top of page

הצל והפרסונה | הצל בראייה יונגיאנית ושיטת 12 הצעדים | ד"ר מזרחי אברהם מייסד טאותרפיה

Updated: Apr 24

סיכמנו בשיעור את הנושא של הצל לפי התפיסה היונגיאנית, וחיברנו אותו לרעיונות של הפרסונה, מודל המחלה וההחלמה, וכיצד הוא קשור לאלוהים ולתהליך הלידה הרוחנית שאדם עובר. הצל הוא חלק מהנפש שנמצא בלא מודע, הכולל את החולשות, נקודות התורפה והדחפים האפלים שלנו. הוא משלים את הפרסונה, שהיא המסכה או הדימוי שאנו מציגים לעולם.


הצל והפרסונה | הצל בראייה יונגיאנית ושיטת 12 הצעדים | ד"ר מזרחי אברהם מייסד טאותרפיה

הצל והפרסונה | הצל בראייה יונגיאנית ושיטת 12 הצעדים | ד"ר מזרחי אברהם מייסד טאותרפיה
הצל והפרסונה | הצל בראייה יונגיאנית ושיטת 12 הצעדים | ד"ר מזרחי אברהם מייסד טאותרפיה

הסברנו שהצל נוצר כבר בבריאת העולם, כפי שמופיע בסיפור גן עדן ובסיפורי בריאה נוספים. אדם וחווה מייצגים את התינוק שעדיין לא מודע לנפרדותו ונמצא בסימביוזה עם אלוהים, בדומה לתינוק עם אמו. הנחש מסמל את עליית המודעות והנפרדות, שמביאה איתה גם את הצל.


הדגשנו שלא מספיק רק להכיר בקיומו של הצל, אלא יש צורך להתמודד איתו ולהכיל אותו. הדחקה או הכחשה שלו רק יגבירו את השפעתו ההרסנית. פירטנו את ההשלכות של הצל על אחרים, כמו השלכת מאפייני הרוע על אויב חיצוני, במקום להכיר בקיומם בתוכנו.


דנו בקשר בין התפיסה היונגיאנית לבין תוכנית 12 הצעדים, שפותחה על ידי ביל וילסון בהשראת רעיונותיו של יונג. מטרת התוכנית היא להביא את המכורים למצב של "פיכחון רגשי", שחרור מרגשות הרסניים כמו פחד, בושה, אשמה, רגשי נחיתות וכעס. עברנו על הסיפור האישי של ביל וילסון והמפגש שלו עם הגישה היונגיאנית בטיפול שעבר.


הרחבנו על המושג של לא מודע קולקטיבי ועל כך שהצל יכול להיות לא רק אישי, אלא גם שייך לממד ארכיטיפי. הבאנו דוגמאות לכך מהמיתולוגיה היוונית, כמו פרומתאוס שנתן לבני האדם את האש האלוהית ותיבת פנדורה שהכילה את כל הרוע בעולם.


הבהרנו את ההבדל בין הרוע של הצל האישי, לבין רוע מוחלט (evil) שנובע מהצד הארכיטיפי והקולקטיבי. הדוגמה שהובאה הייתה של היטלר והעם הגרמני ששיקף רוע מוחלט ברמה ארכיטיפית. ציינו את הסיכון שקיים בקבוצות להוציא את הצד האפל והמסוכן, אך גם את הפוטנציאל שלהן לרומם את בני האדם ולהצמיח את הצד החיובי.


לבסוף, עסקנו במשמעות של המסע הרוחני שאדם עובר בהתמודדות עם הצל. הדגשנו את הצורך לצאת מהאשליה של הנפרדות ולהתחבר לממד האוניברסלי והקולקטיבי. ההבנה שכולנו חולקים חוויות ואתגרים משותפים, היא שיכולה לתת משמעות לסבל האנושי ולהפוך אותו למנוע לצמיחה והתפתחות.


