top of page

דונלד ויניקוט | "אם טובה דיה" ושיטת 12 הצעדים | ד"ר מזרחי אברהם מייסד טאותרפיה

Updated: Jun 4

טאותרפיה - המכון הישראלי לטיפול בטראומה והתמכרויות


דונלד ויניקוט, שהיה פסיכואנליטיקאי ופסיכיאטר ילדים בריטי, נולד ב-7 באפריל 1896 בפלימות', דבונשייר שבאנגליה. הוא היה הילד השלישי מתוך שלושה במשפחה מהמעמד הבינוני-גבוה. אביו, סר ג'ון פרדריק ויניקוט, היה סוחר ומשפטן מצליח, ואמו, אליזבת מרתה (ליזי) ווד, הייתה דמות דומיננטית ומשפיעה על חייו של דונלד.


דונלד ויניקוט | "אם טובה דיה" ושיטת 12 הצעדים | ד"ר מזרחי אברהם מייסד טאותרפיה

דונלד ויניקוט | "אם טובה דיה" ושיטת 12 הצעדים | ד"ר מזרחי אברהם מייסד טאותרפיה
דונלד ויניקוט | "אם טובה דיה" ושיטת 12 הצעדים | ד"ר מזרחי אברהם מייסד טאותרפיה


קורס 12 הצעדים במכללה המובילה בישראל

לימודי פסיכותרפיה הוליסטית ממוקדת טראומה והתמכרויות

מרכז יום לטיפול בטראומה והתמכרויות, חוסר תפקוד וחוסר איזון נפשי




ויניקוט תיאר את ילדותו כתקופה שבה חש תומך ונאהב, אם כי לעיתים קרובות הייתה מתוחה בשל מצבה הנפשי של אמו, שסבלה מדיכאון חוזר. הוא היה ילד יצירתי ובעל דמיון מפותח, והתעניין מגיל צעיר בפסיכולוגיה ובהבנת נפש האדם. חוויותיו האישיות עם אמו ועם תחושת הביטחון שחש במשפחתו השפיעו רבות על עבודתו העתידית ועל תפיסותיו בנוגע לחשיבותם של הקשרים המוקדמים בין הורים לילדיהם.


חוויות ילדותו והאווירה המשפחתית שבה גדל סייעו לו לפתח את התובנות שלו על הצרכים הרגשיים של ילדים ואת הרעיונות המרכזיים שלו על ה"סביבה מחזיקה" (holding environment) והתפתחות ה"עצמי האמיתי" לעומת "העצמי המזויף". אלו נושאים חשובים שעיצבו את תרומותיו המשמעותיות לתחום הפסיכואנליזה והטיפול בילדים.





לימודיו של דונלד ויניקוט


דונלד ויניקוט למד בבית הספר לבנים בלקהיט (Leighton Park School) בעיר רדינג, המיועד לבני מעמד הביניים הגבוה ומדגיש ערכים של עצמאות ויצירתיות. לאחר סיום לימודיו התיכוניים, הוא המשיך ללימודי רפואה בקולג' ג'יזוס (Jesus College) שבאוניברסיטת קיימברידג', ולאחר מכן בבית הספר לרפואה בבית החולים סנט ברתולומיאו (St Bartholomew's Hospital) בלונדון.


במהלך לימודיו הרפואיים, התעניין במיוחד בפסיכיאטריה ובפסיכואנליזה. הוא השלים את התמחותו בפסיכיאטריה והתמקד בטיפול בילדים, מה שהוביל אותו לעבודתו כפסיכיאטר ילדים בבית החולים פדינגטון גרין לילדים בלונדון. ניסיונו הקליני הרב בתחום זה, יחד עם לימודיו והתנסויותיו האישיות, סייעו לו לפתח את התובנות והתרומות המשמעותיות שלו לתחום הפסיכואנליזה והטיפול בילדים.




