top of page

מתקפות על החיבורים | מאמר פסיכולוגי על מתקפה על מערכות היחסים

Updated: Apr 13

תקיפות על קשרים נובעות מחלקים בנפש שמתקשים לשאת חיבור אמיתי ועמוק. אנשים הסובלים מפסיכוזה או מהפרעות נפשיות חמורות חווים כל חיבור, גם אם הוא חיובי, כמסוכן ומאיים. חלקים תוקפניים בנפש עלולים להרוס תחושות של הבנה וקבלה על ידי תקיפתן. הצורך העז בחיבור יכול להפוך למפחיד ובלתי נסבל עבור אנשים מסוימים. ישנם כאלו שחווים את הכניסה לעולם כטראומטית ואגרסיבית באופן מולד. גם הורות טובה לא בהכרח תמנע לחלוטין חוויה של עוינות אצל אנשים בעלי נטיות פסיכוטיות. התקפות יכולות להתבטא במגוון דרכים: אלימות, עיקור, חילול, ניפוץ ועוד. הבעת תקווה לחיבור היא שברירית ביותר ודורשת הכלה והבנה עמוקה. הקושי לקבל אהבה והבנה יכול להוביל להפיכתן לחוויות שליליות ו"מתות". הבנת ההתקפות על חיבורים מאפשרת חמלה כלפי המאבק הפנימי של המטופל.


מתקפות על החיבורים | מאמר פסיכולוגי על מתקפה על מערכות היחסים

קורס 12 הצעדים - מכללת טאותרפיה
מתקפות על החיבורים | מאמר פסיכולוגי על מתקפה על מערכות היחסים


לזיהוי התקפה על חיבור, יש לשים לב למתי מתעוררת התנגדות לקשר מתוך קושי לסבול אותו, במקום להתמסר לו. חשוב לזכור שהתנגדות כזו יכולה לנבוע מפחד עמוק, ולא מחוסר רצון אמיתי בחיבור. אין להיבהל ממחשבות תוקפניות שצצות לפעמים, שכן הן חלק מההתמודדות. מומלץ לטפח חמלה עצמית, בייחוד כאשר החיבור לאחרים מעורר חרדה. במידה ויש תגובה של עוינות לניסיונות להתקרב, כדאי לבדוק האם זוהי תגובה אוטומטית. יש להכיר בכך שגם התקדמות וחיבור עשויים להרגיש מפחידים, ופחד אינו בהכרח אינדיקציה לסכנה.


במקום משפטים שליליים כמו "אני תמיד הורס כל קשר", "אף אחד לא יכול להבין אותי", "אני מפחד מקשר עמוק", "משהו בי פגום ולא מסוגל לאהוב" או "אני חייב להילחם בכל קרבה", רצוי להחליף אותם במשפטי חיזוק. לדוגמה: "אני לומד בהדרגה לטפח קשרים בונים ובריאים", "אני מוקף באנשים המנסים להבין ולהכיל אותי", "אני נפתח בזהירות ובאומץ לקשרים משמעותיים", "בתוכי יש כוחות אהבה שאני מגלה ומפתח" ו"אני מרשה לעצמי לקבל קרבה בקצב שלי".


ההתקפות על החיבורים לא תמיד נובעות מתוך עוינות טהורה, לעתים יש להן תפקיד הגנתי חיובי. כדי לסייע למטופל להתגבר בהדרגה על ההתקפות הללו ולהיפתח יותר לקשר הטיפולי, על המטפל לזהות סימנים מוקדמים להן ולהתכונן אליהן טיפולית.


ציטוטים מעוררי מחשבה שלא הוזכרו בפרק: "הזדקקות היא לא חולשה; זוהי הזדמנות לחיבור", "מאחורי כל התקפה על חיבור מסתתר ילד מבוהל הזקוק להגנה" ו"קבלת האהבה דורשת אומץ - האומץ להסיר את השריון".


