top of page

מריחואנה כאשר הפתרון הפך לבעיה מרכזית בחיי | מאת ד"ר מזרחי אברהם מייסד גישת טאותרפיה לטראומה והתמכרויות

Updated: Apr 13

מריחואנה יכולה להיתפס כפתרון מיידי להקלה על נפש סוערת ולהסטת רגשות כואבים, אך למעשה היא אינה מרפאת את הבעיות העמוקות יותר. השימוש בה הופך לחלק בלתי נפרד מהחיים, משפיע על כל היבט בהם. רק כאשר מפסיקים להשתמש במריחואנה, מתגלים הפצעים הרגשיים והבעיות שהיא הסתירה במשך שנים. לאורך זמן, מריחואנה מעמעמת את הרוח האנושית ומונעת מהאדם לממש את מלוא הפוטנציאל שלו.


מריחואנה כאשר הפתרון הפך לבעיה מרכזית בחיי | מאת ד"ר מזרחי אברהם מייסד גישת טאותרפיה לטראומה והתמכרויות

קורס 12 הצעדים - מכללת טאותרפיה
מריחואנה כאשר הפתרון הפך לבעיה מרכזית בחיי


בימינו, עם לגליזציה הולכת וגוברת של מריחואנה, קשה במיוחד להדריך ילדים ומתבגרים בנושא. הסתירה בין המסרים מההורים, שלעתים צורכים בעצמם, לבין השיווק האגרסיבי של תעשיית הקנאביס, מבלבלת מאוד. גם העובדה שהזנים הנמכרים כיום הרבה יותר חזקים ממה שהיה בעבר, מוסיפה מורכבות לסוגיה.


בבואנו להחליט אם לצרוך מריחואנה, חשוב להתבסס על מידע אמין ועל בחינה כנה של הניסיון האישי שלנו. כדאי גם להיחשף לדרכים אחרות להירגע, להתמודד עם רגשות ולהרחיב את התודעה, כמו תרגול מדיטציה ויוגה. המטרה היא לחתור לבריאות אופטימלית ולהעצמת המודעות, לא להגבלתה.


ההתמכרות למריחואנה לא בהכרח הורגת במהירות כמו סמים אחרים, אבל היא יכולה לגרום לחיים של "חצי חיים", ללא מימוש עצמי אמיתי. כאשר מחליטים להיגמל, קהילה תומכת כמו אנונימיים למריחואנה או תוכנית 12 הצעדים יכולה לעזור רבות. גם אשפוז במרכז גמילה או טיפול אמבולטורי אינטנסיבי הם אופציות מועילות. טיפול פרטני עם יועץ מקצועי מאפשר פיתוח הרגלים בריאים והתמודדות עם טראומות ורגשות לא מעובדים. חשוב להקיף את עצמנו באנשים שמחויבים להחלמה, לצמיחה רוחנית ולאורח חיים בריא.


בסופו של דבר, רק בחינה עמוקה ואמיתית של עצמנו תאפשר לנו לדעת אם מריחואנה מועילה או מזיקה לנו. אבל דבר אחד ברור - תמיד יש דרך לצאת מההתמכרות ולהתחיל במסע של ריפוי. גם אם המסע ארוך ומאתגר, השחרור המוחלט מהתמכרות למריחואנה אפשרי. החופש לחיות את החיים במלואם, מתוך קשר אמיתי לעצמנו ולסביבה, שווה את המאמץ. העבר לא חייב להכתיב את העתיד. בכל רגע אפשר לבחור מחדש, לפנות לעזרה, ולצעוד בדרך חדשה של ערנות, בהירות ושמחת חיים אמיתית.






מריחואנה: פתרון מדומה או מכשול אמיתי?


מריחואנה נתפסת לעתים קרובות כפתרון קסם להקלה על מצוקה נפשית ולהתמודדות עם רגשות לא נעימים. היא יוצרת תחושת רוגע מיידית ומאפשרת לדחוק הצידה חרדות, כעסים ופחדים. אך למרות ההקלה הזמנית, מריחואנה אינה מטפלת בשורש הבעיות הרגשיות. היא מספקת מפלט זמני, אך לא מובילה לריפוי אמיתי של הפצעים הפנימיים. למעשה, השימוש במריחואנה כאמצעי התמודדות עם קשיים רגשיים עלול אף למנוע מהאדם לפתח כלים בריאים יותר להתמודדות ולצמיחה אישית.


