top of page

גמילה מקורבנות | תיגמלו עוד היום ממחלת הקורבנות | ד"ר מזרחי אברהם מייסד מכללת טאותרפיה

המאמר מתאר את התובנות שלי על הדרך בה אנשים מתמודדים עם סבל ודיכוי בחברה המודרנית. הוא מסביר כיצד כל אדם מתמודד עם דיכויים רבים, אישיים וחברתיים, וכיצד קשה למצוא פתרון כוללני ומדויק לבעיות אלה מכיוון שקשה לשקול ולדרג את כל הדיכויים. רוב הסבל שאני מוצא הוא לא בגלל הדיכוי אלא מתוך קורבנות וחוסר ישע, אני מציע שבמקום לנסות לפתור את כל הדיכויים ברמה החברתית, עדיף להתמקד בשיפור האישי ובהתמודדות עם הקשיים ברמה האינדיבידואלית דרך 12 הצעדים לגמילה מקורבנות ורחמים עצמיים.


שעטת 12 הצעדים קוראת לקחת אחריות אישית מלאה ב-100% על החיים שלך, להתמודד עם הסבל באומץ ולשאת בנטל למרות הקשיים. אני טוען שבמקום להפוך לחלק מהמון שמנסה למצוא פתרונות חברתיים כוללניים ולעיתים תוקפניים, עדיף לעבוד על שיפור העצמי בדרך של מסע אישי ובכך להוביל לשינוי חיובי יותר וממשי בחיים האישיים ובסביבה הקרובה אליך.


גמילה מקורבנות | תיגמלו עוד היום ממחלת הקורבנות | ד"ר מזרחי אברהם מייסד מכללת טאותרפיה

גמילה מקורבנות | תיגמלו עוד היום ממחלת הקורבנות | ד"ר מזרחי אברהם מייסד מכללת טאותרפיה
גמילה מקורבנות | תיגמלו עוד היום ממחלת הקורבנות | ד"ר מזרחי אברהם מייסד מכללת טאותרפיה


מהי קורבנות


מונח ה"קורבנות" בגישות שונות יכול להיות מוגדר בדרכים שונות תלוי בהקשר התרבותי, החברתי והפילוסופי בו הוא נמצא. כמה מהגישות הנפוצות להבנת המונח כוללות את הגישות הפסיכולוגית, החברתית והפילוסופית:


1. פסיכולוגית - בגישה הפסיכולוגית, קורבן מתייחס לאדם שחווה טראומה או נזק מורגש כתוצאה מאירועים או מעשים של אחרים. הטיפול בקורבנות בהקשר זה עשוי לכלול טיפול רגשי ותמיכה להתמודדות עם ההשלכות הנפשיות של הנזק שנגרם.


2. חברתית - מבט חברתי על קורבנות עשוי להתמקד באופן שבו אנשים או קבוצות נתפסים כקורבנות על ידי החברה עקב מעמדם, זהותם או נסיבותיהם החברתיות. זה יכול לכלול דיונים על דיכוי, אפליה וחוסר שוויון.


3. פילוסופית - בגישה הפילוסופית, שיח על קורבנות יכול להתמקד בשאלות אתיות ומוסריות הקשורות לתפקיד ולאחריות של הפרט והחברה כלפי אלו שנפגעו או נזקקים לעזרה. זה יכול לכלול שאלות על אחריות, חובה מוסרית וההשלכות של תגובות לקורבנות.


4. תרבותית והיסטורית - ההקשר התרבותי וההיסטורי יכול להשפיע על ההבנה של מהו קורבן. לדוגמא, בחברות שונות ישנן ראיות שונות למהו נזק ומי נחשב לקורבן, תלוי בנורמות תרבותיות והיסטוריה משותפת.


5. משפטית - בהקשר המשפטי, קורבן מוגדר כאדם שנפגע בעקבות פשע או עוולה. המערכת המשפטית מנסה להחזיר לקורבן את הצדק דרך פיצויים, עונש לעבריין והכרה רשמית בנזק שנגרם.


ההבנה של מהו קורבן וכיצד להתייחס לקורבנות יכולה לשנות מאוד בין תרבויות ותקופות, והיא נושא לדיונים ושינויים תכופים במרחב הציבורי והאקדמי.




