top of page

יהדות וטאואיזם | על ספר קהלת וחכמת הטאו | ד"ר מזרחי אברהם מייסד מכללת טאותרפיה

קהלת, הפילוסופיה הסינית והחיפוש אחר משמעות בעולם מחזורי


המגילה המרתקת של קהלת מעוררת שאלות עמוקות אודות מהות הקיום האנושי ומשמעות החיים בעולם שבו הכל חולף ומחזורי. בדיון פילוסופי מרתק, נבחנות תובנותיו של קהלת לצד רעיונות מרכזיים בפילוסופיה הסינית, תוך חשיפת נקודות דמיון והבדלים מהותיים בין שתי המסורות.


יהדות וטאואיזם | על ספר קהלת וחכמת הטאו | ד"ר מזרחי אברהם מייסד מכללת טאותרפיה

קורס 12 הצעדים - מכללת טאותרפיה
יהדות וטאואיזם | על ספר קהלת וחכת הטאו | ד"ר מזרחי אברהם מייסד מכללת טאותרפיה


המהלומה של קהלת ושל לאו דזה בפתיחת הספר:


שלמה המלך פותח עם מהלומה לקורא:


א דִּבְרֵי קֹהֶלֶת בֶּן-דָּוִד, מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלִָם.  ב הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת, הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל.  ג מַה-יִּתְרוֹן, לָאָדָם:  בְּכָל-עֲמָלוֹ--שֶׁיַּעֲמֹל, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ.  ד דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא, וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת.  ה וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ, וּבָא הַשָּׁמֶשׁ; וְאֶל-מְקוֹמוֹ--שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא, שָׁם.  ו הוֹלֵךְ, אֶל-דָּרוֹם, וְסוֹבֵב, אֶל-צָפוֹן; סוֹבֵב סֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ, וְעַל-סְבִיבֹתָיו שָׁב הָרוּחַ.  ז כָּל-הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל-הַיָּם, וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא; אֶל-מְקוֹם, שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים--שָׁם הֵם שָׁבִים, לָלָכֶת.  ח כָּל-הַדְּבָרִים יְגֵעִים, לֹא-יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר; לֹא-תִשְׂבַּע עַיִן לִרְאוֹת, וְלֹא-תִמָּלֵא אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ.  ט מַה-שֶּׁהָיָה, הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמַה-שֶּׁנַּעֲשָׂה, הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה; וְאֵין כָּל-חָדָשׁ, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ.  י יֵשׁ דָּבָר שֶׁיֹּאמַר רְאֵה-זֶה, חָדָשׁ הוּא:  כְּבָר הָיָה לְעֹלָמִים, אֲשֶׁר הָיָה מִלְּפָנֵנוּ.  יא אֵין זִכְרוֹן, לָרִאשֹׁנִים; וְגַם לָאַחֲרֹנִים שֶׁיִּהְיוּ, לֹא-יִהְיֶה לָהֶם זִכָּרוֹן--עִם שֶׁיִּהְיוּ, לָאַחֲרֹנָה.


לאו דזה אינו נשאר חייב ופותח במהלומה משלו:


את הטאו הנצחי

לא ניתן לתאר

כל שם שאנסה לתת לו

רחוק יהיה משמו האמיתי


נטול שם הוא

מקור ראשיתם

של שמיים וארץ

נטולת תואר

היא אימם

של ריבוא הדברים


בעל התאוות

רואה רק את הנגלה בלבד

אם רק נטול תאווה תהיה

תוכל לראות נסתרות


יש דברים רבים בעולם

ושמות שונים לכולם

אך יש תעלומה אחת גדולה

גם מלפנים

וגם מאחור

הסוד הגדול ועולם התופעות

שמותיהם שונים

אך מקורם אחד


לחיות ללא פחד

לחוש את העולם

לחוות את המכשולים

לדעת את העולם


מעבר לשער התופעות

זורם נהר הטאו

 

הפילוסופיה הסינית, שהתפתחה במקביל לקהלת במאות השישית והחמישית לפני הספירה, מציעה פרספקטיבה ייחודית על שאלות הקיום. בעוד הפילוסופיה המערבית מתמקדת בשאלת "מה" - מה קיים, מהי הוודאות - הפילוסופיה הסינית עוסקת בשאלת ה"איפה": איפה מצוי הדאו, מהי הדרך האמיתית. זרמים מרכזיים כמו קונפוציאניזם ודאואיזם מציעים תשובות שונות: בעוד הקונפוציאנים רואים את הדאו כמתבטא במוסר ובטקסים, הדאואיסטים מוצאים אותו בטבע ובהרמוניה עם המציאות כפי שהיא.


