top of page

הסבל והתודעה האנושית בבודהיזם - התמכרויות, טראומה, משברים, אובדן, קונפורמיזם, הכל חלק אוניברסלי מההוויה האנושית | ד"ר מזרחי אברהם מייסד טאותרפיה

על-פי בודהה הסבל הוא נוכחות מתמדת בקיום האנושי. הוא נובע לא רק מאירועים חיצוניים כמו מחלה, אובדן ומוות, אלא במידה רבה גם מתוך התודעה האנושית עצמה. הבודהיזם מציע שורה של תובנות עמוקות על מנת להבין את מקור הסבל ולהתמודד עמו.


ראשית, ישנו פער בין הדרך בה בני האדם תופסים את המציאות לבין האופן בו היא באמת מתנהלת. המציאות נתונה בשינוי מתמיד, בהשתנות רגעית ובלתי פוסקת. אין שום דבר קבוע ויציב - הכל נמצא בתהליך בלתי פוסק של התהוות והתפוגגות. אולם בני האדם נוטים להתעלם מכך ולדבוק בתפיסה של קביעות ויציבות, ובכך הם יוצרים לעצמם סבל.


הסבל והתודעה האנושית - התמכרויות, טראומה, משברים, אובדן הכל חלק אוניברסלי מההוויה האנושית | ד"ר מזרחי אברהם מייסד טאותרפיה

קורס 12 הצעדים - מכללת טאותרפיה
הסבל והתודעה האנושית - התמכרויות, טראומה, משברים, אובדן, קונפורמיזם, הכל חלק אוניברסלי מההוויה האנושית | ד"ר מזרחי אברהם מייסד טאותרפיה

שנית, הדברים בעולם אינם קיימים כישויות נפרדות ובלתי תלויות, אלא הכל קשור ומותנה בכל השאר. כל תופעה מהווה חלק ממארג שלם של גורמים, והיא מושפעת ומשפיעה על כל שאר התופעות. ההבנה המעמיקה של "התהוות גומלין" זו מאפשרת להכיר בכך שהניסיון לאחוז בדברים כאילו הם קבועים ונפרדים הוא חסר תוחלת וגורם לסבל.


שלישית, גם הדברים היקרים לנו ביותר בחיים, אלה שאנו אוהבים ומעריכים, הם מקור לא רק לאושר אלא גם לכאב. ההיאחזות והציפייה שהם יישארו כפי שהם, והפחד מפני שינוי או אובדן, גורמים לסבל ולתסכול. הדרך להשתחרר מכך היא להכיר במציאות החולפת והמשתנה של הדברים, ולאהוב אותם כפי שהם מבלי לנסות לקבע אותם.


לבסוף, הסבל עצמו נובע במידה רבה מהתנגדות לשינוי, מהרצון לשלוט במציאות ולהימנע מכאב. אולם דווקא ההתנגדות הזו והרצון בקביעות הם שיוצרים סבל נוסף. הדרך להיחלץ ממעגל זה היא באמצעות התבוננות עמוקה במציאות כפי שהיא, קבלה של אופייה המשתנה, והכרה בכך שלא ניתן לשלוט בה או למנוע כאב לחלוטין.


דרך ההתבוננות וההכרה בטבעם האמיתי של הדברים, ניתן להשתחרר בהדרגה מהסבל הנובע מהיאחזות ומהתנגדות. זוהי משימה המצריכה תרגול ועבודה פנימית מתמדת, אך היא מהווה את הלב של הדרך הבודהיסטית להתגברות על הסבל ולהשגת שלווה ואושר אמיתיים. הבנת המציאות כפי שהיא, על אופייה המשתנה והבלתי נפרד, מאפשרת להשתחרר מכבלי הבורות והאשליה ולחיות חיים של חופש, חמלה וקבלה.



קורס 12 הצעדים - מכללת טאותרפיה
לימודי פסיכותרפיה-קורס 12 הצעדים-פרויקט נובה-מרכז יום


מקורות הסבל האנושי והדרך להשתחרר מהם


הסבל כמרכיב מהותי בקיום האנושי


סבל הוא נוכחות בלתי נמנעת בחוויה האנושית. הוא מהווה חלק בלתי נפרד מההוויה שלנו, ומתגלה בדרכים רבות ומגוונות לאורך החיים. אנו חווים כאב פיזי ורגשי, אובדן, מחלה, תסכול, התמכרויות, טראומה ואכזבה. למרות השאיפה הטבעית להימנע מסבל ולחפש אחר האושר, נדמה שהסבל תמיד מוצא את דרכו אל חיינו בצורה כזו או אחרת.