התפתחותו המקצועית דונלד ויניקוט



במהלך הכשרתו והתפתחותו המקצועית, דונלד ויניקוט הושפע ממספר דמויות מרכזיות בתחום הפסיכואנליזה והפסיכיאטריה:


  • ג'יימס סטרקי (James Strachey): סטרקי היה אחד המתרגמים המרכזיים של כתבי זיגמונד פרויד לאנגלית, והיה גם פסיכואנליטיקאי בכיר בעצמו. סטרקי השפיע על ויניקוט בהבנתו והעמקתו בתיאוריות של פרויד.


  • ג'ואן ריבייר (Joan Riviere): ריבייר הייתה פסיכואנליטיקאית בריטית שהושפעה מאוד מפרויד וממשיכיו, במיוחד מלאני קליין. היא הייתה אחת ממנחותיו של ויניקוט והשפיעה על גישתו לטיפול בילדים ולפסיכואנליזה בכלל.


  • מריון מילנר (Marion Milner): מילנר הייתה פסיכואנליטיקאית ופסיכולוגית בריטית, שהתמקדה בעבודתה בתהליכים יצירתיים ובפסיכותרפיה. היא עבדה עם ויניקוט ושיתפה פעולה עמו בתחומים שונים של הטיפול הפסיכואנליטי.


בנוסף, ויניקוט הושפע מאוד מעבודותיהם של פסיכואנליטיקאים אחרים כמו זיגמונד פרויד ומלאני קליין, אך הוא פיתח תיאוריות וגישות ייחודיות משלו שהתבססו על ניסיונו הקליני העשיר ועל תובנותיו האישיות בתחום הפסיכיאטריה והפסיכואנליזה של ילדים.




"טעות היא לחשוב על מחלה פסיכוטית כהתמוטטות; זהו ארגון הגנתי המתייחס לייסורים פרימיטיביים, והוא בדרך כלל מצליח."




האם הטובה דיה (Good Enough Mother)



מושג "האם הטובה דיה" (Good Enough Mother) הוא אחד מהמושגים המרכזיים בתורתו של דונלד ויניקוט, פסיכואנליטיקאי בריטי שהתמחה בפסיכיאטריה של ילדים. ויניקוט פיתח את המושג הזה כדי לתאר את הדרך שבה האם או הדמות המטפלת העיקרית יכולה לספק סביבה תומכת ובריאה להתפתחות הילד, מבלי להיות מושלמת. הרעיון המרכזי הוא שהאם לא צריכה להיות ללא פגמים או לספק כל צורך של הילד באופן מושלם, אלא להיענות בצורה מספקת לצרכיו ובכך לאפשר לו להתפתח באופן בריא.


ההגדרה של האם הטובה דיה


האם הטובה דיה היא דמות שמספקת לילד סביבה יציבה, בטוחה ותומכת, אך גם מאפשרת לו להתמודד עם תסכולים ולפתח עצמאות. ויניקוט טען שדווקא אי-השלמות של האם מספקת את הקרקע לפיתוח חוסן נפשי ויכולת להתמודד עם קשיים. האם הטובה דיה מגיבה בצורה מתאימה לצרכים הבסיסיים של הילד, אך אינה מגיבה באופן מושלם לכל צורך, וכך מאפשרת לילד ללמוד להתמודד עם תסכולים קטנים ולפתח כישורים חברתיים ורגשיים.


התפתחות המושג


ויניקוט פיתח את המושג האם הטובה דיה מתוך עבודתו הקלינית עם ילדים ומשפחותיהם. הוא הבחין בכך שאימהות שהיו מנסות להיות מושלמות ולעמוד בכל הציפיות של החברה לעיתים קרובות היו גורמות נזק לילדיהן בכך שהן לא אפשרו להם להתמודד עם תסכולים ולפתח עצמאות. ויניקוט הבין שהילד זקוק למרחב לגדול ולהתפתח באופן טבעי, וגם לחוות תסכולים קטנים שמאפשרים לו לפתח חוסן נפשי ויכולת להתמודד עם קשיים.



