top of page
Writer's pictureDr Avraham Mizrahi

מלאני קליין | מלאני קליין וגישת יחסי אובייקט | מכללת טאותרפיה

Updated: Jun 4

טאותרפיה - המכון הישראלי לטיפול בטראומה והתמכרויות


מלני קליין (Melanie Klein) היא אחת מהדמויות המרכזיות והמשפיעות ביותר בהיסטוריה של הפסיכואנליזה. היא נולדה ב-30 במרץ 1882 בווינה, אוסטריה, למשפחה יהודית חילונית. קליין התעניינה בפסיכואנליזה בעקבות ההשפעה של עבודותיו של פרויד והחוויות האישיות שלה, כולל האובדן של בני משפחה קרובים. היא התאמנה אצל שנדור פרנצי בבודפשט ולאחר מכן עברה לברלין, שם קיבלה הכשרה נוספת מפאולינה היינקה.



מלאני קליין | מלאני קליין וגישת יחסי אובייקט | מכללת טאותרפיה

מלאני קליין | מלאני קליין וגישת יחסי אובייקט | מכללת טאותרפיה
מלאני קליין | מלאני קליין וגישת יחסי אובייקט | מכללת טאותרפיה

קורס 12 הצעדים במכללה המובילה בישראל

לימודי פסיכותרפיה הוליסטית ממוקדת טראומה והתמכרויות

מרכז יום לטיפול בטראומה והתמכרויות, חוסר תפקוד וחוסר איזון נפשי






תחילת הקריירה ועבודה עם ילדים


קליין הייתה חלוצה בטיפול בילדים קטנים, וניסיונה המקצועי הראשון היה בלונדון, שם עבדה עם ילדים במהלך מלחמת העולם הראשונה. היא התמקדה בניתוח משחקיהם של הילדים, כשהיא מאמינה שמשחקם הוא אמצעי לבטא פנטזיות לא-מודעות, רגשות וקונפליקטים פנימיים. קליין השתמשה במשחקים ככלי טיפולי, שיטה שהפכה לאחת מאבני היסוד של הגישה הקלייניאנית. היא פיתחה את רעיון העברת הפנטזיות הלא-מודעות דרך משחק, שאפשר לה להבין את חוויותיהם הרגשיות העמוקות של הילדים.




תרומות תיאורטיות מרכזיות



1. העמדות הפרנואידיות-סכיזואידיות והעמדות הדיכאוניות:


קליין זיהתה שתי עמדות מרכזיות בהתפתחות הנפשית של הילד:


  • העמדה הפרנואידית-סכיזואידית (Paranoid-Schizoid Position): בשלב מוקדם זה, התינוק חווה את העולם במונחים של "טוב" ו"רע" מוחלטים. התינוק מפצל את הדמויות המטפלות לדמויות טובות ורעות, כאשר החרדות המרכזיות הן של רדיפה והשמדה. ההגנה המרכזית בשלב זה היא הפיצול (splitting), המאפשרת לתינוק לשמר את הדמויות הטובות ולבודד את הדמויות הרעות.

  • העמדה הדיכאונית (Depressive Position): בשלב מאוחר יותר, התינוק מתחיל להבין שהדמויות המטפלות הן גם טובות וגם רעות בו-זמנית. ההכרה הזו מעוררת תחושות דיכאון, אשמה ואבל על הפגיעה שכביכול גרם לדמויות הטובות והרעות כאחת. ההגנות המרכזיות בשלב זה כוללות תיקון (reparation) והשלמה עם האמביוולנטיות של הדמויות.



2. תיאוריית הפנטזיות הלא-מודעות:


קליין הדגישה את תפקידן של פנטזיות לא-מודעות בחיי הנפש של הילדים. היא טענה שפנטזיות אלו משפיעות על התנהגותם ותחושותיהם, ומשמשות כמנגנונים להתמודד עם חרדות וקונפליקטים פנימיים. למשל, פנטזיות של התקפות ודאגות כלפי הדמות האם יכולות להתבטא במשחקים ובהתנהגויות שונות של הילד.


