך ההתפתחות והצמיחה שלו.


המסע חזרה הביתה, לעצמי האמיתי


בסופו של דבר, החלמה מטראומה והתמכרות היא מסע של שיבה הביתה, לעצמי האמיתי והשלם. זהו מסע של גילוי מחדש של האהבה, היופי, הכוח והחוכמה שתמיד היו נוכחים בתוכנו, אך הוסתרו על ידי הכאב. ככל שמתחזקת היכולת שלנו להתחבר לאיכויות הללו ולפעול מהן, כך מתחזקת החוסן הפנימי שלנו ויכולתנו להתמודד עם אתגרי החיים בדרכים בריאות יותר.


כשמגיעים לנקודה בה העצמי האותנטי והאוהב הוא זה שמנווט את חיינו, ולא הפצעים או ההתמכרויות, משהו עמוק משתנה. החיים הופכים קלים ומלאי משמעות יותר. מערכות יחסים הופכות מזינות ומספקות יותר. אנו יכולים להרגיש שייכות אמיתית, הן לעצמנו והן לאחרים. זוהי החלמה אמיתית - לא רק העדר של סימפטומים, אלא נוכחות של בריאות, שמחה וחיבור.


בחברה שלנו, רבים סובלים בשקט מהשפעות נסתרות של טראומה, גם אם הם לא מודעים לכך. הקצב המהיר, הלחץ התמידי, הדגש על הישגיות וצריכה, והמבנים החברתיים המנוכרים, כולם תורמים לתחושה של ניתוק וחוסר אונים. אנו חיים בתרבות שמנותקת במידה רבה מצרכים אנושיים בסיסיים של חיבור, שייכות ומשמעות. לכן, אולי ההתמכרויות למיניהן הן לא רק בעיה אישית, אלא גם שיקוף של מצב החברה כולה.


יתכן שכדי לרפא את המגפה של ההתמכרויות, עלינו לרפא גם את הטראומה הקולקטיבית שכולנו חולקים. עלינו ליצור חברה שמטפחת חיבור אמיתי - לעצמנו, לזולת ולטבע. עלינו לכבד את המימד הרוחני והנפשי של הקיום, ולא רק את החומרי. עלינו ללמוד לכבד תהליכים של התפתחות, ריפוי והתמרה פנימית, ולתמוך בהם הן ברמה האישית והן ברמה המערכתית.


בינתיים, כל מי שמוצא את עצמו במאבק עם טראומה או התמכרות, חשוב שיזכור שהוא לא לבד, ושיש תקווה. הדרך אולי תהיה ארוכה ומפותלת, אך כל צעד קטן לכיוון של יותר חיבור ואהבה הוא בעל ערך עצום. בין אם זה באמצעות טיפול מסורתי, עבודה עם צמחי מרפא, תרגול רוחני, יצירת אמנות או כל התנסות מעצימה אחרת - הנשמה יודעת את הדרך הביתה. עלינו רק להניח לעצמנו, בעדינות ובאומץ, להוביל אותנו בחזרה אל השלמות שלנו.



תובנות מרכזיות מתוך ההרצאה:


1. התמכרויות הן תמיד ניסיון לפתור בעיה, לא הבעיה הראשונית עצמה.

2. הטראומה היא לא מה שקורה לנו, אלא מה שקורה בתוכנו כתוצאה ממה שקורה לנו.

3. חוויות עם צמחי מרפא יכולות לעזור לאנשים להתחבר לטראומות, לחוות אותן מחדש בקונטקסט בטוח ולרפא.

4. צמחי מרפא פסיכדליים צריכים להילקח בהקשר מכיל ובטוח, עם תמיכה נכונה ולא לבד.

5. אנשים יכולים לחוות דרך צמחים אלו לא רק טראומה, אלא גם את האהבה, היופי והאומץ שבתוכם.

6. MDMA נמצא יעיל יותר מכל טיפול אחר ב-PTSD בניסויים קליניים.

7. התגובות הפוסט-טראומטיות שלנו הן נורמליות ואין להתבייש בהן, הן דרך ההישרדות שלנו.

8. התנתקות מהעצמי ומההווה היא תוצאה של טראומה. החיבור מחדש הוא מפתח להחלמה.

9. החמלה כלפי העצמי היא המפתח. קשה להרגיש אותה, אבל חיונית לצמיחה.

10. המחלות הנפשיות והפיזיות הן תגובות נורמליות לחברה לא נורמלית שמדכאת צרכים אנושיים בסיסיים.


"אנו לאחראים לטראומה - אנו אחראיים להתמודד עם הטראומה"

שאלון איפיון אישי - בחן את תודעתך:


1. תרגלו מדי יום לפחות 5 דקות של חמלה עצמית - שימו יד על הלב ודברו אל עצמכם בעדינות, במיוחד לחלקים הפגיעים או הסובלים שלכם.


2. הקדישו זמן לחקור את התחושות הגופניות שלכם, במיוחד באזורים בהם אתם מרגישים מתח או אי נוחות. נסו לנשום לתוכם ולהכיל אותם, במקום להילחם בהם.

 

3. כתבו רשימה של דרכי התמודדות בריאות שיכולות להחליף התמכרויות - למשל תנועה, שיחה עם חבר, יצירה או שהייה בטבע. הפנו אליהן בעת הצורך.

 

4.  הקדישו זמן כל יום לפעילות שמחברת אתכם לרגע הנוכחי, כמו מדיטציה, ציור או הליכה קשובה. שימו לב איך זה משפיע על הרגשתכם.


5. התבוננו ביחסים והסביבה שלכם. האם הם מזינים ותומכים בכם או שיש מקום לשינוי? שקלו צעדים קטנים שתוכלו לעשות כדי לטפח יותר קשר וקבלה בחייכם.



Commentaires


bottom of page