top of page

מהי הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) וכיצד ניתן להתמודד איתה? | ד"ר מזרחי אברהם מייסד טאותרפיה

Updated: Apr 1

טאותרפיה פיתחה גישה ייחודית עבור פוסט טראומה המתמקדת במודל העבודה של 12 הצעדים. היתרונות עצומים שיש לגישה זו אשר יעילה בהתמכרויות היא הבסיס לגישה ייחודית שד"ר מזרחי פיתח. זה עובד מסיבה פשוטה שכל המכורים לסמים ואלכוהול הם בעלי פוסט טראומה מורכבת, שזה אירועים טראומתיים מתמשכים.


מהי הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) וכיצד ניתן להתמודד איתה? | ד"ר מזרחי אברהם מייסד טאותרפיה

מהי הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) וכיצד ניתן להתמודד איתה? | ד"ר מזרחי אברהם מייסד טאותרפיה
מהי הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) וכיצד ניתן להתמודד איתה? | ד"ר מזרחי אברהם מייסד טאותרפיה


הפוסט טראומה היא תגובה נפשית לאירוע טראומטי, הכוללת סימפטומים כגון פלאשבקים, סיוטים, עוררות מוגברת וקשיים בתפקוד היומיומי. למרות שהמונח התפתח במקור כדי לתאר תופעה בקרב חיילים, נשים נוטות לחוות PTSD בשכיחות גבוהה יותר. כל אדם שעבר חוויה קשה, כגון אובדן אהוב, תקיפה מינית או אסון טבע, עלול לפתח את ההפרעה.


הסימפטומים של PTSD עלולים להופיע מיד לאחר האירוע או להתפתח בהדרגה לאורך זמן. הם משפיעים על היבטים שונים בחיים, כולל יחסים בין-אישיים, תפקוד תעסוקתי ורווחה נפשית. לעיתים, אנשים עם PTSD נוטים לנסות להדחיק את זיכרון הטראומה, אך דבר זה עלול להוביל להחמרת המצב.


האבחון של PTSD נעשה על ידי איש מקצוע בתחום בריאות הנפש, כגון פסיכולוג או פסיכיאטר. הטיפול כולל לרוב שילוב של גישות שונות, כגון תרופות, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), עיבוד מחדש בתנועות עיניים (EMDR), תרגול מיינדפולנס וקבוצות תמיכה. המטרה אינה למחוק את הזיכרון הטראומטי, אלא לשנות את האופן שבו המוח והגוף מגיבים אליו, במטרה לשפר את איכות החיים.


טאותרפיה פיתחה גישה ייחודית עבור פוסט טראומה המתמקדת במודל העבודה של 12 הצעדים. היתרונות עצומים שיש לגישה זו אשר יעילה בהתמכרויות היא הבסיס לגישה ייחודית שד"ר מזרחי פיתח. זה עובד מסיבה פשוטה שכל המכורים לסמים ואלכוהול הם בעלי פוסט טראומה מורכבת, שזה אירועים טראומתיים מתמשכים. אם השיטה יעילה בעבורם ברור שהפוטנציאל שלה לעזור בתחום חיילי צה"ל או נפגעות מין או התעללות היא אדירה. והתוצאות הן מדהימות, טאותרפיה כבר שנה רביעית פותחת מסלול של 8 חודשים, מסע אל נבכי הנפש תרגול ויישום של המודל, עם קבוצת עבודה, מלווה אישי, לימוד הצעדים, קבוצת תמיכה, תמיכה בוואצאפ וריטרטים שאנו עוברים איתם פעמיים במסע ומדיטציות שפותחו עבור המתמודדים.


בעוד שלא ניתן למנוע לחלוטין את התפתחות ההפרעה, חשוב לפנות לעזרה מקצועית בהקדם האפשרי לאחר חשיפה לאירוע טראומטי. אסטרטגיות להתמודדות עצמית כוללות יצירת שגרה יציבה, תרגול טכניקות הרגעה, ויצירת רשת תמיכה חברתית. עבור אנשים התומכים ביקיריהם המתמודדים עם PTSD, חשובה ההקשבה ללא שיפוטיות, מתן מרחב והיכרות עם הגבולות האישיים.


חשוב לזכור כי המסע של כל אדם הוא ייחודי, אך אף אחד אינו צריך להתמודד עם PTSD לבדו. קיימים מגוון מקורות תמיכה וסיוע זמינים. ההחלמה דורשת זמן, אך עם הגישה והטיפול המתאימים, אנשים עם PTSD מסוגלים לחזור לחיות חיים מספקים ומשמעותיים. דרך הבנה טובה יותר והגברת המודעות, ניתן להפחית את הסטיגמה סביב ההפרעה ולהבטיח שכל הזקוקים לעזרה יוכלו לקבל אותה.