3. העברה ופרשנות:


קליין ראתה את המשחק של הילד כאמצעי להעברת תכנים לא-מודעים. באמצעות פרשנות המשחקים של הילדים, היא ניסתה לחשוף את הקונפליקטים הלא-מודעים שלהם ולעזור להם להתמודד עמם. היא האמינה שההבנה של הפנטזיות והחרדות הלא-מודעות יכולה להקל על חרדות הילד ולתרום להתפתחותו הנפשית.


4. תיאוריית החרדה וההגנות:

קליין חקרה את מקורות החרדה ואת ההגנות שהתינוק מפתח כדי להתמודד עמה. היא זיהתה סוגים שונים של הגנות נפשיות כמו השלכה, הפנמה והכחשה, אשר משמשות את האדם בהתמודדות עם רגשות קשים וחרדות. למשל, התינוק עשוי להשליך את רגשותיו הרעים על דמויות חיצוניות כדי להתמודד עם חרדות פנימיות.




מחלוקות והשפעות


עבודתה של קליין עוררה מחלוקות רבות בקהילה הפסיכואנליטית, במיוחד בהשוואה לעבודתו של פרויד. בעוד שפרויד התמקד בעיקר בניתוח חלומות ובפנטזיות מיניות, קליין התמקדה בתהליכים נפשיים מוקדמים מאוד, שחשיבותם לדעתה עלתה על כל דבר אחר. הגישה הקלייניאנית התנגשה לעיתים עם הגישה הפרוידיאנית הקלאסית, במיוחד בנוגע להבנת תהליכים נפשיים בילדים.


למרות המחלוקות, קליין הצליחה ליצור לעצמה מעמד מרכזי בתחום הפסיכואנליזה. היא השפיעה על דור שלם של פסיכואנליטיקאים ותלמידים, בהם דמויות כמו דונלד וויניקוט, וילפרד ביון וג'ון בולבי. עבודותיה והמשגת התהליכים הנפשיים שלה תרמו להבנת ההתפתחות הנפשית ולקידום תחום הפסיכואנליזה של ילדים.



"כל אשר מאהבה ייעשה, מתרחש תמיד מעבר לטוב ולרוע." (ניטשה)



פרסומים מרכזיים



קליין פרסמה מספר רב של מאמרים וספרים במהלך הקריירה שלה. חלק מהפרסומים המרכזיים שלה כוללים:


  • "הפסיכואנליזה של ילדים" (The Psycho-Analysis of Children), 1932

  • "תרומות לפסיכואנליזה 1921-1945" (Contributions to Psycho-Analysis 1921-1945), 1948

  • "סיפוק והתקפה בילדים ובמבוגרים" (Envy and Gratitude and Other Works 1946-1963), 1975




מלני קליין הייתה אחת מהדמויות המרכזיות בפסיכואנליזה של המאה ה-20, וחלוצה בתחום הפסיכואנליזה של ילדים. התיאוריות והגישות שפיתחה ממשיכות להשפיע על התחום ולתרום להבנת ההתפתחות הנפשית והקונפליקטים הפנימיים. עבודתה הדגישה את חשיבות הפנטזיות הלא-מודעות, ההגנות הנפשיות והעמדות ההתפתחותיות, והציעה דרכים חדשות להבנת חוויות הילד ולטיפול בו.




מלני קליין העלתה מספר דילמות חדשות ומהותיות ביחס לטבע ההתפתחות של התינוק


מלני קליין העלתה מספר דילמות חדשות ומהותיות ביחס לטבע ההתפתחות של התינוק, אשר הביאו לשינוי משמעותי בהבנה הפסיכואנליטית של התפתחות הנפש. הדילמות האלו נוגעות בעיקר להבנה של החרדות המוקדמות, מנגנוני ההגנה, והיחסים בין התינוק לדמויות המטפלות בו.