תפקיד האם הטובה דיה


1. מתן תמיכה רגשית ופיזית: האם הטובה דיה מספקת תמיכה רגשית ופיזית לילד, מענה לצרכיו הבסיסיים כמו אוכל, שינה וביטחון רגשי.

2. הגנה וביטחון: האם יוצרת סביבה בטוחה ומוגנת שבה הילד יכול להרגיש בטוח לחקור את העולם סביבו.

3. מתן חופש ועצמאות: האם מאפשרת לילד חופש ועצמאות להתנסות וללמוד בעצמו, מבלי להתערב בכל רגע.

4. התמודדות עם תסכולים: האם הטובה דיה מאפשרת לילד להתמודד עם תסכולים קטנים, מה שמסייע לו לפתח כישורים להתמודד עם קשיים בחיים.

5. תגובתיות מותאמת: האם מגיבה לצרכים של הילד בצורה מתאימה ולא מושלמת, מה שמאפשר לו ללמוד להתמודד עם שינויים ותסכולים.



השלכות על התפתחות הילד


הגישה של האם הטובה דיה משפיעה על התפתחות הילד במספר תחומים:


1. חוסן נפשי: הילד לומד להתמודד עם תסכולים וקשיים בצורה בריאה, מה שמפתח חוסן נפשי ויכולת להתמודד עם משברים בעתיד.

2. ביטחון עצמי ועצמאות: הילד מרגיש בטוח לנסות דברים חדשים ולחקור את העולם סביבו, מה שמפתח ביטחון עצמי ועצמאות.

3. כישורים חברתיים: הילד לומד להתמודד עם מצבים חברתיים מגוונים ולפתח כישורים חברתיים חשובים כמו אמפתיה ותקשורת.

4. תחושת עצמי אמיתית: הילד מפתח תחושת עצמי אמיתית ויכולת לבטא את רגשותיו ורעיונותיו בצורה אותנטית.




איך מטפל יכול ליישם את עקרונות האם הטובה דיה בטיפול


המטפל יכול ליישם את עקרונות האם הטובה דיה בטיפול כדי ליצור סביבה תומכת ומחזיקה עבור המטופל. הנה כמה דרכים שבהן המטפל יכול לעשות זאת:



יצירת סביבה בטוחה ותומכת


1. **נוכחות עקבית**: המטפל צריך להיות נוכח באופן עקבי במפגשים הטיפוליים. נוכחות עקבית יוצרת תחושת ביטחון ומסייעת למטופל להרגיש נתמך ומוגן.

2. **שמירה על גבולות ברורים**: הגדרת גבולות ברורים במסגרת הטיפולית מסייעת למטופל להרגיש בטוח ומוגן. גבולות ברורים כוללים קביעת זמני פגישות קבועים ושמירה על סודיות.

3. **הקשבה פעילה**: המטפל צריך להקשיב למטופל בצורה עמוקה ומלאה, להראות עניין אמיתי ברגשותיו ובחוויותיו של המטופל.

4. **הפגנת אמפתיה**: המטפל צריך להראות אמפתיה לרגשות ולחוויות של המטופל, להבין ולהתייחס למצוקותיו מבלי לשפוט.



מתן חופש ועצמאות


5. עידוד ביטוי עצמי: המטפל צריך לעודד את המטופל לבטא את רגשותיו ורעיונותיו באופן חופשי, ולאפשר לו להיות פתוח ואותנטי.

6. הענקת מרחב לחקירה: המטפל צריך לאפשר למטופל לחקור נושאים שונים ולבצע ניסויים בתוך מסגרת הטיפול, מבלי להתערב בכל רגע.

7. תגובה מותאמת ולא מושלמת: המטפל צריך להגיב לצרכים של המטופל בצורה מותאמת ולא מושלמת. תגובה כזו מאפשרת למטופל להתמודד עם תסכולים קטנים ולפתח חוסן נפשי.



תמיכה בהתמודדות עם תסכולים


8. הבנת תהליך הרגרסיה: המטפל צריך להבין שרגרסיה לתלות היא חלק טבעי וחשוב בתהליך הטיפולי, ולתת למטופל לחוות זאת בסביבה בטוחה.

