top of page

גמילה מריטלין | גמילה מריטלין והתמכרות | ד"ר מזרחי אברהם מייסד טאותרפיה

Updated: Jun 26

טאותרפיה - המכון הישראלי לטיפול בטראומה והתמכרויות


ריטלין, תרופה ממשפחת האמפטמינים והקוקאין, ניתנת באופן נרחב לילדים כבר מגיל צעיר, לעתים ללא ידיעתם וללא הסכמתם המלאה, כטיפול בהפרעות קשב וריכוז. אולם, השימוש בריטלין מעורר שאלות ודאגות רבות לגבי הסיכונים והנזקים הפוטנציאליים הכרוכים בו.


גמילה מריטלין | גמילה מריטלין והתמכרות | ד"ר מזרחי אברהם מייסד טאותרפיה


קורס 12 הצעדים במכללה המובילה בישראל

לימודי פסיכותרפיה הוליסטית ממוקדת טראומה והתמכרויות

מרכז יום לטיפול בטראומה והתמכרויות, חוסר תפקוד וחוסר איזון נפשי




ריטלין (Ritalin) הוא שם המותג של התרופה מתילפנידאט (Methylphenidate), שהיא ממריץ של מערכת העצבים המרכזית. התרופה משמשת בעיקר לטיפול בהפרעות קשב וריכוז (ADHD) ובהפרעות נרקולפסיה. הנה רקע היסטורי על ריטלין:


הרקע ההיסטורי של ריטלין


1. פיתוח ראשוני:


  • התרופה פותחה בשנות ה-40: מתילפנידאט סונתז לראשונה בשנת 1944 על ידי הכימאי ליאון א. פניצ'ל במעבדות של חברת CIBA (כיום נוברטיס). המטרה הראשונית הייתה למצוא תרופה שתוכל לטפל בהפרעות שונות של מערכת העצבים.


2. שימוש רפואי מוקדם:


  • שנות ה-50: מתילפנידאט הושק לראשונה תחת השם המסחרי ריטלין בשנת 1955. בתחילה, התרופה שימשה לטיפול בדיכאון, עייפות, והפרעות נרקולפסיה.


3. הטיפול בהפרעות קשב וריכוז (ADHD):


  • שנות ה-60 וה-70: במהלך שנות ה-60 החלו לגלות את היעילות של ריטלין בטיפול בהפרעות קשב וריכוז בילדים. המחקרים הראשוניים הראו שהתרופה יכולה לשפר את הריכוז וההתנהגות של ילדים עם ADHD, והפופולריות שלה החלה לעלות. בשנות ה-70, ריטלין הפך לטיפול הנפוץ ביותר להפרעות קשב וריכוז.


4. התרחבות השימוש:


  • שנות ה-80 וה-90: השימוש בריטלין גדל משמעותית, במיוחד בארצות הברית. עם הזמן, יותר ויותר ילדים ובוגרים אובחנו עם ADHD, והשימוש בריטלין הפך להיות נרחב. התרופה הפכה למרכיב מרכזי בטיפול בהפרעות קשב וריכוז.


5. מחלוקות והביקורת:


  • שנות ה-90 וה-2000: עם הגידול בשימוש בריטלין, החלה לעלות ביקורת על האבחון המוגזם של ADHD ועל השימוש הרב בתרופות ממריצות לטיפול בהפרעות אלה. חלק מהביקורת נגעה לחשש מהתמכרות פוטנציאלית ולתופעות לוואי כמו ירידה בתיאבון, בעיות שינה, ושינויים במצב הרוח.


6. מצב נוכחי:


  • שנות ה-2000 והלאה: כיום, ריטלין ממשיך להיות אחת התרופות הנפוצות ביותר לטיפול ב-ADHD, למרות שהפיתוח של תרופות חדשות וטיפולים חלופיים נמשך. מתילפנידאט זמין במספר צורות, כולל טבליות לשחרור מיידי וקפסולות לשחרור מושהה, כדי להתאים לצרכים שונים של מטופלים.


ריטלין הוא חלק מרכזי בטיפול בהפרעות קשב וריכוז ונרקולפסיה, וממשיך להיות נושא למחקר ולדיון בתחום הרפואה והחינוך.


ריטלין (מתילפנידאט) הוא תרופה ממריצה שניתנת לעיתים קרובות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז (ADHD) ובנרקולפסיה. כמו כל תרופה, ריטלין יכול לגרום לתופעות לוואי. חשוב לדעת שתופעות הלוואי יכולות להשתנות מאדם לאדם ותלויות במינון ובתגובה האישית של המטופל לתרופה. הנה רשימה של תופעות הלוואי הנפוצות והחמורות יותר:



תופעות לוואי נפוצות:


1. ירידה בתיאבון: ירידה בתחושת הרעב, מה שעלול להוביל לאובדן משקל.

2. נדודי שינה: קושי בהירדמות או שינה לא רציפה.

3. כאבי ראש: תחושת כאב או לחץ בראש.

4. בחילות: תחושת חוסר נוחות בבטן, שעלולה להוביל להקאות.

5. יובש בפה: תחושת יובש או צמא מוגבר.

6. כאבי בטן: תחושת כאב או אי נוחות בבטן.

7. הזעה מוגברת: עלייה בהזעה.

8. דפיקות לב מהירות: עלייה בקצב הלב.

9. לחץ דם מוגבר: עלייה בלחץ הדם.


תופעות לוואי חמורות יותר:


1. בעיות לב: קצב לב לא סדיר, כאבים בחזה או בעיות אחרות בלב.

2. בעיות נפשיות: חרדה, דיכאון, תחושת עוינות או תוקפנות.

3. פסיכוזה: מחשבות שווא או הזיות, במיוחד במינונים גבוהים.

4. טיקים: תנועות בלתי רצוניות של השרירים.

5. תגובות אלרגיות: פריחה, גרד, נפיחות או קשיי נשימה.

6. ירידה במשקל משמעותית: ירידה בלתי נשלטת במשקל כתוצאה מהירידה בתיאבון.