האם קורבנות היא התמכרות?


המונח "התמכרות לקורבנות" מתאר מצב פסיכולוגי שבו אדם נוטה להזדהות באופן עקבי כקורבן, גם במקרים שבהם זיהוי זה אינו מוצדק או ישר. התופעה יכולה להוביל למספר השלכות שליליות, כולל תחושת חוסר עצמאות, הימנעות מאחריות אישית, וקושי בשיפור המצב האישי והחברתי של האדם.


ההתמכרות לתפקיד הקורבן אינה "התמכרות" במובן הקליני של המילה, כמו התמכרות לסמים או אלכוהול, אלא יותר דפוס התנהגות שחוזר על עצמו, שבו האדם מוצא תמיכה רגשית או תועלת אחרת בהזדהות כקורבן. לעיתים, זהו מנגנון הגנה נפשי שמשמש להתמודדות עם קשיים או כישלונות.


זיהוי עצמי כקורבן יכול להיות מועיל בטווח הקצר, כיוון שהוא עשוי להביא לתמיכה והזדהות מאנשים אחרים. אולם, בטווח הארוך, התנהלות זו עלולה לפגוע ביכולת של האדם לקחת אחריות על חייו ולעצב את עתידו באופן פעיל ובריא.


התמודדות עם התנהגות של התמכרות לקורבנות דורשת לעיתים פעולה תרפויטית, שיכולה לכלול טיפול פסיכולוגי על מנת לעזור לאדם לפתח אסטרטגיות התמודדות בריאות יותר ולחזק את ההבנה שלו לגבי התפקידים שהוא בוחר לתפוס בחייו.




איזה רווחים אישיים יש להתמכרות לקורבנות



התמכרות לקורבנות, או הזדהות עקבית ובלתי רציונלית עם תפקיד הקורבן, יכולה להביא למספר "רווחים" אישיים שמוסברים בעיקר דרך מנגנוני הגנה פסיכולוגיים ודינמיקות בינאישיות. כמה מהרווחים האישיים שנפוצים בקרב אנשים שנמצאים בהתמכרות לקורבנות כוללים:


1. תשומת לב וחמלה - אנשים המזדהים כקורבנות לעיתים קרובות מקבלים תשומת לב ואמפתיה מאחרים, מה שיכול להרגיש מחמיא ומספק. הזדהות זו יכולה להוביל לתמיכה רגשית ולעיתים אף לסיוע מעשי מאנשים אחרים.


2. הקלה באחריות* - התמכרות לקורבנות יכולה לפטור את האדם מלקחת אחריות על מצבו או על התנהגותו. אם מישהו רואה את עצמו כנפגע ממצבים חיצוניים, יתכן שירגיש פחות צורך לשנות את התנהגותו או לשפר את מצבו האישי.


3. הצדקה לכישלונות - אדם שמתמכר לתפקיד הקורבן יכול להשתמש בזה כדי להסביר ולהצדיק כישלונות אישיים או מקצועיים. זה עשוי להרגיע את התחושה של אי נוחות ולמנוע ממנו להתמודד עם חוסרים או קשיים פנימיים.


4. קבלת סיוע ומשאבים - במקרים מסוימים, ההזדהות כקורבן יכולה לפתוח דלתות לקבלת סיוע כלכלי, חוקי, רפואי או חברתי. לדוגמא, ארגונים וגופים ציבוריים שמסייעים לקורבנות פשע, תאונות או אסונות.


5. זהות חברתית - לעיתים, ההזדהות כקורבן יכולה להיות חלק מזהות חברתית רחבה יותר, שבה קבוצה שלמה נתפסת כנפגעת או כדכאית. זה יכול להעניק תחושה של שייכות והזדהות עם קהילה או קבוצה.


עם זאת, חשוב לציין שה"רווחים" הללו יכולים להיות בעלי השפעה שלילית על הפיתוח האישי והרווחה הכללית של האדם, מכיוון שהם עלולים למנוע ממנו לפתח כישורים להתמודדות עצמאית ובריאה עם האתגרים שבחיים.