לקחנו מהשיעור תובנות לגבי החשיבות של מודעות עצמית, אומץ, קבלה עצמית, ואמפתיה כלפי הזולת. הכרנו בכך שמסע ההתמודדות עם הצל הוא מסע בלתי נמנע וחיוני לכל אדם, שדורש כנות, אחריות, ונכונות להתבונן פנימה לעומק הנפש.


כפי שלמדנו בשיעור, ההתנגשות בין הניגודים בין הפרסונה לצל היא חיונית להתפתחות הרוחנית שלנו. הבנו שאם אנחנו רואים משהו שמפריע לנו באדם אחר, סימן שזה קיים גם בתוכנו. גילינו שהמחלה נמצאת בצעד הראשון, וההחלמה בצעד השני, ובצעד השלישי נמצא אלוהים כפי שאנו מבינים אותו.


דיברנו על כך שאם אנחנו מעריצים מישהו, אנחנו עלולים לפספס את הצל שלו. הבנו שהצל של ההורה שלנו הוא המפתח ללא מודע הקולקטיבי. ראינו שההתנגשות בין שני כוחות מנוגדים היא זו שמובילה ללידה רוחנית.


למדנו שאם משהו מפריע לנו במציאות, זה רק בגלל שהוא נוגע בנו במקום כלשהו. הבנו שכאשר יש התנגשות בין הצל לפרסונה, נוצר משהו חדש - אלכימיה. ראינו שאם אנחנו חיים רק עם הפרסונה או רק עם הצל, אנחנו חיים רק חצי חיים. הדרך להתפתחות רוחנית, כך הבנו, היא להכיר בצל, להתחבר אליו ולהתמזג איתו.


בשיעור זה נתנו טיפים כיצד להתמודד עם ההתנגשות הזו. אמרנו שאסור לברוח ממנה, כי היא הכרחית לצמיחה רוחנית. ציינו שחשוב לשים לב למה מפריע לנו באחרים, כי זה קיים גם בנו. הדגשנו את החשיבות של לא להעריץ אנשים, כדי לא לפספס את הצל שלהם. עודדנו להתחבר לצל של ההורים שלנו, כי זה המפתח ללא מודע הקולקטיבי. הסברנו שאסור לחיות רק עם הפרסונה או רק עם הצל, כי זה לחיות רק חצי חיים. לבסוף, הזמנו את כולם להיות אלכימאים של הנפש - לשלב בין הפרסונה לצל כדי ליצור משהו חדש.


דיברנו גם על כוחן של מילים. נתנו דוגמאות לאמירות מעצימות שכדאי להגיד במקום משפטים שליליים. למשל, במקום "אני חסר אונים", הצענו לומר "יש לי את הכוח לבחור בהחלמה". במקום "אני לא מספיק טוב", אמרנו שאפשר לומר "אני מקבל את עצמי כפי שאני". הראנו איך להפוך את המשפט "אני תקוע" ל"אני בדרך להתפתחות רוחנית". במקום לומר "אני לבד בזה", הזכרנו שאפשר לומר "יש לי קהילה שתומכת בי". ולבסוף, במקום "אני חולה", הצענו לומר "אני במסע של ריפוי".


כל אלו הן דוגמאות לכוחה של שפה לעצב מחדש את התפיסה שלנו את המציאות. כמו כן, דיברנו על חשיבותן של שאלות. העלנו שאלות למרצה, כמו איך אפשר להתמודד עם הפחד מההתנגשות בין הפרסונה לצל, מה הדרך הטובה ביותר להתחבר לצל של ההורים שלנו, ואיך נדע שהגענו לאינטגרציה מוצלחת בין הפרסונה לצל.


בנוסף, ציטטנו כמה משפטי השראה שלא הוזכרו בפרק עצמו, אבל מתכתבים עם התכנים שלו. למשל, "הכוח נמצא בתוכנו, עלינו רק לגלות אותו מחדש", "כל צעד קטן לכיוון ההחלמה הוא ניצחון גדול", ו"האושר האמיתי מגיע מהשלמה עם מי שאנחנו, כולל הצל שלנו". כל אלו מחזקים את המסרים העיקריים שעלו בשיעור.