התייחסות מיוחדת:


  • הפסקת הטיפול: הפסקת הטיפול בריטלין באופן פתאומי עלולה לגרום לתופעות גמילה, כולל עייפות, דיכאון ושינויים במצב הרוח.


  • התאמת מינון: חשוב לעקוב אחר הוראות הרופא ולהתאים את המינון בהתאם לתגובה האישית של המטופל ולתופעות הלוואי.



מה לעשות אם מופיעות תופעות לוואי:


אם אתה או מישהו שאתה מכיר חווה תופעות לוואי חמורות כתוצאה מלקיחת ריטלין, יש לפנות לרופא באופן מיידי. במקרים של תופעות לוואי קלות, מומלץ לדווח לרופא כדי לבדוק אפשרות של התאמת המינון או שינוי בתרופה.


ריטלין, שמכיל את החומר הפעיל מתילפנידאט, הוא תרופה ממריצה שמיועדת לטיפול בהפרעות קשב וריכוז (ADHD) ובנרקולפסיה. עם זאת, כמו תרופות ממריצות אחרות, ריטלין עלול להיות מנוצל לרעה ולהוביל להתמכרות. הנה כמה דרכים שבהן מכורים משתמשים לרעה בריטלין:




אופן השימוש לרעה בריטלין


1. נטילה במינון גבוה:


  • מכורים עשויים ליטול ריטלין במינונים גבוהים בהרבה מהמינון שנקבע להם על ידי הרופא, במטרה להשיג השפעה ממריצה וחזקה יותר.


2. שינוי דרך השימוש:


  • ריסוק ושאיפה: במקום ליטול את התרופה בטבליות, מכורים עשויים לרסק את הטבליות ולשאוף את האבקה דרך האף. השיטה הזו מאפשרת לסם להיכנס במהירות למחזור הדם ולגרום לאפקט מהיר וחזק.


  • הזרקה: חלק מהמשתמשים ממיסים את התרופה במים ומזריקים אותה ישירות לווריד. ההזרקה מגבירה את ההשפעה הממריצה אך גם מעלה את הסיכון לזיהומים ולנזקים לכלי הדם.


3. שימוש יחד עם סמים אחרים:


  • מכורים עשויים להשתמש בריטלין יחד עם סמים אחרים כמו אלכוהול או קנאביס כדי להגביר את ההשפעה הממריצה או להקל על תופעות הלוואי של הסם.


4. שימוש ללא צורך רפואי:


  • אנשים שאין להם הפרעות קשב וריכוז עשויים להשתמש בריטלין לצרכים אחרים, כמו שיפור הביצועים בלימודים או בעבודה, על מנת להגביר את הערנות והריכוז.


5. שימוש כרוני:


  • שימוש קבוע ומתמשך בריטלין ללא הפסקות, מה שמוביל לפיתוח סבילות (tolerance) לתרופה. במצב זה, המשתמשים נדרשים למינונים הולכים וגדלים כדי להשיג את ההשפעה המיוחלת.



הסיכונים וההשפעות השליליות


  • התמכרות: שימוש לרעה בריטלין עלול להוביל להתמכרות פיזית ונפשית. המשתמשים עשויים לחוש צורך חזק וקבוע להשתמש בתרופה ולחוות תסמיני גמילה כאשר הם מנסים להפסיק.


  • תופעות לוואי חמורות: שימוש במינונים גבוהים או בשיטות שימוש מסוכנות כמו הזרקה עלול לגרום לתופעות לוואי חמורות כמו בעיות לב, לחץ דם גבוה, חרדה, פסיכוזה ודיכאון.


  • נזקים פיזיים: שאיפה או הזרקה של התרופה עלולים לגרום לנזקים לרקמות האף, כלי הדם והלב, כמו גם לסיכון לזיהומים ומחלות אחרות.




מניעת שימוש לרעה

1. מעקב רפואי: חשוב שהמטופלים יעקבו אחר הוראות הרופא ויקבלו את התרופה במינונים שנקבעו להם בלבד.


2. חינוך והעלאת מודעות: העלאת מודעות לגבי הסיכונים וההשפעות השליליות של השימוש לרעה בריטלין יכולה לסייע במניעת התמכרות.


3. תמיכה וטיפול: אנשים שמתמודדים עם התמכרות לריטלין צריכים לפנות לעזרה מקצועית, הכוללת תמיכה רפואית ונפשית, כדי להתגבר על ההתמכרות ולהשתקם.



שימוש לרעה בריטלין הוא בעיה חמורה שיכולה להוביל להתמכרות ולנזקים בריאותיים חמורים. חשוב להיות מודעים לסיכונים ולפעול למניעת התמכרות באמצעות מעקב רפואי, חינוך והעלאת מודעות, ותמיכה וטיפול מקצועי.





גמילה מריטלין


סימני הגמילה מריטלין (מתילפנידאט) יכולים להיות מגוונים ולהשפיע על הגוף והנפש של האדם. הסימנים עשויים להיות חמורים במיוחד אצל אנשים שהשתמשו בריטלין במינונים גבוהים או לאורך זמן ממושך. הנה סימני הגמילה הנפוצים:


סימנים פיזיים:


1. עייפות: תחושת עייפות קיצונית וחוסר אנרגיה.

2. תשישות: תחושת חולשה כללית בגוף.

3. שינויים בתיאבון: עלייה חדה בתיאבון או רעב מוגבר.

4. בעיות שינה: נדודי שינה או ישנוניות יתר.

5. כאבי ראש: כאבי ראש מתמשכים.

6. כאבי שרירים: כאבים וחולשה בשרירים.



סימנים נפשיים ורגשיים:


1. דיכאון: תחושת עצבות או דיכאון עמוק, כולל תחושת חוסר תקווה.

2. חרדה: עלייה בתחושת החרדה והמתח.

3. רגזנות: עצבנות ותחושת תוקפנות.

4. שינויים במצב הרוח: תנודות חריפות במצב הרוח.

5. קושי בריכוז: קושי להתרכז או לבצע משימות פשוטות.

