top of page

סילה (מוסריות)| מהו "המוסר הבודהיסטי" | מכללת טאותרפיה ד"ר מזרחי אברהם

טאותרפיה המכון הישראלי לטיפול בטראומה והתמכרויות


האמת הרביעית הבודהיסטית היא הדרך המובילה לסיום הסבל, והיא מכונה "הדרך האצילית בת שמונה הנתיבים" (Eightfold Path). זו מערכת של עקרונות אתיים ומעשיים שמטרתה לשחרר את האדם מהסבל ולהוביל להארה. שמונת הנתיבים הם:



סילה (מוסריות)| מהו "המוסר הבודהיסטי" | מכללת טאותרפיה ד"ר מזרחי אברהם




קורס 12 הצעדים במכללה המובילה בישראל

לימודי פסיכותרפיה הוליסטית ממוקדת טראומה והתמכרויות

מרכז יום לטיפול בטראומה והתמכרויות, חוסר תפקוד וחוסר איזון נפשי




עקרונות הסילה בבודהיזם


סילה (מוסריות) היא אחד משלושת עמודי התווך בבודהיזם, יחד עם סמאדהי (ריכוז) ופאניה (חוכמה). סילה מתייחסת להתנהגות מוסרית ואתית ומהווה את הבסיס לפיתוח הריכוז והחוכמה.



1. פאנצ'ה סילה (חמשת העקרונות המוסריים):


1. הימנעות מהריגה: כבוד לחיים והימנעות מפגיעה ביצורים חיים.


2. הימנעות מגניבה: כבוד לרכוש של אחרים והימנעות מלגזול או לגנוב.


3. הימנעות מהתנהגות מינית בלתי הולמת: כבוד לבחירה האישית של אחרים והימנעות מפעולות מיניות שמזיקות לאחרים.


4. הימנעות משקר: כבוד לאמת והימנעות משקר, רמאות או הונאה.


5. הימנעות מצריכת חומרים משכרים: הימנעות מאלכוהול וסמים המובילים לאובדן שליטה ולפגיעה בעצמך ובאחרים.




2. אתיקה עילית (אביהידהאמה)


  • לבודדים שנמצאים בדרך רוחנית עמוקה יותר, כוללת עקרונות מוסריים נוספים המגבירים את הטוהר והמודעות העצמית.




תפקיד הסילה בבודהיזם


  • טיהור התודעה: באמצעות שמירה על הסילה, האדם משחרר את התודעה מתשוקות ומעשיים מזיקים, מה שמאפשר פיתוח ריכוז ומודעות.


  • יצירת בסיס לריכוז וחוכמה: התנהגות מוסרית מהווה את הבסיס להתפתחות רוחנית, שכן היא מפחיתה את הסיכוי להתנהגויות שיובילו לתחושת אשם או חרטה, מה שמאפשר תרגול מדיטטיבי עמוק יותר.


  • קארמה חיובית: באמצעות שמירה על עקרונות המוסר, האדם מפתח קארמה חיובית שמובילה לתוצאות חיוביות בחיים הנוכחיים והעתידיים.



דוגמאות יישומיות לסילה


  • יחסים בין-אישיים: התנהגות מוסרית בעבודה, במשפחה ובחברה, כגון כיבוד אחרים והימנעות מפגיעה.


  • פעולות יומיומיות**: מעשים יומיומיים כמו עזרה לאחרים, צדקה ושמירה על טוהר אישי.


סילה היא יסוד חשוב בפיתוח הדרך הרוחנית בבודהיזם, והיא משמשת ככלי חשוב להשגת שלום פנימי ושחרור מסבל.



מהו מוסר-בעיניים בודהיסטיות

 

“סילה” מתורגם בדרך כלל- כמוסר , או התנהגות מוסרית או כמעלות.

בעיניים בודהיסטיות הוא מוגדר כ”מצב של התודעה (צ’יטא ) והרצון (צ’טאנא )-אשר בא לידי ביטוי בדיבור או בפעולה גופנית = קארמא (פעולה)”.

 

זהו הבסיס לכל הדרך הבודהיסטית-וכן הראשון מ”שלושת סוגי האימון”  (“סיקהא” )אשר מייצרים את שלושת הקבוצות של “הדרך  כפולת השמונה”(“מאגא” =הדרך , שהיא האמת הנאצלת הרביעית –זו אשר מובילה להכחדת הסבל):


קבוצה ראשונה -מוסרהתנהגות מוסרית (סילה)

קבוצה שנייה   – ריכוזמשמעת מנטלית (סאמאדהי)

קבוצה שלישית-חכמה (פאנייא)

 

בטקסטים הבודהיסטיים (הסוטות) אזכור המוסר מופיע פעמים רבות בהקשר שלילי-“מה לא לעשות”.


מכאן  ניתן לקבל את הרושם כי מוסר הינו “דבר שלילי”- והדבר בהחלט אינו כך:

תפיסת המוסר הבודהיסטית אינה מסתיימת רק ב”הימנעות מעשייה של מעשים רעים”.

היא קשורה, בכל רמה שהיא, להכרה צלולה והימנעות רצונית(מתוך בחירה מודעת)  מפעולה שלילית אשר אפשרית בכל פעם שעולה רצון כלשהו.


במלים אחרות , האפשרות לבצע פעולות שליליותלא    מוסריות קיימת,  בכל פעם- מחדש כאשר  עולה רצון(במובן של קיום הפוטנציאל שיש בנו- לבצע בחירה נכונה,באם נפתח ונטהר את התודעה שלנו ).