כאשר השימוש במריחואנה הופך לשגרה, ההשפעות מחלחלות לכל תחומי החיים. בהדרגה, מתפתחת תלות פיזית ונפשית בחומר. הצורך לעשן הופך למרכזי בסדר היום, והחיים מתארגנים סביב השגת מריחואנה וצריכתה. תחביבים, יחסים חברתיים ואפילו עבודה או לימודים מושפעים מההתמכרות המתפתחת. האדם עשוי להרגיש שמריחואנה הכרחית עבורו כדי להירגע, ליהנות או להתמודד עם מצבים שונים. אך בפועל, נוצרת תלות שמגבילה את החופש ואת היכולת לחוות את מלוא הקשת של רגשות וחוויות החיים.


חשיפת הפצעים הרגשיים


כאשר מנסים להפסיק את השימוש במריחואנה לאחר תקופה ממושכת, מתרחש תהליך של גמילה פיזית ונפשית. הגוף צריך להסתגל לתפקוד ללא החומר, והנפש נאלצת להתמודד עם כל מה שהמריחואנה הסתירה או הדחיקה. פתאום, עולים על פני השטח רגשות קשים, זיכרונות מכאיבים וחרדות שהיו חבויים עמוק בפנים. ללא המסך המעורפל של מריחואנה, האדם נחשף למציאות הפנימית שלו, על כל מורכבותה. זהו שלב מאתגר ביותר, אך גם הזדמנות יקרת ערך לצמיחה ולהתפתחות. רק בהתמודדות אמיצה עם הקשיים והכאבים, אפשר באמת להגיע לשחרור ולמצוא דרכים בריאות יותר להתנהל בעולם.


מריחואנה והעמעום הרוחני


למרות שרבים מחפשים במריחואנה דרך להעצים את התודעה ולהגיע לתובנות עמוקות יותר, השימוש בה לאורך זמן עלול דווקא לעמעם את הצלילות המנטלית והרגשית. כשמסתמכים על חומר חיצוני כדי לווסת את מצבי הרוח ואת קצב המחשבות, מאבדים בהדרגה את הקשר הישיר לעצמי האמיתי. האינטואיציה, היצירתיות והיכולת לחוש את המציאות בבהירות מתערפלות. האדם הולך ומתנתק ממקור החוכמה הפנימית שלו, ונהיה יותר ויותר תלוי בגורם חיצוני שינווט את חייו. מסע החיפוש הרוחני האמיתי דורש נוכחות מלאה, קשב עמוק ואומץ להתמודד עם כל מה שעולה. שימוש במריחואנה לאורך זמן מונע מהאדם לצלול לעומקים של עצמו, ומשאיר אותו עם תחושת ערפול וחוסר מיקוד.


האתגר בהדרכת ילדים ונוער


עידן הלגליזציה המתרחב של מריחואנה מעמיד בפני הורים אתגר מורכב בהדרכת ילדיהם. כאשר החוק והתרבות הופכים מקלים יותר כלפי מריחואנה, קשה יותר להעביר מסר ברור וחד משמעי לגבי נזקיה. ילדים ובני נוער נחשפים למסרים סותרים - מצד אחד אזהרות מההורים, ומצד שני פרסומות מושכות ועדויות על צריכה נרחבת במעגלים החברתיים. כאשר ההורים עצמם צורכים מריחואנה, גם אם לא בנוכחות הילדים, הדבר מוסיף בלבול וערפול לגבי הלגיטימיות של החומר. השיח על גבולות והתנהגויות מצופות הופך מאתגר ומעורר אשמה וחוסר ודאות. חשוב לזכור שההשפעות של מריחואנה על מוח מתפתח עלולות להיות משמעותיות יותר מאשר על מבוגרים. קשה לדעת איך יגיב כל אדם לחומר, ולנבא את ההשלכות ארוכות הטווח. לכן, למרות הקולות המקלים בחברה, תפקידם של ההורים הוא לשמש מצפן מוסרי ולהזהיר מפני הסיכונים של צריכת מריחואנה בגיל צעיר.