6. חוסר מוטיבציה: ירידה במוטיבציה ותחושת חוסר עניין בפעילויות יומיומיות.



סימנים התנהגותיים:


1. חשק לשימוש חוזר: תחושת צורך עז להשתמש שוב בריטלין.

2. התנהגות חיפוש סמים: חיפוש אחרי דרכים להשיג את התרופה.

3. בידוד חברתי: התרחקות מאנשים ומפעילויות חברתיות.



ניהול הגמילה מריטלין:


1. שינויים באורח החיים: שמירה על אורח חיים בריא, כולל תזונה מאוזנת, פעילות גופנית ושינה מספקת, יכולה לסייע בהתמודדות עם תסמיני הגמילה.


2. תמיכה נפשית: טיפול פסיכולוגי או ייעוץ יכול לעזור להתמודד עם השינויים הרגשיים והנפשיים.


3. תמיכה חברתית: חשוב לקבל תמיכה ממשפחה, חברים וקבוצות תמיכה. תמיכה חברתית יכולה להקל על תהליך הגמילה.


4. פעילויות מרגיעות: תרגול מדיטציה, יוגה או טכניקות אחרות להרגעת הגוף והנפש יכולות להיות מועילות.



הגמילה מריטלין יכולה להיות תהליך מאתגר עם מגוון רחב של סימנים פיזיים, נפשיים והתנהגותיים. חשוב לעבור את התהליך בפיקוח רפואי ולקבל תמיכה מתאימה כדי להקל על ההתמודדות עם תסמיני הגמילה ולהשיג שיקום מלא.



תקציר מאמר על ריטלין:





מניסיוני האישי עם נטילת ריטלין עולה תמונה מטרידה: תחילה תחושת ערנות מוגברת, אך לאחר מכן ירידה, עייפות וקושי לתפקד - תופעות הדומות להשפעת סמים ממכרים. ילדים הנוטלים ריטלין עלולים לחוות תופעות לוואי משמעותיות כגון תחושת זומביות, היעדר רגשות, ייבוש, בעיות לב ועוד.


מאחורי הפופולריות הגוברת של הריטלין עומדים ככל הנראה אינטרסים כלכליים עצומים של חברות התרופות, המממנות מחקרים התומכים בשימוש בתרופה. אין דרך כיום להוכיח את הטענה שהפרעות הקשב והריכוז נובעות מבעיה אורגנית במוח המצריכה התערבות תרופתית. עם זאת, המערכת הרפואית והחינוכית ממשיכות ללחוץ על מתן התרופה, למען מדד ההצלחה המתמקד בהשגת שקט וריכוז ולא בבריאותו הכוללת של הילד.


ישנה נטייה מדאיגה להפוך קשיים התנהגותיים וחברתיים של ילדים לקטגוריות אבחנתיות מרובות, ולהתייחס לנוטלי התרופה כ"לוקים בהפרעה". ילדים מקבלים מסר שהם זקוקים לטיפול רפואי על מנת לתפקד "כמו שצריך", מה שעלול להוביל לפגיעה בדימוי העצמי, לנזקים גופניים ונפשיים ולהתמכרויות בעתיד.


המצב מחייב העלאת המודעות הציבורית לסכנות הכרוכות בשימוש היתר בריטלין ובאבחנות פסיכיאטריות בקרב ילדים. על הורים לגלות ספקנות בריאה כלפי הנחיות הממסד הרפואי, לדרוש הסברים ולשקול חלופות טיפוליות כגון שינויים חינוכיים וסביבתיים. יש להתייחס לצרכים הרגשיים הייחודיים של כל ילד, ולהעניק להם מענה הוליסטי ואמפתי.


למרות הקושי להתמודד עם אתגרי ההורות בעידן המודרני, חשוב להאמין בכוחם של הורים לקבל החלטות אחראיות ומושכלות לטובת ילדיהם. עלינו לפעול יחד כדי ליצור מרחב בטוח ותומך עבור כל ילד, המאפשר התפתחות בריאה מתוך דיאלוג, גמישות והכלה, ולא מתוך הסתמכות בלעדית על פתרונות תרופתיים חפוזים. כך נוכל לסייע לדור העתיד לצמוח באופן מיטבי ולממש את הפוטנציאל הטמון בו.



סיכום מורחב של המאמר : ריטלין לילדים זו סכנת נפשות | ד"ר מזרחי אברהם מייסד טאותרפיה עם התמחות בטראומה והתמכרויות


ריטלין - הסכנות הטמונות בפתרון התרופתי המקובל


ריטלין, תרופה ממשפחת האמפטמינים והקוקאין, הפכה בשנים האחרונות לטיפול המקובל והנפוץ ביותר עבור ילדים המאובחנים עם הפרעות קשב וריכוז. התרופה ניתנת לילדים כבר מגיל צעיר מאוד, לעתים ללא ידיעתם וללא הסכמתם המלאה של ההורים, מתוך הנחה שהיא מהווה מזור יעיל ובטוח לבעיות התנהגות וקשיים לימודיים. אולם, ככל שהשימוש בריטלין הולך ומתרחב, גוברות הסכנות והדאגות לגבי ההשלכות ארוכות הטווח של נטילת התרופה על בריאותם הפיזית והנפשית של הילדים.


ניסיון אישי מטריד עם ריטלין


כדי להבין לעומק את ההשפעות של ריטלין, ניתן להיעזר בעדותו האישית של מרצה מנוסה בתחום ההתמכרויות, אשר נטל בעצמו את התרופה. זו תחושה ראשונית של ערנות מוגברת ויכולת ריכוז, אך לאחר מכן חווה ירידה תלולה באנרגיה, עייפות קיצונית וקושי משמעותי בתפקוד היומיומי. תיאור זה מעלה אסוציאציות מדאיגות לתופעות המוכרות מנטילת סמים ממכרים, ומחדד את השאלה האם ראוי לחשוף ילדים לחומר כה עוצמתי, שעלול לגרום לתופעות לוואי חמורות ומזיקות.