כלומר ישנה, בכל פעם, אפשרות בחירה:

או שנבחר לבצע לבטא – פעולה מוסרית נכונה יעילה

או שנבחר לבצע לבטא- פעולה לא מוסרית לא נכונה לא יעילה

 

חשוב להדגיש כי (גם) כאשר אנו לא בתשומת לב לעצמנו-עדיין הדבר אינו פוטר אותנו מאחריות כלפי מה שנעשה (לא ידעתי, לא שמתי לב, אני רק בתחילת הדרך, בפעם הבאה אשתדל יותר וכו’ וכו’-אינם מסירים אחריות לתוצאות הקארמטיות של כל פעולה ופעולה שבוצעה).


כלומר, בכל פעם שעולה רצון (לומר או לעשות דבר מה)-חייבת לעלות יחד עימו מודעות (לקיומו של רצון זה) ששוקלת אם המעשה הזה מוסרי או לא .


מודעות זו(שהיא-מוסר)-צריכה להביא להחלטה באם הרצון יכול לבוא לידי ביטוי כפעולה .



סילה (מוסריות)| מהו "המוסר הבודהיסטי" | מכללת טאותרפיה ד"ר מזרחי אברהם
סילה (מוסריות)| מהו "המוסר הבודהיסטי" | מכללת טאותרפיה ד"ר מזרחי אברהם


"סיקהא פאדה" מתאר את "שלבי האימון" במוסריות בבודהיזם


"סיקהא פאדה" מתאר את "שלבי האימון" במוסריות בבודהיזם, שהם חלק בלתי נפרד מהדרך הבודהיסטית לפיתוח רוחני. המונח מתייחס לשני עקרונות מרכזיים במערכת האתיקה הבודהיסטית.


שלבי האימון במוסריות (סיקהא פאדה)


1. התחייבות למוסריות בסיסית (סילה)


  • אלו הם העקרונות הבסיסיים המנחים את ההתנהגות היומיומית של האדם. הם כוללים את חמשת העקרונות המוסריים:


1. הימנעות מפגיעה ביצורים חיים.

2. הימנעות מגניבה.

3. הימנעות מהתנהגות מינית בלתי הולמת.

4. הימנעות משקר.

5. הימנעות מצריכת חומרים משכרים.


2. התמקדות והעמקה בריכוז (סמאדהי)


  • לאחר שמירה על מוסריות בסיסית, המתרגל עובד על פיתוח ריכוז ותשומת לב במדיטציה, מה שמאפשר לו להעמיק את התרגול ולהגביר את השליטה בתודעה.


3. פיתוח חוכמה (פאניה)


  • שלב זה עוסק בהבנת האמיתות העמוקות של הקיום, כגון טבע הדברים (דהרמה), וגורם לסיום הסבל באמצעות ידיעה ישירה ותובנה פנימית.



אימון המוסריות


האימון במוסריות מתחיל במחויבות לעקרונות המוסריים והופך להרגל יומיומי שמוביל לטיהור התודעה ולפיתוח רוחני. השמירה על המוסריות יוצרת בסיס יציב להתקדמות בשלבים הבאים של הדרך הבודהיסטית.


יתרונות האימון במוסריות


  • טיהור התודעה: התנהגות מוסרית מפחיתה חרטה, פחד ותחושת אשם, מה שמאפשר תרגול מדיטטיבי רגוע ועמוק יותר.


  • העצמת קארמה חיובית: שמירה על מוסריות מביאה לפעולות חיוביות שמובילות לתוצאות חיוביות בחיים.


  • שיפור מערכות יחסים: התנהגות מוסרית משפרת את מערכות היחסים עם אחרים ויוצרת סביבה חברתית חיובית ותומכת.


האימון במוסריות הוא חלק מרכזי מהדרך הבודהיסטית, והוא נועד להנחות את המתרגל לפיתוח רוחני עמוק יותר ולשחרור מסבל.



אטהא סילה



אטהא סילה (אטתה-סילה) מתייחסת לשמונה המחויבויות או העקרונות המוסריים שהמתרגל הבודהיסטי מתחייב לשמור עליהם, במיוחד בימים של תרגול אינטנסיבי כגון ימי פאסט, רטריטים או בימים של פולחן מיוחדים. אלו הם עקרונות מוסריים מוגברים בהשוואה לחמשת העקרונות הבסיסיים.


שמונת המחויבויות (אטהא סילה)


1. הימנעות מפגיעה ביצורים חיים (פאנאטיפאטה ורמני סיקהאפאדם סמאדייאמי)

- כבוד לכל יצור חי והימנעות מהרג או פגיעה.


2. הימנעות מגניבה (אדינאדאנה ורמני סיקהאפאדם סמאדייאמי)

- כבוד לרכוש של אחרים והימנעות מלקחת מה שלא ניתן לך.


3. הימנעות מכל התנהגות מינית (אבראמאצ'אריה ורמני סיקהאפאדם סמאדייאמי)

- הימנעות מכל פעילות מינית, מתוך כבוד לטוהר האישי והרוחני.


4. הימנעות מדיבור שקרי (מוסהואדה ורמני סיקהאפאדם סמאדייאמי)

- דיבור אמת והימנעות משקר, רמאות או הונאה.


5. הימנעות מצריכת חומרים משכרים (סורא-מראיה-מצ'ה-פמאדאטהנה ורמני סיקהאפאדם סמאדייאמי)

- הימנעות מאלכוהול, סמים וחומרים אחרים המשפיעים על התודעה.