9. תגובה מותאמת לתסכולים: המטפל צריך להגיב בצורה מותאמת לתסכולים שהמטופל חווה, לספק תמיכה והכלה מבלי להיות פולשני או משתלט.

10. **חיזוק יכולת ההתמודדות**: המטפל צריך לעזור למטופל לפתח כישורים להתמודד עם תסכולים וקשיים, ולחזק את יכולתו להתמודד עם משברים.


בניית קשר טיפולי חזק


11. יצירת קשר מבוסס אמון: המטפל צריך להשקיע בבניית קשר חזק עם המטופל, קשר המבוסס על אמון, כבוד והבנה הדדית.

12. התמדה בתהליך: המטפל צריך להיות מוכן להתמיד בתהליך הטיפולי, גם בתקופות קשות ומאתגרות, ולתמוך במטופל לכל אורך הדרך.





דוגמאות יישומיות מהקליניקה


דוגמה 1: טיפול בילד עם בעיות התנהגות


מטפל שעובד עם ילד בעל בעיות התנהגות עשוי ליישם את עקרונות האם הטובה דיה בכך שהוא מספק סביבה בטוחה ותומכת, מעודד את הילד לבטא את רגשותיו באופן חופשי, ומאפשר לו להתמודד עם תסכולים קטנים. המטפל יכול ליצור סביבה שבה הילד מרגיש מובן ומקובל, ולתת לו כלים להתמודד עם התנהגויות קשות.


דוגמה 2: טיפול במבוגר עם חרדה


מטפל שעובד עם מבוגר שסובל מחרדה יכול להשתמש בעקרונות האם הטובה דיה כדי לספק תחושת ביטחון ואמון, ולעודד את המטופל לבטא את פחדיו וחרדותיו. המטפל יכול לעזור למטופל לזהות את הגורמים לחרדה ולפתח אסטרטגיות להתמודד עם תחושות אלו, כל זאת בסביבה תומכת ומבינה.


דוגמה 3: טיפול בזוגות


במקרה של טיפול בזוגות, המטפל יכול ליישם את עקרונות האם הטובה דיה בכך שהוא מספק סביבה בטוחה שבה כל אחד מבני הזוג יכול לבטא את רגשותיו ורעיונותיו. המטפל יכול לעודד תקשורת פתוחה ולהגיב בצורה מותאמת לצרכים של כל אחד מבני הזוג, ובכך לעזור להם לפתח חוסן רגשי ויכולת להתמודד עם קונפליקטים.


מסקנות


מושג האם הטובה דיה של דונלד ויניקוט הוא תובנה חשובה בתחום הפסיכואנליזה והפסיכותרפיה. הוא מדגיש את החשיבות של מתן סביבה תומכת, בטוחה ומחזיקה לילד, המאפשרת לו להתמודד עם תסכולים


קטנים ולפתח חוסן נפשי ועצמאות. עקרונות אלו יכולים להיות מיושמים גם במסגרת הטיפול הפסיכותרפי, כאשר המטפל יוצר סביבה בטוחה ותומכת עבור המטופל, מעודד ביטוי עצמי ומספק תגובות מותאמות לצרכים רגשיים. בסופו של דבר, האם הטובה דיה מאפשרת לילד ולמטופל לפתח תחושת עצמי אמיתית ובריאה, להתמודד עם קשיים ולבנות חוסן נפשי שילווה אותם לאורך כל חייהם.





קבוצות התמיכה של אלכוהוליסטים אנונימיים (AA) מספקות סביבה מחזיקה ותומכת


קבוצות התמיכה של אלכוהוליסטים אנונימיים (AA) מספקות סביבה מחזיקה ותומכת, בדומה למושג "האם הטובה דיה" של ויניקוט, בכמה אופנים. הנה איך קבוצות AA מתאימות לעקרונות של האם הטובה דיה:


יצירת סביבה בטוחה ותומכת


1. נוכחות עקבית: קבוצות AA מקיימות פגישות קבועות, המאפשרות לחברים לדעת מתי והיכן הם יכולים לקבל תמיכה. נוכחות עקבית זו יוצרת תחושת ביטחון ומספקת מסגרת יציבה לחברים.

