top of page

דונלד ויניקוט | גישתו הטיפולית של ויניקוט | ד"ר מזרחי אברהם מכללת טאותרפיה

Updated: Jun 4

טאותרפיה - המכון הישראלי לטיפול בטראומה והתמכרויות


דונלד ויניקוט, שהיה פסיכואנליטיקאי ופסיכיאטר ילדים בריטי, נולד ב-7 באפריל 1896 בפלימות', דבונשייר שבאנגליה. הוא היה הילד השלישי מתוך שלושה במשפחה מהמעמד הבינוני-גבוה. אביו, סר ג'ון פרדריק ויניקוט, היה סוחר ומשפטן מצליח, ואמו, אליזבת מרתה (ליזי) ווד, הייתה דמות דומיננטית ומשפיעה על חייו של דונלד.



דונלד ויניקוט | גישתו הטיפולית של ויניקוט | ד"ר מזרחי אברהם מכללת טאותרפיה

דונלד ויניקוט | גישתו הטיפולית של ויניקוט | ד"ר מזרחי אברהם מכללת טאותרפיה
דונלד ויניקוט | גישתו הטיפולית של ויניקוט | ד"ר מזרחי אברהם מכללת טאותרפיה

קורס 12 הצעדים במכללה המובילה בישראל

לימודי פסיכותרפיה הוליסטית ממוקדת טראומה והתמכרויות

מרכז יום לטיפול בטראומה והתמכרויות, חוסר תפקוד וחוסר איזון נפשי






ויניקוט תיאר את ילדותו כתקופה שבה חש תומך ונאהב, אם כי לעיתים קרובות הייתה מתוחה בשל מצבה הנפשי של אמו, שסבלה מדיכאון חוזר. הוא היה ילד יצירתי ובעל דמיון מפותח, והתעניין מגיל צעיר בפסיכולוגיה ובהבנת נפש האדם. חוויותיו האישיות עם אמו ועם תחושת הביטחון שחש במשפחתו השפיעו רבות על עבודתו העתידית ועל תפיסותיו בנוגע לחשיבותם של הקשרים המוקדמים בין הורים לילדיהם.


חוויות ילדותו והאווירה המשפחתית שבה גדל סייעו לו לפתח את התובנות שלו על הצרכים הרגשיים של ילדים ואת הרעיונות המרכזיים שלו על ה"סביבה מחזיקה" (holding environment) והתפתחות ה"עצמי האמיתי" לעומת "העצמי המזויף". אלו נושאים חשובים שעיצבו את תרומותיו המשמעותיות לתחום הפסיכואנליזה והטיפול בילדים.





לימודיו של דונלד ויניקוט


דונלד ויניקוט למד בבית הספר לבנים בלקהיט (Leighton Park School) בעיר רדינג, המיועד לבני מעמד הביניים הגבוה ומדגיש ערכים של עצמאות ויצירתיות. לאחר סיום לימודיו התיכוניים, הוא המשיך ללימודי רפואה בקולג' ג'יזוס (Jesus College) שבאוניברסיטת קיימברידג', ולאחר מכן בבית הספר לרפואה בבית החולים סנט ברתולומיאו (St Bartholomew's Hospital) בלונדון.


במהלך לימודיו הרפואיים, התעניין במיוחד בפסיכיאטריה ובפסיכואנליזה. הוא השלים את התמחותו בפסיכיאטריה והתמקד בטיפול בילדים, מה שהוביל אותו לעבודתו כפסיכיאטר ילדים בבית החולים פדינגטון גרין לילדים בלונדון. ניסיונו הקליני הרב בתחום זה, יחד עם לימודיו והתנסויותיו האישיות, סייעו לו לפתח את התובנות והתרומות המשמעותיות שלו לתחום הפסיכואנליזה והטיפול בילדים.




התפתחותו המקצועית דונלד ויניקוט



במהלך הכשרתו והתפתחותו המקצועית, דונלד ויניקוט הושפע ממספר דמויות מרכזיות בתחום הפסיכואנליזה והפסיכיאטריה:


  • ג'יימס סטרקי (James Strachey): סטרקי היה אחד המתרגמים המרכזיים של כתבי זיגמונד פרויד לאנגלית, והיה גם פסיכואנליטיקאי בכיר בעצמו. סטרקי השפיע על ויניקוט בהבנתו והעמקתו בתיאוריות של פרויד.