תופעות הלוואי המדאיגות של ריטלין בקרב ילדים


ילדים הנוטלים ריטלין באופן קבוע חשופים למגוון רחב של תופעות לוואי, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. רבים מהם מדווחים על תחושת "זומביות", קהות רגשית, חוסר יכולת ליהנות או להתלהב מפעילויות שקודם לכן אהבו. ברמה הפיזית, עלולות להופיע בעיות כגון ייבוש, הזעת יתר, ובמקרים מסוימים אף פגיעה בתפקוד הלב. ההשלכות של טיפול תרופתי ממושך על מערכות גוף עדינות ומתפתחות של ילדים אינן ידועות עדיין במלואן, אך ברור כי מדובר בהתערבות מסוכנת שיש לשקול בזהירות רבה.


אינטרסים כלכליים - המניע האמיתי מאחורי מגפת הריטלין?


נדמה כי הפופולאריות הגוברת של הריטלין אינה מונעת רק משיקולים בריאותיים, אלא גם, ואולי בעיקר, מתוך אינטרסים כלכליים של חברות התרופות. קיימות עדויות לכך שחברות אלו משקיעות סכומי עתק במימון מחקרים המיועדים לתמוך בשימוש הנרחב בתרופה, תוך הטיית התוצאות לטובתן. מנגד, קשה למצוא הוכחות מדעיות חד-משמעיות לכך שהפרעות קשב וריכוז נובעות בהכרח מבעיה אורגנית במוח, המצריכה טיפול תרופתי. נראה כי האבחנה והטיפול הפכו לכלי שיווקי רווחי, המתעלם מהצרכים האמיתיים של הילדים ומהסיכונים הכרוכים בנטילת הריטלין.


כשההצלחה נמדדת בשקט ובציות, ולא בבריאות


במקביל לעליית השימוש בריטלין, מתחדדת המגמה המעוררת דאגה של הפיכת מערכות הבריאות והחינוך לשותפות בלחץ המופעל על ילדים ועל הוריהם לאמץ את הפתרון התרופתי. במקרים רבים, הצלחת הטיפול נמדדת במונחים של רמת הקשב והציות של הילד בכיתה או במסגרות אחרות, ולא על פי שיפור בריאותו הנפשית או איכות חייו. במובן זה, הריטלין הפך לכלי שליטה ופיקוח, המשרת בעיקר את הצרכים המערכתיים ואת הציפיות החברתיות לילד "נורמטיבי" וצייתן, על חשבון טובתו של הילד עצמו.


האבחנה כ"הפרעה" - תיוג מסוכן ופוגעני


השיח הרווח סביב ילדים הנוטלים ריטלין מתאפיין בתיוג שלילי ובהדבקת תוויות מבדלות של "הפרעה" ו"חריגות". ילדים אלו נתפסים כ"לוקים" במשהו שיש "לתקן" על ידי התערבות רפואית או התנהגותית, במקום לראות בהם ילדים בעלי מאפיינים ייחודיים וצרכים משתנים. תפיסה זו מחלחלת לתודעתם של הילדים ועלולה לפגוע בדימוי העצמי, בביטחון ובתחושת המסוגלות שלהם. כשילד מקבל את המסר שהוא זקוק ל"תיקון" על מנת להיות מקובל ומוערך, נוצר נזק התפתחותי ונפשי שקשה לשקם.


הצורך בחשיבה מחודשת וגישה הוליסטית


לנוכח הסכנות הטמונות בריטלין והנזקים הפוטנציאליים לילדים, נדרש שינוי תפיסתי עמוק בכל הנוגע להתמודדות עם אתגרי הקשב והלמידה. יש להעלות על סדר היום הציבורי והמקצועי את ההשלכות ארוכות הטווח של הטיפול התרופתי בילדים, ולהטיל ספק באבחון היתר של ילדים כ"בעייתיים" הדורשים "טיפול". הפתרון המיטבי להתמודדות עם קשיים אלו אינו בהכרח תרופתי או רפואי, אלא שילוב של אסטרטגיות חינוכיות, משפחתיות וחברתיות המותאמות לצרכיו האישיים של כל ילד.


עידוד חשיבה ביקורתית ובחינת חלופות אצל הורים


הורים הניצבים בפני ההחלטה האם לתת ריטלין לילדיהם, חייבים לאמץ גישה חקרנית וביקורתית כלפי ההמלצה לטיפול תרופתי. חשוב לשאול שאלות, לדרוש הסברים ונתונים מהרופאים, ולהעז לערער על הנחות מקובלות. יש לבחון לעומק את מלוא ההשלכות האפשריות של נטילת התרופה, ולשקול חלופות טיפוליות אחרות כגון שינויים בסביבה הביתית והלימודית, עבודה טיפולית רגשית, תזונה וכדומה. ההורים הם המומחים האמיתיים לילדיהם, והאינטואיציות שלהם לגבי מצבו ורווחתו של הילד הן בעלות ערך עליון.


ראיית הילד במלוא מורכבותו וייחודיותו


בבסיס ההתנגדות למגמת הריטלין עומדת ההכרה כי ילדים אינם מכונות הדורשות "תיקון", אלא יצורים מורכבים ורגישים, עם מנעד רחב של צרכים רגשיים, חברתיים ופיזיים. תפקידנו כהורים, כמחנכים וכחברה הוא לראות את הילד בשלמותו, מעבר לקשיים התפקודיים הנקודתיים. כל ילד ראוי לאהבה, להכלה ולהתייחסות פרטנית, וליצירת מרחב מוגן המאפשר לו להתנסות, לחקור וללמוד בקצב ובאופן המתאימים לו. רק כך נוכל לסייע לילדים לפתח חוסן נפשי, בטחון עצמי ויכולת להתמודד עם אתגרים בכוחות עצמם.