סיכום מורחב


PTSD - הפרעה נפשית המשנה חיים


הפרעת דחק פוסט-טראומטית (Post-Traumatic Stress Disorder - PTSD) היא תגובה נפשית מתמשכת לאירוע טראומטי או לסדרה של אירועים קשים. זוהי הפרעה מורכבת, המשפיעה על היבטים רבים בחייו של אדם ויכולה להוביל לקשיים תפקודיים משמעותיים. PTSD מאופיינת במגוון סימפטומים, הכוללים פלאשבקים חודרניים, סיוטי לילה, מצבי עוררות מוגברת, והימנעות מגירויים הקשורים לטראומה. למרות שהמונח התפתח במקור כדי לתאר תופעה נפוצה בקרב חיילים ששבו משדה הקרב, כיום ידוע כי כל אדם החשוף לאירוע טראומטי עלול לפתח את ההפרעה, כאשר נשים נוטות להיות בסיכון גבוה יותר.


גורמים וסימפטומים של הפרעת דחק פוסט-טראומטית


PTSD יכולה להתפתח בעקבות מגוון רחב של אירועים טראומטיים, כגון חשיפה לאלימות קשה, תקיפה מינית, אובדן פתאומי של אדם קרוב, תאונות קטלניות, או חוויה של אסון טבע הרסני. לעיתים, גם עדות לפגיעה באדם אחר יכולה להספיק כדי להוביל להתפתחות ההפרעה. הסימפטומים של PTSD יכולים להופיע מייד לאחר האירוע הטראומטי, אך לעיתים הם מתפתחים בהדרגה לאורך שבועות, חודשים או אף שנים.


אנשים הסובלים מ-PTSD חווים לעיתים קרובות פלאשבקים, שהם זיכרונות חודרניים וחוזרים של האירוע הטראומטי. אלה יכולים להיות כה עוצמתיים, עד כי האדם מרגיש כאילו הוא חווה מחדש את הטראומה בזמן אמת. סיוטי לילה הם סימפטום נפוץ נוסף, והם עלולים להפריע לשינה ולהוביל לעייפות כרונית.


תגובות של עוררות מוגברת הן מאפיין מרכזי נוסף של PTSD. אנשים עם ההפרעה נוטים להיות דרוכים ועל המשמר באופן תמידי, כאילו הם מצפים לאיום ממשמש ובא. הם עשויים להגיב בחריפות לקולות חזקים או לתנועות פתאומיות, ולהתקשות להירגע או להתרכז. לעיתים קרובות, אנשים עם PTSD חווים גם קשת רחבה של רגשות שליליים, כגון פחד, כעס, אשמה ובושה.


כתוצאה מהסימפטומים המטרידים הללו, רבים עם PTSD מנסים להימנע מכל דבר שעשוי להזכיר להם את הטראומה. הם עשויים להתרחק ממקומות, אנשים או פעילויות מסוימות, ולהסתגר בבידוד חברתי. אך ניסיונות אלה להדחיק או להימנע מהזיכרונות הקשים לרוב רק מחמירים את הבעיה לטווח הארוך.


ההשפעה המקיפה של PTSD על חיי היומיום


PTSD משפיעה על כל תחומי החיים ויכולה לשבש את התפקוד היומיומי של האדם. בשל קשיי הריכוז וההתמודדות עם מצבי לחץ, רבים מתקשים לתפקד במקום העבודה או הלימודים. יחסים בין-אישיים עלולים להיות מאתגרים, שכן האדם נוטה לסגת מקשר, לאבד אמון באחרים, ולהתקשות לווסת את רגשותיו. לעיתים, כל אלה מובילים לתחושות של ניכור, בדידות ואף דיכאון.


נפוץ גם כי אנשים עם PTSD יפנו לאמצעי התמודדות לא בריאים כדי להקהות את הכאב הרגשי. שימוש בחומרים ממכרים, כגון אלכוהול או סמים, עלול להפוך לבעיה, כמו גם התנהגויות מסוכנות אחרות. לעיתים, המצוקה הנפשית הופכת לכה בלתי נסבלת, עד כי מחשבות אובדניות עלולות להתעורר.


עם זאת, חשוב להדגיש כי עם הגישה והטיפול הנכונים, אנשים עם PTSD יכולים לשקם את חייהם. המפתח הוא בפנייה לעזרה מקצועית, אימוץ אסטרטגיות התמודדות בריאות, ובניית מערכת תמיכה יציבה.