על פי האגדה, לאו דזה מבין בשלב מסוים שאין לו מה לעשות יותר בארמון (אולי אחרי שהקיסר מינה דווקא את קונפוציוס לשר החינוך) והוא מחליט לצאת אל ההרים. אחרי מסע ארוך הוא מגיע לקצה הממלכה, שם הוא פוגש שומר גבול חביב וקצת משועמם. השומר אינו מסכים לתת ללאו דזה להמשיך בדרכו בלי לשמוע ממנו דברי חוכמה, ולאו דזה נענה לבקשתו, וחונה במקום. השניים מדברים, הזמן עובר, ופתאום, ובלי ששמו לב, חולפים להם מספר חודשים.


יום אחד, משאיר לאו דזה ספר צנוע בין 5000 מילים אצל השומר, ונעלם בהרים... וכך התגלגל לידנו הספר המכונה ״דאו דה ג׳ינג״, אוסף של דברי חוכמה עתיקים, שעובדו בשירים פואטיים על ידי לאו דזה עצמו.


אז על מה בעצם לאו דזה מדבר? כשמתחילים לקרוא את ספרו, מבינים מהר מאוד שהוא מנסה לתאר משהו מסתורי מאוד שנקרא דאו, או טאו (מדובר בשתי הגיות שונות לאותו מושג). ספר הדאו הפך עם הזמן לבסיס תפישת החיים הדאואיסטית, וגם לספר השני הכי מתורגם במערב, אחרי התנ"ך. אך הספר זכה לכל כך הרבה תרגומים לא רק הודות לאופיו המפליא והחמקמק, אלא גם בשל האתגר הטמון בתרגום מן השפה הסינית. לכן, לפני שנצלול אל הדאו, כדאי שנבין קצת את המסגרת שבה הוא נהגה.


נתחיל משם הספר. למילה ״דאו״ יש מספר פירושים אפשריים: ״דרך״, אבל גם ״דפוס״ או ״עיקרון״ (של הקיום), ואפילו ״דיבור״ או ״לדבר״. לכן, כשאנו קוראים את השורות המפורסמות של הספר, "הדאו שניתן לדבר עליו הוא לא הדאו הנצחי", באנגלית (ובסינית) האמירה היא בערך "the dao that can be daoed is not the eternal dao", או "הדאו שניתן לעשות לו דאו אינו הדאו האמיתי". אם אנסה לתרגם זאת באופן הגיוני לעברית, אומר ש"הדרך שניתן לתאר אותה במילים אינה הדפוס או המרקם הלא-מילולי האמיתי של העולם". אך זה כבר פירוש שדורש עוד הבהרות, ואליהן נגיע בהמשך.


אפשר לראות שהמילה ״דאו״ דומה במובן מסוים למילה היוונית ״לוגוס״, שאף היא מציינת גם ״עקרון רציונלי של הקיום״ וגם ״מילה״. מעבר לזה, לאו דזה אומר לנו ש״דאו״ הוא גם צליל בסיסי ומהותי לקיום, כמו אום, או יה, אף שכתיבת המילה מורכבת משתי סימניות סיניות – אחת שפירושה ״ראש״ או ״אדם״, ואחת שפירושה ״ללכת״. לכן, אפשר לתרגם את המילה ״דאו״ כ״ללכת בראש״, ״לנוע בזרם המרכזי של הקיום״, ״להיות עם הראש במציאות עצמה״ וכדומה.

יש הקוראים לו ״הספר של סגולת הדרך״ או ״ספר הדרך והסגולה״, בעוד שאחרים מכנים אותו ״דרך האמצע ומופעיה״ או ״הדפוס וסגולותיו״, ויש מי שפשוט אומרים ״ספר הדאו״ או אפילו ״הלאו דזה״ על שם מחברו.