מסע משותף לעבר עתיד מיטיב יותר


השינוי הנדרש ביחס לסוגיית הריטלין הוא חלק ממהלך רחב יותר של חשיבה מחודשת על האופן בו אנו מגדלים ומחנכים את ילדינו. זהו אתגר מורכב, הדורש מאיתנו להרפות מציפיות נוקשות, לגלות פתיחות ויצירתיות ולהעניק אמון רב יותר בידע הפנימי ובחוכמה המעשית שלנו. בתוך עולם תחרותי ורווי ביצועים, עלינו לייצר איים של רוגע, קבלה והקשבה אמיתית לעולמם הפנימי של הילדים. ככל שנצליח ליצור עבורם סביבה מטפחת ובטוחה יותר, כך יגדל הסיכוי שיצמחו להיות מבוגרים מודעים, יציבים רגשית ומסוגלים להתמודד עם מורכבות החיים. זוהי משימה משותפת של כולנו - הורים, אנשי חינוך ואנשי מקצוע, הנדרשים לחבור יחדיו כדי לעצב עתיד מיטיב יותר עבור ילדינו ועבור החברה כולה.



תובנות מרכזיות מתוך המאמר:


1. ריטלין ניתן לילדים מגיל 3, והוא חלק ממשפחת הקוקאין והאמפטמינים, מה שהופך אותו לסם מסוכן.

2. יש מאחורי מתן הריטלין אינטרסים כלכליים של חברות התרופות, שמממנות את המחקרים התומכים בשימוש בו.

3. תופעות הלוואי של ריטלין כוללות הרגשת זומביות, חוסר רגשות, ייבוש, בעיות לב ועוד.

4. הפסיכיאטר שנטל ריטלין בעצמו חווה תחושת ערנות מוגברת בהתחלה ואחר כך דאונינג וקושי לתפקד, בדומה להשפעת סמים.

5. ילדים מקבלים ריטלין ללא ידיעתם וללא הסכמתם, פעמים רבות כשההורים לא מודעים למשמעות מתן התרופה.

6. יש נטייה לתרגם בעיות התנהגות של ילדים למונחים רפואיים ולתת תרופות במקום לטפל בשורש הבעיה.

7. אין הוכחה מדעית לכך שההפרעות עליהן נותנים ריטלין נובעות מבעיה אורגנית במוח שדורשת טיפול תרופתי.

8. המערכת הרפואית והחינוכית משתפות פעולה בלחץ על ילדים ליטול ריטלין, כשההצלחה נמדדת בשקט ובריכוז ולא בבריאות הילד.

9. נזקי הריטלין לטווח הארוך יכולים לכלול פגיעה בדימוי העצמי של הילד, נזקים גופניים ונפשיים ונטייה להתמכרויות.

10. יש צורך במודעות ציבורית לסכנות הריטלין ולאינטרסים שעומדים מאחורי מתן התרופה לילדים, כדי לייצר שינוי.


"אין דבר כזה ילד שקט מדי או ילד שמפריע מדי. יש רק ילדים עם צרכים שונים, שמחפשים את הדרך הנכונה עבורם."

עצות מעשיות מהמאמר:


1. אל תסכימו לתת לילדכם ריטלין מבלי לבדוק לעומק את ההשלכות והסיכונים, ומבלי לשקול חלופות טיפוליות.

2. שימו לב אם הילד סובל מתופעות לוואי בעקבות נטילת הריטלין, כמו חוסר רגשות, עייפות או קשיי שינה, ודווחו על כך לרופא.

3. עודדו את הילד לבטא את עצמו ולספר על החוויה שלו עם התרופה, והקשיבו לו ללא שיפוטיות.

4. אל תבלבלו בין שקט וריכוז הנובעים מהשפעת תרופה לבין בריאות נפשית אמיתית. שאפו לאיזון ולא להשתקה.

5. חפשו דרכים לתקשר עם הילד, להבין את הצרכים הרגשיים שלו ולתת להם מענה, במקום להסתמך על פתרון תרופתי בלבד.

6. התייעצו עם כמה גורמים מקצועיים לפני קבלת החלטה, ובררו על ניגודי אינטרסים אפשריים שעשויים להשפיע על חוות הדעת שניתנות לכם.



מנטרות להורים המודאגים:


1. במקום "אני לא מסוגל להתמודד עם הבעיות של הילד שלי" - "יש לי את הכוחות והכלים לתמוך בילד שלי ולעזור לו לצמוח."

2. במקום "אני אימא/אבא גרועים אם אני מערער/ת על דעת הרופאים" - "אני אימא/אבא אחראים שבודקים היטב כל החלטה הנוגעת לבריאות הילד." 

3. במקום "בטח יש לילד שלי הפרעה שדורשת טיפול תרופתי" - "הילד שלי ייחודי ויש לו צרכים משלו, שאפשר לענות עליהם בדרכים שונות."

4. במקום "המורים אומרים שהילד מפריע בכיתה, אז כנראה שהוא חייב ריטלין" - "אני אשתף פעולה עם הצוות החינוכי כדי למצוא דרכים לקדם את הילד, מתוך הבנת הצרכים האישיים שלו."

5. במקום "אין מה לעשות, זה המצב ואני חייב/ת לתת לילד את התרופה" - ״אני יכול/ה לקחת אחריות ולבחור את הדרך הנכונה עבור הילד שלי, מתוך אהבה ומודעות.״



שאלות ותשובות שעלו בשיעור:


שאלה: מה רע בריטלין שנותנים לילדים? במה זה רע?

תשובה: ריטלין הוא אמפטמין, מהמשפחה של קוקאין. למרצה עצמו היה ניסיון עם ריטלין שבו הוא הרגיש ערנות מוגברת ואחר כך עייפות וקושי לתפקד, כמו עם סמים. התרופה ניתנת לילדים ללא ידיעתם וגורמת לתופעות לוואי ולתחושת זומביות וחוסר רגשות.


שאלה: אם אבוא לפסיכיאטר או איש מקצוע שטוען שיש הפרעה כמו קשב וריכוז ואבקש ראיה שזה משהו אורגני, משהו שקשור למוח - מה יענה לי?

תשובה: סביר להניח שהפסיכיאטר ינסה להסביר במונחים מדעיים על חוסר איזון כימי במוח, אבל לא יוכל להראות הוכחה חד משמעית לכך, כי המחקרים בתחום אינם חד משמעיים ומושפעים מאינטרסים כלכליים.