מתוך הקובץ עולות שאלות מרכזיות: מה עשוי לגרום למטופל לתקוף את הקשר עם המטפל? התשובה נעוצה בתחושה שהחיבור מסוכן ובלתי נסבל, המעוררת תגובה קיצונית של ניתוק והרס. כיצד פירש ביון את המטופל שטען כי הוא זקוק לאנליזה? ביון ראה בכך ביטוי לתקווה עמוקה לקשר, שהמטופל נאלץ מיד "לרצוח" ולהפוך לחוויה מתה. איך הדוגמה של "כיפת ברזל" ממחישה התקפה על חיבור? המטופל המיר בדמיונו מפגש מיטיב בין אנשים חיים לקשר מת ועקר בין שני חפצים. מה המשמעות של הקושי של ביון להבין את הכותרת "את וילדך"? היא ממחישה את הקושי הראשוני לקבל ולחבר יחסים של קרבה, הבנה ואכפתיות.


לסיכום, יש לקוראים שאלות רבות להרהר בהן: האם זיהו פעמים בהן "תקפו" יחסים קרובים מתוך קושי לשאת את עוצמתם? מה יכול לסייע להם להתמודד עם הפחד מפני קשר אמיתי ולהיפתח בכל זאת? כיצד ניתן לזהות אצל אחרים את ההתנגדויות לקרבה ולגלות כלפיהן יותר הבנה? באילו דרכים יכולות ההתקפות על חיבורים להתבטא, מעבר לאלימות פיזית ממשית? ומהו תפקידו של המטפל אל מול ההתקפות הללו, כיצד הוא מסוגל לספק מרחב בטוח להתמודדות איתן?


המשימה לקוראים היא לנסות לזהות רגעים עדינים בהם מתעוררת בהם התנגדות לחיבור כלשהו, לשים לב למה שהם מרגישים ועושים. לתרגל אמירת משפטי חיזוק המעודדים פתיחות לקשר. לנסות להעלות השערה, כאשר מישהו מתנהג אליהם בעוינות בלתי מובנת, שאולי הוא חושש מהקשר איתם. לדמיין כיצד ילד קטן חווה את העולם כמאיים ולנסות להרגיש חמלה כלפי הבהלה שלו. ולבסוף, בפעם הבאה שהם מגיבים בהתקפה לקרבה, לעצור לרגע ולבדוק מה באמת מפחיד אותם שם.


המאמר מעלה תובנות חשובות ועמוקות לגבי הדינמיקה של התקפות על קשרים, שיכולות לסייע הן בהבנה וחמלה כלפי אחרים שמתמודדים עם קשיי התקשרות, והן בהתבוננות פנימית על הדרכים בהן כל אחד עלול לחבל בחיבורים האנושיים החיוניים כל כך לרווחה הנפשית.






התקפות על חיבורים: המאבק הפנימי של הנפש


מקור ההתקפות


התקפות על קשרים נובעות מחלקים בנפש המתקשים לשאת חיבור אמיתי ועמוק. אצל אנשים הסובלים מפסיכוזה או הפרעות נפשיות חמורות, כל חיבור, גם אם הוא חיובי, נחווה כמסוכן ומאיים. החלקים התוקפניים בנפש עלולים להרוס תחושות של הבנה וקבלה על ידי תקיפתן. הצורך העז בחיבור הופך למפחיד ובלתי נסבל עבור אנשים מסוימים, והם חווים את הכניסה לעולם כטראומטית ואגרסיבית באופן מולד. גם הורות טובה לא בהכרח תמנע לחלוטין חוויה של עוינות אצל אנשים בעלי נטיות פסיכוטיות.


ביטויי ההתקפות


ההתקפות על חיבורים יכולות להתבטא במגוון דרכים: אלימות מילולית או פיזית, עיקור וחילול של רגשות, ניפוץ של תקווה, ועוד. לעתים, הבעת תקווה לחיבור היא כה שברירית, עד שהיא דורשת הכלה והבנה עמוקה כדי לשרוד. הקושי לקבל אהבה והבנה יכול להוביל להפיכתן של חוויות חיוביות לשליליות ו"מתות". עם זאת, הבנת המקור וההיגיון מאחורי ההתקפות על חיבורים מאפשרת פיתוח של חמלה כלפי המאבק הפנימי העז של המטופל.