לבסוף, סיכמנו בכמה שאלות מעוררות מחשבה לתלמידים לאחר השיעור. שאלנו באילו תחומים בחיים הם מרגישים שהם חיים יותר מתוך הפרסונה ופחות מתוך הצל, ומה המחיר של זה. שאלנו מה הפחד הכי גדול שלהם בלהתחבר לצל שלהם, ואיך אפשר להתגבר עליו. ביקשנו מהם לחשוב איזו תובנה מהשיעור הכי דיברה אליהם, ואיך הם יכולים ליישם אותה כבר השבוע. שאלנו אותם מה המשמעות עבורם של המושג "אלכימיה של הנפש", ואיפה הם יכולים ליצור אותה. ולבסוף, הזמנו אותם לדמיין מה היו אומרים ואיך היו מגיבים אם היו פוגשים את הצל שלהם פנים אל פנים.



קורס 12 הצעדים - מכללת טאותרפיה
לימודי פסיכותרפיה-קורס 12 הצעדים-פרויקט נובה-מרכז יום



מסע ההתמודדות עם הצל: תובנות מהגישה היונגיאנית


חקירת המושג של הצל


בשיעור זה, נכנסנו לעומק הרעיון של הצל על פי הפסיכולוג קרל יונג. הצל הוא חלק בלתי נפרד מהפרסונה ואחד הארכיטיפים המרכזיים בתיאוריה של יונג, והוא מייצג את החלקים האפלים, המודחקים והבלתי מודעים באישיותנו. למדנו שהצל אינו רק אוסף של תכונות שליליות, אלא הוא חלק בלתי נפרד ובעל ערך בנפש האדם. ההתמודדות עם הצל היא חיונית להתפתחות הרוחנית ולתהליך האינדיבידואציה – מימוש העצמי השלם.


הצל והפרסונה: שני צדדים של אותו מטבע


הבנו שהצל הוא הצד המשלים לפרסונה – הדימוי החיצוני שאנו מציגים לעולם. בעוד שהפרסונה מייצגת את האספקטים המקובלים והרצויים חברתית באישיותנו, הצל מכיל את כל מה שאנחנו מנסים להסתיר או להדחיק. אך שני הצדדים הללו הם חלק בלתי נפרד זה מזה, כמו שני צדדים של אותו מטבע. ההכחשה של הצל רק מעצימה את השפעתו ההרסנית, בעוד שהכרה והכלה שלו מאפשרת לנו להשתמש באנרגיה הטמונה בו לצמיחה ויצירתיות.


שורשי הצל בסיפורי הבריאה


גילינו שהמושג של הצל מופיע כבר בסיפורי הבריאה העתיקים, כמו סיפור גן עדן במסורת היהודית-נוצרית. אדם וחווה מסמלים את התינוק התמים, שעדיין אינו מודע לנפרדותו ונמצא בהרמוניה עם העולם. הנחש, לעומת זאת, מייצג את עליית התודעה, הידע והנפרדות – ואיתם גם הצל בעל התאווה והתשוקה. כשאדם וחווה אוכלים מפרי עץ הדעת, הם למעשה מתעוררים למודעות ולקיומו של הצל בתוכם ובעולם.


ההשלכות של הצל על היחסים הבינאישיים


אחד המנגנונים הנפוצים שבני אדם נוקטים כדי להתמודד עם הצל הוא השלכת תכונות שליליות על אחרים. כך, במקום להכיר ברגשות כמו כעס, קנאה או תוקפנות בתוכנו, אנחנו מייחסים אותם לאנשים או קבוצות חיצוניות. דוגמה בולטת לכך היא היחס לאויב בעימותים בינלאומיים, כמו המתח בין ארה"ב לרוסיה, שבו כל צד רואה את עצמו כטוב ואת הצד השני כרע מוחלט. אולם, ההשלכה הזו רק מנציחה את הקונפליקט ומונעת מאיתנו לקחת אחריות על החלקים האפלים שלנו.