מריחואנה בעידן המודרני


בשנים האחרונות, שוק המריחואנה הולך ומשתכלל עם זנים מתוחכמים וחזקים הרבה יותר מבעבר. בעוד שפעם מריחואנה הייתה צמח שגדל בטבע, היום מדובר בתעשייה משגשגת שמבוססת על הנדסה גנטית וטכנולוגיות מתקדמות. הזנים הנמכרים בחנויות ובמועדונים מפותחים במעבדות כדי להגביר את ההשפעה הפסיכואקטיבית ולייצר חוויה אינטנסיבית יותר עבור המשתמש. העוצמה הגבוהה עלולה להפתיע את מי שהתנסה בעבר בזנים מתונים יותר, ולגרום לחרדה, פרנויה או אפילו התקפי פאניקה. כמו כן, השימוש לטווח ארוך בזנים החזקים עלול להוביל לירידה משמעותית בתפקוד הקוגניטיבי ובכושר השיפוט. חשוב לקחת בחשבון את ההבדלים בין מריחואנה של פעם להיצע הקיים כיום, ולהיות מודעים לסיכונים הכרוכים בצריכת זנים בעלי ריכוז גבוה במיוחד של THC.


בירור עצמי ומודעות


הצעד הראשון בדרך לשינוי הוא תמיד בחינה כנה של המציאות האישית. כל אדם צריך לשאול את עצמו - איך מריחואנה משפיעה עליי? האם היא באמת תורמת לאיכות החיים שלי, או שהיא מונעת ממני להתפתח ולהגשים את עצמי? חשוב להתבונן פנימה מעבר לתחושת ההנאה הרגעית, ולחקור לעומק את ההשלכות של השימוש על הבריאות הפיזית והנפשית, על מערכות יחסים, על היכולת לממש יעדים ועל תחושת הערך העצמי. רק מתוך מודעות אמיתית אפשר לקבל החלטות מושכלות. כדאי גם להעז ולחקור דרכים אחרות להרגיע את הנפש, למקד את המיינד ולהעצים את החוויה הרוחנית, כמו תרגול מדיטציה, יוגה, או שיטות ריפוי אחרות. המפתח הוא סקרנות, פתיחות ונכונות להרחיב את האופקים מעבר לדפוסים הישנים והמוכרים.


הצורך בקהילה תומכת


ההתמכרות יכולה להיות מסע בודד ומנוכר. בין אם מדובר במריחואנה או בכל התמכרות אחרת, ההחלמה דורשת יציאה מהבידוד וחיבור לקהילה שחולקת ערכים ומטרות דומים. קבוצות כמו 'אנונימיים למריחואנה', או תוכניות 12 הצעדים, מאפשרות לפגוש אנשים שעוברים תהליכים דומים ולתמוך אחד בשני לאורך הדרך. הן מספקות מרחב בטוח לשיתוף, להיחשפות הדדית וללמידת כלים מעשיים להתמודדות עם אתגרי הגמילה. בתוך קהילה מחויבת להחלמה, קל יותר לשמור על המוטיבציה ולא לאבד תקווה גם ברגעים הקשים. כמו כן, ההתנסות בקבלה ללא תנאי ובהושטת יד ברגעי משבר, מלמדת שאפשר לסמוך על אחרים ולבנות יחסים בריאים ומזינים, שאינם מבוססים על שימוש בחומרים.


להתרחק כדי להתקרב


לעתים, דווקא הריחוק הפיזי מהסביבה המוכרת הוא שמאפשר להתחיל מסע של שינוי אמיתי. בילוי תקופה במרכז גמילה, או אפילו יציאה לטיול ממושך בטבע, יכולים לספק הזדמנות יקרת ערך להתנתקות ממעגל ההתמכרות. זהו זמן להתבוננות עצמית, לחשבון נפש, ולהתחברות מחודשת לצרכים ולרצונות האמיתיים. המרחק מאפשר גם לצאת מההשפעות של חברים מהעבר שעדיין משתמשים, ולפנות מקום לדמויות חדשות שיכולות לתמוך בתהליך ההחלמה. כמו כן, שהייה במסגרת טיפולית מובנית מספקת כלים, תמיכה רגשית ומעטפת בטוחה בשלבים הראשונים והרגישים של הגמילה. אומנם לא תמיד ישנה אפשרות להתנתק לגמרי מהמציאות היומיומית, אבל גם ריחוק זמני ומדוד יכול לאפשר פרספקטיבה חדשה ולחזק את הרצון לשינוי. 