"רחמים עצמיים הוא האויב הגדול ביותר שלנו. אם נכנע להם, לא נוכל לעשות שום דבר חכם בעולם הזה"


בעיה. יש בעיה גדולה כאן. הבעיה היא, זה נכון.


אתה מדוכא, אתה קורבן, אתה מסכן, אתה חסר מזל. אלוהים יודע למה. אולי אתה שחור מידי, אולי אתה קירח, אולי אתה רווק,אולי אתה גרוש עם מזונות, אולי אתה שמן מידי, אולי אתה נמוך מידי, או שאתה לא יפה כמו שהיית רוצה להיות, או, אתה יודע, ההורה שלך, סבא שלך היה מרוקאי או כורדי, אולי הוא היה עבד של הממסד, כנראה, כי כמעט כל סבא-רבא של כולם היה כזה.


אולי אתה לא חכם כמו שהיית יכול להיות, ויש לך אהוב חולה, ויש לך בעיות פיזיות משלך, אולי אתה עובד קשה עבור ההישרדות שלך,אבל בכנות, אתה בבלאגן רציני מאוד. ואתה קורבן חסר ישע של עצמך בכל דרך אפשרית,


יופי בוא תהיה ותמשיך להיות קורבן מדוכא של האבות שלך של הביולוגיה שלך, וכלל ההיסטוריה האנושית. הייתה בכלל קנוניה היסטורית להפוך אותך לקורבן עם כל הבעיות הפתולוגיות האישיות שלך. זה כמו, כן! נכון! בסדר.


אבל הבעיה היא, שזה נכון. ואז, אם אתה לוקח את המתקרבנים, אז בואו נראה את הגוונים השונים אצל נשים וגברים בסגנון ההתקרבנות שלהם:


למשל נשים: אוקיי אולי אני אישה מזרחית, משכונת עוני או מעיירת פיתוח.


או אולי אני אישה גרושה מעיירת פיתוח עם ארבעה ילדים.

או אולי אני אישה מזרחית בבנק שלא מקדמים אותה.

או אולי אני אישה מזרחית פוליטיקאית שלועגים לה

או אולי אני אישה מזרחית עם ילדים הכל בסדר אבל אחד מהם חולה

או אולי אני אישה מזרחית ממש חכמה אבל לא היה לי כסף ללימודים אקדמאיים

או אולי אני אישה אתיופית עם בעל אלכוהוליסט

או אולי אני אתיופית ואף אחד לא רוצה להשכיר לי דירה


הרשימה יכולה להיות אינסופית - אי אפשר לספור את הדרכים לחוש קורבנות הם אינסופיים באותה מידה בחורה אשכנזיה תחוות קורבנות כי אחותה קיבלה יותר, כי היא תקועה בחיים, כי בעלה לא עוזר לה בבית, כי ההורים שלה לא ראו אותה בילדות כי עשו עליה חרם חברתי בילדות, כי חברה שלה מצליחה יותר ממנה, כי אין לה את הבית שהיא חלמה עליו.


טוב, מה אז מה אתם חושבים הגישה מערבית לנושא? זה כמו, בשוק החופשי, אנו לעולם לא נוכל לפתור את הבעיה הזו. כי אף אחד אחר לא יכול ולא מעוניין לפתור את זה. מה אנחנו הולכים לעשות בנידון? האם אנחנו הולכים להוציא את זה למכרז חברתי לתיקון חברתי, להקים את עמותת הקורבנות ולהנציח את היותנו קורבנות להתעללות פיזית, להתעללות מינית, להתעללות חברתית, להתעללות כלכלית?.


או שאת/ה הולך לקחת את האישיות הקורבנית, המסכנה שמרחמת על עצמה הקנאית, ואת/ה הולך לנסות להציע לעצמך משהו אחר ממה שהצעת לעצמך עד היום.