הצל בתוכנית 12 הצעדים


ראינו שהרעיונות היונגיאניים השפיעו רבות על תוכנית 12 הצעדים, שפותחה על ידי ביל וילסון כדרך התמודדות עם התמכרות לאלכוהול. וילסון עצמו נחשף לגישה היונגיאנית בטיפול שעבר, ושילב אותה בעקרונות של התוכנית. המטרה המרכזית היא להגיע ל"פיכחון רגשי", כלומר שחרור מרגשות הרסניים כמו בושה, אשמה, פחד וכעס – שהם ביטויים של הצל. התהליך כרוך בחשיפה של הצדדים האפלים, קבלה עצמית, וחיבור לכוח עליון – מה שמקביל לתהליך האינטגרציה של הצל בגישה היונגיאנית.


הצל הקולקטיבי והפוטנציאל ההרסני של קבוצות


פנינו גם אל המושג של הלא-מודע הקולקטיבי, שטומן בחובו לא רק ארכיטיפים חיוביים אלא גם את "הצל הקולקטיבי". בעוד שהצל האישי משקף את האספקטים האפלים של הפרט, הצל הקולקטיבי מכיל את הפוטנציאל ההרסני של האנושות כולה. דוגמאות לכך ניתן למצוא במיתולוגיה היוונית, כמו פרומתאוס שגנב את האש מהאלים ותיבת פנדורה שחשפה את כל הרוע בעולם. על בסיס זה, הזהיר יונג מפני הסיכון הטמון בהתמזגות של הפרט עם קבוצות גדולות, שעלולה להוציא לפועל את הצד ההרסני והמסוכן של הצל הקולקטיבי.


ההבחנה בין הצל לבין רוע מוחלט


יחד עם זאת, חשוב להדגיש את ההבדל בין הצל האישי, שהוא חלק אינהרנטי ונורמלי בנפש האדם, לבין הרוע המוחלט (evil) שנובע מהצד הארכיטיפי והקולקטיבי. בדוגמה שהובאה בשיעור, התייחסנו להיטלר כמי שביטא רוע ברמה ארכיטיפית קולקטיבית, מעבר לצל האישי שלו. יונג טען שיש להכיר בקיומו של רוע מוחלט בעולם, אך לא להתייחס אליו כאל כוח חיצוני בלבד, אלא כפוטנציאל הקיים בכל אחד מאיתנו.


היבטים חיוביים של השתייכות לקבוצה


למרות הסכנות הטמונות בזיהוי מוחלט עם קבוצה, ראינו שלהשתייכות הזו יש גם פוטנציאל חיובי ומרפא. כשאדם הופך לחלק מקבוצה תומכת, כמו בתוכניות 12 הצעדים, הוא יכול לשאוב מהכוח הקולקטיבי כדי להתמודד עם הצללים האישיים שלו. במקרים אלו, הקבוצה יכולה לספק השתקפות, אמפתיה והכלה – מה שמאפשר לפרט לחוות את עצמו באור חדש ולצמוח.


מסע רוחני של התמודדות והתעלות


בסופו של דבר, הבנו שההתמודדות עם הצל היא חלק מהמסע הרוחני של האדם. מדובר בתהליך מתמשך של מודעות עצמית, כנות, ואומץ להתבונן בצדדים האפלים שלנו. יונג ראה בתהליך זה מרכיב מהותי בהתפתחות התודעה האנושית, מעבר לאשליית הנפרדות והאגו האישי. הוא האמין שהמפתח טמון ביכולת שלנו להתחבר לממד הקולקטיבי והאוניברסלי, ולהכיר בכך שכולנו חולקים חוויות, פחדים ותקוות משותפים.


לקחים ותובנות לחיים


מה אנחנו יכולים לקחת מהשיעור הזה להמשך הדרך? ראשית, את ההכרה בכך שלכל אחד מאתנו יש צל, ואין טעם לברוח או להתכחש לו. ההתמודדות עם הצל דורשת אומץ, קבלה עצמית ואי-שיפוטיות. היא מזמינה אותנו לאמץ עמדה של חקירה עצמית, סקרנות וחמלה – גם כלפי החלקים הפחות נעימים או מוארים בתוכנו.