6. הימנעות מאכילה אחרי שעת הצהריים (ויקאלה בוג'אנה ורמני סיקהאפאדם סמאדייאמי)

- צום מאכילה מאחרי הצהריים ועד לזריחת השמש למחרת, כחלק מהתרגול הרוחני והמשמעת העצמית.


7. הימנעות מהנאה מדברים המובילים לשעשוע והנאה (נאתצ'ה-גיטה-ואדיק'ה-וויסוקה-דאסנה ורמני סיקהאפאדם סמאדייאמי)

- הימנעות משירה, ריקודים, משחקים, הצגות ובילויים אחרים שמובילים להנאה חושית.


8. הימנעות משימוש במיטות גבוהות ונוחות (אוקאסהינה-מאהסייאנה ורמני סיקהאפאדם סמאדייאמי)

- שימוש במיטות פשוטות והימנעות משינה במקומות מפנקים או נוחים במיוחד, כחלק מהמשמעת העצמית והתרגול הסגפני.




תפקיד שמונת המחויבויות


  • העמקת התרגול הרוחני: שמירה על שמונת המחויבויות מאפשרת למתרגל להעמיק בתרגול הרוחני ולהתרכז במדיטציה ובפיתוח התודעה.


  • פיתוח משמעת עצמית: המחויבויות מקנות משמעת עצמית ומסייעות להפחתת ההצמדות לתענוגות החושיים.


  • העצמת המודעות: המחויבויות מגבירות את המודעות העצמית ואת היכולת לשלוט בתשוקות ובתחושות.


שמירת שמונת המחויבויות היא כלי חשוב למתרגלים המבקשים להעמיק את התרגול שלהם ולפתח חיים מוסריים, ממושמעים ורוחניים.




ארבעה סוגי מוסר –הנובעים מטיהור התודעה


(צ’אטו פאריסודהי סילה)


ישנם ארבעה סוגי מוסר, אשר קשורים לתהליך של טיהור(התודעה)-ומבוטאיםמפותחים בעזרת תהליך של ריסון או איפוק:


(1)ריסון בהקשר לקוד ההתנהגות של הנזירים (פאטימוקהא-סאמווארא-סילה)

(2)ריסון בהקשר לתשוקות החושים(אינדריווא-סאמווארא-סילה)

(3)ריסון בהקשר של העיסוק הפרנסה(אג’יווא-פאריסודהי-סילה)

(4)ריסון בהקשר של ארבעת הצרכים (של הנזירים) (פאצ’אייא-סאניסטרא סילה)

 



להלן ההגדרות שנתן הבודהא לכל אחת מהם:

 

(1) ריסון בהקשר לקוד ההתנהגות של הנזירים (פאטימוקהא-  סאמווארא-סילה):


“כאן הנזיר מרסן עצמו  בהתאם לקוד ההתנהגות של הנזירים (הכוונה ל”פאטימוקהא”-קובץ ההנחיות לנזירים),הינו מושלם במעשים ובהתנהגות, מבחין בסיכון שיש בכול הפרה ולו הקטנה ביותר של קוד זה, ומאמן את עצמו בהתאם לחוקים אלו שנטל על עצמו”

 

הערה: חשוב להבין כי התנאי היסודי לאימוץ קוד התנהגות זה –הינו קיומה של הבנה מקדמית,  שמדובר על “כלים ” יעילים, ששימוש בהם מאפשר האצה של תהליך טיהור התודעה         וכי זוהי הסיבה שהבודהא כלל אותם בקובץ הנחיותיו לנזירים.


העובדה שהנזירים מדקלמים אותם פעמיים בחודש (בליל הירח המלא ובלילה ללא כול ירח),לא נובעת  רק מכך שיש   צורך    לרענן את הזיכרון  מחדש אלא גם מנקודת הנחה שאזכורם          מראה לנזירים, שוב ושוב, שהם הפרו לא מעט מההנחיות  הכלולות בקוד זה(ובכך מציגה להם מראה ממורקת של מיקומם האמיתי בדרך לטיהור תודעתם)



 

(2) ריסון בהקשר לתשוקות החושים(אינדריווא-סאמווארא-סילה):


“בכל פעם שנזיר מבחין בצורה באמצעות העין, בקול באמצעות האוזן, בריח באמצעות האף, בטעם באמצעות הלשון, בתחושה באמצעות הגוף, באובייקט באמצעות התודעה, הוא אינו דבק בהופעתה הכוללת או בחלקים ממנה, והוא נאבק להימנע /לדחות כול מה שדרכו עשויים לעלות רוע ותוצאות מזיקות, השתוקקות וסבל-במידה והחושים לא נמצאים בהשגחה”

 

הערה: כאן ישנה הבנה מקדמית שכול תפישת המציאות שלנו(הן מה שאנו נוהגים להגדיר לעצמנו כ”מציאות חיצונית” או ” תופעות  חיצוניות ” והן מה שאנו נוהגים להגדיר כ”מציאות פנימית” או “חוויות פנימיות”)-עוברות תמיד דרך ששת החושים .


ולכן מה שאנו מכנים “מציאות “-אינו אלא אוסף של קלט חושי לסוגיו ורק קלט חושי (ולא “מציאות אמיתית”)ומכאן החשיבות העצומה של תשומת לב למה שנקלט בחושים ולאופן שבו אנו מעבדים אותו ונותנים לו משמעות  וערך.


