top of page

מקורה של האמונה באלוהים, על פי התיאוריה הפסיכואנליטית של זיגמונד פרויד | ד"ר מזרחי אברהם מייסד טאותרפיה

מקורו של הרגש הדתי, על פי התיאוריה הפסיכואנליטית של זיגמונד פרויד, נעוץ בשלבים המוקדמים ביותר של התפתחות האדם. בשלבים אלה, התינוק חווה תחושה של אחדות והרמוניה מוחלטת עם אמו ועם העולם, ללא תודעה נפרדת של עצמי. אולם, עם התפתחות האני כתוצאה ממאבק בין עקרון העונג לעקרון המציאות, מתרחשת הפרדה הדרגתית בין התינוק לאם, והוא נאלץ להתמודד עם תסכול וחוסר סיפוק.


מקורה של האמונה באלוהים, על פי התיאוריה הפסיכואנליטית של זיגמונד פרויד | ד"ר מזרחי אברהם מייסד טאותרפיה

מקורה של האמונה באלוהים, על פי התיאוריה הפסיכואנליטית של זיגמונד פרויד | ד"ר מזרחי אברהם מייסד טאותרפיה
מקורה של האמונה באלוהים, על פי התיאוריה הפסיכואנליטית של זיגמונד פרויד | ד"ר מזרחי אברהם מייסד טאותרפיה

הכמיהה לשוב למצב המקורי של אחדות ושלמות, מהווה את הבסיס הנפשי לרגש הדתי ולרעיון של אל כול-יכול. האל מייצג דמות הורית אידיאלית, המסוגלת להעניק לאדם את התחושה האבודה של ביטחון, הגנה וסיפוק מוחלט. האמונה הדתית, אם כן, נובעת מצורך ילדותי עמוק להתמודד עם חרדת הנפרדות ועם המציאות המתסכלת.


עם זאת, פרויד טוען כי ההיצמדות לאמונה דתית בבגרות מהווה סוג של נסיגה התפתחותית, וכי על האדם הבוגר ללמוד להתמודד עם אתגרי החיים ללא ההשלכה של כוח עליון. ההבנה הפסיכואנליטית אינה שוללת את חשיבותן של חוויות רוחניות ותחושת האחדות עם היקום, אך היא ממליצה למצוא דרכים בוגרות יותר להשגתן, כגון יצירה, אהבה ומימוש עצמי.


התיאוריה של פרויד מאתגרת את הרעיון שחוויות דתיות וקיומיות מעידות בהכרח על מציאות אובייקטיבית של אל, ומעניקה פרספקטיבה פסיכולוגית על שורשיהן העמוקים של אמונות ופולחנים דתיים. היא מזמינה את האדם להתבונן פנימה אל נפשו, ולחקור כיצד ההיסטוריה האישית המוקדמת שלו עשויה להשפיע על תפיסותיו ובחירותיו בהווה.


יחד עם זאת, התובנות הפסיכואנליטיות יכולות גם לפתוח פתח לדיאלוג מכבד ואמפתי יותר בין בעלי השקפות עולם שונות. ההכרה בכך שהאמונה הדתית נובעת ממקורות נפשיים אוניברסליים של כמיהה לשלמות ונחמה, עשויה לאפשר הבנה עמוקה יותר של האדם והתנסויותיו הרוחניות, מבלי לשלול את תקפותן הסובייקטיבית.


המסע האנושי לגילוי משמעות ואושר הוא מסע מורכב ורב-פנים, המשלב היבטים פסיכולוגיים, קיומיים ותרבותיים. התיאוריה הפסיכואנליטית מציעה נקודת מבט ייחודית על מסע זה, המדגישה את חשיבותה של מודעות עצמית והתפתחות רגשית. בעוד שהיא עשויה לאתגר הנחות מסוימות לגבי מקורה של הדת, היא גם פותחת אפשרויות חדשות להעמקת ההבנה של הנפש האנושית ושל הדרכים שבהן אנו מעניקים משמעות לחיינו.