זיהוי ההתקפות


כדי לזהות התקפה על חיבור, חשוב לשים לב לרגעים שבהם מתעוררת התנגדות לקשר מתוך קושי לסבול אותו, במקום להתמסר לו בטבעיות. יש לזכור שהתנגדות כזו יכולה לנבוע מפחד עמוק, ולא בהכרח מחוסר רצון אמיתי בחיבור. אין להיבהל ממחשבות תוקפניות שצצות מדי פעם, שכן הן מהוות חלק בלתי נפרד מההתמודדות. כמו כן, כדאי לשים לב אם יש תגובה אוטומטית של עוינות כלפי ניסיונות להתקרב. חשוב להכיר בכך שלעתים, התקדמות וחיבור עשויים להרגיש מפחידים, אך פחד אינו בהכרח סימן לסכנה ממשית.


טיפוח חמלה עצמית


בתהליך ההתמודדות עם הפחד מפני חיבור, מומלץ לטפח חמלה עצמית, במיוחד כאשר החיבור לאחרים מעורר תחושות של חרדה. במקום משפטים פנימיים שליליים, כגון "אני תמיד הורס כל קשר" או "אף אחד לא יכול להבין אותי", רצוי להחליפם במשפטי חיזוק. לדוגמה: "אני לומד בהדרגה לטפח קשרים בונים ובריאים", "אני מוקף באנשים המנסים להבין ולהכיל אותי", "אני נפתח בזהירות ובאומץ לקשרים משמעותיים", "בתוכי יש כוחות אהבה שאני מגלה ומפתח", ו"אני מרשה לעצמי לקבל קרבה בקצב שלי". שינוי השיח הפנימי יכול לתרום רבות לתהליך ההחלמה.


ההיבט ההגנתי של ההתקפות


חשוב להכיר בכך שההתקפות על החיבורים לא תמיד נובעות מתוך עוינות טהורה. לעתים, יש להן תפקיד הגנתי חיובי, שנועד לשמור על הנפש מפני כאב וסבל בלתי נסבלים. כדי לסייע למטופל להתגבר בהדרגה על ההתקפות הללו ולהיפתח יותר לקשר הטיפולי, על המטפל לזהות סימנים מוקדמים להן ולהתכונן אליהן מבחינה טיפולית. דרושה גישה מלאת רגישות והבנה, שתאפשר למטופל לחוש בטוח דיו כדי להתמודד עם פחדיו העמוקים.


ציטוטים מחזקים


ישנם מספר ציטוטים מעוררי מחשבה שיכולים לסייע בתהליך ההתמודדות עם התקפות על חיבורים. ראשית, "הזדקקות היא לא חולשה; זוהי הזדמנות לחיבור". ציטוט זה מדגיש כי הצורך בקשר אינו מעיד על חסר או כשל, אלא על פוטנציאל לצמיחה וריפוי. שנית, "מאחורי כל התקפה על חיבור מסתתר ילד מבוהל הזקוק להגנה". משפט זה ממחיש את חשיבות ההתבוננות מעבר לתוקפנות הגלויה, אל עבר הפגיעות והפחד שבבסיסה. ולבסוף, "קבלת האהבה דורשת אומץ - האומץ להסיר את השריון". ציטוט זה מזכיר לנו כי אהבה אמיתית כרוכה בהסרת ההגנות ובנכונות להיות חשופים ופגיעים.


התמודדות המטופל


מתוך הקובץ עולות שאלות מרכזיות לגבי תהליך ההתמודדות של המטופל עם התקפות על חיבורים. ראשית, מה עשוי לגרום למטופל לתקוף את הקשר עם המטפל? התשובה נעוצה בתחושה שהחיבור מסוכן ובלתי נסבל, המעוררת תגובה קיצונית של ניתוק והרס. שנית, כיצד פירש ביון את דברי המטופל שטען כי הוא זקוק לאנליזה? ביון ראה בכך ביטוי לתקווה עמוקה לקשר, אותה המטופל נאלץ מיד "לרצוח" ולהפוך לחוויה מתה, מחשש שלא יוכל לעמוד בעוצמתה. הדוגמה של "כיפת ברזל" ממחישה את האופן שבו התקפות על חיבורים יכולות להתבטא - המטופל ממיר בדמיונו מפגש מיטיב בין אנשים חיים לקשר מת ועקר בין שני חפצים דוממים. לבסוף, הקושי של ביון עצמו להבין את הכותרת "את וילדך" מסמל את המאבק הראשוני של כל אדם לקבל ולחבר יחסים של קרבה, הבנה ואכפתיות.