אולם, הסבל שלנו אינו נובע רק מנסיבות חיצוניות שאין לנו שליטה עליהן. במידה רבה, הוא נובע דווקא מתוך נבכי התודעה האנושית עצמה. הדרך בה אנו תופסים ומפרשים את המציאות, הציפיות והאמונות שלנו, הרגלי החשיבה העמוקים – כל אלה תורמים תרומה מכרעת לתחושת הסבל וחוסר שביעות הרצון שאנו חווים.


הפילוסופיה הבודהיסטית מציעה מבט מעמיק ורדיקלי על שורשי הסבל האנושי, ועל הדרך להשתחרר ממנו. באמצעות התבוננות חודרת במציאות ובטבע של התודעה, מבקש הבודהיזם לחשוף את המקורות העמוקים של הסבל, ולהתוות דרך לחירות פנימית ולשלווה אמיתית.


הפער בין התפיסה האנושית למציאות עצמה


נקודת המוצא של ההגות הבודהיסטית היא שישנו פער עמוק בין הדרך בה בני האדם חווים ותופסים את המציאות, לבין המציאות כשלעצמה. אנו נוטים להשליך על העולם סביבנו את הציפיות, הפרשנויות והאמונות שלנו, ולחיות בתוך "בועה" מנטלית שלעיתים קרובות רחוקה מאוד מהאמת של הדברים.


אחד המאפיינים הבולטים ביותר של המציאות, על פי התפיסה הבודהיסטית, הוא חוסר הקביעות המוחלט השורר בה. הכל נתון בשינוי מתמיד, בהשתנות בלתי פוסקת מרגע לרגע. כל מה שנדמה לנו כיציב וקבוע, בעצם נמצא בתהליך בלתי נלאה של התהוות והתפוגגות. החל מהרמה של גלקסיות וכוכבים, ועד לאטומים וחלקיקים זעירים – שום דבר אינו נשאר קבוע ובלתי משתנה.


אולם בני האדם, ברובם, אינם מודעים לאמת בסיסית זו. התודעה האנושית נוטה לתפוס את העולם במונחים של "עצמים" ו"ישויות" קבועים ונפרדים זה מזה. אנו מאמינים באשליה של קביעות, של זהות עצמית יציבה ובלתי משתנה. כל זאת, בעוד המציאות עצמה חומקת כל העת מהגדרות נוקשות, בהיותה בתנועה מתמדת של שינוי והתהוות.


הפער הזה בין התפיסה האנושית המוגבלת לבין אופייה הדינמי של המציאות, הוא לפי הבודהיזם אחד המקורות העיקריים לסבל. בהיאחזותנו בקבוע ובבלתי משתנה, ובהתנגדותנו לזרם ההשתנות המתמיד של החיים, אנו יוצרים לעצמנו מתחים וקונפליקטים בלתי פוסקים שמובילים לתחושת סבל ותסכול.


הדרך לשחרור מהסבל עוברת, אם כך, דרך התעוררות לטבע האמיתי של המציאות ושל חווייתנו. דרך התבוננות עמוקה ומתמדת, אנו יכולים להתחיל לראות מבעד לאשליית הקביעות, ולהכיר בכך שהכל נמצא בשינוי ובהשתנות. הבנה זו, כשהיא מופנמת באמת, מביאה לשינוי פנימי עמוק ולשחרור הדרגתי מכבלי הסבל הנגרם על ידי ההיאחזות בדימויים שגויים של המציאות.


העדר עצמיותם של התופעות והתהוות הגומלין


תובנה מרכזית נוספת בהגות הבודהיסטית היא שהתופעות בעולם אינן בעלות קיום עצמאי ונפרד. כל דבר וכל אירוע הם תוצר של אינספור גורמים ותנאים שמאפשרים את הופעתו. שום דבר אינו קיים כ"עצם" שלם ועצמאי, שיש לו מהות משל עצמו.