  • ג'ואן ריבייר (Joan Riviere): ריבייר הייתה פסיכואנליטיקאית בריטית שהושפעה מאוד מפרויד וממשיכיו, במיוחד מלאני קליין. היא הייתה אחת ממנחותיו של ויניקוט והשפיעה על גישתו לטיפול בילדים ולפסיכואנליזה בכלל.


  • מריון מילנר (Marion Milner): מילנר הייתה פסיכואנליטיקאית ופסיכולוגית בריטית, שהתמקדה בעבודתה בתהליכים יצירתיים ובפסיכותרפיה. היא עבדה עם ויניקוט ושיתפה פעולה עמו בתחומים שונים של הטיפול הפסיכואנליטי.


בנוסף, ויניקוט הושפע מאוד מעבודותיהם של פסיכואנליטיקאים אחרים כמו זיגמונד פרויד ומלאני קליין, אך הוא פיתח תיאוריות וגישות ייחודיות משלו שהתבססו על ניסיונו הקליני העשיר ועל תובנותיו האישיות בתחום הפסיכיאטריה והפסיכואנליזה של ילדים.





"למעשה אני מלקט מזה ומזה, מפה ומשם, מתפנה אל ההתנסות הקלינית, מגבש תיאוריות משלי, ואז, בסוף התהליך, אני מעסיק את עצמי בשאלה מה גנבתי מהיכן. אפשר ששיטה זו אינה נופלת מכל שיטה אחרת."





דונלד ויניקוט תרם רבות לפסיכולוגיה


דונלד ויניקוט תרם רבות לפסיכולוגיה, במיוחד בתחום הפסיכואנליזה והטיפול בילדים, עם רעיונות ותובנות שעדיין משפיעים על התחום כיום. הנה כמה מהתרומות המרכזיות שלו:


הסביבה המחזיקה (Holding Environment):


  • ויניקוט הדגיש את החשיבות של "הסביבה המחזיקה" – סביבה תומכת, בטוחה ומגוננת שמספקים ההורים, בעיקר האם, בשנות החיים הראשונות. סביבה זו מאפשרת לתינוק לפתח תחושת ביטחון ואמון בסיסי בעולם.


האם הטובה דיה (Good Enough Mother):


ויניקוט הציג את הרעיון שהאם לא צריכה להיות מושלמת, אלא "טובה דיה" – כלומר, היא צריכה לספק את הצרכים הבסיסיים של התינוק ולתת לו מרחב לגדול ולפתח את העצמי שלו. טעויות קטנות שהאם עושה יכולות לסייע לתינוק לפתח חוסן עצמי ויכולת להתמודד עם תסכולים.


העצמי האמיתי והעצמי המזויף (True Self and False Self):


  • ויניקוט טען שהעצמי האמיתי הוא הביטוי האותנטי והספונטני של הילד, בעוד העצמי המזויף מתפתח כתגובה לדרישות הסביבה, כשאין מספיק תמיכה וביטחון. הוא טען שחשוב לטפל ולהתייחס לעצמי האמיתי כדי להשיג בריאות נפשית.


משחק ומשמעותו (Play and Its Role in Development):


  • ויניקוט האמין שמשחק הוא חלק מרכזי בהתפתחות הילד. דרך המשחק, הילד יכול לבטא רגשות, לעבד חוויות ולחקור את העולם בצורה בטוחה ומבוקרת. המשחק מאפשר לילד ליצור קשר עם העצמי האמיתי שלו ולפתח יצירתיות ודמיון.


הרגרסיה לשם התקדמות (Regression to Dependence):


  • ויניקוט הציע שתהליך טיפולי עשוי לכלול רגרסיה, שבו המטופל חוזר למצבי תלות מוקדמים יותר כחלק מהטיפול. תהליך זה מאפשר למטופל לעבוד מחדש על חוויות מוקדמות ולבנות תחושת ביטחון ואמון מחודשים.