טיפול פרטני ועבודה עם הכאב


לצד העבודה הקבוצתית וההשתייכות לקהילה מחויבת, חשוב מאוד גם לעבור תהליך אישי מעמיק עם איש מקצוע מנוסה. בטיפול פרטני אפשר להתמקד בפצעי העבר, בחסכים רגשיים, ובדפוסי חשיבה והתנהגות הרסניים שתרמו להתפתחות ההתמכרות. זוהי הזדמנות לחקור לעומק את הגורמים שהובילו לצורך להשתמש בחומרים מלכתחילה, בין אם זו טראומה מוקדמת, קושי בוויסות רגשי, או תחושות עמוקות של אשמה, בושה וחוסר ערך. בעזרת הכלה, אמפתיה וכלים טיפוליים מותאמים אישית, אפשר ללמוד להכיל ולעבד את הכאב שהוסתר מתחת לשכבות ההתמכרות. ככל שהאדם מפתח יכולת להתמודד עם הפצעים והקשיים בדרך ישירה ואמיצה, הצורך להימלט למריחואנה או לחומרים אחרים הולך ופוחת. בהדרגה, נבנית חוסן נפשי והערכה עצמית אמיתית שמאפשרים התמודדות בוגרת ובריאה עם אתגרי החיים.


לבחור בדרך חדשה


כל יום, כל רגע, טומן בחובו את האפשרות לבחור מחדש ולשנות כיוון. גם מי שנאבק שנים ארוכות עם התמכרות למריחואנה, יכול להחליט שהיום הוא פותח דף חדש. ההחלטה לצאת למסע של גמילה והחלמה דורשת אומץ רב, נכונות להתמודד עם אי-ודאות וכנות עם עצמנו. זו הזמנה להתוודע אל עצמנו מחדש, להקשיב לקול הפנימי, ולפעול בהתאם לערכים ולשאיפות שלנו. בדרך יהיו ללא ספק עליות ומורדות, ימים קלים יותר וימים קשים יותר, אבל בסופו של דבר, החופש וההגשמה העצמית הם השכר האמיתי. כשנפתח צוהר לחיים חדשים, נגלה בתוכנו עוצמות ויכולות שלא האמנו שקיימות. נוכל ליצור חיבורים אנושיים עמוקים יותר, לחוות את מלוא הקשת של רגשות, ולהגשים את הפוטנציאל האינסופי הטמון בנו.


לסיכום, הדרך להשתחרר מהתמכרות למריחואנה אינה קלה, אך בהחלט אפשרית. היא דורשת אומץ, כנות והתמדה. זהו מסע של גילוי עצמי, ריפוי פנימי והתחברות מחודשת לעצמנו ולסביבה. בעזרת תמיכה מקצועית, השתייכות לקהילה מחויבת, ובחירה יומיומית בחיים של מודעות וצמיחה, ניתן להיפרד ממריחואנה ולבנות מציאות חדשה. העבר אינו גזירת גורל, וכוחו של השינוי נמצא תמיד בהווה. ברגע שמבינים שהסבל הכרוך בהתמכרות עולה על התועלת הזמנית, נפתח צוהר ההזדמנות לצעוד בשביל חדש - שביל של חופש, בהירות והגשמה. הבחירה תמיד בידיים שלנו, ואין זה אף פעם מאוחר מדי לכתוב פרק חדש בסיפור החיים האישי שלנו.





תובנות מרכזיות:


1. מריחואנה יכולה להרגיע נפש סוערת ולהסיט רגשות קשים, אך לא באמת לרפא אותם.

2. השימוש במריחואנה הופך לחלק בלתי נפרד מהחיים, משפיע על כל היבט בהם.

3. הפסקת השימוש במריחואנה חושפת את הבעיות והפצעים הרגשיים שהיא הסתירה.

4. מריחואנה מעמעמת את הרוח האנושית לאורך זמן.