אבחון וטיפול ב-PTSD


האבחון של PTSD נעשה על ידי איש מקצוע מוסמך בתחום בריאות הנפש, כגון פסיכולוג או פסיכיאטר. בדרך כלל, האבחון כולל הערכה מקיפה של הסימפטומים, תוך התחשבות בהיסטוריה האישית והטראומטית של המטופל. לעיתים נעשה שימוש בכלי הערכה סטנדרטיים, כגון ראיונות מובנים או שאלונים.


מרגע שאובחנה PTSD, מגוון אפשרויות טיפול עומדות לרשות המטופל. הגישה הטיפולית הנפוצה ביותר היא שילוב של טיפול תרופתי וטיפול פסיכולוגי. תרופות, כגון נוגדי דיכאון או חוסמי ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRIs), יכולות לסייע בוויסות מצבי הרוח ובהפחתת תסמינים כגון חרדה, דיכאון וקשיי שינה.


טאותרפיה מאמינה שטיפולים תרופתיים מריפים את הטראומה יחד עם זאת, הטיפול התרופתי לבדו אינו מספק גם ככה אינו מספק. טיפול פסיכולוגי רוחני חיוני להחלמה ארוכת הטווח. אחת הגישות היעילות ביותר היא טיפול בשיטת 12 הצעדים, המסייע למטופלים לזהות ולשנות דפוסי חשיבה והתנהגות שליליים הקשורים לטראומה. טכניקה מבטיחה נוספת היא עיבוד מחדש בתנועות עיניים (EMDR), המשלבת חשיפה מדורגת לזיכרונות הטראומטיים עם גירויים חזותיים.


לצד הטיפול הפורמלי, אימוץ אסטרטגיות התמודדות עצמית הוא קריטי. תרגול קבוע של מיינדפולנס, טכניקות נשימה והרפיה יכול לסייע בהפחתת הלחץ והחרדה. פעילות גופנית סדירה, כמו גם שמירה על שגרה יציבה ומזינה, תורמים אף הם לניהול הסימפטומים. השתתפות בקבוצות תמיכה מאפשרת לאנשים עם PTSD לחלוק את ניסיונם, לקבל תמיכה רגשית, וללמוד מאסטרטגיות ההתמודדות של אחרים.


תמיכה והבנה עבור אנשים עם PTSD


המסע להחלמה מ-PTSD הוא תהליך אישי וייחודי לכל אדם. עם זאת, אף אחד לא צריך לעבור אותו לבד. תמיכה מצד בני משפחה, חברים ואנשי מקצוע היא חיונית. אנשים בסביבתו של הסובל מ-PTSD צריכים להיות ערים לסימנים המעידים על מצוקה, ולהציע עזרה ללא שיפוטיות. הקשבה אמפתית, מתן מרחב וכיבוד הגבולות האישיים של האדם הם המפתח.


באותה מידה, חשוב שבני המשפחה והמטפלים של אנשים עם PTSD ידאגו לרווחתם שלהם. הטיפול באדם אהוב המתמודד עם מצוקה נפשית יכול להיות תובעני ומתיש. יש להקפיד על קבלת תמיכה, הקצאת זמן לטיפול עצמי, והפניית תשומת לב לסימני שחיקה רגשית.


לבסוף, צמצום הסטיגמה החברתית המקיפה את PTSD והגברת המודעות להשפעותיה הם מאמצים חשובים. ככל שהחברה תכיר ותבין טוב יותר את ההפרעה, כך יהיה קל יותר לאנשים הסובלים ממנה לקבל את העזרה לה הם זקוקים. העלאת המודעות יכולה לקדם מדיניות ציבורית תומכת, לשפר את הנגישות לטיפול איכותי, ולעודד סביבה חברתית של קבלה וחמלה.


לסיכום, PTSD היא הפרעה מורכבת ומאתגרת, המשפיעה על חייהם של רבים. אך עם הגישה הנכונה, תמיכה וטיפול מתאים, החלמה אפשרית. אנשים עם PTSD צריכים לזכור שהטראומה שעברו אינה מגדירה אותם, וכי יש תקווה לעתיד טוב יותר. דרך הבנה, חמלה ומחויבות משותפת, נוכל להבטיח שכל הסובלים מהפרעה זו יקבלו את העזרה והתמיכה הדרושות כדי לשקם את חייהם.





תובנות מרכזיות


1. ה- PTSD אינו מאובחן רק בקרב חיילים, אלא פוגע בעיקר בנשים.