תרומותיו של ויניקוט הפכו אותו לדמות מרכזית ומוערכת בתחום הפסיכואנליזה והטיפול בילדים, ורעיונותיו ממשיכים להשפיע על מטפלים וחוקרים בתחום זה עד היום.




הסביבה המחזיקה (Holding Environment)



הסביבה המחזיקה (Holding Environment) היא אחד מהמושגים המרכזיים שדונלד ויניקוט פיתח בתורתו הפסיכואנליטית והפסיכודינמית. ויניקוט, פסיכואנליטיקאי בריטי שחי בין השנים 1896-1971, היה פסיכיאטר ילדים ופסיכואנליטיקאי שהתמקד רבות בהבנת ההתפתחות המוקדמת של ילדים ובקשרים הראשוניים שלהם עם הדמויות המטפלות. מושג הסביבה המחזיקה מתאר את התפקיד החשוב של האם או הדמות המטפלת הראשונית ביצירת תחושת ביטחון וסביבה מוגנת עבור התינוק.




הסביבה המחזיקה - הגדרה ותפקיד


ויניקוט תיאר את הסביבה המחזיקה כמערכת התומכת שהאם או הדמות המטפלת הראשונית מספקת לתינוק בשנות חייו הראשונות. סביבה זו כוללת לא רק את הטיפול הפיזי בתינוק, אלא גם את התגובות הרגשיות והנפשיות של הדמות המטפלת לצרכי התינוק. ויניקוט טען שכאשר התינוק חש בטוח ומוגן, הוא יכול להתפתח בצורה בריאה ולהתחיל לחקור את העולם שסביבו.


חשיבות הסביבה המחזיקה


הסביבה המחזיקה היא קריטית להתפתחות הרגשית והנפשית של התינוק מכמה סיבות:


1. תחושת ביטחון ואמון בסיסי: הסביבה המחזיקה מאפשרת לתינוק לפתח תחושת ביטחון ואמון בסיסי בעולם. כאשר הדמות המטפלת מגיבה בצורה עקבית ורגישה לצרכי התינוק, הוא לומד לסמוך על הסביבה שלו ומפתח תחושת ביטחון ואמון באנשים סביבו.


2. הפחתת חרדה ומתח: סביבה מחזיקה ומוגנת מסייעת להפחתת חרדה ומתח אצל התינוק. תגובותיה הרגישות של האם לצרכי התינוק מספקות לו תחושת רוגע ומפחיתות את החרדה הנובעת מהצורך בהישרדות ובקבלת תמיכה.


3. התפתחות העצמי האמיתי: ויניקוט טען שהסביבה המחזיקה מאפשרת לתינוק לפתח את ה"עצמי האמיתי" שלו. העצמי האמיתי מתפתח כאשר התינוק מרגיש מספיק בטוח להיות עצמו ולבטא את צרכיו ורצונותיו ללא חשש מדחייה או ביקורת.


4. חוסן רגשי והתמודדות עם תסכולים: סביבה מחזיקה מאפשרת לתינוק להתמודד עם תסכולים ולפתח חוסן רגשי. כאשר התינוק חווה תסכולים קטנים בתוך סביבה מוגנת ותומכת, הוא לומד להתמודד עם הקשיים ולהתגבר עליהם בצורה בריאה.




התהליך הדינמי של הסביבה המחזיקה


הסביבה המחזיקה אינה סטטית, אלא תהליך דינמי שמשתנה ומתפתח עם הזמן. בשלב הראשון, התינוק תלוי לחלוטין בדמות המטפלת והיא זו שמספקת לו את כל צרכיו. בהמשך, עם התפתחותו וגדילתו, התינוק מתחיל לפתח עצמאות והסביבה המחזיקה משתנה בהתאם לצרכיו החדשים.


ויניקוט תיאר את התהליך הדינמי של הסביבה המחזיקה כמעבר מהחזקת התינוק הפיזית והנפשית לצמצום הדרגתי של התמיכה המוחלטת. הדמות המטפלת לומדת להקשיב לצרכי התינוק ולהגיב בהתאם, כך שהסביבה המחזיקה משתנה ומתאימה את עצמה להתפתחות ולצמיחה של התינוק.