שאלות להרהור עבור הקוראים


לאור התובנות העולות מהמאמר, מומלץ לקוראים להרהר במספר שאלות: האם זיהיתם פעמים שבהן "תקפתם" יחסים קרובים מתוך קושי לשאת את עוצמתם? מה יכול לסייע לכם להתמודד עם הפחד מקשר אמיתי ולהיפתח בכל זאת? כיצד ניתן לזהות אצל אחרים את ההתנגדויות לקרבה ולגלות כלפיהן יותר הבנה? באילו דרכים יכולות התקפות על חיבורים להתבטא, מעבר לאלימות פיזית גלויה? ומהו תפקידו של המטפל אל מול התקפות אלו, כיצד הוא יכול לספק מרחב בטוח להתמודדות עמן?


משימות לתרגול


כדי ליישם את התובנות הללו הלכה למעשה, מוצע לקוראים מספר משימות. ראשית, לנסות לזהות רגעים עדינים בהם מתעוררת התנגדות לחיבור כלשהו, ולשים לב לתחושות ולתגובות המתעוררות. שנית, לתרגל שימוש במשפטי חיזוק פנימיים המעודדים פתיחות לקשר. שלישית, כאשר אדם אחר מתנהג בעוינות בלתי מובנת, לנסות להעלות את ההשערה שאולי הוא חושש מהִקרבה. רביעית, לדמיין כיצד ילד קטן עשוי לחוות את העולם כמאיים, ולפתח חמלה כלפי תחושת הבהלה שלו. ולבסוף, ברגעים שבהם צצה תגובה של התקפה ביחס לאפשרות של קרבה, לקחת פסק זמן ולחקור מה מעורר כל כך הרבה פחד באותו רגע.


לקחים להמשך הדרך


המאמר מעלה תובנות משמעותיות ועמוקות לגבי הדינמיקה של התקפות על קשרים, היכולות לתרום רבות הן להבנה וחמלה כלפי הזולת, והן לעבודה הפנימית של כל אדם עם עצמו. ההכרה בקושי האוניברסלי לקבל אהבה ולהתמסר לחיבור יכולה להפחית רגשות של בדידות וניכור. בנוסף, ההבנה שהתנהגויות תוקפניות ודחייה של קרבה נובעות לרוב מכאב ופחד עמוקים, מאפשרת להגיב אליהן ברגישות, סבלנות וחמלה. לצד זאת, המודעות לנטייה לחבל בחיבורים מתוך פחד מפני פגיעוּת, יכולה לעודד אותנו לנקוט יותר אומץ ביצירת קשרים ובפתיחות כלפי הזולת.


לסיכום, המאמר מזמין את כולנו למסע של התבוננות פנימית כנה, המכיר במורכבות ובקושי הטבועים ביצירת יחסים בין-אישיים. זוהי הזמנה להכיר ברגישות וביכולת של כל אחד להיפגע, לצד הצורך העמוק של כולנו באהבה ובשייכות. בתהליך זה של קבלה עצמית והענקת לגיטימציה למכלול החוויות האנושיות, נפתחת הדרך ליתר חיבור, אינטימיות ומשמעות בחיינו ובקשרים שלנו. אם נצליח לשאת את הפחד מקרבה ולגלות פתיחות זהירה כלפי הזולת, נוכל לצמוח, להעמיק ולהתרחב יחד, בדרכנו אל עבר ריפוי ושלמות רגשית.






תובנות מרכזיות:



1. התקפות על חיבורים נובעות מחלקים בנפש שלא מסוגלים לסבול חיבור אמיתי ועמוק.

2. אנשים עם פסיכוזה או הפרעות קשות חווים כל חיבור, גם טוב, כמסוכן ומאיים.

3. חלקים תוקפניים בנפש יכולים להרוס תחושה של הבנה והכלה על ידי תקיפתה.