דילמות מרכזיות שהעלתה קליין:


1. חרדות מוקדמות ועמדות נפשיות


קליין העלתה את השאלה על הטבע של החרדות המוקדמות שהתינוק חווה, והציעה שהן עולות בשלב מוקדם מאוד בחיים, הרבה לפני שהאמינו קודם לכן. היא טענה כי התינוק חווה חרדות פרנואידיות-סכיזואידיות כבר בחודשים הראשונים לחייו, כאשר הוא מפריד בין דמויות טובות ורעות. דילמה זו נגעה בשאלה האם חרדות אלו הן תוצאה של חוויות מוקדמות או שהן חלק מטבע ההתפתחות האנושית המוקדמת.


2. מנגנוני הגנה מוקדמים


קליין טענה כי מנגנוני הגנה כמו פיצול (splitting), השלכה (projection), והפנמה (introjection) מתחילים לפעול בשלב מוקדם מאוד בחיי התינוק. דילמה זו נגעה בשאלה האם מנגנונים אלו הם תגובות טבעיות למורכבות העולם או שהן תוצאה של טראומות מוקדמות. הבנת קליין על מנגנוני ההגנה המוקדמים השפיעה על ההבנה של איך תינוקות מתמודדים עם קונפליקטים וחרדות.


3. היחסים עם הדמויות המטפלות


קליין חקרה את הקשר המוקדם בין התינוק לדמויות המטפלות, במיוחד עם האם, והציעה שהתינוק חווה רגשות אמביוולנטיים כלפיה. היא הציגה את התיאוריה שהקשר עם האם כולל גם אהבה וגם שנאה, אשר מובילים להתפתחות רגשות אשם ודיכאון בעמדה הדיכאונית. דילמה זו העלתה שאלות על טבע היחסים הראשוניים וכיצד הם משפיעים על ההתפתחות הנפשית.


4. הפנטזיות הלא-מודעות


קליין הדגישה את החשיבות של הפנטזיות הלא-מודעות בחיי הנפש של התינוק, והציעה שפנטזיות אלו מעצבות את ההתפתחות הנפשית ואת האינטראקציות עם העולם החיצוני. דילמה זו נגעה בשאלה האם הפנטזיות הללו הן תוצר של החוויות המוקדמות או שהן חלק בלתי נפרד מטבע התפתחות האדם.


5. השפעת הטראומה המוקדמת


קליין חקרה את ההשפעות של טראומות מוקדמות על ההתפתחות הנפשית, והציעה שטראומות אלו יכולות להשפיע בצורה עמוקה ומתמשכת על האישיות. דילמה זו נגעה בשאלה כיצד טראומות מוקדמות משפיעות על התפתחות החרדות והמנגנונים ההגנתיים, וכיצד ניתן להתמודד עמן בטיפול.


השלכות והבנה מחודשת


הדילמות והחידושים של קליין הובילו להבנה מחודשת של ההתפתחות הנפשית המוקדמת ושל תפקיד החרדות והמנגנונים ההגנתיים בתהליך זה. הן השפיעו על התחום הפסיכואנליטי ועל תחומי הטיפול הפסיכולוגי והפסיכיאטרי, והביאו לפיתוח גישות טיפוליות חדשות שמבוססות על ההבנה של הפנטזיות הלא-מודעות והקונפליקטים הפנימיים.


הבנת הדילמות הללו גם תרמה להתפתחות גישות אינטגרטיביות שניסו לשלב את רעיונותיה של קליין עם רעיונותיהם של פסיכואנליטיקאים אחרים, מה שיצר דינמיקה חדשה ומרתקת בתחום הפסיכואנליטי.