במקום זאת, המציאות היא רשת מורכבת של קשרים והשפעות הדדיות, שבה כל תופעה היא "ריקה" מעצמיות משל עצמה, ומהווה חלק בלתי נפרד ממארג רחב יותר של גורמים מותנים. לכן, כל ניסיון להבין את העולם במונחים של ישויות קבועות ונפרדות הוא בבחינת אשליה שמובילה לבלבול ולסבל.


התהוות הגומלין זהו אחד המושגים המרכזיים שמבטאים עיקרון זה. על פי גישה זו, תופעות לעולם אינן מתהוות בנפרד או באופן בלתי תלוי, אלא תמיד כחלק מ"שרשרת" של סיבות ותוצאות אינסופית. כל אירוע "מותנה" על ידי אינספור גורמים שקדמו לו, ובתורו הוא עצמו הופך להיות חלק מהתנאים להתהוות של דברים אחרים בהמשך.


כדי להמחיש זאת, ניתן לחשוב על אירוע כמו הכנת ארוחה. האוכל שאנו מכינים אינו ישות עצמאית שפתאום הופיעה משום מקום. הוא תוצר של שרשרת אינסופית של גורמים – החל מהמזון שגדל בשדות, דרך האנשים שגידלו, קטפו וארזו אותו, התבלינים שגודלו במקום אחר, הכלים שיוצרו במפעל, ועד לתהליך הבישול עצמו. כל מרכיב בארוחה הוא תוצר של אינספור קשרים ותנאים, ולא קיים כדבר "כשלעצמו".


ההבנה העמוקה של עקרון ההתהוות המותנית מאפשרת להכיר בכך שמאחורי המראית של ישויות קבועות ונפרדות, שוררת למעשה זרימה מתמדת של שינוי והתהוות. כל תופעה מהווה רק "גל" זמני בתוך אוקיינוס של גלים, שכולם קשורים ומשפיעים זה על זה ללא הפרד.


הכרה זו מחלישה את הנטייה להיאחז בדברים כאילו הם קבועים, עצמאיים ונפרדים, וכך מסייעת בהפחתה הדרגתית של הסבל הנובע מההתנגדות למציאות כפי שהיא. במקום לנסות לשלוט בעולם ולקבע אותו בדימויים מוגבלים, מתאפשרת הליכה בתיאום עם הזרימה הטבעית של החיים.


הדברים שאנו אוהבים כמקור לשמחה וכאב גם יחד


אחד ממוקדי הסבל העיקריים של בני האדם הוא הקשר שלהם לאובייקטים של אהבה והערכה. אנו נוטים להתקשר עמוקות לאנשים, לחפצים ולחוויות שאנו אוהבים, ולהפוך אותם למרכז עולמנו הרגשי. אנו שואבים מהם אושר, נחמה ותחושת משמעות.


אולם, העובדה שכל הדברים האהובים עלינו הם ארעיים וחולפים, הופכת גם אותם למקור של כאב וסבל. הפחד מפני אובדן, למשל כעת בשבעה באוקטובר שכל כך הרבה יקרים לנו נרצחו ונפצעו, הכמיהה שלנו לשימור הדברים כפי שהם, והתסכול כשהם משתנים, אובדים או חומקים מאיתנו – כל אלה יוצרים מתח פנימי מתמיד הפוגע בשלוות הנפש.


הבודהיזם מציע שהדרך להתמודד עם הקונפליקט הזה אינה בהימנעות מאהבה או מקשר, אלא דווקא בטיפוח יחס שונה כלפי האובייקטים של האהבה. מטרת הדרך אינה להפסיק לאהוב, אלא ללמוד לאהוב בצורה משוחררת יותר, המשוחררת מהציפיות והדרישות שאנו משליכים על הדברים והאנשים.


באמצעות הכרה והפנמה של אופיים הבלתי-קבוע של כל התופעות, אנו יכולים להתחיל לפתח יכולת לאהוב את הדברים כפי שהם, מבלי להזדהות איתם או להיאחז בהם כמקור לאושר. לקבל באהבה את נוכחותם כל עוד הם כאן, אך גם להרפות ולשחרר כשהם הולכים.