מקורותיו הנפשיים של הרגש הדתי



מקורו של הרגש הדתי, על פי התיאוריה הפסיכואנליטית של זיגמונד פרויד, נעוץ בשלבים המוקדמים ביותר של התפתחות האדם. בשלבים אלה, התינוק חווה תחושה של אחדות והרמוניה מוחלטת עם אמו ועם העולם, ללא תודעה נפרדת של עצמי. זוהי תקופה של סימביוזה מושלמת, שבה צרכיו הפיזיים והרגשיים של התינוק מסופקים באופן מיידי ובלתי אמצעי. התינוק חש מוגן, מוכל ושלם, ללא תחושה של נפרדות או של חוסר. זהו מצב של חסד, של אושר טהור ושל שלווה עילאית.


אולם, ככל שהתינוק גדל ומתפתח, מתחילה להתעורר בו תודעה נפרדת של עצמי. עם התפתחות האני, כתוצאה ממאבק בין עקרון העונג לעקרון המציאות, מתרחשת הפרדה הדרגתית בין התינוק לאם. העולם החיצוני חודר למרחב הסימביוטי ומציב בפני התינוק אתגרים ותסכולים חדשים. הוא נאלץ להתמודד עם מציאות שאינה תמיד מספקת את צרכיו באופן מיידי, ועם הכרה גוברת בנפרדותו ובשונותו מהסביבה.


תהליך ההפרדות וההתפכחות הזה הוא טראומטי ומעורר חרדה עמוקה בנפשו של התינוק. הוא חווה את אובדן ההרמוניה המקורית כקרע בלתי נסבל, וכואב את היעדרה של אותה תחושת מוגנות ושייכות מוחלטת. זהו רגע מכונן בהתפתחותו הנפשית של האדם, רגע שבו נזרעים הזרעים הראשונים של הכמיהה העמוקה לשוב אל החיק האימהי, אל מצב של שלמות ואחדות עם העולם.


הכמיהה לשוב אל האחדות האבודה


הכמיהה לשוב למצב המקורי של אחדות ושלמות, מהווה את הבסיס הנפשי לרגש הדתי ולרעיון של אל כול-יכול. האל מייצג דמות הורית אידיאלית, המסוגלת להעניק לאדם את התחושה האבודה של ביטחון, הגנה וסיפוק מוחלט. הוא מגלם את הפנטזיה על קיומו של כוח עליון ואוהב, שמסוגל לספק את כל צרכינו ולהושיע אותנו מסבל. בדמותו של האל, אנו מוצאים מענה לכמיהתנו העמוקה ביותר - הכמיהה לחזור הביתה, אל מצב טרום-טראומטי, שלם ומנחם.


האמונה הדתית, אם כן, נובעת מצורך ילדותי עמוק להתמודד עם חרדת הנפרדות ועם המציאות המתסכלת. היא מהווה ניסיון להשיב על כנה את החוויה המוקדמת של אחדות עם העולם, להתגבר על הקרע הטראומטי ולמצוא נחמה ומשמעות בעולם מאיים ובלתי ודאי. הפנייה לדת ולאמונה באל היא, במובן מסוים, רגרסיה לשלב התפתחותי מוקדם יותר, שבו אנו יכולים לשוב ולהרגיש מוגנים, מובנים ושלמים.


הדת, על פי פרויד, ממלאת תפקיד חשוב בהתמודדות עם החרדות הקיומיות המלוות את האדם לאורך חייו. היא מספקת מערכת של אמונות, סמלים וטקסים, המעניקים לחיים משמעות ותכלית, ומציעים נחמה ותקווה בפני פני הסבל והמוות. האמונה באל מאפשרת לאדם להרגיש שהוא חלק ממשהו גדול יותר, שיש כוח עליון שמנווט את גורלו ודואג לו. בכך, היא מספקת תחושה של השתייכות וביטחון, ומקלה על תחושות הבדידות והניכור שמאפיינות את הקיום האנושי.