שנית, למדנו על הערך שבחיבור לאחרים ולממד הקולקטיבי. במקום לראות את עצמנו כיחידים מנותקים, אנחנו יכולים למצוא נחמה ומשמעות בעובדה שהסבל והאתגרים שלנו הם חלק מהחוויה האנושית המשותפת. החיבור הזה מאפשר לנו לגייס תמיכה, השראה וחוכמה מהמורשת התרבותית והרוחנית שלנו.


קיבלנו תזכורת חשובה לגבי האחריות האישית והחברתית שלנו. כשאנחנו מטילים את הצל על אחרים, אנחנו מנציחים מעגלים של שנאה, אלימות וקורבנות. רק על ידי קבלה של הצל כחלק מהותי מאיתנו, נוכל להתחיל לרפא את הקרעים הפנימיים והחיצוניים. זוהי הזמנה לאמץ אתיקה של אחריות, שבה אנו נושאים במודע בנטל המוסרי של מחשבותינו, רגשותינו ומעשינו.


המשך המסע פנימה והחוצה


התובנות שעלו בשיעור מהוות השראה ומצפן להמשך המסע שלנו. המפגש עם הצל הוא הזדמנות לחקור את העומק והמורכבות של הנפש האנושית, ולהתפתח לקראת שלמות ואותנטיות גדולה יותר. זה דורש מאיתנו לאזור אומץ, לאמץ ענווה, ולשאוף לאיזון בין האור והחושך בתוכנו ובעולם.


ככל שנתקדם בדרך, חשוב שנזכור שאיננו לבד. אנחנו חלק ממארג אנושי רחב, שכולל את האנשים סביבנו ואת המורשת התרבותית והרוחנית שממנה באנו. החוכמה הטמונה במיתוסים, בסיפורי העם ובתורות העתיקות יכולה להאיר את הדרך ולתת משמעות למסע.


המודעות לצל מזמינה אותנו לאמץ אתיקה של אחריות ואמפתיה. ככל שנוכל לקבל ולהכיל את הצדדים האפלים בתוכנו, כך נוכל לגלות חמלה כלפי הצל באחרים. זוהי הזמנה לראות מעבר לשיפוטיות, פחד ושנאה, ולבנות גשרים של הבנה והכלה הדדית.


המסע עם הצל הוא מסע של התעוררות, ריפוי וצמיחה. הוא מאתגר אותנו להתפתח ולהשתנות, תוך כדי חיבור עמוק יותר לעצמנו, לזולת ולקוסמוס כולו. בעוד שהדרך לעיתים קשה ומורכבת, הפירות העשויים לצמוח ממנה – חוכמה, חמלה, יצירתיות ושמחה – שווים את המאמץ. זוהי הזמנה להעז, לחקור ולהשתנות, צעד אחר צעד, בדרך חזרה הביתה, אל העצמי האמיתי והשלם.


 

ההתנגשות בין הפרסונה לצל - המפתח להתפתחות רוחנית


למדנו על חשיבותה של ההתנגשות בין הפרסונה לצל בתהליך ההתפתחות הרוחנית. הפרסונה, כזכור, היא הדימוי החיצוני שאנו מציגים לעולם, המסכה שאנו עוטים כדי להתאים לציפיות החברתיות. לעומתה, הצל מייצג את כל מה שאנחנו מדחיקים, מכחישים או לא מקבלים בעצמנו. זהו אותו חלק אפל ולא מודע, שאנו נוטים להשליך על אחרים. אך כפי שגילינו, דווקא ההתנגשות בין שני הכוחות הללו היא הכרחית לצמיחה אמיתית.