מה שאני עשיתי אחרי 30 שנות רחמים עצמאיים בהם האשמתי את ההורים שלי, את הממסד, את החינוך, את הצבא, את הפוליטיקה ואת מי לא, זה לקחתי את עצמי את היישות המסכנה שהייתי, הקנאית, עם הרבה צרות עיין, הרבה כעס, הרבה אלימות, הרבה סחיטות רגשיות של ההורים, ואני אמרתי לעצמי, טוב, בהתחשב בכל ההיסטוריה שלי, עד כה כמו שאני מבין את זה, נכנסתי לעבודת 12 הצעדים עמוק עמוק והתחלתי גמילה מהמילה אני "מסכן".


זה לא במקרה שהאינדיווידואל המערבי האקסיומטי הוא מישהו שנצלב באופן לא הוגן ומתענה. זה כמו, כן, נכון, בדיוק הצליבה הנוצרית של ישו. אז מה את/ה עושה בנידון? ובכן, חשבתי על זה הרבה זמן במהלך חיי.


הדימוי של ישו הנוצרי שסובל עבור האנושות זה לקחת את הסבל שלך ולשאת אותו ולנסות להיות אדם טוב יותר. זה נכון שישנם דברים נוראיים שאנשים עושים בעולם שלנו, זו אמת. ראיתי וקראתי הרבה על הדברים הנוראיים שאנשים עשו זה לזה. דברים שפשוט בני אדם נורמליים לא יכולים אפילו לדמיין. זה כל כך נורא. אז אתה לא רוצה להיות מישהו כזה. עכשיו, האם יש לך סיבה לכעוס? כן. יש לך המון סיבות לזעם ולכעס. יש אין ספור סיבות לכעס על הקיום שלך.


כל מי שאת/ה מכיר, הולך למות. את/ה יודע/ת, גם את/ה תמותו בשלב כזה או אחר. יהיה הרבה כאב בדרך, והרבה מזה לא הוגן. אבל, וזה האבל הגדול הקורבנות רק מחמירה הכל בזמן שאת/ה מתלונן על הגורל שלך עד אינסוף. יש איזו שהוא רעיון שהגיהנום היא בור ללא תחתית, וזה מכיוון שלא משנה כמה רע זה, יש איזה אדיוט בן אדם כמוך שיכול לחשוב על דרך להחמיר את זה הרבה יותר. ומה שאנחנו עושים דרך הקורבנות מחמירים יותר יותר את מצבנו הפיזי, הנפשי והרוחני עד כדי דיכאון, חרדות, מחלות אוטואימוניות ועוד ובסוף מוות.


שלמה המלך בקהלת אמר לאלוהים, "כל מה שנתת לי להתמודד איתו בעולם הזה הוא רע" הכל רע והכל הבל הבלים. בודהה טען בארבע האמיתות שהאמת הראשונה היא שהחיים הם "סבל" טוב או רע אתה תסבול. אין ספור פילוסופים טענו שהחיים הם סבל, כולם הגיעו לאותה מסקנה כמו ביהדות ש"טוב לו האדם יום מותו מיום היוולדו".


כן. ובכן, תחשבו על זה, מי רוצה להודות בזה? ובכן, תחשוב על זה. ובכן, אז מה אתה עושה בפני הסבל הזה? האם את/ה מבינים שהמשימה שלנו היא להפחית את הכאב והסבל.


ולכן התחל/י עם עצמך. מה התועלת בקורבנות שלך? תעשה עבודה רדיקלית לקבל את עצמך ואת החיים. כך שכשאביך ימות, אתה לא תזחל לפינה, ותוכל לעזור לתכנן את הלוויה, ותוכל לעמוד בצורה מוצקה כך שאנשים יוכלו לסמוך עליך. זה טוב יותר.


אל תהיה קורבן לעזאזל. כמובן שאתה קורבן אבל תבחר לא להיות.


את/ה יודע מה לא בסדר איתך, אם תודה בכך. אתה יודע שיש כמה דברים שאתה יכול לשפר קצת שאולי אפילו תוכל להתמודד איתם במצבך הנוכחי הלא מספיק. ואז אולי תוכל להבריק מבחינה רוחנית ולהתעלות מעל עצמך קצת יותר, ואז העיניים שלך יהיו קצת יותר פתוחות, ואז תוכל להבריק עוד קצת יותר, ואז אולי תוכל לאחד את משפחתך, במקום שהם יהיו קבוצה של קורבנות, של שנאה, קנאה, נוירוטית.