שאלה: אז אין חוסר איזון כימי במוח?

תשובה: המרצה אומר שהוא לא יכול לדעת בוודאות מה קיים ומה לא, אבל שחובת ההוכחה היא על מי שטוען לקיומה של בעיה אורגנית במוח - והוכחה כזו טרם נמצאה.


שאלה: כל העניין הוא רק שאלה של קמפיין שיווקי של חברות התרופות?

תשובה: המרצה טוען שהאינטרס הכלכלי של חברות התרופות הוא המניע העיקרי מאחורי הנפוצות של הריטלין. הוא אומר שכולם מעורבים בזה, הרופאים והמערכת הרפואית כולה, ושזו בעיה חברתית של הפיכת התנהגות אנושית לבעיה רפואית הדורשת "טיפול" תרופתי.




שיטות גמילה שקיימים ברחבי העולם






1. גמילה רפואית (Detoxification)


  • תהליך מבוקר: גמילה רפואית היא השלב הראשון בתהליך הטיפול בהתמכרות. במהלכו, מפסיקים את השימוש בכדורי מרשם תחת השגחה רפואית, תוך מתן תרופות להקלה על תסמיני הגמילה.


  • הקלת תסמינים: התרופות הניתנות יכולות לכלול תרופות להרגעת חרדה, נגד כאבים, ולמניעת פרכוסים.


2. טיפול פסיכותרפיה בשיטת טאותרפיה


  • טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בשיטת טאותרפיה: טיפול זה מתמקד בזיהוי ושינוי דפוסי מחשבה והתנהגות שליליים הקשורים להתמכרות.

  • טיפול התנהגותי בגישת 12 הצעדים: משמש בעיקר לטיפול במכורים עם הפרעות אישיות, ומלמד מיומנויות התמודדות ושיפור רגשי.

  • טיפול פסיכודינמי: מתמקד בחקר הקשרים הרגשיים והחוויות המוקדמות שהובילו להתמכרות.



3. טיפול קבוצתי ותמיכה חברתית


  • קבוצות תמיכה (Support Groups): קבוצות כמו נרקומנים אנונימיים (NA) ואלכוהוליסטים אנונימיים (AA) מציעות תמיכה ממכורים לשעבר באמצעות מפגשים קבועים.

  • טיפול משפחתי: כולל את המשפחה בטיפול כדי לשפר את מערכות היחסים והתמיכה המשפחתית.


4. טיפול אלטרנטיבי ומשלים מבית טאותרפיה


  • מדיטציה ויוגה: שיטות אלה מסייעות להפחתת לחץ, חרדה ולשיפור המודעות העצמית.

  • דיקור סיני: משמש לעיתים קרובות להפחתת תסמיני הגמילה והחשק לסם.

  • תזונה נכונה ופעילות גופנית**: משפרות את הבריאות הכללית ומסייעות לשיקום הגוף.


5. תוכניות שיקום (Rehabilitation Programs)


  • מרכזי גמילה (Inpatient Rehabilitation Centers): מטופלים נמצאים במרכז טיפול תחת השגחה מלאה, מקבלים טיפול פסיכולוגי, רפואי ו

  • תמיכה.

  • שיקום אמבולטורי (Outpatient Rehabilitation): המטופלים ממשיכים לחיות בביתם אך מגיעים לטיפולים והדרכות במרכז הגמילה.


6. טכנולוגיות חדשניות


  • ביופידבק (Biofeedback): טכנולוגיה זו עוזרת למטופלים ללמוד לשלוט על תגובות גופניות ולהפחית מתח.

  • מציאות מדומה (Virtual Reality Therapy): טיפול במציאות מדומה לשחזור מצבים שמעוררים חשק לסם וללמוד להתמודד איתם.


7. שיטות הוליסטיות ורוחניות


  • טיפול באומנות ובמוזיקה: משמשים להבעה רגשית ועיבוד חוויות.

  • תוכניות 12 צעדים**: מבוססות על עקרונות רוחניים ומתמקדות באחריות אישית ותמיכה קבוצתית.


סיכום


שיטות הגמילה מסמים מגוונות ומשתנות בהתאם לצרכי המטופל והמדיניות המקומית. גישות שונות משולבות לעיתים קרובות להשגת תוצאות מיטביות, תוך התחשבות במצבו הפיזי, הנפשי והסביבתי של המטופל.


טאותרפיה - גמילה במרכז יום-מתעוררים


מניעה והסברה:


  • חינוך והסברה: העלאת מודעות לסיכונים ולנזקים הכרוכים בשימוש בכדורי מרשם.

  • תמיכה בקהילה: יצירת סביבות תומכות ופעילויות חלופיות למשברי חיים.

  • מדיניות ציבורית: חקיקה ואכיפה להפחתת הזמינות והנגישות של תרופות המרשם.



סיכום:


התמכרות לסמים היא בעיה מורכבת ורב-ממדית המשפיעה על המוח, הנפש והחברה. גמילה מסמים יעילה דורשת גישה משולבת הכוללת תמיכה רפואית, פסיכולוגית וחברתית. מניעה והסברה הן כלים חשובים במאבק בהתמכרות לסמים.




"להיות אנושי פירושו לאהוב בני אדם, ולהיות חכם פירושו להכירם."



טאותרפיה היא שיטת טיפול רב-תחומית המתמקדת בטיפול בהתמכרויות:







טאותרפיה היא שיטת טיפול רב-תחומית המתמקדת בטיפול בהתמכרויות ובבעיות נפשיות באמצעות גישה הוליסטית המשולבת עם עקרונות רוחניים, פסיכולוגיים ופיזיולוגיים. השיטה מושתתת על עקרונות של פילוסופיית ה"טאו" (Dao) הסינית, המדגישה איזון והרמוניה בין הגוף, הנפש והרוח. הנה סקירה של שיטת הטאותרפיה לגמילה וטיפול בהתמכרויות:


עקרונות בסיסיים של הטאותרפיה


1. איזון והרמוניה:


   - הטאותרפיה מתמקדת בהשגת איזון והרמוניה בין כל מרכיבי האדם: הגוף, הנפש והרוח. ההנחה היא כי חוסר איזון בין המרכיבים הללו מוביל להתמכרויות ולבעיות נפשיות.