 

(3) ריסון בהקשר של העיסוקה פרנסה (אג’יווא-פאריסודהי-סילה):


כאן הכוונה שנזיר לא  ישיג את צרכיו בדרך שאינה ראויה הערה:ובכך, על הנזיר להימנע ,לא רק מהשגת הצרכים בפועל-בדרך שאינה ראויה, (המקור שממנו הוא משיג את “ארבעת הצרכים” שלו –כפי שיפורט בהמשך) אלא גם באופן שכל התנהגות שלו נבחנת בשבע עיניים על ידי אחרים (נזירים ולא נזירים) שרואים בו מודל לחיקוי.



 

(4) ריסון בהקשר של ארבעת הצרכים (של הנזירים)(פאצ’אייא-סאניסטרא סילה):


כאן הכוונה לכך שנזיר צריך להיות מודרך על ידי הגישה המנטלית המתאימה כאשר הוא עושה שימוש ב”ארבעת הצרכים”:


1.הגלימה(או כיסוי הגוף שהוא משתמש בו )

2.קיבוץ הנדבות(או המזון שהוא משיג )

  1. השהות (או קורת הגג שבה הוא מתגורר)

  2. התרופות (או כל מה ששומר על בריאות גופו)

 

“תוך התבוננות הוא עושה שימוש בתבונה בגלימותיו…רק כדי לשמור על עצמו מקור ומחום וכו’.

תוך התבוננות הוא עושה שימוש בתבונה בנדבות שקיבץ(הכוונה לאוכל שקיבל)…רק כדי כמשענת ותמיכה בגופו…


תוך התבוננות  הוא עושה שימוש בתבונה בקורת הגג  שלו… רק כדי לשמור עליו מפגעי מזג האוויר ולאפשר לו לשהות בהתבודדות…


תוך התבוננות  הוא עושה שימוש בתבונה התרופות הנחוצות לו… רק כדי לדכא תחושות של מחלה שעלו ולהשיג שחרור מוחלט מסבל(הכוונה לכך שיש צורך לטפל בסימפטומים  של מחלה שמפריעים לנזיר ללכת בדרך המובילה לניבאנא)”




ישנם שלושה סוגי מוסר:


(1) הראשונה-הימנעות משבירת שבועות שנלקחו על ידי האדם, כמו שבועות ה”פראטי מוקשא”(או “פראטי מוקא”-שהוזכרה מקודם בפרק הרביעי, כאחד מארבעת סוגי הריסון).שהן שבועות הקשורות ,לפי המהייאנא,  אל “הדרך לשחרור האישי “.


(2) השנייה- זוהי היכולת של האדם להיות לעזר לאחרים, כמו מתן תרופה לחולה ועזרה לעיוור.

 

(3) השלישית- לאדם יש “תודעה מוארת” (בודהי צ’יטא), המשמשת כמוטיבציה לכול פעולה ופעולה שלו.

 

מבין שלושת הנדרים שאדם יכול לקחת על עצמו (פראטימוקשא, בודהיסאטווא וטאנטרא), החשובה ביותר היא שבועות הבודהיסאטווא.


שכן, אפילו אם אדם מבצע בתשומת לב את כול עשר הפעילויות הנעלות (הפעילויות החיוביות-בניגוד לעשר הפעילויות השליליות) אבל הוא חסר “בודהיצ’יטא”-הוא אינו “מאהאייניסט” (הולך בדרך של “העגלה  הגדולה”, דרך ה”מהאיינא” ).


לעומת זאת ,אם האדם אינו מבצע תמיד את עשר הפעולות הנעלות אבל פיתח בודהיצ’יטא, אותו אדם הוא מאהייניסט .

 

על פי הבודהיזם הטיבטי, ישנם אחד עשר דרכים שבהם אדם יכול לעזור ל”יצורים בעלי תודעה” (מושג הכולל בני אדם וכן ישויות נוספות שהן בעלות תודעה וחיות איתנו):

 

(1) מתן עזרה לכול סובל-כמו לעיוור או לחולה.

 

(2) עזרה ליצורים בעלי תודעה שהינם עיוורים ביחס לדהרמה (לדרך המובילה להארה ושחרור מסבל), או שאינם יודעים את ההבדל בין פעולות חיוביות ופעילויות שליליות.

 

(3) עזרה ליצורים בעלי תודעה, תוך זכירת הנדיבות שלהם כלפינו. על האדם לתת להם מזון, בגדים ואת המתנה היקרה מכול של לימוד הדהרמה והכוונה  שלהם כדי לעזור להם להגיע להארה.זאת תוך הרהור על הנדיבות של אנשים אלו כלפינו, כאילו היו הורינו(בעצם העובדה שאנשים אלו מאפשרים לנו לתרגל נתינה, הם עוזרים לנו בצורה הנעלה ביותר, כפי שהורינו היו נדיבים אלינו ).

 

(4) הגנה על יצורים בעלי תודעה הנמצאים בסכנה, כמו מחיות מסוכנות או מאדם בעל השפעה כוח וסמכות.


זה כולל גם הגנה של מי שחיים בפחד למרות שאינם באמת בסכנה אלא רק חושבים כך  והפחדים שלהם נובעים מכך שגרמו פחד לאחרים בתקופות חיים קודמות.

עזרה לאנשים כאלו מביאה (לעוזר) לתודעה שקטה בעתיד.

 

(5) עזרה לאנשים בנמצאים במצב של אומללות, כמו אלו שאיבדו את הוריהם או את כספם.

על האדם להסביר להם את טבע הסאמסארא, האמת של הארעיות העובדה שהמוות הוא בלתי נמנע וכן הלאה.