ההשפעה על התפתחות הילד


הסביבה המחזיקה משפיעה על התפתחות הילד בכמה אופנים:


1. התפתחות רגשית ונפשית: סביבה מחזיקה מספקת את היסודות לתחושת ביטחון ואמון בסיסי, המאפשרים לילד לפתח קשרים רגשיים ונפשיים בריאים עם אנשים אחרים. תחושת הביטחון שנוצרת בסביבה המחזיקה מאפשרת לילד להיות פתוח ולפתח קשרים קרובים עם אחרים.


2. יכולת להתמודד עם תסכולים ומשברים: ילד שגדל בסביבה מחזיקה לומד להתמודד עם תסכולים ומשברים בצורה בריאה. הוא מפתח חוסן רגשי ויכולת להתמודד עם קשיים ועם שינויי החיים בצורה בונה ומסתגלת.


3. פיתוח תחושת העצמי: הסביבה המחזיקה מאפשרת לילד לפתח את תחושת העצמי שלו בצורה אותנטית ובריאה. הילד מרגיש חופשי להיות עצמו ולבטא את רגשותיו ורצונותיו, מה שמאפשר לו להתפתח ולצמוח כיחיד עצמאי ובעל ערך עצמי.




הסביבה המחזיקה בטיפול פסיכואנליטי

ויניקוט הדגיש את חשיבות הסביבה המחזיקה גם במסגרת הטיפול הפסיכואנליטי. הוא טען שהמטפל צריך ליצור סביבה מחזיקה עבור המטופל, המאפשרת לו להרגיש בטוח ולהתחבר לרגשותיו העמוקים ביותר. בסביבה טיפולית מחזיקה, המטופל יכול לחוות רגרסיה בטוחה, המאפשרת לו לעבד חוויות מוקדמות ולבנות מחדש את תחושת הביטחון והאמון שלו.



הסביבה המחזיקה היא מושג מרכזי בתורתו של דונלד ויניקוט, והיא מתארת את התפקיד החשוב של הדמות המטפלת הראשונית ביצירת סביבה בטוחה ותומכת עבור התינוק. סביבה זו מאפשרת לתינוק לפתח תחושת ביטחון ואמון בסיסי, להתמודד עם תסכולים, לפתח את העצמי האמיתי ולבנות חוסן רגשי. הסביבה המחזיקה משתנה ומתפתחת עם הזמן, ומתאימה את עצמה לצרכי התינוק המשתנים.


החשיבות של הסביבה המחזיקה מודגשת גם במסגרת הטיפול הפסיכואנליטי, כאשר המטפל יוצר סביבה מחזיקה עבור המטופל, המאפשרת לו להרגיש בטוח ולחוות רגרסיה בטוחה לצורך עיבוד חוויות מוקדמות ובניית תחושת ביטחון ואמון מחודשים.


תרומתו של ויניקוט בתחום הפסיכואנליזה והפסיכיאטריה לילדים היא משמעותית, ורעיונותיו על הסביבה המחזיקה ממשיכים להשפיע על מטפלים וחוקרים בתחום זה. הסביבה המחזיקה היא יסוד חשוב בהתפתחות הרגשית והנפשית של התינוק, והיא מספקת את הבסיס לבניית קשרים בריאים ולפיתוח תחושת עצמי אותנטית.




מה צריך כדי לספק סביבה מחזיקה בטיפול פסיכואנליטי


כדי לספק סביבה מחזיקה בטיפול פסיכואנליטי או פסיכותרפי, המטפל צריך ליצור תנאים המאפשרים למטופל לחוש ביטחון, תמיכה ואמון, ובכך לאפשר למטופל לעבד חוויות רגשיות עמוקות ולהתחבר לעצמו האמיתי. הנה כמה עקרונות ומעשיים שהמטפל יכול לאמץ כדי ליצור סביבה מחזיקה:


יצירת תחושת ביטחון ואמון


1. **נוכחות עקבית**: המטפל צריך להיות נוכח ומעורב באופן עקבי במפגשים הטיפוליים. זמינות רגשית ופיזית של המטפל יוצרת תחושת ביטחון אצל המטופל.

2. **שמירה על גבולות ברורים**: הגדרת גבולות ברורים במסגרת הטיפולית (כמו זמני פגישות קבועים, שמירה על סודיות) מסייעת למטופל להרגיש בטוח ומוגן.