מספר תובנות מרכזיות - ד"ר מזרחי אברהם


הגישה של מלני קליין לפסיכואנליזה ולהתפתחות הנפשית של הילד הציעה מספר תובנות מרכזיות שהשפיעו עמוקות על התחום. הנה עשר תובנות מרכזיות מהגישה של קליין:


1. עמדות פרנואידיות-סכיזואידיות ודיכאוניות:


- קליין זיהתה שתי עמדות מרכזיות בהתפתחות הנפשית של הילד: העמדה הפרנואידית-סכיזואידית המתרחשת בחודשים הראשונים לחיים, והעמדה הדיכאונית שמופיעה בהמשך. בעמדה הפרנואידית-סכיזואידית, התינוק חווה חרדות של רדיפה ומפצל את העולם לטוב ורע. בעמדה הדיכאונית, התינוק מתחיל להבין שהדמויות המטפלות יכולות להיות גם טובות וגם רעות בו זמנית, מה שמוביל לרגשות אשמה ודיכאון.


2. חשיבות הפנטזיות הלא-מודעות:


- קליין הדגישה שהפנטזיות הלא-מודעות משפיעות בצורה עמוקה על ההתנהגות, הרגשות והקשרים הבינאישיים של התינוק. היא טענה שהפנטזיות הללו הן חלק בלתי נפרד מהחוויה הנפשית המוקדמת.


3. העברה ופרשנות במשחק ילדים:


- קליין השתמשה במשחק ככלי להבנת העולם הפנימי של הילד. היא ניתחה את המשחקים של הילדים בניסיון לחשוף את הקונפליקטים הלא-מודעים שלהם ולהקל על החרדות שהם חווים.


4. מנגנוני הגנה מוקדמים:


- קליין זיהתה מנגנוני הגנה כמו פיצול, השלכה והפנמה שמתחילים לפעול בשלב מוקדם מאוד בחיי התינוק. מנגנונים אלו עוזרים לתינוק להתמודד עם החרדות והקונפליקטים הפנימיים.


5. השלכה והפנמה:


- קליין תיארה כיצד תינוקות משליכים רגשות רעים על דמויות חיצוניות ומפנימים רגשות טובים מהן. תהליכים אלו משפיעים על הקשרים הבינאישיים ועל ההתפתחות הנפשית.


6. תיקון (reparation):


- בעמדה הדיכאונית, קליין תיארה את התהליך של תיקון, שבו התינוק מנסה לפצות על הפגיעות שהוא חשב שגרם לדמויות המטפלות, וזאת על ידי תיקון הדמויות האהובות והפגומות כאחד.


7. אמביוולנטיות:


- קליין האמינה שהרגשות האמביוולנטיים של התינוק כלפי דמויות המטפלות הם חלק מרכזי מהתפתחות הנפש. התמודדות עם אמביוולנטיות זו חיונית לבריאות הנפשית ולהתפתחות הרגשית.


8. חרדות רדיפה:


- בעמדה הפרנואידית-סכיזואידית, קליין תיארה את החרדות שהילד חווה, חרדות של רדיפה והשמדה על ידי דמויות חיצוניות רעות. חרדות אלו מונעות ממנו תחושת ביטחון ומובילות לפיתוח מנגנוני הגנה חזקים.


9. הבנת האובייקט החלקי והאובייקט השלם:


- קליין דיברה על המושג של אובייקטים חלקיים ושלמים. בהתחלה, התינוק רואה את הדמויות המטפלות כאובייקטים חלקיים (כגון שד טוב ושד רע). עם הזמן, הוא מתחיל לראות אותם כאובייקטים שלמים המשלבים טוב ורע.


10. השפעה על פסיכופתולוגיה:


- קליין טענה שהקונפליקטים הלא-מודעים והחרדות המוקדמות משפיעים על ההתפתחות הנפשית ויכולים להוביל לפסיכופתולוגיה אם אינם מעובדים כראוי. היא האמינה שניתן להבין ולתת מענה לבעיות נפשיות רבות באמצעות חקירה של חוויות מוקדמות ויחסים בינאישיים ראשוניים.