על ידי תרגול כזה ,האדם יחווה פחות ייסורים בעתיד.

 

(6) עזרה לעניים,  שאין להם אוכל או בגדים.


הכוונה אינה לעזור רק לקבצנים אלא לכול מי שזקוקים לעזרה, כולל מי שזקוקים לעזרה בדהארמה.

 

(7) עזרה לאלו שאין להם בית, מדינה, או מורה, על ידי נתינה של מה שחסר להם.

 

(8) מתן עידוד למי שזקוק לכך. זה כולל ייעוץ ועידוד של אנשים המצויים בדיכאון או במצב של ייסורים כדי לאפשר להם לחזור  למצב שבו יוכלו לתרגל את הדהרמה, וכן מתן עידוד לאלו שאומללים בגלל מעשה רע שביצעו ועזרה לכך שילחמו בנטיות שליליות כאלו.

 

(9) עזרה לאלו שנמצאים בדרך הנכונה (זו של שמיעת הדרך, ההרהור בה והתרגול שלה). עידודם לכך שלא יסטו ממנה ויפסיקו ללכת בה.


אם מישהו מדכא ילדה קטנה בכך שהוא אומר לה שהיא לא מסוגלת ללמוד-הוא גורם לכך שהיא תאמין בכך ואכן היא לא תלמד.


אם אדם מעודד אחרים כאשר הם מבצעים פעולות חיוביות, כמו נדיבות, הדבר מגביר הן את האושר שלו הן של אותם אנשים.

 

(10) עזרה לאלו שנמצאים בדרך הלא נכונה, על ידי הצבעה על התוצאות הלא רצויות שהדבר יגרום להם ועידודם לתרגל את ארבעת הכוחות הנגד (ארבעת הברהמא ויהארה).

 

(11) עזרה לאנשים על ידי כוחות על-טבעיים. למשל אם מישהו לא מאמין בגיהינום, יש ליצור עבורו(דימוי) כזה.


רוב האנשים אינם בעלי כוחות כאלו אבל מסוגלים לעזור בעשר השיטות הקודמות.

כדי לתרגל את השיטה האחרונה, על האדם לפתח יכולת שהייה במדיטציית שלווה(שאמאטה).

 

חשוב לזכור כי כול יתר השלמויות ניתנות לתרגול בזמן שמתרגלים מוסר:


ניתן לתרגל נדיבות (הפאראמיטה הראשונה)- תוך שמירה על מוסריות טהורה שאינה מוגבלת לגישת הינאיינה שבה אדם חושב רק על עצמו, אלא משמש דוגמה ועוזר גם לאחרים ללכת בדרך חיים זו.

 

סובלנות (הפאראמיטה השלישית) וכן חריצות (הפאראמיטה הרביעית)- גם הן יכולות להתבטא ולהתפתח  במסגרת תרגול המוסר, על ידי שמחה בהצלחתו של המתרגל ובהצלחתם  של אחרים.

 

תרגול ריכוז (הפאראמיטה החמישית)-על ידי שמירת התודעה יציבה בגישת המהאיינה ושמירה על מוסר טהור.

 

חכמה(הפאראמיטה השישית)-מפותחת על ידי הכרה בכך שמוסר,זה שמתרגל מוסר והאובייקט של המוסר-אינם בעלי קיום עצמאי ונפרד זה מזה.

 

כול לימודי המהייאנה מבוססים על בודהיצ’יטה (תודעה מוארת  הרואה את האחר כקודם לעצמי) ועל שונייאטה (ריקות), ומי שמצליח ליצור תובנה לגבי שני אלו –יצליח להבין את כול שאר הלימודים.


אם אתה מתרגל את עשר הפעולות החיוביות ללא בודהיצ’יטה, אינך בודהיסאטווה, ואם אתה חסר את הבנת הריקות,לא הכחדת את האשליה.


תובנה תבוא דרך תרגול הדהרמה.



סילה (מוסריות)| מהו "המוסר הבודהיסטי" | מכללת טאותרפיה ד"ר מזרחי אברהם
סילה (מוסריות)| מהו "המוסר הבודהיסטי" | מכללת טאותרפיה ד"ר מזרחי אברהם




טאותרפיה - טיפולי גמילה שקיימים:



סילה (מוסריות)| מהו "המוסר הבודהיסטי" | מכללת טאותרפיה ד"ר מזרחי אברהם
סילה (מוסריות)| מהו "המוסר הבודהיסטי" | מכללת טאותרפיה ד"ר מזרחי אברהם


שיטות גמילה ברחבי העולם


1. גמילה רפואית (Detoxification)


  • תהליך מבוקר: גמילה רפואית היא השלב הראשון בתהליך הטיפול בהתמכרות. במהלכו, מפסיקים את השימוש בכדורי מרשם תחת השגחה רפואית, תוך מתן תרופות להקלה על תסמיני הגמילה.


  • הקלת תסמינים: התרופות הניתנות יכולות לכלול תרופות להרגעת חרדה, נגד כאבים, ולמניעת פרכוסים.


2. טיפול פסיכותרפיה בשיטת טאותרפיה


  • טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בשיטת טאותרפיה: טיפול זה מתמקד בזיהוי ושינוי דפוסי מחשבה והתנהגות שליליים הקשורים להתמכרות.

  • טיפול התנהגותי בגישת 12 הצעדים: משמש בעיקר לטיפול במכורים עם הפרעות אישיות, ומלמד מיומנויות התמודדות ושיפור רגשי.

  • טיפול פסיכודינמי: מתמקד בחקר הקשרים הרגשיים והחוויות המוקדמות שהובילו להתמכרות.



