TAO TE CHING – טאו טה צ’ינג

התקשרו

להכוונה טלפונית

או תפנו באנונימיות

דאו דה ג’ינג

חיבורו היחיד של לאו דזה, הדאו דה צ’ינג, הוא אוסף של 81 שירים קצרים, המציגים את יסודות התפיסה הטאואיסטית, ועוסקים בהתנהגות ראויה, בצורת הממשל הרצויה ובאיזון בין יסודות שונים. הם קוראים לחיי פשטות, מתינות, והרמוניה עם הסביבה, ומשבחים את דרכו של החכם, הפועל על ידי התערבות מזערית ככל הניתן על-מנת להשפיע על סביבתו. משמעותם של חלק מהשירים סתומה ונתונה לפרשנויות שונות. משפט מרכזי מתוך הספר: “עשה באפס מעשה והכל מעצמו ייעשה” (ע”פ הגרסה המקובלת).

בחירות וטאואיזם”שליטה במדינה גדולה זה כמו לבשל דג קטן, אי אפשר להפוך אותו לעתים קרובות מדי. אם הופכים יותר מדי הדג הקטן מתפורר.” (טאו טה צ’ינג טאו טזה).

טאו-12 הצעדים
הכשרה בשיטת 12 הצעדים

בחירות וטאואיזם”שליטה במדינה גדולה זה כמו לבשל דג קטן, אי אפשר להפוך אותו לעתים קרובות מדי. אם הופכים יותר מדי הדג הקטן מתפורר.” (טאו טה צ’ינג טאו טזה).

לפני 2500 שנה היה ספרן מלומד בשם לאו טזה (“הזקן החכם” פירושו בסינית) בן תקופתו של קונפוציוס. לאו טזה למד את חכמת היקום וחי אותה. לקראת סוף חייו התבקש לאו טזה ע”י אחראי משמר בשם לינג יישי לכתוב את תמצית הטאו.

לאו טזה נענה בחיוב וכתב שני ספרים, את ספר הדרך (טאו) ואת ספר המוסר (טה) ( TAO TE CHING ) בהם הוא מסכם את הבנתו לגבי דרכי העולם וההתנהגות האנושית.

ביל ווילסון לעומתו לאחר הפצרות רבות של חבריו ולאחר דיונים רבים אודות טבעם של 12 הצעדים החליט בשנת 1939 לכתוב את ה”ביג בוק” , הספר הגדול בו היו אוסף של סיפורים אישיים , ובו גם אוסף של עקרונות של התמודדות עם הנושא של האלכוהוליזם .

למרות נטייתו לכתוב ספר בעל משמעות פסיכולוגית , פסיכולוגית רוחנית הוא פנה אל הסיפור הפשוט ורק בשנת 1944 הוא יפרסם את הספר 12 הצעדים , לימים הוא יקרא 12 הצעדים ו 12 המסורות .

על אותו משקל של הטאו טה , ספר הדרכה אישי לעמת המוסר החברתי , שני עקרונות אלו , כוחות ייחודיים אלו מופיעים בשתי הדוקטרינות והן בעלות משמעות אדירה .

במיחוד כל הנושא של ה”אי עשייה ” או על פי הצעדים הנושא של “חוסר האונים” שזהו הכלי הייחודי ביותר והוא בעל משמעות עמוקה מאוד בחיי הנפש , מעט מאוד יודעים להשתמש בטאו , ובחוסר האונים .

אנו פוגשים בספר את המושג “עשייה ע”י אי עשייה”. ש”אי עשייה” הנה דרך התנהגות שעל הטאואיסט לנקוט. משמעות אי העשייה הינה לא להפריע לעולם בזרימתו. לקבל את עצמנו, בני האדם, כחלק בלתי נפרד לחלוטין מהבריאה וכך להתנהג. לא לנסות לשלוט ביקום אלא להיות נשלטים על ידו. ליקום יש חוכמה וזה בעצם הטאו. לאנשים אמור להיות המוסר – דרך ההתנהגות המתבקשת (לאו טזה טען שאדם המדבר על מוסר אין מן האפשר שיהיה מוסרי…) וזהו הטה.הספר הזה נהפך לימים לספר המתורגם ביותר בעולם אחרי התנ”ך. ובצדק.הספר העתיק הזה עד היום משמש כלפיד לדרכים אפלות שבהן אנו נתקלים בחיינו. אחד השליטים הסינים, הקיסר צ’ין, שחי כשלוש מאות שנה לפני הספירה דאג לשרוף את כל הספרים העתיקים שהיו בסין. אחד הספרים הבודדים שהוא החליט להשאיר לו לעצה היה הספר הזה (וכן את ספר הרפואה הפנימית של הקיסר הצהוב – אותו ספר שעד היום לומדים ממנו רפואה סינית).

לקראת הבחירות אני מביא מספר דברים של החכם הסיני בנושא שלטון.”שליטי מדינות נחלקים לארבע דרגות. בגבוהה ביותר נמצא זה שדואג בשקט לחינוך עמו, מאפשר לנתיניו לחיות, איש איש על פי אופיו, בשלום ובשלווה. השליט מהדרגה השניה מחנך את עמו לדרך המוסר, שולט בהם בצד ויושר. השליט מהדרגה השלישית שולט בנתיניו בעזרת מערכת פוליטית, נעזר בחוקים ועונשים כדי להפחיד את עמו. השליט מהדרגה הנמוכה ביותר מתעתע ומשתעשע בנתיניו בערמומיות, מרמה את עמו ומהתל בו”.

הדרך הטובה ביותר לשלוט היא על פי העיקרון של “אי העשייה” לאפשר לנתינים לחיות, איש איש על פי אופיו ודרכו. כשנשלמת המשימה, אומר העם שאינו יודע כלל מה עושה שליטו, שכן כך אמורים היו הדברים להיות באופן טבעי.

השליט עבור עמו דומה לריאות עבור גוף האדם. הריאות טובות ביותר כאשר אין חשים בכך שהן עוזרות לנו לנשום. כאשר מתחילים להרגיש יום יום את הריאות עוזרות לנו לנשום זה סימן שהן חולות. “אני מקווה שבאיזשהו מקום בספרייתם של מנהיגינו ישנו אותו ספר עתיק ונפלא שמחכה שיפתחו בו ויקראו.

12 המסורות של AA הן פשוט מלאכת מחשבת של התנהלות עצמאית, התנהלות לא כוחנית, התנהלות ללא מאמץ, התנהלות ללא שליטה , התנהלות ללא מאבקי כוח, מכורים באשר הם, מכורים שהאמינו רק בכוח, לומדים את המסורות וחיים חיים רוחניים, חיים בהם הכוח הטבעי , הכוח הפלאי הוא זה שמנתב , הוא זה שמדריך, אותו מחפשים להגיע את המוחלט אל הטאו , אל הדרך, אל צו המצפון .