5. קשה להדריך ילדים לגבי מריחואנה כשההורים משתמשים בה בעצמם.

6. זני המריחואנה כיום חזקים בהרבה מבעבר.

7. חשוב לבסס את ההחלטה לגבי שימוש במריחואנה על מידע נכון וניסיון אישי.

8. שחרור מהתמכרות דורש קהילה תומכת.

9. הסכנה במריחואנה היא שהיא לא הורגת מיד, אלא מביאה לחיים של "חצי חיים".

10. ניתן להשתחרר לגמרי מהתמכרות למריחואנה ולחיות חיים מלאים ומודעים.



"אם אתה יכול לחלום את זה, אתה יכול לעשות את זה." (וולט דיסני)

עצות מעשיות:



1. הצטרפו לקהילה תומכת כמו אנונימיים למריחואנה או תוכנית 12 הצעדים.

2. שקלו אשפוז במרכז גמילה כדי להתרחק מהסביבה הרגילה והחברים המשתמשים.

3. אם לא ניתן להתאשפז, השתתפו בטיפול אמבולטורי אינטנסיבי.

4. עברו טיפול פרטני עם יועץ שיסייע בפיתוח הרגלים בריאים והתמודדות עם הטראומה והרגשות הלא מעובדים.

5. הקיפו את עצמכם באנשים שדוגלים בהחלמה, למידה רוחנית, ריפוי ובריאות.

6. התבוננו פנימה ושאלו את עצמכם בכנות האם מריחואנה באמת משרתת אתכם ומקדמת אתכם בחיים.


מנטרות לדיבור עצמי:


במקום "אני חלש מדי כדי להיגמל", אמרו: "יש בי את הכוח להשתחרר מההתמכרות ולחיות את החיים שנועדתי לחיות".

במקום "אני תקוע עם ההתמכרות הזו לנצח", אמרו: "יש דרך לצאת מכל מבוי סתום, ואני מסוגל למצוא אותה".

במקום "אף אחד לא מבין אותי", אמרו: "אני מוקף בקהילה שמבינה אותי ותומכת בהחלמה שלי".

במקום "החיים משעממים בלי מריחואנה", אמרו: "הגיע הזמן לגלות מחדש את הפלא והעונג בחיים ללא סמים".

במקום "אני חסר תקווה", אמרו: "יש תקווה, ואני צועד בדרך הריפוי וההחלמה".





שאלות מעוררות מחשבה:



1. האם אתם מרגישים שהשימוש במריחואנה פוגע בחיים שלכם או מונע מכם להגשים את החלומות שלכם?

2. כיצד לדעתכם הסביבה החברתית שלכם משפיעה על ההתמכרות למריחואנה?

3. מה הדבר שהכי מפחיד אתכם בהפסקת השימוש במריחואנה? מה יכול לעזור לכם להתמודד עם זה?

4. אילו שינויים חיוביים אתם מדמיינים שיקרו בחייכם אם תצליחו להשתחרר מההתמכרות?

5. מה תוכלו לעשות כבר השבוע כדי להתקדם לעבר החלמה מהתמכרות למריחואנה?


בחן את עצמך:


1. רשמו רשימה של הדרכים בהן מריחואנה פוגעת בחייכם וחוסמת אתכם מלהיות הגרסה הטובה ביותר של עצמכם.

2. צרו תכנית פעולה הכוללת הצטרפות לקבוצת תמיכה, חיפוש טיפול מתאים והתרחקות מסביבות מעודדות סמים.

3. תרגלו כל יום פעילויות חיוביות כמו מדיטציה ויוגה שיעזרו לכם להירגע ולהתחבר לעצמכם ללא מריחואנה.

4. זהו את האמונות המגבילות, הרגשות והטראומות שגורמות לכם להשתמש במריחואנה והתחילו לעבד אותם.

5. צרו חזון ברור וממוקד לחיים שתרצו לחיות ללא מריחואנה, וחזרו עליו מדי יום כדי לחזק את המחויבות שלכם לשינוי.


מריחואנה כאשר הפתרון הפך לבעיה מרכזית בחיי | מאת ד"ר מזרחי אברהם מייסד גישת טאותרפיה לטראומה והתמכרויות

留言


bottom of page