3. טיפול קבוצתי ותמיכה חברתית


  • קבוצות תמיכה (Support Groups): קבוצות כמו נרקומנים אנונימיים (NA) ואלכוהוליסטים אנונימיים (AA) מציעות תמיכה ממכורים לשעבר באמצעות מפגשים קבועים.

  • טיפול משפחתי: כולל את המשפחה בטיפול כדי לשפר את מערכות היחסים והתמיכה המשפחתית.


4. טיפול אלטרנטיבי ומשלים מבית טאותרפיה


  • מדיטציה ויוגה: שיטות אלה מסייעות להפחתת לחץ, חרדה ולשיפור המודעות העצמית.

  • דיקור סיני: משמש לעיתים קרובות להפחתת תסמיני הגמילה והחשק לסם.

  • תזונה נכונה ופעילות גופנית**: משפרות את הבריאות הכללית ומסייעות לשיקום הגוף.


5. תוכניות שיקום (Rehabilitation Programs)


  • מרכזי גמילה (Inpatient Rehabilitation Centers): מטופלים נמצאים במרכז טיפול תחת השגחה מלאה, מקבלים טיפול פסיכולוגי, רפואי ו

  • תמיכה.

  • שיקום אמבולטורי (Outpatient Rehabilitation): המטופלים ממשיכים לחיות בביתם אך מגיעים לטיפולים והדרכות במרכז הגמילה.


6. טכנולוגיות חדשניות


  • ביופידבק (Biofeedback): טכנולוגיה זו עוזרת למטופלים ללמוד לשלוט על תגובות גופניות ולהפחית מתח.

  • מציאות מדומה (Virtual Reality Therapy): טיפול במציאות מדומה לשחזור מצבים שמעוררים חשק לסם וללמוד להתמודד איתם.


7. שיטות הוליסטיות ורוחניות


  • טיפול באומנות ובמוזיקה: משמשים להבעה רגשית ועיבוד חוויות.

  • תוכניות 12 צעדים**: מבוססות על עקרונות רוחניים ומתמקדות באחריות אישית ותמיכה קבוצתית.


סיכום


שיטות הגמילה מסמים מגוונות ומשתנות בהתאם לצרכי המטופל והמדיניות המקומית. גישות שונות משולבות לעיתים קרובות להשגת תוצאות מיטביות, תוך התחשבות במצבו הפיזי, הנפשי והסביבתי של המטופל.



מניעה והסברה:


  • חינוך והסברה: העלאת מודעות לסיכונים ולנזקים הכרוכים בהתמכרות למין.

  • תמיכה בקהילה: יצירת סביבות תומכות ופעילויות חלופיות למשברי חיים.

  • מדיניות ציבורית: חקיקה ואכיפה להפחתת הזמינות והנגישות של תרופות המרשם.



סיכום:


התמכרות למין היא בעיה מורכבת ורב-ממדית המשפיעה על המוח, הנפש והחברה. גמילה ממין יעילה דורשת גישה משולבת הכוללת תמיכה רפואית, פסיכולוגית וחברתית. מניעה והסברה הן כלים חשובים במאבק בהתמכרות לסמים.




"להיות אנושי פירושו לאהוב בני אדם, ולהיות חכם פירושו להכירם."



טאותרפיה היא שיטת טיפול רב-תחומית המתמקדת בטיפול בהתמכרויות:



סילה (מוסריות)| מהו "המוסר הבודהיסטי" | מכללת טאותרפיה ד"ר מזרחי אברהם
סילה (מוסריות)| מהו "המוסר הבודהיסטי" | מכללת טאותרפיה ד"ר מזרחי אברהם



טאותרפיה היא שיטת טיפול רב-תחומית המתמקדת בטיפול בהתמכרויות ובבעיות נפשיות באמצעות גישה הוליסטית המשולבת עם עקרונות רוחניים, פסיכולוגיים ופיזיולוגיים. השיטה מושתתת על עקרונות של פילוסופיית ה"טאו" (Dao) הסינית, המדגישה איזון והרמוניה בין הגוף, הנפש והרוח. הנה סקירה של שיטת הטאותרפיה לגמילה וטיפול בהתמכרויות:


עקרונות בסיסיים של הטאותרפיה


1. איזון והרמוניה:


   - הטאותרפיה מתמקדת בהשגת איזון והרמוניה בין כל מרכיבי האדם: הגוף, הנפש והרוח. ההנחה היא כי חוסר איזון בין המרכיבים הללו מוביל להתמכרויות ולבעיות נפשיות.

  

2. עקרונות הטאו:


   - השיטה נשענת על עקרונות הטאו (דרך), המנחים את המטופל לשאוף לחיים מאוזנים והרמוניים. פילוסופיית הטאו מדגישה חיים בפשטות, בענווה ובהתאמה לזרימת החיים הטבעית.


3. גוף, נפש ורוח:


   - הטאותרפיה רואה את האדם כשלם ומשולב, ולא מתמקדת רק בתסמינים של ההתמכרות אלא גם בשורשים העמוקים יותר של הבעיה, כמו טראומות עבר, רגשות בלתי מעובדים וקשיים נפשיים.





מרכיבי הטיפול בטאותרפיה



1. טכניקות רוחניות:


   - מדיטציה: מדיטציה משמשת ככלי מרכזי לטיפול, ומטרתה להשיג רוגע פנימי, איזון נפשי ורוחני, ולהפחית את המתח והלחץ.