  

2. עקרונות הטאו:


   - השיטה נשענת על עקרונות הטאו (דרך), המנחים את המטופל לשאוף לחיים מאוזנים והרמוניים. פילוסופיית הטאו מדגישה חיים בפשטות, בענווה ובהתאמה לזרימת החיים הטבעית.


3. גוף, נפש ורוח:


   - הטאותרפיה רואה את האדם כשלם ומשולב, ולא מתמקדת רק בתסמינים של ההתמכרות אלא גם בשורשים העמוקים יותר של הבעיה, כמו טראומות עבר, רגשות בלתי מעובדים וקשיים נפשיים.





מרכיבי הטיפול בטאותרפיה



1. טכניקות רוחניות:


   - מדיטציה: מדיטציה משמשת ככלי מרכזי לטיפול, ומטרתה להשיג רוגע פנימי, איזון נפשי ורוחני, ולהפחית את המתח והלחץ.


   - תרגולי נשימה: תרגולים שמטרתם לשפר את היכולת של האדם לשלוט בנשימה ולחזק את הקשר בין הגוף לנפש.


2.טכניקות פסיכולוגיות:


   - טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT): עקרונות הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי משולבים עם עקרונות הטאו כדי לשנות דפוסי מחשבה והתנהגות מזיקים.


   - טיפול בטראומה: עבודה על עיבוד טראומות עבר ושחרור רגשות בלתי מעובדים שיכולים לתרום להתמכרות.


3. פעילות גופנית:


   - יוגה וצ'י גונג: תרגולים אלו משלבים תנועה, נשימה ומודעות פנימית, ומטרתם לחזק את הגוף, להרגיע את הנפש וליצור תחושת איזון והרמוניה.


   - פעילות גופנית כללית: פעילות גופנית סדירה משפרת את הבריאות הפיזית והנפשית ומפחיתה את הצורך בהתמכרות.


4. תזונה נכונה:


   - תזונה מאוזנת: הטאותרפיה מדגישה את החשיבות של תזונה מאוזנת ובריאה ככלי לשיפור הבריאות הפיזית והנפשית.


יתרונות הטאותרפיה בטיפול בהתמכרויות


1. גישה הוליסטית: השיטה מטפלת במטופל כמכלול ולא רק בתסמינים, מה שמאפשר התמודדות עם שורשי הבעיה.

2. שילוב של טכניקות שונות: הטאותרפיה משלבת מגוון רחב של טכניקות רוחניות, פסיכולוגיות ופיזיולוגיות, מה שמגביר את היעילות של הטיפול.

3. שיפור איכות החיים: על ידי השגת איזון והרמוניה, המטופלים חווים שיפור משמעותי באיכות החיים, בבריאות הפיזית ובתחושת הרווחה הנפשית.


סיכום


טאותרפיה היא שיטת טיפול הוליסטית שמשלבת עקרונות רוחניים, פסיכולוגיים ופיזיולוגיים לטיפול בהתמכרויות ובבעיות נפשיות. השיטה מתמקדת באיזון והרמוניה בין הגוף, הנפש והרוח, ומשלבת טכניקות כמו מדיטציה, תרגולי נשימה, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, יוגה וצ'י גונג, ותזונה נכונה. הגישה ההוליסטית של הטאותרפיה מאפשרת טיפול עמוק ואפקטיבי בשורשי ההתמכרות ומשפרת את איכות החיים של המטופלים.





טאותרפיה מפעילה מרכז-יום לטיפול בהתמכרויות ובטראומה





טאותרפיה מפעילה מרכז יום לטיפול בהתמכרויות ובטראומה, המתמקד בגישה הוליסטית לשיקום וריפוי. המרכז מציע מגוון רחב של שירותים טיפוליים הנבנים על עקרונות הטאותרפיה, ומשלבים טכניקות רוחניות, פסיכולוגיות ופיזיולוגיות. הנה סיכום של המרכז והשירותים המוצעים בו:


מטרות המרכז


1. שיקום והתאוששות: לסייע למטופלים להתגבר על התמכרויות וטראומות ולשקם את חייהם.

2. השגת איזון והרמוניה: לטפח תחושת איזון והרמוניה בין הגוף, הנפש והרוח.

3. פיתוח כלים להתמודדות: להקנות למטופלים כלים מעשיים להתמודדות עם מתחים, חרדות ודחפים התמכרותיים.


שירותים ופעילויות במרכז


1. טיפול אישי:


   - פגישות ייעוץ: מפגשים אישיים עם מטפלים מוסמכים לטיפול בנושאים אישיים, רגשות ומצבי חרדה.


   - טיפול בטראומה: עבודה על עיבוד ושחרור טראומות עבר באמצעות טכניקות שונות כמו EMDR (עיבוד תנועות עיניים).


2. טיפול קבוצתי:


   - קבוצות תמיכה: קבוצות קטנות בהן משתתפים יכולים לשתף חוויות ולקבל תמיכה מחברים לקבוצה.


   - סדנאות טיפוליות: סדנאות שונות המתמקדות בנושאים כמו ניהול סטרס, פיתוח מיומנויות חברתיות והתמודדות עם דחפים.


3. טכניקות רוחניות:


   - מדיטציה: מפגשי מדיטציה יומיים המכוונים להשגת רוגע פנימי ואיזון נפשי.

   - תרגולי נשימה: טכניקות נשימה המיועדות להרגעה ולהתמודדות עם מתחים.


4. פעילות גופנית:


   - יוגה וצ'י קונג: שיעורים המשלבים תנועה, נשימה ומודעות פנימית, שמטרתם לחזק את הגוף ולהרגיע את הנפש.


   - פעילות גופנית כללית: פעילות גופנית מותאמת אישית לחיזוק הבריאות הפיזית.