זו איננה אדישות או ניתוק רגשי, אלא דווקא אהבה עמוקה ואמיתית יותר שנובעת מהערכה מלאה של המציאות. אהבה שפורחת לא מתוך אשליה של קביעות, אלא מתוך הבנת הטבע החולף והדינמי של החיים. כך, כל רגע של חיבור הופך למתנה יקרת ערך, מבלי שמרחפת מעליו עננה של פחד או חרדה.


כאשר אנו מפנימים גישה זו, הקשר שלנו לאנשים ולדברים שאנו אוהבים הופך למקור של שמחה וסיפוק אמיתיים, שאינם תלויים בנסיבות חיצוניות. וגם כאשר הדברים האהובים משתנים ומתפוגגים, אנו יכולים לשאוב נחמה מהידיעה שהערך שלהם אינו נעוץ בקביעות מדומה, אלא בעצם החוויה העמוקה של החיבור אליהם.


ההתנגדות לשינוי כמחוללת סבל


שורש הסבל האנושי, אם כן, נעוץ בראש ובראשונה בדרך שבה אנו מגיבים למציאות המשתנה והחמקמקה של החיים. התגובה האוטומטית של התודעה היא להתנגד לשינוי, להיאבק בו או לנסות להימלט ממנו. אנו רוצים לקבע את הדברים, לשלוט בהם, להחזיק בהם לנצח.


אולם, ככל שאנו נאבקים בזרם ההשתנות הבלתי נמנע של החיים, כך אנו יוצרים לעצמנו מתחים וקונפליקטים עמוקים יותר. ההתנגדות לאופיו הטבעי של הקיום היא כמו לנסות לשחות נגד הזרם של נהר שוצף – היא דורשת מאמץ עצום ומתיש, ובסופו של דבר היא חסרת תוחלת. ככל שנתעקש להחזיק בדברים, כך נסבול יותר כשהם בהכרח ישתנו ויחלפו מן העולם.


הבודהיזם מלמד שהדרך היחידה להשתחרר ממעגל הסבל הזה היא דרך הרפיה והשלמה עמוקה עם המציאות כפי שהיא. במקום להילחם בשינוי או לברוח ממנו, עלינו ללמוד לקבל אותו, להתחבר אליו, לזרום איתו בהרמוניה. וזאת, לא מתוך כניעה פסיבית או הסתגלות עיוורת, אלא מתוך הפנמה מלאה של הטבע האמיתי של החיים.


כאשר אנו מרפים מהצורך לשלוט ולקבע, ומאפשרים לעצמנו להיות עם הדברים כפי שהם מתגלים ברגע הזה, אנו משתחררים מכבלי הסבל שנוצרים מתוך ההתנגדות והציפיות המוטעות. כל חוויה, גם המאתגרת ביותר, הופכת להזדמנות לצמיחה ולהעמקת ההבנה, במקום למלכודת שמייצרת מאבק אינסופי.


כמובן, ההשלמה וההרפיה אינן מתרחשות בן רגע, והן דורשות תהליך הדרגתי של למידה ותרגול. עלינו להתמיד בהתבוננות העצמית, בזיהוי הדפוסים המנטליים המגבילים, ובטיפוח נוכחות קשובה ומודעת יותר. אך ככל שנתקדם בדרך, נוכל לחוות יותר ויותר רגעים של חופש פנימי אמיתי.


התבוננות פנימית כדרך לשחרור מהסבל


הכלי המרכזי שמציע הבודהיזם להתמודדות עם הסבל הוא פרקטיקה של התבוננות עמוקה פנימה, לעבר הטבע האמיתי של התודעה והחוויה האנושית. ההנחה היא שכל עוד אנו לכודים בדפוסי מחשבה והתנהגות אוטומטיים ולא מודעים, נמשיך לסבול שוב ושוב מהמלכודות שטומנת בפנינו התפיסה המוטעית של המציאות.


רק דרך הפניית המבט פנימה והארה של תהליכי התודעה העדינים ביותר, נוכל להתחיל להשתחרר מההשלכות והאשליות שאנו מייחסים למציאות. ההתבוננות מאפשרת לנו להכיר באופן בלתי אמצעי את אופייה המשתנה והמותנה של כל חוויה, ולזהות את הדרכים השונות שבהן אנו מתנגדים לה ונאחזים בפרשנויות מוגבלות.