   - תרגולי נשימה: תרגולים שמטרתם לשפר את היכולת של האדם לשלוט בנשימה ולחזק את הקשר בין הגוף לנפש.


2.טכניקות פסיכולוגיות:


   - טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT): עקרונות הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי משולבים עם עקרונות הטאו כדי לשנות דפוסי מחשבה והתנהגות מזיקים.


   - טיפול בטראומה: עבודה על עיבוד טראומות עבר ושחרור רגשות בלתי מעובדים שיכולים לתרום להתמכרות.


3. פעילות גופנית:


   - יוגה וצ'י גונג: תרגולים אלו משלבים תנועה, נשימה ומודעות פנימית, ומטרתם לחזק את הגוף, להרגיע את הנפש וליצור תחושת איזון והרמוניה.


   - פעילות גופנית כללית: פעילות גופנית סדירה משפרת את הבריאות הפיזית והנפשית ומפחיתה את הצורך בהתמכרות.


4. תזונה נכונה:


   - תזונה מאוזנת: הטאותרפיה מדגישה את החשיבות של תזונה מאוזנת ובריאה ככלי לשיפור הבריאות הפיזית והנפשית.


יתרונות הטאותרפיה בטיפול בהתמכרויות


1. גישה הוליסטית: השיטה מטפלת במטופל כמכלול ולא רק בתסמינים, מה שמאפשר התמודדות עם שורשי הבעיה.

2. שילוב של טכניקות שונות: הטאותרפיה משלבת מגוון רחב של טכניקות רוחניות, פסיכולוגיות ופיזיולוגיות, מה שמגביר את היעילות של הטיפול.

3. שיפור איכות החיים: על ידי השגת איזון והרמוניה, המטופלים חווים שיפור משמעותי באיכות החיים, בבריאות הפיזית ובתחושת הרווחה הנפשית.


סיכום


טאותרפיה היא שיטת טיפול הוליסטית שמשלבת עקרונות רוחניים, פסיכולוגיים ופיזיולוגיים לטיפול בהתמכרויות ובבעיות נפשיות. השיטה מתמקדת באיזון והרמוניה בין הגוף, הנפש והרוח, ומשלבת טכניקות כמו מדיטציה, תרגולי נשימה, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, יוגה וצ'י גונג, ותזונה נכונה. הגישה ההוליסטית של הטאותרפיה מאפשרת טיפול עמוק ואפקטיבי בשורשי ההתמכרות ומשפרת את איכות החיים של המטופלים.



סילה (מוסריות)| מהו "המוסר הבודהיסטי" | מכללת טאותרפיה ד"ר מזרחי אברהם




טאותרפיה מפעילה מרכז-יום לטיפול בהתמכרויות ובטראומה


טאותרפיה מפעילה מרכז יום לטיפול בהתמכרויות ובטראומה, המתמקד בגישה הוליסטית לשיקום וריפוי. המרכז מציע מגוון רחב של שירותים טיפוליים הנבנים על עקרונות הטאותרפיה, ומשלבים טכניקות רוחניות, פסיכולוגיות ופיזיולוגיות. הנה סיכום של המרכז והשירותים המוצעים בו:


מטרות המרכז


1. שיקום והתאוששות: לסייע למטופלים להתגבר על התמכרויות וטראומות ולשקם את חייהם.

2. השגת איזון והרמוניה: לטפח תחושת איזון והרמוניה בין הגוף, הנפש והרוח.

3. פיתוח כלים להתמודדות: להקנות למטופלים כלים מעשיים להתמודדות עם מתחים, חרדות ודחפים התמכרותיים.


שירותים ופעילויות במרכז


1. טיפול אישי:


   - פגישות ייעוץ: מפגשים אישיים עם מטפלים מוסמכים לטיפול בנושאים אישיים, רגשות ומצבי חרדה.


   - טיפול בטראומה: עבודה על עיבוד ושחרור טראומות עבר באמצעות טכניקות שונות כמו EMDR (עיבוד תנועות עיניים).


2. טיפול קבוצתי:


   - קבוצות תמיכה: קבוצות קטנות בהן משתתפים יכולים לשתף חוויות ולקבל תמיכה מחברים לקבוצה.


   - סדנאות טיפוליות: סדנאות שונות המתמקדות בנושאים כמו ניהול סטרס, פיתוח מיומנויות חברתיות והתמודדות עם דחפים.


3. טכניקות רוחניות:


   - מדיטציה: מפגשי מדיטציה יומיים המכוונים להשגת רוגע פנימי ואיזון נפשי.

   - תרגולי נשימה: טכניקות נשימה המיועדות להרגעה ולהתמודדות עם מתחים.


4. פעילות גופנית:


   - יוגה וצ'י קונג: שיעורים המשלבים תנועה, נשימה ומודעות פנימית, שמטרתם לחזק את הגוף ולהרגיע את הנפש.


   - פעילות גופנית כללית: פעילות גופנית מותאמת אישית לחיזוק הבריאות הפיזית.


5. תזונה נכונה:


   - הכוונה תזונתית: ייעוץ תזונתי מותאם אישית לשיפור הבריאות הכללית ולהתמודדות עם התמכרויות.


   -סדנאות בישול בריא: לימוד הכנת מזון בריא ומזין.



יתרונות המרכז


1. גישה הוליסטית: המרכז מטפל במטופל כמכלול ולא רק בתסמיני ההתמכרות, מה שמאפשר התמודדות עמוקה ויסודית עם הבעיה.


