וויליאם ג'יימס

התקשרו

להכוונה טלפונית

או תפנו באנונימיות

ויליאם ג’יימס (באנגלית: William James;‏ 11 בינואר 1842 – 26 באוגוסט 1910) היה פסיכולוג ופילוסוף אמריקאי. נחשב אבי הפונקציונליזם בפסיכולוגיה. מגדולי המשפיעים על ביל וויליסון וגישת 12 הצעדים, בעל הרעיונות הפרגמטיים המעשיים שהביאו לתוצאות בחברותת איי איי (AA) ומשם ההשפעה על שאר קבוצות התמיכה של 12 הצעדים, ברחבי העולם.

״ העולם הוא דלת , שהכרתי ממציאה את המפתח אליה : נאה הוא המפתח , הכרתי אמת היא , אינו נאה – כוזבת היא הכרתי ״. כלומר , אני מבחין בין אמת ובין שקר , לא בחלל הריק של מחשבותיי ועיוני , אלא במציאות החיה – עת שאני בודק את הנחותיי ..”

ג’יימס היה ״נביא הסבלתנות״. הייתה סתירה בדבריו , מצד אחד הטיף לסמוך על חושינו בלבד ( תבונה אינטואיטיביות ) ויחד עם זאת הייתה בו אמונה עמוקה במציאות שלמעלה ממציאות – החושים …. הוא היה קנאי לשלטון העובדות – ואהב נורא מיסיטיקה .. מי שטעה בגדול בהבנת תורתו היה מוסוליני , שהעיד על עצמו שהפרגמטיזם של גיימס הוא שהביא אותו לכלל דעה , שאדם חייב לדעת להסתגל לכל מצב אשר בו נמצא . בעיני ג׳יימס ״ הרצון החופשי ״ היה הערך האנושי הנעלה ביותר. יותר מזה ״ שאיפתו הייתה חברותה של בני – חורין , המאוחדים לשם מלחמה ברע , שכן בחברותא משגשגים הכוחות בשביל מלחמה זו, ויחד עם זה ניתן בה סייג לתאווה שביצר האדם , המכוונת לסיפוק התשוקות האישיות בלבד . כל תכונותיו של אדם מתעלות ומתכבדות כשהוא יודע , כי תפקיד השרת אשר לו בקיבוץ שעמו הוא נמנה , צורך הכרחי לקיבוץ זה ..

הוא ניסה להכיר בהכרת ההבדל בין הפשטות ריקות , ובין הסתכלות חיה. בזמן זה שלטה בכיפה דרך המחשבה הספיקולטיבית על פי שיטת הגל שבה טען הגל ״ המציאות חייבת לקבל עליה את מרות המחשבה”. ג׳יימס סבל , נפל למשכב , היה אנוס לפרוש מן החבורה המדעית לזמן מה. קאנט עמנואל טען כי כל עניינה של תבונתי (העניין הספוקלאטיבי וכן העניין המעשי) מצטרף לידי שלוש שאלות אלו:

מה אני יכול לדעת? – תורת ההכרה

מה אני רשאי לעשות? – תורת המידות המוסר

למה אני רשאי לקוות? התורה האסטתית

מתוך וויליאם ג׳יימס

״ קאנט היה בעל הביקורת החריפה והקיצונית ביותר של השכל האנושי , הוא צמצמם את אפשרותה של הכרה אמיתית והעמידה על צורות אפריוריות מסויימות שלפיהן אנו חושבים. בעוד שאת השאלות המוסר והאמונה , המשמשות שתיהן כוחות – מניעים בחיים , הוא נותן עניין לרשות התבונה ה ״ מעשית ״ . פירוש הדבר הוא כי אנו קובעים כללים כאלה , שהנם אמיתיים בעינינו רק משום שבלעדיהם לא היו בני האדם יכולים לחיות חיים חברותיים כלל. דיואי פילוסוף העדיף את המונח אינסטרומנטאליזם שחכר העדיף את המונח ״ הומאניזם ״, שמונחו האחר הוא כפי שוויליאם בחר ״פראגמטיזם ״.