המילה השנייה שמופיעה בכותרת הספר היא ״דה״, שמשמעותה ״סגולה״,״virtue״, או ״כוח פנימי״, בדומה לסגולה המרפאת של צמח. המילה האחרונה, ״ג׳ינג״, מציינת ספר גדול או קאנוני. לכן כשמתרגמים את ה״דאו דה ג׳ינג״, יש הקוראים לו ״הספר של סגולת הדרך״ או ״ספר הדרך והסגולה״, בעוד שאחרים מכנים אותו ״דרך האמצע ומופעיה״ או ״הדפוס וסגולותיו״, ויש מי שפשוט אומרים ״ספר הדאו״ או אפילו ״הלאו דזה״ על שם מחברו.


לאורך הדיון, מתחדד הניגוד בין תפיסת העולם של קהלת, המתאר מציאות מחזורית חסרת פשר, לבין השקפות הפילוסופים הסיניים. קהלת תוהה איך ניתן לפעול ולמצוא משמעות בעולם שבו "דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת". הוא מדגיש את העדר המשמעות והזיכרון: "מִקְרֶה אֶחָד לַצַּדִּיק וְלָרָשָׁע, לַטּוֹב וְלַטָּהוֹר וְלַטָּמֵא". לפי הדאואיסטים, קהלת צודק בכך שאין טעם לפעולה אנושית המנסה להיאבק במציאות המחזורית. אך עבור הקונפוציאנים, אדם המבין את הדאו ופועל על פי מוסר וטקס מוצא בכך סיפוק ומשמעות, גם אם ימות בו ביום.


מושגים סיניים מרכזיים נוספים כמו היין והיאנג - שני פנים מנוגדים אך משלימים המרכיבים את המציאות - משמשים בדיון פריזמה להבנת חוויית הקיום האנושי. אף שקהלת לא מכיר ישירות את המושגים הללו, ניתן לראות בדבריו "עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת, עֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ וְעֵת לָטַעַת" התייחסות לדואליות כמו של אין ויאנג. אך בעוד היין והיאנג מייצגים שניות ואיזון בקוסמוס, השניות של קהלת מדגישות היעדר משמעות ותכלית.


על אף הפערים, המסורות מוצאות מכנה משותף בחיפוש אחר דרכים למציאת סיפוק בעולם כאוטי לכאורה. קהלת מסיים את מגילתו בקריאה "סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע: אֶת הָאֱלֹוהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כָּל הָאָדָם". בסופו של דבר, החיפוש המשותף אחר מרכז כובד קיומי בעולם מעורער מביא את שתי המסורות להכרה בערך המוסר, ההרמוניה והנאמנות לאמת פנימית.


הניסיון לערוך דיון כל כך מרתק בין קהלת, לאו דזה, קונפוציוס וממשיכיהם מהדהד בספרות ובפילוסופיה המערבית עד ימינו, מהשפעת קהלת על שייקספיר וסמואל בקט ועד עיסוקם של פילוסופים בני זמננו בשאלות הקיומיות של הפילוסופיה הסינית. בסופו של דבר, אף שהתשובות המוצעות שונות, כל אחת מהמסורות תורמת נדבך חשוב בניסיון האנושי הנצחי להתמודד עם חידת החיים, ולמצוא אושר, שלווה ומשמעות אל מול המציאות המורכבת של הקיום.


קהלת, הפילוסופיה הסינית והחיפוש אחר משמעות בעולם מחזורי


המפגש בין שתי מסורות פילוסופיות


המגילה המרתקת של קהלת, שנכתבה ככל הנראה בתקופת בית שני, מציגה שאלות נוקבות ומטרידות על מהות הקיום האנושי ועל משמעות החיים בעולם שנדמה כמחזורי וחסר תכלית. במקביל להגותו של קהלת, התפתחה בסין בתקופה הקדומה מסורת פילוסופית עשירה ומגוונת, המציעה פרספקטיבות ייחודיות על אותן שאלות מהותיות. המפגש בין שתי המסורות הפילוסופיות הללו - היהודית והסינית - חושף הן נקודות דמיון מפתיעות והן הבדלים מהותיים באופן שבו הן מתמודדות עם החיפוש אחר משמעות ואושר בעולם מורכב ולעתים כאוטי.