ואז אתה מתקן את עצמך קצת, בענווה, כי, את/ה צריך תיקון אם אי פעם היה כזה. ואז אתה צריך להבין, האם אתה יכול להשלים עם הוריך, עם אחיך האידיוט? עם הבוס שלך, חברים שלך מהעבר, עם עצמך ולסלוח לעצמך על הזמן האבוד שחלף וכנראה שלא יחזור לעולם, אז תחשבו האם אתם הולכים לקחת אחריות על החיים באופן מלא ולהתמודד איתם באהבה.


ואת/ה תתחילו לגלות, ובכן, זה יקל קצת על הסבל, אף על פי שזה יפחית את ההזדמנויות לנקמה רעילה, וזה כואב בצוואר קצת. אבל אז את/ה מקבץ את משפחתך קצת, ואתה קצת שמח יותר אז, לפחות במעט, כי עשית משהו קשה, שהוא באמת קשה, אתה קצת חכם יותר, ואז אולי אתה יכול לראות מעבר למגבלה של האגו הכפייתי והאובססיבי, ולנסות לשנות משהו קטן בלי להרוס את זה.


אנו מכשירים ילדים לבנות דברים, כלי נשק, מכוניות, טלפונים, כל מיני דברים חכמים וגם את הדרך לתקן מטוסים, רכבות, סמארטפונים ומה לא. אבל אנחנו שוכחים ללמד אותם את הדברים החשובים ביותר וזה איך לתקן את עצמנו.


סיפור חיינו, משמעות חיינו, הדבר הנעלה ביותר ביותר שאנו יכולים לעשות זה להתעלות מעל עצמנו. איך את/ה מתגבר/ת על הסבל בחיים? הדרך שלנו לתיקון זה להיות אדם טוב יותר! זה איך את/ה עושה את זה. ובכן, זה קשה. זה דורש ממני אחריות. זו ההגדרה של חיים משמעותיים.

אבל כל מה שאתה עושה חשוב. אתה תצטרך לשאת את זה איתך.


או שאתה רוצה לשכוח מכל המשמעות הזו, ואז אין לך אחריות, כי מי לעזאזל אכפת/? אתה יכול/ה לנדוד בחיים תעשה מה שאת/ה רוצה, תספק את התשוקות הרגעיות של החיים אבל תזכור/י את/ה תקוע בחוסר משמעות, אבל ההרגשה היא שאין לך שום אחריות.


שאל את עצמך, איזה אפשרות את/ה מבקש/ת לעצמך?


אתה תמצא מהר מאוד שהנשמה שלך שמחפשת את כל המשמעות הזו, כי, ובכן, תראה מה אתה צריך לעשות כדי לעשות את זה. אתה צריך לקבל את העובדה שהחיים זה סבל. אתה צריך לקבל את עצמך בסדר הזה.


ובכן, זה קשה. זה מדהים, אנשים שבכלל יש כאלה שיכולים לעשות את זה. אני מופתע כל יום כשאני יוצא החוצה, וזה לא מהומה ולא הכל בוער ברחובות.


באמת, אני מדבר עם הרבה אנשים, הכרתי מישהי, איריס חיים, שהילד שלה מת באכזריות מאש כוחותינו, וזה באמת הורס את הנשמה, והילד שלה, אהוב ליבה והדרך שהיא בחרה לקחת אחריות על החיים, ולהעביר מסר של התמודדות של נתינה, מסר של חמלה במקום להיות קורבן של האירוע והיה לה את כל הסיבות בעולם להיות קורבן עם תעודות ולהיות מרואיינת מבוקשת, מרואיינת זועמת.


תראו אנשים הולכים לעבודה ועושים דברים שהם אפילו לא אוהבים, ותראה, האורות דולקים. זה אלוהי, זה לא יאומן. זה נס, זה נס. בתור אדם שיש לו בעיה תפקודית קשה בעיניי זה לא נורמלי שעולם ככה נמצא בתנועה. אם היינו קצת מבינים איך הכל עובד כל היום היינו משתוממים שאנו רואים רק ניסים כל יום כל היום.