למעשה, מדובר בהתבוננות בשני היבטים משלימים – מצד אחד, התבוננות בטבע של התופעות החיצוניות, על אופיין הארעי וחסר העצמיות. ומצד שני, התבוננות בתהליכים הפנימיים של התודעה עצמה, ובמנגנונים הנפשיים העמוקים שמולידים בתוכנו בלבול וסבל. שתי ההתבוננויות הללו מזינות זו את זו, ומאירות באור חדש את מערכת היחסים בין התודעה לבין העולם.


האתגר הגדול הוא לקיים את ההתבוננות הזו לא רק כמדיטציה פורמלית, אלא כחלק מהחיים עצמם. להביא את האיכויות של קשב, בהירות וחמלה אל תוך ההתנסות היומיומית, ובכך להפוך אותה כולה לשדה של תרגול והתעוררות. ככל שנצליח לעשות זאת, נוכל להיפתח יותר ויותר אל האפשרות של שחרור, של שלווה ואושר שאינם מותנים.


מסע של כל החיים


הדרך להשתחררות מהסבל שמתווה הבודהיזם איננה דרך קלה או מהירה. מדובר במסע עמוק של שינוי והתמרה, הדורש מחויבות ונחישות לאורך כל החיים. הרגלי החשיבה והתגובה שלנו מושרשים עמוק בתודעה, והם ממשיכים שוב ושוב למשוך אותנו אל עבר הסבל, גם כאשר התובנה המושגית כבר קיימת.


אולם, כל רגע של התבוננות וקשב הוא התקדמות משמעותית בדרך. בכל פעם שאנו מצליחים להכיר באופן ישיר בטבע המשתנה והמותנה של החוויה, או לשחרר ולו במעט את הלפיתה של תודעה, אנו זורעים זרעים של חופש עתידי. וככל שנתמיד בכך, כך נראה כיצד הזרעים הללו נובטים ומבשילים לכדי שינוי של ממש.


לבסוף, התהליך הזה מוביל למה שמכונה בבודהיזם "ניבאנה" או "נירוונה" – החופש המוחלט מכל סבל, שמגיע עם ההתעוררות המלאה לאמת של הקיום. זהו אופק רחוק, שאולי לא רבים מגיעים אליו במהלך החיים. אך עצם ההליכה בדרך, ההתקדמות הסבלנית והעקבית לעבר היעד, מעניקה לחיים טעם של משמעות, בהירות ושמחה שקטה.


המתנה הגדולה של הבודהיזם היא התובנה שלא משנה היכן אנו נמצאים כרגע במסע, החופש נמצא תמיד בהישג יד, כאן ועכשיו. בכל רגע יש את ההזדמנות להניח הצידה את הסבל שאנו יוצרים לעצמנו, ולהתעורר מחדש אל הפליאה והיופי של החיים. העבודה היא שלנו, והפירות שייכים לנו. הדרך פתוחה בפני כל מי שמוכן לצעוד בה.



קורס 12 הצעדים - מכללת טאותרפיה
קורס 12 הצעדים-מכללת טאותרפיה

הסבל והתודעה האנושית בבודהיזם - התמכרויות, טראומה, משברים, אובדן, קונפורמיזם, הכל חלק אוניברסלי מההוויה האנושית | ד"ר מזרחי אברהם מייסד טאותרפיה


תובנות מרכזיות על הסבל:


1. אין שום דבר במציאות שהוא קבוע - הכל נמצא בתהליך בלתי פוסק של שינוי והשתנות.


2. הסבל נובע מהתנגדות לשינוי הבלתי נמנע ומהניסיון לעצור אותו.


3. תודעתנו תורמת רבות לסבל שלנו, ועלינו לבחון כיצד היא עושה זאת.


4. הפער בין הדרך בה אנו תופסים את המציאות לבין איך שהיא באמת מתנהלת, הוא מקור לסבל.


5. מה שיקר לנו יכול להביא לנו גם אושר וסיפוק, אך גם כאב וסבל.


6. ההתבוננות וההבחנה הן הכלים הראשונים והחשובים ביותר להתמודדות עם הסבל.