הפילוסופיה הסינית: עולם של "איפה" ולא של "מה"


הפילוסופיה הסינית העתיקה, שפרחה בתקופת מדינות הלוחמות (המאות השישית עד השלישית לפני הספירה), מתאפיינת בגישה ייחודית לשאלות הקיומיות. בשונה מהפילוסופיה המערבית, הממוקדת בשאלות של "מה" - מה טיבו של העולם, מה אמיתי ומה ודאי - הפילוסופים הסיניים התמקדו בשאלה של "איפה": איפה נמצא הדאו, הדרך האמיתית או החוק הקוסמי העליון. זרמים מרכזיים בפילוסופיה הסינית, כמו הקונפוציאניזם והדאואיזם, הציעו תשובות שונות לשאלה זו. הקונפוציאנים ראו את הדאו כמתבטא במוסר, בטקסים ובסדר החברתי ההרמוני, ואילו הדאואיסטים, כמו לאו דזה, חיפשו את הדאו בהתמזגות עם הטבע והמציאות כפי שהיא, מעבר למוסכמות אנושיות.


קהלת: עולם מחזורי וחסר פשר


על רקע הפילוסופיה הסינית, בולט הפער בינה לבין תפיסת העולם של קהלת. בפתח מגילתו, קהלת מכריז: "הֲבֵל הֲבָלִים, אָמַר קֹהֶלֶת, הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל". הוא מתאר עולם מחזורי, שבו "דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא, וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת", ותוהה מה הטעם במאמץ האנושי אל מול מציאות זו. קהלת חוזר ומדגיש את חוסר המשמעות והיעדר הזיכרון בעולם שבו "אֵין זִכְרוֹן לָרִאשֹׁנִים, וְגַם לָאַחֲרֹנִים שֶׁיִּהְיוּ לֹא־יִהְיֶה לָהֶם זִכָּרוֹן עִם שֶׁיִּהְיוּ לָאַחֲרֹנָה". בתמונת עולם זו, נדמה שאין הבדל של ממש בין האדם לשאר היצורים, שכן "מִקְרֶה אֶחָד לַצַּדִּיק וְלָרָשָׁע, לַטּוֹב וְלַטָּהוֹר וְלַטָּמֵא".


הדאואיזם והקונפוציאניזם: שתי תגובות לאתגר הקיומי


בפילוסופיה הסינית, ניתן למצוא שתי תגובות עיקריות לאתגר הקיומי שמציב קהלת. הדאואיסטים, ובמיוחד לאו דזה, היו מסכימים במידה רבה עם תיאורו של קהלת את העולם כמציאות מחזורית שאין טעם להיאבק בה. הדאו, על פי תפיסתם, הוא זרימת הדברים הטבעית, המתנהלת מאליה ללא מאמץ או התערבות אנושית. האידיאל הדאואיסטי הוא "ווי-ווי", פעולה באי-פעולה, כלומר התמזגות עם מהלך הדברים הטבעי מתוך ענווה וקבלה. לעומת זאת, הקונפוציאנים היו רואים בדברי קהלת אתגר שיש להתמודד עמו באמצעות עשייה מוסרית ומשמעותית. על פי קונפוציוס, אדם המבין את הדאו ופועל על פי ערכי המוסר, הנאמנות והצדק, מוצא משמעות וסיפוק בחייו, גם אם הישגיו לא יחיו לנצח. העיקר, טען קונפוציוס, הוא שאדם יממש את הפוטנציאל המוסרי הגלום בו וייצור הרמוניה בחברה האנושית.


היין והיאנג: הדואליות הקוסמית ומשמעותה


מושגי היסוד של היין והיאנג בפילוסופיה הסינית מציעים פרספקטיבה נוספת על השניות והניגודים שמתאר קהלת. היין והיאנג מסמלים שני כוחות או עקרונות מנוגדים אך משלימים, כמו אור וחושך, יום ולילה, גבר ואישה, המצויים בכל דבר ומהווים את המניע של התמורה והשינוי בעולם. במבט ראשון, אמירותיו של קהלת כמו "עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת, עֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ וְעֵת לָטַעַת" מהדהדות את הדואליות של היין והיאנג. אך בעוד שבפילוסופיה הסינית, היין והיאנג נתפסים כמבטאים את האיזון העדין והמשלים של הקוסמוס, קהלת מציג את הניגודים בעולם כמקור לחוסר משמעות ותכלית. מבחינתו, העובדה שלכל דבר יש את הפכו מבטלת את הערך של כל מעשה או הישג אנושי.