המתח בין אמונה לבגרות נפשית


עם זאת, פרויד טוען כי ההיצמדות לאמונה דתית בבגרות מהווה סוג של נסיגה התפתחותית, וכי על האדם הבוגר ללמוד להתמודד עם אתגרי החיים ללא ההשלכה של כוח עליון. מנקודת מבטו, האמונה הדתית היא אשליה ילדותית, המונעת מהאדם להתבגר ולקחת אחריות מלאה על חייו. היא מעודדת תלות והימנעות מהתמודדות ישירה עם המציאות, ומגבילה את חופש הבחירה והיצירתיות של האדם.


פרויד מאמין כי על האדם הבוגר לפתח כוחות נפשיים פנימיים, שיאפשרו לו להתמודד עם אתגרי החיים באופן אוטונומי ובשל יותר. במקום להיסמך על דמות אב שמימית שתגן עליו ותספק את צרכיו, עליו ללמוד לסמוך על עצמו, על שיקול דעתו ועל יכולותיו. עליו לפתח אגו חזק ובוגר, שמסוגל לווסת את הדחפים הלא-מודעים ולתווך בין עקרון העונג לעקרון המציאות.


ההבנה הפסיכואנליטית אינה שוללת את חשיבותן של חוויות רוחניות ותחושת האחדות עם היקום, אך היא ממליצה למצוא דרכים בוגרות יותר להשגתן, כגון יצירה, אהבה ומימוש עצמי. אלה הן דרכים שבהן האדם יכול לחוות רגעים של התעלות ושל חיבור עמוק לעצמו ולזולתו, מבלי לאבד את תחושת העצמאות והאחריות שלו. הן מאפשרות לו לגדול ולהתפתח מבחינה רגשית ונפשית, תוך כדי שהוא לומד להכיל את המורכבות והאתגרים של הקיום האנושי.


האמונה הדתית כתופעה אנושית אוניברסלית


התיאוריה של פרויד מאתגרת את הרעיון שחוויות דתיות וקיומיות מעידות בהכרח על מציאות אובייקטיבית של אל, ומעניקה פרספקטיבה פסיכולוגית על שורשיהן העמוקים של אמונות ופולחנים דתיים. היא מזמינה את האדם להתבונן פנימה אל נפשו, ולחקור כיצד ההיסטוריה האישית המוקדמת שלו עשויה להשפיע על תפיסותיו ובחירותיו בהווה.


עם זאת, התובנות של פרויד אינן מבטלות את העובדה שהאמונה הדתית היא תופעה אנושית אוניברסלית, המופיעה בכל התרבויות והחברות לאורך ההיסטוריה. העובדה שבני אדם בכל רחבי העולם חווים חוויות רוחניות עמוקות ומפתחים מערכות אמונה מורכבות, מעידה על כך שמדובר בצורך נפשי בסיסי ומשמעותי. גם אם שורשיו של הרגש הדתי נעוצים בחוויות מוקדמות של אחדות ונפרדות, אין להמעיט בחשיבותו ובהשפעתו על חיי האדם.


יתרה מכך, התובנות הפסיכואנליטיות יכולות דווקא לפתוח פתח לדיאלוג מכבד ואמפתי יותר בין בעלי השקפות עולם שונות. ההכרה בכך שהאמונה הדתית נובעת ממקורות נפשיים אוניברסליים של כמיהה לשלמות ונחמה, עשויה לאפשר הבנה עמוקה יותר של האדם והתנסויותיו הרוחניות, מבלי לשלול את תקפותן הסובייקטיבית.