7. כל התרחשות בעולם קשורה ומושפעת מכל שאר ההתרחשויות - הכל נמצא בהתהוות גומלין מתמדת.


8. אין טעם להאמין באופן עיוור לשום דבר, אלא יש להתבונן בעצמנו ולבחון הכל.


9. גם מהכאב הגדול ביותר ניתן ללמוד, להתחזק, ואולי אף להפוך אפר לזהב.


10. הבודהיזם שם את האדם במרכז, ואת האחריות לסבל ולאושר שלו בידיו שלו.



"הסבל נובע לא ממה שקורה לנו, אלא מההתנגדות שלנו למה שקורה."

עצות מעשיות מהגישה הבודהיסטית לחיים:



1. התבוננו פנימה והכירו בכך שהסבל שלכם נובע במידה רבה מהתודעה שלכם.


2. קבלו את השינוי הבלתי נמנע של החיים והימנעו מלהילחם בו.


3. שימו לב לפער שבין הציפיות והדימויים שלכם למציאות כפי שהיא.


4. זכרו שגם הדברים היקרים לכם ביותר יכולים לגרום לכם סבל לצד אושר.


5. אל תאמינו באופן עיוור לשום דבר - התבוננו, בחנו והסיקו מסקנות בעצמכם.


6. תרגלו התבוננות על המציאות כפי שהיא, מבלי לנסות לשלוט בה או לעצור את השינוי.



מנטרות לדיבור עצמי:



במקום לומר "אני לא מסוגל להתמודד עם השינויים", אמרו:

אני מקבל/ת את השינויים הבלתי נמנעים של החיים ומסתגל/ת אליהם בהתמדה.


במקום לומר "הסבל שלי נגרם ע"י אחרים או ע"י הנסיבות", אמרו:

יש לי אחריות ויכולה להפחית את הסבל ע"י עבודה עם התודעה שלי.


במקום לומר "אני תקוע/ה במצבי ללא יכולת שינוי", אמרו:

בכל רגע יש בי ובחיים התהוות מתמדת של שינוי והתפתחות.


במקום לומר "אני מאבד/ת את כל מה שיקר לי", אמרו:

אני מעריך/ה את מה שיקר לי ויודע/ת שהכל משתנה ושום דבר לא נשאר קבוע.


במקום לומר "האמת נמצאת בחוץ ועליי למצוא אותה", אמרו:

האמת נמצאת בתוכי ועליי להתבונן פנימה כדי לגלות אותה.



שאלות מעוררות מחשבה עבורכם:


1. האם חוויתם בחייכם רגעים בהם הסבל שלכם הוקל דרך התבוננות והבנה עמוקה יותר של מציאות?


2. מהי הדוגמה האישית שלכם להיאחזות במשהו חולף שגרמה לכם לסבל מיותר?


3. האם אתם מרגישים שיש משהו בתודעה שלכם שמתנגד לשינויים? כיצד זה בא לידי ביטוי?


4. איך הייתם מגיבים אילו הבודהא היה שולח אתכם למסע כמו האישה עם גרגיר החרדל?


5. מהי ההשלכה המעשית של ההבנה שהכל נמצא בהשתנות בחיים האישיים שלכם?



בחן את תודעתך:


1. עד כמה אתם מצליחים לקבל בהכנעה את המציאות כפי שהיא מבלי להיאבק בה או לנסות לשנותה?


2. האם אתם מטפחים מודעות לכך שכל חוויה, גם הכי קשה, היא חולפת ובלתי קבועה במהותה?


3. האם אתם שמים לב לרגעים שבהם אתם נצמדים בכוח למשהו מתוך פחד מאובדן או שינוי?


4. האם אתם מתרגלים התבוננות שקטה במה שעובר עליכם מבלי לשפוט או להגיב אוטומטית?


5. באילו דרכים אתם יכולים להפחית את הצורך שלכם לשלוט במציאות ולהיות פתוחים יותר להתרחשותה?


הסבל והתודעה האנושית בבודהיזם - התמכרויות, טראומה, משברים, אובדן, קונפורמיזם, הכל חלק אוניברסלי מההוויה האנושית | ד"ר מזרחי אברהם מייסד טאותרפיה

Yorumlar


bottom of page