4. הצורך העז בחיבור יכול להפוך למפחיד ובלתי נסבל עבור חלק מהאנשים.

5. אנשים מסוימים חווים את הכניסה לעולם כטראומטית ותוקפנית באופן מולד.

6. גם הורות טובה לא תמנע לגמרי חוויה של עוינות אצל אנשים עם נטיות פסיכוטיות.

7. התקפות יכולות להתבטא במגוון דרכים: אלימות, עיקור, חילול, ניפוץ ועוד.

8. הצהרות של תקווה לחיבור הן שבריריות ביותר ודורשות הכלה והבנה עמוקה.

9. הקושי לקבל אהבה והבנה יכול להוביל להפיכתן לחוויות שליליות ו"מתות".

10. הבנת ההתקפות על חיבורים מאפשרת חמלה כלפי המאבק הפנימי של המטופל.


"מאחורי כל התקפה על חיבור מסתתר ילד מבוהל שצריך הגנה."

עצות מעשיות:


1. נסו לזהות מתי אתם תוקפים קשר מתוך קושי לסבול אותו, במקום להתמסר אליו.

2. זכרו שהתנגדות לקשר יכולה לנבוע מפחד עמוק, לא מחוסר רצון אמיתי בו.

3. אל תיבהלו ממחשבות תוקפניות שעולות בכם לפעמים - הן חלק מההתמודדות.

4. השקיעו בטיפוח חמלה עצמית, במיוחד אם החיבור לאחרים מעורר בכם חרדה.

5. אם אתם מגיבים בעוינות לניסיונות לחיבור, בדקו אם זו תגובה אוטומטית שלכם.

6. זהו שגם התקדמות וחיבור יכולים להרגיש מפחידים, ופחד אינו בהכרח סימן לסכנה.



מנטרות לדיבור עצמי:


1. במקום "אני תמיד הורס כל קשר" - "אני לומד בהדרגה לטפח קשרים בונים ובריאים".

2. במקום "אף אחד לא יכול להבין אותי" - "אני מוקף באנשים שמנסים להבין ולהכיל אותי".

3. במקום "אני מפחד מקשר עמוק" - "אני נפתח בזהירות ובאומץ לחיבורים משמעותיים".

4. במקום "משהו בי פגום ולא מסוגל לאהוב" - "בתוכי יש כוחות אהבה שאני מגלה ומפתח".

5. במקום "אני חייב להילחם בכל קירבה" - "אני מרשה לעצמי לקבל קירבה בקצב שלי".





שאלות מעוררות מחשבה:



1. האם זיהיתם פעמים שבהן "תקפתם" יחסים קרובים מתוך קושי לשאת את עוצמתם?

2. מה יכול לעזור לנו להתמודד עם הפחד מפני קשר אמיתי ולהיפתח בכל זאת?

3. איך נוכל לזהות אצל אחרים את ההתנגדויות לקרבה ולגלות יותר הבנה כלפיהן?

4. באילו דרכים ההתקפות על חיבורים יכולות להתבטא, מעבר לאלימות ממשית?

5. מה תפקידו של המטפל אל מול התקפות אלו, ואיך הוא יכול לספק מרחב בטוח להתמודדות איתן?


בחן את עצמך:




1. נסו לזהות רגע עדין שבו התעוררה בכם התנגדות לחיבור כלשהו. מה הרגשתם? מה עשיתם?

2. תרגלו לומר לעצמכם משפטי חיזוק שמעודדים פתיחות לקשר, כמו שראינו בשיעור.

3. כשמישהו מתנהג אליכם בעוינות לא מובנת, האם תוכלו לשער שמא הוא חושש מהקשר איתכם?

4. נסו לדמיין כיצד ילד קטן חווה את העולם כמאיים. האם תוכלו להרגיש חמלה כלפי הבהלה שלו?

5. בפעם הבאה שאתם מגיבים בהתקפה לקרבה, עצרו לרגע ובדקו מה באמת מפחיד אתכם שם.


מתקפות על החיבורים | מאמר פסיכולוגי על מתקפה על מערכות היחסים

Comments


bottom of page