מוצאים נקודות מפגש: החיפוש אחר מרכז כובד קיומי


על אף הפערים המהותיים בין קהלת לבין הפילוסופיה הסינית, ניתן למצוא גם נקודות מפגש משמעותיות ביניהם. בסופו של דבר, שתי המסורות נאבקות עם אותה המציאות האנושית המורכבת, ומנסות למצוא דרכים למלא את החיים במשמעות, ערך וסיפוק. קהלת, לאחר כל ספקותיו וכרסום האשליות, מגיע למסקנה ש"סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע: אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כָּל הָאָדָם". בדומה לכך, הן הקונפוציאנים והן הדאואיסטים מדגישים, בדרכם שלהם, את הצורך באורח חיים הרמוני ומוסרי כבסיס לחיים בעלי ערך. החיפוש המשותף הוא אחר מרכז כובד קיומי, נקודת אחיזה שממנה ניתן להתבונן על המציאות המסחררת ולחוש בטחון פנימי.


ההד המודרני: שייקספיר, בקט והפילוסופיה בת זמננו


השיח הבין-תרבותי בין קהלת לפילוסופיה הסינית לא מוגבל לעבר הרחוק בלבד. רעיונותיו של קהלת השפיעו עמוקות על יוצרים ופילוסופים מערביים לאורך הדורות, כפי שניתן לראות בהשראה שהם נתנו למחזותיו של שייקספיר או למחזה "מחכים לגודו" מאת סמואל בקט. גם כיום, פילוסופים מערביים רבים מוצאים בהגות הסינית העתיקה מקור לתובנות חדשות על החיים המודרניים. עיון בפילוסופיה הסינית מאיר באור חדש את חוויות הניכור, חוסר המשמעות והעדר האושר המאפיינות את הקיום האנושי בן זמננו, ומעלה שאלות נוקבות לגבי האופן שבו אנו בוחרים לחיות את חיינו.


סיכום: התמודדות נצחית עם חידת החיים


המפגש המרתק בין הגותו של קהלת לבין רעיונות מרכזיים בפילוסופיה הסינית חושף את האופן שבו מסורות שונות מנסות להתמודד עם אותן שאלות מהותיות ונצחיות. בין אם מדובר בחיפוש הדאואיסטי אחר הרמוניה עם הטבע, באידיאל הקונפוציאני של מוסר וסדר חברתי, או בתהיותיו של קהלת על משמעות החיים, מתגלה המאמץ האנושי המתמיד למצוא תכלית ומרכז כובד בעולם מבלבל ומטלטל. אף כי כל מסורת מציעה פתרונות שונים, כולן שותפות בשאיפה האוניברסלית ליצור חיים מלאי ערך. בסופו של דבר, העיסוק בשאלות הללו, בדומה לעצם ההתמודדות עם החיים עצמם, הוא מסע מתמשך ובלתי נדלה, המניב תובנות חדשות ומעמיקות בכל דור ובכל תרבות.



תובנות מרכזיות מתוך השיעור:


1. הפילוסופיה הסינית מתמקדת בשאלת ה"איפה" בעוד הפילוסופיה המערבית עוסקת בשאלת ה"מה".

2. המושג "דאו" מייצג את הדרך האמיתית, אך לא ניתן לתאר אותו במילים.

3. לפי קונפוציוס, הדאו בא לידי ביטוי במוסר ובריטואל.

4. קהלת שואל כיצד ניתן למצוא משמעות בעולם שבו הכל חולף ומחזורי.

5. האין והיאנג מייצגים את האלגוריתם שבו בנויה המציאות הסינית.

6. קהלת טוען שאין הבדל משמעותי בין האדם לבהמה, מה שמעלה שאלות על משמעות החיים.