תובנות אלו ממשיכות להשפיע על תחומי הפסיכואנליזה, הפסיכותרפיה והפסיכולוגיה ההתפתחותית, ומציעות דרכים חדשות להבנת התפתחות הנפש וקונפליקטים פנימיים.



הילדות של קליין


מלני קליין נולדה ב-30 במרץ 1882 בווינה, אוסטריה, למשפחה יהודית חילונית. אביה, מוריץ רייס, היה רופא כללי, ואמה, ליביה רייס, הייתה אשת חינוך ופעילה חברתית. המשפחה הייתה משכילה, אך לא עשירה, והילדות של קליין עברה בקשיים כלכליים ורגשיים שונים שהשפיעו עליה עמוקות.


פרטים על הילדות של מלני קליין:


1. יחסים משפחתיים:


- קליין הייתה הילדה הרביעית במשפחה. היא הייתה מאוד קרובה לאביה, שהיווה דמות מרכזית בחייה. עם זאת, היחסים עם אמה היו מורכבים ולעיתים מתוחים. אמה הייתה דמות דומיננטית ומבקרת, מה שגרם לקליין להרגיש לעיתים בלתי מוערכת.


2. חינוך והשכלה:


- אמה של קליין, ליביה, הייתה מחנכת שהקפידה על חינוך ילדי המשפחה. קליין קיבלה חינוך קלאסי והראתה עניין רב בלמידה כבר מגיל צעיר. היא התעניינה במיוחד במדעים וברפואה, תחומים שבהם אביה עסק.


3. טראומות ואובדנים:


- אחד האירועים המכוננים בחייה של קליין היה מות אחיה הבכור, עמנואל, כשהייתה בת ארבע. עמנואל היה בן 21 כשנפטר, והאובדן שלו השפיע עליה רבות. מאוחר יותר, גם אחיה האהוב סידני נפטר כשהייתה בת 18, מה שהעמיק את תחושות האובדן והאבל שלה.


4. השפעות תרבותיות:


- קליין גדלה בתקופה של שינויים תרבותיים וחברתיים באוסטריה. התנועה הפמיניסטית והשינויים החברתיים באותה תקופה השפיעו עליה ועל החשיבה שלה לגבי תפקידן של נשים בחברה ובמדע.


5. נישואין ומשפחה:


- ב-1903, בגיל 21, נישאה קליין לארתור קליין, מהנדס כימי. הנישואין לא היו מאושרים וקליין סבלה מהתמוטטויות עצבים במהלך שנות הנישואין הראשונות. לזוג נולדו שלושה ילדים: מליטה, האנס ואריך. היחסים עם ילדיה היו מורכבים ולעיתים מתוחים, במיוחד עם בתה מליטה, שהפכה גם היא לפסיכואנליטיקאית.


6. השפעות אישיות על הקריירה:


- חוויות ילדותה של קליין, כולל האובדנים והקונפליקטים המשפחתיים, השפיעו על בחירתה לעסוק בפסיכואנליזה ועל המיקוד שלה בהבנת ההתפתחות הנפשית המוקדמת. היא מצאה בפסיכואנליזה דרך להתמודד עם הקונפליקטים הפנימיים והחוויות הכואבות שלה.


השפעת הילדות על עבודתה


חוויות ילדותה של קליין תרמו רבות לפיתוח התיאוריות שלה ולהבנה העמוקה שלה את העולם הפנימי של הילדים. האובדן של אחיה, הקשיים הכלכליים והמתחים המשפחתיים התבטאו בעבודתה המקצועית, והובילו אותה לחקור לעומק את תחום החרדות המוקדמות, מנגנוני ההגנה והקשרים הבינאישיים הראשוניים. קליין השתמשה בחוויות האישיות שלה כדי להבין טוב יותר את המטופלים שלה ולפתח גישות טיפוליות ייחודיות שהפכו אותה לאחת הדמויות המרכזיות בפסיכואנליזה.



מלאני קליין | מלאני קליין וגישת יחסי אובייקט | מכללת טאותרפיה

コメント


bottom of page