מה שמפריע לנו באחרים, קיים גם בנו


אחת התובנות המשמעותיות מהשיעור הייתה שכאשר משהו מפריע לנו באדם אחר, זהו סימן שאותה תכונה או התנהגות קיימת גם בנו, ברובד הלא מודע. במילים אחרות, אנו נוטים להשליך על אחרים את מה שאיננו יכולים לקבל בעצמנו. הבנה זו יכולה לשנות לחלוטין את האופן בו אנו תופסים ומתייחסים לסובבים אותנו. במקום לשפוט ולבקר, אנו מוזמנים להביט פנימה ולחקור את עצמנו. מה אותה תכונה מעוררת בנו? מה היא מלמדת אותנו על עצמנו? באילו דרכים אנחנו דומים לאותו אדם שכל כך מרגיז אותנו? הכרה בכך שהצל שלנו משתקף באחר, פותחת פתח להבנה, לחמלה ולצמיחה משותפת.


בין מחלה להחלמה - המסע אל האלוהי שבתוכנו


השתמשנו במטאפורה של מחלה והחלמה כדי לתאר את התהליך הרוחני. המחלה מסמלת את הפיצול הפנימי, את הניתוק מהעצמי האמיתי שלנו. היא נובעת מההזדהות עם הפרסונה, ומההכחשה של הצל. ההחלמה, לעומת זאת, היא התנועה לעבר השלמות. היא מתחילה בהכרה בחלקים המודחקים שלנו, ובנכונות להתמודד איתם. אך התהליך האמיתי מתרחש בצעד השלישי - המפגש עם האלוהי שבתוכנו. זוהי ההתעוררות לעצמי העמוק יותר, שאינו מוגדר על ידי הפרסונה או הצל. זו ההבנה שאנו הרבה יותר מהדרמה הפנימית שלנו. ככל שאנו מתקרבים למהות הפנימית הזו, אנו מרפאים את הפיצול ומגשרים על הפערים בתוכנו.


הערצה - המכשול בדרך להכרת הצל


דיברנו גם על האופן שבו הערצה יכולה לעמוד בדרכנו להכרת הצל. כשאנו מעריצים מישהו, אנו מקבלים רק את הפרסונה שלהם, את הדימוי המושלם שהם מציגים לעולם. אנחנו מתעלמים מהעובדה שגם להם, כמו לכל אדם, יש חלקים אפלים ומאתגרים. אך הכחשה זו מונעת מאיתנו להכיר בשלמות של אותו אדם, ובתהליך - גם של עצמנו. כי באותה מידה שאנו דוחים את הצל של האדם המוערץ, כך אנו נוטים להדחיק את הצל של עצמנו. לכן, חשוב לזכור שאף אדם אינו מושלם או חף מפגמים. כולנו מכילים בתוכנו את כל קשת הרגשות והתכונות האנושיות. ההבנה הזו מאפשרת לנו להתייחס לכל אדם, כולל לעצמנו, ברוך ובחמלה.


חיבור לצל של ההורים - המפתח ללא מודע הקולקטיבי


בשלב מסוים, שאלנו מהו הצל של ההורים שלנו, וכיצד הוא משפיע על חיינו. בהקשר הזה, גילינו שהצל של ההורה הוא למעשה המפתח ללא מודע הקולקטיבי. במילים אחרות, החלקים שההורים שלנו לא יכלו להכיל או לבטא, הם בדרך כלל החלקים שגם אנחנו נאבקים איתם. אלה ההיבטים של עצמנו שנדחקו לצל ולתת-מודע, כי הם לא עלו בקנה אחד עם הציפיות המשפחתיות והחברתיות. אך בדיוק שם, בלב הקונפליקט הזה, נמצא הזרע להתפתחות האישית שלנו. כאשר אנו מוכנים להתבונן בגלוי על מה שהוחבא והוכחש, אנו יכולים לשחרר משקעים רגשיים ודפוסי חשיבה ישנים. אנו לומדים לאהוב ולקבל את עצמנו, על כל הפנים והגוונים שבנו.