הקשבה פעילה ואמפתיה


3. הקשבה פעילה: המטפל צריך להקשיב למטופל בצורה עמוקה ומלאה, להראות עניין אמיתי ברגשותיו ובחוויותיו של המטופל.

4. הפגנת אמפתיה: המטפל צריך להראות אמפתיה לרגשות ולחוויות של המטופל, להבין ולהתייחס למצוקותיו מבלי לשפוט.


התאמה לצרכי המטופל


5. זיהוי והבנת צרכים: המטפל צריך להיות רגיש לצרכים הייחודיים של המטופל, ולהתאים את הגישה הטיפולית לצרכים אלו.

6. **גמישות טיפולית**: התאמה של שיטות הטיפול לקצב ולהתקדמות של המטופל, ובכך להבטיח שהטיפול מתאים למצבו הנוכחי של המטופל.


תמיכה ועידוד


7. תמיכה רגשית: המטפל צריך לספק תמיכה רגשית מתמדת, להיות מקור לחוזק ונחמה עבור המטופל.

8. עידוד ביטוי עצמי: המטפל צריך לעודד את המטופל לבטא את רגשותיו ורעיונותיו באופן חופשי, ולאפשר לו להיות פתוח ואותנטי.


מתן מרחב בטוח לרגרסיה


9. הבנת תהליך הרגרסיה: המטפל צריך להבין שרגרסיה לתלות היא חלק טבעי וחשוב בתהליך הטיפולי, ולתת למטופל לחוות זאת בסביבה בטוחה.

10. תגובה מותאמת: תגובות המטפל צריכות להיות מותאמות לחוויות הרגרסיה של המטופל, לספק תמיכה והכלה מבלי להיות פולשני או משתלט.


בניית קשר טיפולי חזק


11. יצירת קשר מבוסס אמון: המטפל צריך להשקיע בבניית קשר חזק עם המטופל, קשר המבוסס על אמון, כבוד והבנה הדדית.

12. התמדה בתהליך: המטפל צריך להיות מוכן להתמיד בתהליך הטיפולי, גם בתקופות קשות ומאתגרות, ולתמוך במטופל לכל אורך הדרך.


דוגמה מעשית


נניח שמטפל עובד עם מטופל שמביע קשיים ביצירת קשרים בין-אישיים בעקבות חוויות מוקדמות של הזנחה. המטפל יכול לפעול כך:


1. להיות עקבי ונוכח במפגשים, להציע ביטחון ואמון דרך זמינות וגבולות ברורים.

2. להקשיב בקשב רב וללא שיפוט, להפגין אמפתיה והבנה למצוקות המטופל.

3. להתאים את הגישה הטיפולית לצרכים האישיים של המטופל, כמו לדוגמה להשתמש בטכניקות המתמקדות בתהליכי התקשרות.

4. לספק תמיכה רגשית ולהוות מקור לחוזק ונחמה, לעודד את המטופל לבטא את רגשותיו האמיתיים.

5. להבין את חשיבות הרגרסיה, לאפשר למטופל לחוות תלות מחדש בסביבה בטוחה ומחזיקה.

6. לבנות קשר טיפולי חזק המבוסס על אמון וכבוד, להתמיד בתהליך הטיפולי לאורך זמן, גם בתקופות קשות.



יצירת סביבה מחזיקה בטיפול דורשת מהמטפל להיות נוכח, עקבי, רגיש ומבין, ולהגיב לצרכים הרגשיים של המטופל בצורה מותאמת ותומכת. הסביבה המחזיקה מאפשרת למטופל להרגיש בטוח ומוגן, להתמודד עם תסכולים ומשברים, ולהתחבר לעצמו האמיתי. באמצעות תמיכה רגשית, הקשבה פעילה ואמפתיה, המטפל יכול לעזור למטופל לעבד חוויות מוקדמות ולבנות תחושת ביטחון ואמון מחודשים.גר21


המשיכו למאמר הבא "אם טובה דיה וחיבור ל-12 הצעדים"



דונלד ויניקוט | גישתו הטיפולית של ויניקוט | ד"ר מזרחי אברהם מכללת טאותרפיה

コメント


bottom of page