האתגר של מציאת משמעות בעידן המודרני


בעידן המודרני, שבו תהליכי החילון והאינדיבידואציה מערערים את הסמכות המסורתית של הדת, מתעורר אתגר חדש בפני האדם המחפש משמעות ואושר. כאשר האמונה הדתית כבר אינה מובנת מאליה, ואינה מספקת מענה מספק לשאלות הקיומיות הגדולות, נדרשת מהאדם בחינה מחודשת של ערכיו ושל תפיסת עולמו. עליו למצוא דרכים חלופיות להעניק לחייו משמעות ותכלית, מבלי להיסמך על מערכת אמונות מוכנה מראש.


המסע האנושי לגילוי משמעות ואושר הוא מסע מורכב ורב-פנים, המשלב היבטים פסיכולוגיים, קיומיים ותרבותיים. הוא דורש מהאדם נכונות להתמודד עם שאלות קשות ועם אי-ודאות, לחקור את עצמו ואת העולם סביבו בכנות ובפתיחות. הוא מזמין אותו לפתח מודעות עצמית גבוהה יותר, לטפח קשרים בין-אישיים משמעותיים, ולמצוא דרכים יצירתיות לממש את הפוטנציאל הטמון בו.


התיאוריה הפסיכואנליטית מציעה נקודת מבט ייחודית על מסע זה, המדגישה את חשיבותה של מודעות עצמית והתפתחות רגשית. היא מאירה את המקורות הנפשיים העמוקים של הכמיהה האנושית למשמעות ולהתחברות, ומזמינה אותנו להתבונן בהם בכנות וללא שיפוטיות. בעוד שהיא עשויה לאתגר הנחות מסוימות לגבי מקורה של הדת, היא גם פותחת אפשרויות חדשות להעמקת ההבנה של הנפש האנושית ושל הדרכים שבהן אנו מעניקים משמעות לחיינו.


לסיכום, התובנות של פרויד על מקורותיו הנפשיים של הרגש הדתי מציעות פרספקטיבה מאתגרת ומעוררת מחשבה על אחת התופעות האנושיות המשמעותיות ביותר. הן מזמינות אותנו להעמיק את ההבנה שלנו לגבי המניעים והצרכים העמוקים שמאחורי האמונה הדתית, מבלי לשלול את חשיבותה הרגשית והקיומית עבור רבים. בה בעת, הן מעודדות אותנו לאמץ גישה בוגרת ואחראית יותר כלפי החיים, שבה אנו לומדים להתמודד עם אתגרי הקיום מתוך כוחותינו הפנימיים, תוך כדי שאנו ממשיכים לחפש משמעות ואושר בדרכים מגוונות ויצירתיות.



תובנות מרכזיות - ד"ר מזרחי אברהם:


1. המקור ההיסטורי של הרגש הדתי נובע מהחוויה של אחדות עם האם בשלבים הראשונים של החיים.

2. האני נולד כתוצאה ממאבק בין מגמות סותרות - עיקרון העונג והמציאות.

3. הרצון לחזור למצב של סיפוק מתמיד מוביל ליצירת הרעיון של אלוהים.

4. התהליכים הנפשיים החשובים שמהם נוצר האני תמיד קיימים בנו, גם אם אנחנו לא תמיד מודעים להם.

5. החוויה הדתית והמחשבה שנבנית עליה נולדות משלב היסטורי בילדות.

6. הצורך הדתי הוא צורך ילדותי שנובע מהרצון לחזור למצב הראשוני של אחדות עם האם.

7. התחושה של נצחיות וסובייקטיביות צרופה נובעת מהשלב שבו עדיין לא היה לנו אני נפרד.

8. הרגש של סיפוק מתמיד אפשרי כיום דרך אהבה, יצירה וחוויות מעשירות, ולא רק דרך אמונה דתית.

9. אין צורך לשעבד את החיים לישות חיצונית או לפרקטיקות מצמצמות כדי לחוות סיפוק ועונג.

10. הבנת המקור הנפשי של האמונה הדתית מאפשרת לנו להמשיך וליצור ולהתענג בדרכים מגוונות.


"החופש האנושי נמדד ביכולת שלנו להשתחרר מתבניות חשיבה מגבילות ולהגדיר בעצמנו את המשמעות והתכלית של חיינו."