2. שילוב טכניקות מגוונות: השילוב של טכניקות רוחניות, פסיכולוגיות ופיזיולוגיות מגביר את יעילות הטיפול.


3. סביבה תומכת ומעודדת: סביבה טיפולית מכילה ותומכת, המספקת למטופלים תחושת ביטחון ורוגע.


סיכום


מרכז היום של טאותרפיה לטיפול בהתמכרויות ובטראומה מציע גישה הוליסטית ושילוב של טכניקות רוחניות, פסיכולוגיות ופיזיולוגיות לטיפול ושיקום. המרכז מתמקד בהשגת איזון והרמוניה, פיתוח כלים להתמודדות ושיפור איכות החיים של המטופלים. באמצעות מגוון רחב של שירותים ופעילויות, המטופלים מקבלים תמיכה מקיפה ומותאמת אישית לשיקום וריפוי עמוק.





העתיד כבר כאן - הכשרת מטפלים בשיטת טאותרפיה להתמכרויות וטראומה מתוך אוכלוסיית המכורים הנקיים



הכשרת מטפלים להתמכרויות מתוך אוכלוסיית המכורים הנקיים היא גישה יעילה ומועילה, בעיקר בשל ההבנה האישית והניסיון החיוני שיש למטפלים אלה. טאותרפיה, בגישתה ההוליסטית והרוחנית, מדגישה את החשיבות של חיבור אישי והבנה מעמיקה של תהליכי הגמילה והשיקום. הנה כמה היבטים חשובים על הכשרת מטפלים להתמכרויות בקרב מכורים נקיים בשיטת טאותרפיה:


יתרונות הכשרת מטפלים מתוך אוכלוסיית המכורים הנקיים:


1. הבנה וניסיון אישי:


   - חוויה אישית: מטפלים שעברו את תהליך ההתמכרות והגמילה בעצמם מבינים את המטופלים לעומק ומסוגלים להתחבר אליהם ברמה אישית.


   - השראה ודוגמה אישית: מכורים נקיים יכולים לשמש כדוגמה חיה למטופלים, ולהראות להם כי ניתן להתגבר על ההתמכרות ולחיות חיים בריאים ומלאים.


2. אמפתיה ואמינות:


   - אמפתיה חזקה: המטפלים יכולים להפגין אמפתיה אמיתית ולבנות קשרי אמון חזקים עם המטופלים, מאחר והם מבינים את האתגרים והקשיים שבדרך.


   - אמינות ואותנטיות: החוויות האישיות של המטפלים מוסיפות לאמינות שלהם בעיני המטופלים, מה שמקל על בניית מערכת יחסים טיפולית מוצלחת.


3. העצמה והשראה:


   - תהליך העצמה: הכשרת מטפלים מתוך אוכלוסיית המכורים הנקיים מאפשרת למכורים הנקיים לעבור תהליך העצמה אישי ולשמש כמובילים בקהילה שלהם.


   - מוטיבציה גבוהה: מטפלים אלו נוטים להיות בעלי מוטיבציה גבוהה לתרום ולעזור לאחרים, מתוך תחושת שליחות אישית ורצון לעזור לאנשים במצבים דומים.




תהליך ההכשרה בטאותרפיה


1. לימודים תיאורטיים:


   - פסיכולוגיה של ההתמכרות: הכשרה תיאורטית בנושאים כמו מנגנונים פסיכולוגיים של התמכרות, תסמיני גמילה והשלכות נפשיות.


   - עקרונות הטאותרפיה: לימוד עקרונות הטאותרפיה, כולל פילוסופיית הטאו, מדיטציה, טכניקות נשימה ואיזון גוף-נפש-רוח.


2. הכשרה מעשית:


   - סדנאות ותרגולים: השתתפות בסדנאות מעשיות הכוללות תרגולים של טכניקות טיפוליות שונות, כמו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, יוגה וצ'י גונג.


   - התנסות מעשית: עבודה מעשית תחת פיקוח במרכזי טיפול, הכוללת טיפול פרטני וקבוצתי.


3. פיתוח מיומנויות אישיות:


   - מיומנויות בין-אישיות: פיתוח מיומנויות תקשורת, אמפתיה והבנת צרכים של המטופלים.


   - ניהול עצמי: כלים לניהול עצמי, התמודדות עם לחצים ושמירה על איזון אישי כמטפלים.


4. תמיכה והמשך התפתחות:


   - ליווי ותמיכה: קבלת ליווי ותמיכה ממטפלים מנוסים לאורך כל תהליך ההכשרה ולאחר מכן.


   - המשך התפתחות מקצועית: עידוד להשתתפות בהשתלמויות והדרכות מקצועיות נוספות לשם המשך התפתחות מקצועית.


סיכום


הכשרת מטפלים להתמכרויות מתוך אוכלוסיית המכורים הנקיים בטאותרפיה מציעה גישה ייחודית ומעצימה לטיפול. מטפלים אלו מביאים עימם הבנה עמוקה וניסיון אישי, אמפתיה ואמינות גבוהה, ותשוקה עזה לעזור לאחרים.


תהליך ההכשרה כולל לימודים תיאורטיים, הכשרה מעשית, פיתוח מיומנויות בין-אישיות וניהול עצמי, וליווי מתמשך. גישה זו מאפשרת למכורים הנקיים לשמש כמובילים בקהילה ולתרום באופן משמעותי לשיקום ולריפוי של מטופלים אחרים.



סילה (מוסריות)| מהו "המוסר הבודהיסטי" | מכללת טאותרפיה ד"ר מזרחי אברהם

Comentarios


bottom of page