2. שמירה על גבולות ברורים: AA מקפידה על שמירה על אנונימיות ודיסקרטיות, מה שמספק סביבה מוגנת לחברים לשתף את חוויותיהם ולבטא את עצמם ללא חשש מפני שיפוט.

3. הקשבה פעילה: חברי הקבוצה מקשיבים זה לזה בצורה עמוקה ומלאה, מה שמספק לכל חבר תחושת שייכות והבנה.

4. הפגנת אמפתיה: החברים בקבוצה מגלים אמפתיה זה לזה, מבינים את המצוקות והקשיים שכל אחד מהם חווה, ומציעים תמיכה מבלי לשפוט.


מתן חופש ועצמאות


5. עידוד ביטוי עצמי: חברי AA מעודדים לבטא את רגשותיהם ורעיונותיהם באופן חופשי. כל חבר מוזמן לשתף את סיפורו האישי ואת התובנות שלו בתהליך ההחלמה.

6. הענקת מרחב לחקירה: הקבוצה מאפשרת לחברים לחקור את רגשותיהם ולנסות דרכי התמודדות שונות עם ההתמכרות, תוך תמיכה מתמדת.

7. תגובה מותאמת ולא מושלמת: החברים בקבוצה מספקים תמיכה מותאמת לצרכים של כל אחד, מבלי לנסות לפתור כל בעיה באופן מושלם. תגובה זו מאפשרת לחברים להתמודד עם תסכולים קטנים וללמוד להתמודד עם קשיים בעצמם.


תמיכה בהתמודדות עם תסכולים


8. הבנת תהליך הרגרסיה: הקבוצה מכירה בכך שתהליך ההחלמה כולל עליות וירידות, ומספקת סביבה תומכת שבה חברים יכולים לחוות רגעים של חולשה ולקבל תמיכה והבנה.

9. תגובה מותאמת לתסכולים: החברים מגיבים בצורה מותאמת לתסכולים ולכישלונות שחברים חווים, מספקים תמיכה רגשית ומעשית מבלי להיות פולשניים.

10. חיזוק יכולת ההתמודדות: AA עוזרת לחברים לפתח כישורים להתמודד עם תסכולים וקשיים, באמצעות שיתוף כלים וטכניקות שמבוססות על ניסיון אישי והדרכה.



בניית קשר טיפולי חזק


11. יצירת קשר מבוסס אמון: חברי הקבוצה בונים קשרים המבוססים על אמון הדדי וכבוד, מה שמאפשר להם להרגיש בטוחים לשתף את רגשותיהם וחוויותיהם.

12. התמדה בתהליך: חברי AA מחויבים לתהליך ההחלמה, ומוכנים לתמוך זה בזה לאורך זמן, גם בתקופות קשות ומאתגרות.


דוגמאות יישומיות מקבוצות AA


דוגמה 1: סיפורי הצלחה ושיתוף רגשות


בפגישות AA, חברים משתפים בסיפורי ההצלחה שלהם וגם ברגעים הקשים שהם חווים. שיתוף זה מעודד את החברים לבטא את רגשותיהם ולהבין שהם לא לבד במאבק שלהם. החברים מקשיבים אחד לשני בצורה אמפתית ותומכת, מה שמחזק את תחושת השייכות והביטחון.


דוגמה 2: מתן כלים וטכניקות


בפגישות, חברי AA חולקים כלים וטכניקות שעזרו להם להתמודד עם התמכרותם. שיתוף זה מאפשר לחברים ללמוד דרכי התמודדות חדשות ולפתח כישורים להתמודדות עם קשיים, תוך שהם מקבלים תמיכה מהקבוצה בתהליך הלמידה וההתמודדות.