עצות מעשיות מכללת טאותרפיה:


1. חקרו את ההיסטוריה הנפשית שלכם כדי להבין טוב יותר את המקור של רגשות ואמונות בהווה.

2. אפשרו לעצמכם לחוות רגעים של אחדות והרמוניה עם הסביבה, בלי לשייך אותם בהכרח לישות עליונה.

3. זכרו שהצורך הדתי נובע מכמיהה ילדותית לסיפוק מתמיד, ולא בהכרח משקף אמת אובייקטיבית.

4. מצאו דרכים לספק את הצורך בסיפוק ועונג דרך יצירה, אהבה וחוויות מעשירות.

5. אל תגבילו את עצמכם לפרקטיקות דתיות מצמצמות מתוך אמונה שרק הן יכולות להעניק לכם שלמות.

6. היו מודעים לכך שתהליכים נפשיים מוקדמים ממשיכים להשפיע על האופן שבו אתם תופסים את העולם, גם אם אינכם מודעים להם.



שאלות מעוררות מחשבה:


1. האם אתם מזהים בחייכם כיצד תהליכים נפשיים מוקדמים, כמו הצורך בסיפוק מתמיד, עדיין משפיעים על האופן שבו אתם תופסים את העולם?

2. כיצד ההבנה של המקור הנפשי של האמונה הדתית משנה את היחס שלכם לחוויות רוחניות ומיסטיות שאולי חוויתם או שאתם מכירים?

3. האם אתם מרגישים שאתם זקוקים לאמונה באל או בכוח עליון כדי להעניק משמעות וסיפוק לחייכם? אם כן, כיצד אתם מסבירים זאת לאור התיאוריה הפסיכואנליטית?

4. אילו דרכים אתם מוצאים בחייכם כיום להשיג תחושה של שלמות, אחדות והרמוניה עם העולם והסביבה, מעבר לפרקטיקות דתיות?

5. כיצד התובנות מההרצאה יכולות לסייע לכם לפתח דיאלוג מכבד ואמפתי יותר עם אנשים בעלי אמונות שונות משלכם?



בחן את תודעתך:


1. קחו כמה דקות כדי להיזכר ברגע שבו הרגשתם תחושה עוצמתית של שלמות, אחדות או נצחיות. נסו לחקור מה אפשר לכם להרגיש כך באותו הרגע, ואיך אתם יכולים לטפח תחושות דומות בחייכם כעת.

2. רשמו 3 דרכים שבהן אתם יכולים למצוא משמעות, תכלית וסיפוק בחייכם, שאינן קשורות לאמונה דתית או לפרקטיקות רוחניות מובנות. כיצד אתם יכולים להכניס דרכים אלה לשגרת חייכם?

3. זהו מקרה אחד שבו אתם מרגישים שאתם אולי נצמדים לתפיסה או לפרקטיקה מסוימת מתוך צורך ילדותי בהגנה או בוודאות. נסו לדמיין כיצד הייתם מגיבים למצב זה מנקודת מבט בוגרת ובטוחה יותר בעצמה.

4. שוחחו עם מישהו קרוב על התובנות וההשלכות של ההרצאה על האופן שבו אתם תופסים את מקומה של הדת או הרוחניות בחייכם. הקשיבו בפתיחות גם לנקודת מבטם והרהרו יחד כיצד אפשר לגשר על הבדלי השקפות מתוך כבוד הדדי.

5. בחרו פעילות יצירתית או התנדבותית שתאפשר לכם לחוש חיבור משמעותי לעצמכם ולסביבתכם. הקדישו זמן לפעילות הזו והיו קשובים לתחושת הערך והסיפוק שהיא מעניקה לכם מעבר להיבטים החומריים שלה.


מקורה של האמונה באלוהים, על פי התיאוריה הפסיכואנליטית של זיגמונד פרויד | ד"ר מזרחי אברהם מייסד טאותרפיה



Comments


bottom of page