7. הפילוסופים הסינים והמערביים מנסים להתמודד עם השאלות הגדולות של החיים בדרכים שונות.

8. יש קשר בין קהלת לבין יצירות מערביות מאוחרות יותר, כגון "מחכים לגודו" של סמואל בקט.

9. מציאת משמעות בחיים יכולה להיות קשורה לרגעי אושר קטנים, כמו הפסקת השיעול של ילד חולה.

10. הפילוסופיה הסינית והמערבית מנסות להתמודד עם שאלת הזיכרון והמורשת של האדם לאחר מותו.



"החיים הם טרגדיה בעת התרחשותם וקומדיה בדיעבד" - סרן קירקגור

עצות מעשיות:



1. חפשו את הדאו (הדרך) בחיים שלכם, גם אם לא ניתן להגדיר אותו במדויק.

2. שאלו את עצמכם את השאלות הגדולות על משמעות החיים, כפי שעשה קהלת.

3. נסו למצוא איזון בין האין והיאנג בחייכם, כלומר בין הצדדים המנוגדים והמשלימים.

4. התמקדו ברגעי האושר הקטנים והמשמעותיים, כמו חיבוק של נכדה או הפסקת השיעול של ילד חולה.

5. אל תתעלמו מהשאלות הקיומיות, גם אם אין להן תשובות פשוטות או מידיות.

6. זכרו שהחיים מורכבים מרגעים חולפים, ולכן חשוב להעריך כל רגע.



מנטרות לדיבור עצמי:


1. במקום לומר "אין טעם לעשות דבר בעולם חסר פשר", אמרו: "אני בוחר/ת למצוא משמעות בחיים שלי, גם אם העולם מורכב".

2. במקום לומר "החיים חולפים מהר מדי ואין לי שליטה", אמרו: "אני מעריך/ה כל רגע בחיים ומנצל/ת אותו כמיטב יכולתי".

3. במקום לומר "אין הבדל בין אדם לבהמה כי כולם מתים בסוף", אמרו: "אני מייחד/ת את החיים שלי על ידי מציאת המשמעות הייחודית לי".

4. במקום לומר "הכל סובב במעגלים ואין שום דבר חדש", אמרו: "אני מוצא/ת התחדשות והתפתחות בתוך המחזוריות של החיים".

5. במקום לומר "אף אחד לא יזכור אותי אחרי מותי", אמרו: "אני יוצר/ת מורשת משמעותית דרך מעשיי ויחסיי עם אחרים".


שאלות מעוררות מחשבה:


1. כיצד התובנות של קהלת על מחזוריות החיים ומשמעותם משתקפות בחייכם האישיים?

2. האם אתם מזדהים יותר עם הגישה הדאואיסטית של קבלת העולם כמות שהוא או עם הגישה הקונפוציאנית של פעולה מוסרית ומוכוונת מטרה?

3. כיצד אתם מוצאים משמעות בחייכם, למרות הידיעה שהכל חולף ובסופו של דבר האדם והבהמה מתים?

4. האם לדעתכם העיסוק בשאלות הפילוסופיות הגדולות הוא חשוב, גם אם לא נמצאות תשובות מוחלטות?

5. אילו דרכים יצירתיות למציאת משמעות ואושר בחיים היומיומיים אתם יכולים לחשוב עליהן, בהשראת הדיון הפילוסופי?



בחן את תודעתך:


1. באיזו דרך תוכלו לשלב את עקרון האיזון בין האין והיאנג בחייכם היומיומיים?

2. כיצד תוכלו לתרגל מודעות וערנות לרגעי האושר הקטנים והמשמעותיים שאתם חווים?

3. באילו דרכים תוכלו להעמיק את ההתבוננות שלכם בשאלות הגדולות של החיים, כפי שעשה קהלת?

4. כיצד תוכלו ליישם את התובנה שהחיים מורכבים מרגעים חולפים בבחירות היומיומיות שלכם?

5. באיזו דרך תוכלו לשלב את החיפוש אחר הדאו (הדרך) בחייכם האישיים והמקצועיים?


יהדות וטאואיזם | על ספר קהלת וחכמת הטאו | ד"ר מזרחי אברהם מייסד מכללת טאותרפיה

Commenti


bottom of page