דוגמה 3: תמיכה מתמדת בתקופות קשות


חברי AA יודעים שתהליך ההחלמה אינו לינארי וכולל עליות וירידות. הקבוצה מספקת תמיכה מתמדת בתקופות קשות, מגיבה באמפתיה ובתמיכה לחברים שחווים רגרסיה או כישלונות, ומעודדת אותם להמשיך בתהליך ההחלמה.


מסקנות


קבוצות התמיכה של אלכוהוליסטים אנונימיים (AA) מיישמות בצורה מצוינת את עקרונות האם הטובה דיה של ויניקוט, על ידי יצירת סביבה בטוחה ותומכת, עידוד לביטוי עצמי, מתן חופש ועצמאות, ותמיכה בהתמודדות עם תסכולים וקשיים. עקרונות אלו מסייעים לחברים בקבוצה לפתח חוסן נפשי, ביטחון עצמי ועצמאות, ולבנות תחושת עצמי אמיתית ובריאה. בכך, קבוצות AA מספקות מסגרת משמעותית וחשובה להתפתחות ולהחלמה של חברי הקבוצה, וממשיכות לתמוך בהם לאורך כל הדרך.





מתן חופש ועצמאות בקשר לאלוהים כפי שאני מבין אותו ב-12 הצעדים



אחד מהעקרונות המרכזיים של תוכנית 12 הצעדים של אלכוהוליסטים אנונימיים (AA) הוא הרעיון של "אלוהים כפי שאני מבין אותו". עיקרון זה מאפשר לחברים לפתח הבנה אישית ורוחנית של כוח עליון שמסייע להם בתהליך ההחלמה. מתן חופש ועצמאות בהקשר זה משחק תפקיד מרכזי בכך שהוא מאפשר לכל חבר לבחור ולהגדיר את הקשר שלו עם הכוח העליון בצורה שמתאימה לאמונותיו ולצרכיו האישיים.


מתן חופש ועצמאות בקשר לאלוהים כפי שאני מבין אותו


1. הגדרה אישית ורוחנית של כוח עליון


  • כל חבר ב-AA מוזמן לפתח הגדרה אישית של הכוח העליון שלו, בין אם מדובר באלוהים, בכוח טבע, או בכל כוח רוחני אחר שמספק לו תמיכה והדרכה. אין דרישה להאמין בכוח עליון מסוים, מה שמאפשר לכל חבר חופש בחירה מוחלט.


2. הימנעות מכפייה דתית


  • תוכנית 12 הצעדים נמנעת מכפייה של אמונה דתית מסוימת, ובכך מאפשרת לחברים מרקעים דתיים שונים, כולל אלו שאינם דתיים, למצוא מקום בתוכנית. חופש זה מאפשר לחברים להרגיש נוח ובטוח בתהליך ההחלמה שלהם.


3. תמיכה בחיפוש רוחני אישי


  • קבוצות AA מעודדות את החברים לחקור ולהעמיק את הקשר הרוחני שלהם בהתאם להבנה האישית שלהם. תמיכה זו כוללת הכרה בכך שהתהליך הרוחני הוא אישי ויכול להשתנות עם הזמן בהתאם להתפתחות האישית של החבר.


4. עידוד לביטוי עצמי רוחני


  • חברי AA מעודדים לבטא את האמונות הרוחניות שלהם בצורה פתוחה ומכבדת. הביטוי החופשי של הרוחניות מאפשר לחברים לשתף את התובנות והחוויות הרוחניות שלהם, מה שמחזק את תחושת השייכות והביטחון בקבוצה.


5. התמודדות עם ספקות ושאלות רוחניות


  • הקבוצות מספקות סביבה בטוחה להתמודדות עם ספקות ושאלות רוחניות. חברים יכולים לשתף את ההתלבטויות שלהם בנוגע לאמונה בכוח עליון ולקבל תמיכה מהקבוצה. ההתמודדות עם ספקות רוחניים היא חלק טבעי וחשוב בתהליך ההחלמה.