אלכימיית הנפש - היצירה מתוך התנגשות


ההתנגשות בין פרסונה לצל יוצרת סוג של אלכימיה פנימית. כשאנו מעזים להפגיש בין החלקים הסותרים שבנו, נוצר מרחב להתמרה. כשם שבאלכימיה חיפשו את דרך להפוך מתכות בסיסיות לזהב, כך ביכולתנו להפוך את הקונפליקטים הפנימיים לחומר גלם להתעלות. הצל, שנתפס בעבר כאויב, הופך בעצם לבן ברית. הוא מכיל את האנרגיה הגולמית, את היצירתיות והכוח שחסרים לפרסונה שלנו. אך כדי לגייס את המשאבים הללו, עלינו להפסיק לברוח או להילחם. הדרך היא לחבק את כל מה שאנחנו, לאפשר לניגודים הפנימיים להתקיים בכפיפה אחת. מתוך מרחב הקבלה הזה, יכולה להיוולד גרסה עמוקה יותר ואותנטית יותר של עצמנו.


חצי חיים מול שלמות - הבחירה שבידינו


כשאנו חיים רק את הפרסונה, אנו חיים חצי חיים. אנו מנותקים מהשלמות הפנימית שלנו. כשהפרסונה היא הקול הדומיננטי, אנו מרגישים חסרי עומק, ריקים מבפנים. אנחנו עושים כל מה שמצופה מאיתנו, אך איננו מממשים את הפוטנציאל האמיתי שלנו. מצד שני, כשאנו מונעים רק על ידי הצל, אנו הופכים להיות הרסניים, כאוטיים, מנותקים מהסביבה שלנו. האיזון הוא תמיד השילוב בין השניים. להכיר בקיומו של הצל, מבלי לאפשר לו לנהל את חיינו. להבין שהפרסונה היא רק מסיכה, היא איננה מהותנו. כשאנו מצליחים לאזן בין שני הכוחות הללו, אנו מתעוררים לחיים שלמים יותר, עשירים ומלאי משמעות.


בחזרה למהות - טיפים ליישום התובנות


אז איך מתחילים? בשיעור שיתפנו כמה טיפים מעשיים. ראשית, כדאי לשים לב למה מפריע לנו באחרים, ולזכור שאלו בעצם השתקפויות של הצל שלנו. במקום לשפוט או לבקר, אפשר להתבונן פנימה ולשאול את עצמנו - מה זה מעורר בי? איפה זה מהדהד? שנית, חשוב לא לברוח מההתנגשות בין הפרסונה לצל. זה אולי מפחיד או מאתגר, אבל רק מההתמודדות הזו צומחת התפתחות אמיתית. כמו כן, המלצנו להתחבר לצל של ההורים שלנו, להבין מה הם לא יכלו לבטא או לחוות, ואיך זה עיצב אותנו. עוד כלי חשוב הוא המודעות שאנחנו לא הפרסונה שלנו ולא הצל שלנו - אנחנו הרבה מעבר לכך. ולבסוף, עודדנו להיות אלכימאים של הנפש. לחקור, להרגיש, לשחק עם השילובים הפנימיים האינסופיים. ליצור משהו חדש וייחודי מתוך המפגש של הניגודים בקרבנו.



קורס 12 הצעדים - מכללת טאותרפיה
קורס 12 הצעדים-מכללת טאותרפיה


תובנות מרכזיות מתוך השיעור:


1. הצל שלנו יכול להיות מקור לרוע מוחלט, אך חשוב להבחין בין הצל האישי לצל הארכיטיפי.

2. קבוצה יכולה להוציא את הטוב והרע מהאדם, ויש לה כוח עצום להשפיע על בני אדם.

3. הפוליטיקה של הזהויות מנסה לפרק את החברה ואת הלא מודע הקולקטיבי, מה שמרחיק אותנו מהפתרון והריפוי.

4. כל בני האדם סובלים מבעיות דומות, ועלינו להסתכל על הדברים ברמה האוניברסלית כדי להשתחרר מהם.

5. הסיפורים והמיתוסים משקפים את המציאות הפנימית של בני האדם ואת המאבק בין הטוב לרע.