זה נס שכל הדברים האלה פועלים, שכל השימפנזים המשוגעים האלה שלא מכירים זה את זה יכולים לשבת באותה חדר במשך שעות רבות במהלך היום, מתיזים זיעה, בלי לקרוע זה את זה, כי זה מה ששימפנזים עושים.


זה הסיפור הכי ישן של האנושות. קבל את עצמך בסדר. תתעלה מעל הסבל שלך.



פסיכולוגיה וקורבנות


הפסיכולוגיה, במיוחד בתחום הטיפולי, עוסקת לעיתים קרובות בעבר של האדם כדי להבין טוב יותר את המוטיבציות, התגובות וההתנהגויות שלו בהווה. זה יכול לכלול עבודה על טראומות, חוויות וקשרים שעיצבו את אישיותו ותפיסותיו. עם זאת, השאלה האם עיסוק בעבר תורם לכעס על העבר ולהזדהות עם תפקיד הקורבן היא מורכבת ותלויה בגישה הטיפולית ובאופן שבו הטיפול מתנהל:


1. הכרה ועיבוד - טיפול פסיכולוגי יעיל שמתמקד בעבר יכלל זיהוי של דפוסים נזקקים או פגיעים שנרכשו ופיתוח מודעות לגביהם. זה יכול לסייע לאדם לעבד את חוויותיו ולהשיג הקלה מכעסים וטראומות עבר.


2. פיתוח אסטרטגיות התמודדות - חשוב שהטיפול לא יסתיים בזיהוי בלבד אלא יכלול גם פיתוח אסטרטגיות להתמודדות עם השפעות העבר ולשינוי התנהגותי. המטרה היא להקנות לאדם כלים לקדם שינוי חיובי בחייו.


3. תובנה וסליחה - עבודה על סליחה וקבלה עצמית יכולה להפחית כעס ולמנוע הזדהות עם תפקיד הקורבן. היכולת לסלוח לעצמו ולאחרים יכולה להוביל לחופש נפשי גדול יותר ולפחות תחושת קורבנות.


4. תמיכה רגשית - הטיפול צריך לספק גם תמיכה רגשית עקבית, שיכולה לסייע לאדם להרגיש בטוח ומובן, ולמנוע תחושת נטישה או בד




הנה מספר תובנות מרכזיות בנושא הזדהות עם תפקיד הקורבן וההשלכות הפסיכולוגיות והחברתיות של תופעה זו:



1. השפעה על תחושת העצמאות - הזדהות עם תפקיד הקורבן עלולה לפגוע בתחושת העצמאות והכוח האישי. אנשים שחווים את עצמם כקורבנות עלולים להרגיש שאין בידם לשנות את מצבם ולכן נוטים לפחות לנסות.


2. מחזקת תלות - הזדהות כקורבן עשויה להביא לתלות באחרים לאישור, תמיכה או סיוע, מה שיכול להוביל לדינמיקות בינאישיות לא בריאות וליצירת יחסי תלות והדדיות.


3. כלי להשגת מטרות - לעיתים, הזדהות עם תפקיד הקורבן משמשת כאסטרטגיה להשגת מטרות או כלים, כגון קבלת תמיכה חברתית או פוליטית, קבלת פיצויים כלכליים, או ניטרול ביקורת.


4. מנגנון הגנה נפשית - לעיתים, הזדהות עם תפקיד הקורבן עשויה לשמש כמנגנון הגנה להקל על כאב רגשי, טראומה או חוויה שלילית עברית. ההזדהות מאפשרת לאדם להפחית את האחריות האישית על מצבו.


5. השלכות פסיכולוגיות - תחושת קורבנות עלולה להוביל לדיכאון, חרדה, והפחתה באיכות החיים. זה יכול להשפיע על היכולת ליצור קשרים בריאים ולהשתתף בחברה באופן פעיל ומשמעותי.


6. תרומה לפתרון הבעיות - חשוב להבדיל בין הכרה במצב של קורבנות אמיתי לבין התמכרות לתפק




גמילה מקורבנות | תיגמלו עוד היום ממחלת הקורבנות | ד"ר מזרחי אברהם מייסד מכללת טאותרפיה


Comentários


bottom of page