6. הכרה בהשפעה של הכוח העליון על ההחלמה


  • חברי AA מכירים בכך שהכוח העליון כפי שהם מבינים אותו משחק תפקיד משמעותי בהחלמה שלהם. הכרה זו מאפשרת לחברים לסמוך על הכוח העליון בתהליך ההתמודדות עם ההתמכרות והחיים בכלל.


דוגמאות יישומיות מקבוצות AA


דוגמה 1: סיפורי החלמה מגוונים


בפגישות AA, חברים משתפים בסיפורי ההחלמה שלהם ובאופן שבו הכוח העליון כפי שהם מבינים אותו משחק תפקיד בחייהם. השיתוף המגוון של אמונות רוחניות שונות מאפשר לחברים לראות שאין דרך אחת נכונה, ושכל אחד יכול למצוא את הדרך הרוחנית שמתאימה לו.


דוגמה 2: תמיכה ברוחניות אישית


חבר בקבוצת AA שמגדיר את הכוח העליון שלו כטבע משתף את הקבוצה בחוויותיו מהרגעים שהוא מבלה בטבע וכיצד חוויות אלו מסייעות לו בהחלמה. הקבוצה מקבלת את גישתו ומעודדת אותו להמשיך ולפתח את הקשר הרוחני שלו בהתאם להבנתו האישית.


דוגמה 3: עידוד לחיפוש רוחני


חבר אחר שמתמודד עם ספקות בנוגע לאמונה בכוח עליון משתף את הקבוצה בכך שהוא מרגיש אבוד מבחינה רוחנית. הקבוצה תומכת בו, מעודדת אותו לחקור גישות רוחניות שונות ומספקת לו מרחב בטוח לשתף את תחושותיו ולמצוא את דרכו.



מתן חופש ועצמאות בקשר לאלוהים כפי שאני מבין אותו הוא עיקרון מרכזי בתוכנית 12 הצעדים של AA. עיקרון זה מאפשר לכל חבר לפתח את הקשר הרוחני שלו בצורה שמתאימה לאמונותיו ולצרכיו האישיים, ללא כפייה דתית. החופש והעצמאות ברוחניות מספקים תמיכה רגשית ורוחנית חשובה בתהליך ההחלמה, ומחזקים את תחושת השייכות והביטחון בקבוצה. באמצעות עידוד לחיפוש רוחני אישי, תמיכה בביטוי עצמי רוחני והתמודדות עם ספקות ושאלות, קבוצות AA יוצרות סביבה מחזיקה ותומכת המאפשרת לחברים לפתח ולהעמיק את הקשר הרוחני שלהם בהתאם להבנתם האישית.





שילוב עקרונות הגישה של ויניקוט עם תוכנית 12 הצעדים של אלכוהוליסטים אנונימיים


שילוב עקרונות הגישה של ויניקוט עם תוכנית 12 הצעדים של אלכוהוליסטים אנונימיים (AA) יכול לספק מסגרת טיפולית עשירה ומגוונת למטפלים העובדים עם מכורים. להלן מספר המלצות מעשיות למטפלים המעוניינים לשלב את שני הגישות:



1. יצירת סביבה בטוחה ותומכת


נוכחות עקבית ושמירה על גבולות ברורים


  • מפגשים קבועים: קביעת מועדי פגישות קבועים ליצירת תחושת ביטחון ויציבות.

  • שמירה על דיסקרטיות: שמירה על פרטיות המטופל, בדומה לשמירה על האנונימיות ב-AA.

  • הגדרת גבולות: קביעת גבולות טיפוליים ברורים, הכוללים שמירה על זמן, מקום וסדר הפגישות.


2. הקשבה פעילה ואמפתיה


תמיכה רגשית והבנת צרכי המטופל


  • הקשבה פעילה: הקשבה עמוקה וסבלנית למטופל, בלי לשפוט או לבקר.

  • הפגנת אמפתיה: הבעת הבנה ואמפתיה לרגשות ולחוויות המטופל, בדומה לתמיכה ההדדית בקבוצות AA.