6. הפרסונה והצל קיימים בכל אדם, והמודעות אליהם חיונית להתפתחות רגשית ורוחנית.

7. אי אפשר להימלט מהצל, ועלינו ללמוד לחיות איתו ולהכיל אותו כחלק מהווייתנו.

8. המסע הרוחני של האדם כרוך בהתמודדות עם פחדים, חרדות ורגשות שליליים.

9. התקווה יכולה להיות מקור לסבל, אך גם מניע חשוב להתקדמות ולשינוי.

10. ההחלמה והצמיחה האישית תלויות ביכולת שלנו להתחבר לממד האוניברסלי והקולקטיבי.



מרכז יום לטיפול בהתמכרויות חוסר איזון נפשי וטראומה


"האומץ האמיתי טמון בהתמודדות עם העצמי, לא עם אויבים חיצוניים."

עצות מעשיות מהשיעור:


1. אל תפחדו להתמודד עם הצל שלכם. הכירו בקיומו וקבלו אותו כחלק מכם.

2. חפשו את האוניברסליות בחוויות ובאתגרים שלכם. אתם לא לבד במסע הזה.

3. היו מודעים לכוחה של הקבוצה והשפעתה עליכם, לטוב ולרע.

4. אל תתפתו לפוליטיקה של זהויות נפרדות. חפשו את המשותף והמאחד.

5. למדו מהסיפורים והמיתוסים. הם מכילים חוכמה עמוקה על הנפש האנושית.

6. אמצו גישה של סקרנות וקבלה כלפי עצמכם וכלפי העולם. זה המפתח לצמיחה.


מנטרות לדיבור עצמי מתוך השיעור:


1. במקום "אני לא מסוגל", אמרו: "אני מסוגל להתמודד עם האתגרים ולהתקדם בדרכי".

2. במקום "אני שונה מכולם", אמרו: "אני חולק חוויות משותפות עם בני האדם".

3. במקום "אני מפחד ממה שיחשבו עליי", אמרו: "אני נאמן לעצמי ולערכים שלי".

4. במקום "אני חייב להסתיר את הצל שלי", אמרו: "אני מקבל את כל חלקי הווייתי".

5. במקום "אני לבד במסע הזה", אמרו: "אני מחובר לממד האוניברסלי והקולקטיבי".


שאלות מעוררות מחשבה עבור המאזינים מתוך השיעור:


1. איך אתם מתמודדים עם הצל האישי שלכם? האם אתם מנסים להסתיר אותו או לקבל אותו?

2. האם אתם מרגישים שאתם חלק מסיפור אנושי גדול יותר? כיצד תחושה זו משפיעה על חייכם?

3. איך הפוליטיקה של הזהויות משפיעה על הקשרים והיחסים שלכם עם אחרים?

4. אילו סיפורים או מיתוסים השפיעו על התפיסה שלכם את העולם ואת עצמכם?

5. מה יכול לעזור לכם להתחבר לממד האוניברסלי והקולקטיבי בתוך המסע האישי שלכם?



בחן את תודעתך:


1. באיזה אופן אתם יכולים להתחיל לקבל את הצל האישי שלכם ולהכיל אותו כחלק מהווייתכם?

2. כיצד תוכלו לחפש את האוניברסליות בחוויות ובאתגרים האישיים שלכם?

3. איך אתם יכולים להיות יותר מודעים לכוחה של הקבוצה והשפעתה עליכם, ולנווט זאת לכיוון חיובי?

4. מהי פעולה קונקרטית שתוכלו לעשות כדי להתחבר לסיפור האנושי הגדול יותר שאתם חלק ממנו?

5. מה תוכלו ליישם מהתובנות של הפרק בחיי היומיום שלכם, כדי לקדם את המסע הרוחני והצמיחה האישית שלכם?


הצל והפרסונה | הצל בראייה יונגיאנית ושיטת 12 הצעדים | ד"ר מזרחי אברהם מייסד טאותרפיה



Comments


bottom of page