2. PTSD יכול להיגרם מכל אירוע טראומטי משמעותי, כגון אובדן, תקיפה מינית או אסון טבע.

3. סימפטומים של PTSD כוללים פלאשבקים, סיוטי לילה, עוררות יתר וקושי בתפקוד.

4. טיפול ב-PTSD כולל שילוב של תרופות, טיפול פסיכולוגי, מדיטציה ותמיכה.

5. יש "ריפוי" ל-PTSD, וניתן לשנות את תגובת הגוף והנפש לטראומה.

6. יש להימנע מדיכוי רגשות והתמודדות עם הטראומה בהקדם האפשרי.

7. תמיכה באדם עם PTSD כוללת מתן מרחב, הקשבה ללא שיפוטיות ועזרה במציאת קבוצת תמיכה.

8. חשוב לשמור על גבולות ועל שגרה יציבה עבור אדם הסובל מ-PTSD.

9. טיפול עצמי חיוני הן עבור הסובל מ-PTSD והן עבור המטפלים בו.

10. אף אחד לא צריך להתמודד עם PTSD לבד, יש עזרה זמינה.


"אתה לא יכול לשלוט בכל מה שקורה לך, אבל אתה יכול לשלוט בדרך שבה אתה מגיב לכך." - דאלאי לאמה


עצות מעשיות


1. אל תדכאו רגשות - פנו לעזרה מקצועית בהקדם האפשרי.

2. צרו שגרה יציבה ומרגיעה עבורכם או עבור יקירכם.

3. תרגלו מדיטציה, יוגה או פעילויות מרגיעות אחרות.

4. הקשיבו ללא שיפוטיות כאשר יקירכם זקוק לכך.

5. חפשו קבוצת תמיכה המתאימה לכם או ליקירכם.

6. זכרו כי המסע שלכם הוא ייחודי, אך אינכם לבד בהתמודדות.



מנטרות לדיבור עצמי


1. במקום "אני לא מסוגל להתמודד עם זה", אמרו "אני חזק מספיק כדי לעבור את זה".

2. במקום "אני תמיד אהיה שבור", אמרו "אני צומח ומחלים בכל יום".

3. במקום "אף אחד לא מבין אותי", אמרו "אני מוקף באנשים שרוצים לתמוך בי".

4. במקום "הכאב לעולם לא ייגמר", אמרו "אני לומד לחיות עם הכאב ולמצוא שלווה".

5. במקום "אני חלש", אמרו "אני מוצא כוח בפגיעותי".


שאלות מעוררות מחשבה


1. האם חוויתם בעצמכם או הכרתם מישהו שהתמודד עם PTSD? כיצד זה השפיע על החיים שלהם?

2. מהם האתגרים העיקריים שאתם חושבים שאנשים עם PTSD מתמודדים איתם בחיי היומיום?

3. כיצד הייתם תומכים בחבר או בן משפחה שחווה PTSD?

4. האם לדעתכם יש מספיק מודעות בחברה לגבי PTSD וההשפעות שלו? מה ניתן לעשות כדי להגביר את המודעות?

5. אילו אסטרטגיות התמודדות אתם מוצאים מועילות כאשר אתם חווים מצוקה או חרדה? האם אתם חושבים שהן יכולות להיות רלוונטיות גם עבור אנשים עם PTSD?


מודעות לתרגול אישי


1. האם אתם מקדישים זמן לטיפול עצמי ולפעילויות מרגיעות, כגון מדיטציה או יוגה? כיצד אתם יכולים לשלב אותן בשגרה שלכם?

2. האם אתם מרגישים בנוח לשתף את רגשותיכם עם אחרים כאשר אתם חווים מצוקה? אם לא, מה יכול לעזור לכם להיות יותר פתוחים לתמיכה?

3. האם אתם מודעים לגורמים שיכולים להציף חרדה או תגובות טראומטיות אצלכם? כיצד אתם יכולים להתכונן מראש להתמודדות עם מצבים אלה?

4. האם אתם מרגישים שיש לכם מספיק ידע לגבי PTSD וכיצד לתמוך באנשים המתמודדים איתו? אילו משאבים נוספים יכולים להיות מועילים עבורכם?

5. כיצד אתם יכולים לטפח חמלה כלפי עצמכם בתהליך ההחלמה או כאשר אתם תומכים באדם אהוב עם PTSD? מה תזכירו לעצמכם ברגעים של אתגר?


מהי הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) וכיצד ניתן להתמודד איתה? | ד"ר מזרחי אברהם מייסד טאותרפיה


Comments


bottom of page