  • שיקוף רגשות: שיקוף רגשות המטופל ועזרה לו לזהות ולהבין את רגשותיו.


3. מתן חופש ועצמאות


עידוד לביטוי עצמי וחיפוש רוחני


  • ביטוי עצמי: עידוד המטופל לבטא את רגשותיו ורעיונותיו בחופשיות, תוך מתן מרחב לחקירה וללמידה עצמית.

  • חיפוש רוחני: עידוד המטופל לפתח את הקשר הרוחני שלו עם הכוח העליון כפי שהוא מבין אותו, תוך מתן חופש לבחור ולהגדיר את האמונה הרוחנית שלו.

  • שימוש בטכניקות מגוונות: מתן חופש למטופל לבחור ולהשתמש בטכניקות שונות מתוך תוכנית 12 הצעדים בהתאם למה שמתאים לו.


4. תמיכה בהתמודדות עם תסכולים


הבנה והתמודדות עם רגרסיות ומשברים


  • תמיכה ברגרסיה: הכרה בכך שרגרסיות הן חלק טבעי בתהליך ההחלמה, ותמיכה במטופל גם בזמנים קשים.

  • תמיכה בהתמודדות עם תסכולים: עזרה למטופל לפתח כלים להתמודד עם תסכולים וקשיים, תוך שמירה על איזון בין תמיכה ואוטונומיה.

  • הענקת כלים מעשיים: מתן כלים וטכניקות מעשיות להתמודד עם מצבי לחץ ומשברים, בדומה לכלים הניתנים בקבוצות AA.


5. בניית קשר טיפולי חזק


יצירת אמון ומחויבות לתהליך


  • בניית קשר מבוסס אמון: השקעה בבניית קשר חזק עם המטופל, קשר המבוסס על אמון, כבוד והבנה הדדית.

  • מחויבות לתהליך: מחויבות להתמיד בתהליך הטיפולי, גם בתקופות קשות ומאתגרות, ולתמוך במטופל לכל אורך הדרך.

  • שימוש בעקרונות 12 הצעדים: שילוב עקרונות 12 הצעדים בתהליך הטיפולי, כגון הכרה בחוסר אונים, האמונה בכוח עליון והתמסרות לתוכנית.


דוגמאות יישומיות:


דוגמה 1: טיפול במכורים עם בעיות רגשיות


מטפל שמשלב את עקרונות ויניקוט ותוכנית 12 הצעדים יכול לעודד את המטופל לבטא את רגשותיו, לתת מקום לרגרסיה בטוחה ולספק תמיכה רגשית תוך שמירה על גבולות ברורים. המטפל יכול לעודד את המטופל למצוא את הקשר הרוחני שלו ולהשתמש בצעדים של התוכנית להתמודדות עם התמכרות וקשיים רגשיים.


דוגמה 2: טיפול בקבוצות קטנות


מטפל שמנחה קבוצות קטנות של מכורים יכול לשלב את הגישה של ויניקוט על ידי יצירת סביבה מחזיקה ותומכת, עידוד לביטוי עצמי וחיפוש רוחני אישי. הקבוצה יכולה לשמש כסביבה בטוחה שבה החברים מקבלים תמיכה הדדית ומפתחים כלים להתמודד עם תסכולים.


מסקנות


שילוב הגישה של ויניקוט עם תוכנית 12 הצעדים מספק מסגרת טיפולית עשירה, המאפשרת למטופלים לפתח חוסן נפשי, ביטחון עצמי ועצמאות, תוך שמירה על סביבה תומכת ובטוחה. המטפל צריך להקפיד על נוכחות עקבית, הקשבה פעילה, תמיכה רגשית, ומתן חופש ועצמאות למטופל, תוך שימוש בעקרונות של 12 הצעדים לתמיכה בתהליך ההחלמה והפיתוח הרוחני.



דונלד ויניקוט | "אם טובה דיה" ושיטת 12 הצעדים | ד"ר מזרחי אברהם מייסד טאותרפיה

Comments


bottom of page