5. תזונה נכונה:


   - הכוונה תזונתית: ייעוץ תזונתי מותאם אישית לשיפור הבריאות הכללית ולהתמודדות עם התמכרויות.


   -סדנאות בישול בריא: לימוד הכנת מזון בריא ומזין.



יתרונות המרכז


1. גישה הוליסטית: המרכז מטפל במטופל כמכלול ולא רק בתסמיני ההתמכרות, מה שמאפשר התמודדות עמוקה ויסודית עם הבעיה.


2. שילוב טכניקות מגוונות: השילוב של טכניקות רוחניות, פסיכולוגיות ופיזיולוגיות מגביר את יעילות הטיפול.


3. סביבה תומכת ומעודדת: סביבה טיפולית מכילה ותומכת, המספקת למטופלים תחושת ביטחון ורוגע.


סיכום


מרכז היום של טאותרפיה לטיפול בהתמכרויות ובטראומה מציע גישה הוליסטית ושילוב של טכניקות רוחניות, פסיכולוגיות ופיזיולוגיות לטיפול ושיקום. המרכז מתמקד בהשגת איזון והרמוניה, פיתוח כלים להתמודדות ושיפור איכות החיים של המטופלים. באמצעות מגוון רחב של שירותים ופעילויות, המטופלים מקבלים תמיכה מקיפה ומותאמת אישית לשיקום וריפוי עמוק.





העתיד כבר כאן - הכשרת מטפלים בשיטת טאותרפיה להתמכרויות וטראומה מתוך אוכלוסיית המכורים הנקיים



הכשרת מטפלים להתמכרויות מתוך אוכלוסיית המכורים הנקיים היא גישה יעילה ומועילה, בעיקר בשל ההבנה האישית והניסיון החיוני שיש למטפלים אלה. טאותרפיה, בגישתה ההוליסטית והרוחנית, מדגישה את החשיבות של חיבור אישי והבנה מעמיקה של תהליכי הגמילה והשיקום. הנה כמה היבטים חשובים על הכשרת מטפלים להתמכרויות בקרב מכורים נקיים בשיטת טאותרפיה:


יתרונות הכשרת מטפלים מתוך אוכלוסיית המכורים הנקיים:


1. הבנה וניסיון אישי:


   - חוויה אישית: מטפלים שעברו את תהליך ההתמכרות והגמילה בעצמם מבינים את המטופלים לעומק ומסוגלים להתחבר אליהם ברמה אישית.


   - השראה ודוגמה אישית: מכורים נקיים יכולים לשמש כדוגמה חיה למטופלים, ולהראות להם כי ניתן להתגבר על ההתמכרות ולחיות חיים בריאים ומלאים.


2. אמפתיה ואמינות:


   - אמפתיה חזקה: המטפלים יכולים להפגין אמפתיה אמיתית ולבנות קשרי אמון חזקים עם המטופלים, מאחר והם מבינים את האתגרים והקשיים שבדרך.


   - אמינות ואותנטיות: החוויות האישיות של המטפלים מוסיפות לאמינות שלהם בעיני המטופלים, מה שמקל על בניית מערכת יחסים טיפולית מוצלחת.


3. העצמה והשראה:


   - תהליך העצמה: הכשרת מטפלים מתוך אוכלוסיית המכורים הנקיים מאפשרת למכורים הנקיים לעבור תהליך העצמה אישי ולשמש כמובילים בקהילה שלהם.


   - מוטיבציה גבוהה: מטפלים אלו נוטים להיות בעלי מוטיבציה גבוהה לתרום ולעזור לאחרים, מתוך תחושת שליחות אישית ורצון לעזור לאנשים במצבים דומים.




תהליך ההכשרה בטאותרפיה


1. לימודים תיאורטיים:


   - פסיכולוגיה של ההתמכרות: הכשרה תיאורטית בנושאים כמו מנגנונים פסיכולוגיים של התמכרות, תסמיני גמילה והשלכות נפשיות.


   - עקרונות הטאותרפיה: לימוד עקרונות הטאותרפיה, כולל פילוסופיית הטאו, מדיטציה, טכניקות נשימה ואיזון גוף-נפש-רוח.


2. הכשרה מעשית:


   - סדנאות ותרגולים: השתתפות בסדנאות מעשיות הכוללות תרגולים של טכניקות טיפוליות שונות, כמו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, יוגה וצ'י גונג.


   - התנסות מעשית: עבודה מעשית תחת פיקוח במרכזי טיפול, הכוללת טיפול פרטני וקבוצתי.


3. פיתוח מיומנויות אישיות:


   - מיומנויות בין-אישיות: פיתוח מיומנויות תקשורת, אמפתיה והבנת צרכים של המטופלים.


   - ניהול עצמי: כלים לניהול עצמי, התמודדות עם לחצים ושמירה על איזון אישי כמטפלים.


4. תמיכה והמשך התפתחות:


   - ליווי ותמיכה: קבלת ליווי ותמיכה ממטפלים מנוסים לאורך כל תהליך ההכשרה ולאחר מכן.


   - המשך התפתחות מקצועית: עידוד להשתתפות בהשתלמויות והדרכות מקצועיות נוספות לשם המשך התפתחות מקצועית.


סיכום


הכשרת מטפלים להתמכרויות מתוך אוכלוסיית המכורים הנקיים בטאותרפיה מציעה גישה ייחודית ומעצימה לטיפול. מטפלים אלו מביאים עימם הבנה עמוקה וניסיון אישי, אמפתיה ואמינות גבוהה, ותשוקה עזה לעזור לאחרים.


תהליך ההכשרה כולל לימודים תיאורטיים, הכשרה מעשית, פיתוח מיומנויות בין-אישיות וניהול עצמי, וליווי מתמשך. גישה זו מאפשרת למכורים הנקיים לשמש כמובילים בקהילה ולתרום באופן משמעותי לשיקום ולריפוי של מטופלים אחרים.



גמילה מריטלין | גמילה מריטלין והתמכרות | ד"ר מזרחי אברהם מייסד טאותרפיה




Comments


bottom of page