כשהגיעה תורת הפראגמטיזם אל הפילוסוף הגרמני האנס וייהניגר , מחברו של הגישה ״ הפילוסופיה של הכאילו ״ אשר כתב אותה בנערותו ולא העז לפרסמה , וכעת לאחר שקרא את החוויה הדתית לסוגיה אזר עוז בנפשו לפרסמה. ״ גם בתורת והיינגר אין אמיתות אלא הנחות”, שערכן נקנה להן רק מתוך שמתבררת חשיבותן השימושית בחיינו ; אנחנו משתמשים בהן כאילו היה בהן ממש. אבל דווקא ההבדל בין וייהנגר לבין גיימס מבליט לפנינו עוד יותר את טיבו ופשרו של הפראגמטיזם . וייהנגר סבור , כי אין לנו בכלל שום אפשרות להכיר אמיתות ; מה שאנו מכנים בשם אמיתות אינו אלא הנחות שיצרנו לנו לרצוננו בשרירות שכלנו , מבדים ( בודים ) מדעת , שאפילו מוכיחים הם את כושרם השימושי להועיל אינם יוצאים מהכלל של בדיה. ואילו הפראגמטיזם חפץ בגמישות רוחו של האדם , שיהיה לבו של האדם פתוח ( ראש פתוח ) , תמיד לתפיסת תופעות חדשות ולא יהיה מחזיק בקיפאון בעקרונות רק משום שראינו אותם עד עתה בלתי מופרכים.

 

לבחון מחדש ולשוב ולבחון עד בלי די – זה הכלל הנקוט בידי הפראגמטיזם

לפיכך הוא הולך אחר הניסיון , ולא אחרי אידיאות. תובע את האמפיריזם הראדיקאלי שלו בכל העניינים הנוגעים לחיים הרוחניים והכלכליים לחיי היחיד ולחיי הכלל. ג׳יימס הכיר והיה אנוס להודות , כי ישנו תחום אשר בו קיימות לנו ודאויות מוחלטות ובלתי תלויות בדבר ; הלא הן הוודאויות בנוגע ליחסים שבין אידיאות שכולן רוחניות ….יש אמיתות שהן ניצחיות .. למרות שאמירה כזו יכולה לערער את תורת הפראגמטיזם , הכניסה אל התחום הנצחי והעיסוק בו כי אז בשביל מה פראגמטיזם אם אפשרי להגיע למוחלט ….. לעומת פרויד שהיה מסביר העבר ג׳יימס הוא מיתודיקן של העתיד , הוא מאלה הרוצים להעלות את המציאות לדרגה גבוהה יותר ולעשותה כעין ערך של השוואה …תמיד הוא היה שואל ..כיצד נוכל להתקדם ? כיצד נגיע למוטב מזה שבמציאות … ג׳יימס טען טענה חשובה שרק מתוך התוצאות אנו יכולים לקבוע אם השקפותינו בנוגע לדבר מסויים נכונות או לא … כאשר עובדים עם מכור תמיד צריך לברר איתו מה היו התוצאות של השימוש , של השתיה של המין של הכסף ….רק כך מכירים בחוסר אונים ..

ג’יימס ״ פשר האמת ״

שני גורמים אישיים פעלו לפתח ברוחו של ג׳יימס את הרעיונות אשר מצא בכתבי רינווייה …

1: ההאבקות עם היסורים..

2: בעיית חופש הרצון…

כיוון שיש בעולם צער וייסורים העולם רחוק משלמות . כל ניסיון שנעשה למצוא גמול ופיוס לעובדת הצער , בחוקים של מערכת – שלמות זו או אחרת , בין אם מדובר באלוהות ובין אם הוא מדובר בטבע , נשאר תמיד , ויישאר גם להבא , פגום ובלתי מספק ( פשוט ענק ) ואינו אלא בריחה מפני חוסר האונים ( ענק) של שכלנו … כי השכל האנושי טבועה בו הנטייה להסביר ולעלות כל דבר ולעלות על ידי שהוא נותנו עניין לשלמות….. נטייה לאידיאליזציה ( מנגנון הגנה ) ואילו המציאות מראה לנו מכשלות ורעות . הוא הוא הדבר שהעולם אינו מוחלט , מושלם , אלא משהו מתהווה , גדל הולך .משום כך יש ריבוי של כוחות ממשיים שונים ונבדלים זה מזה בעומק . מהותם וריבוי של יחידות טובות ורעות , גשמיות ורוחניות , המסייעות זו את זו או מוציאות זו את זו. ״אם יש אלוהים , הרי גם הוא אינו האחד ובלתי משתנה , אותו השלם – בתכלית – השלימות , אלא הוא משהו סופי , מתהווה , גדל , הנלחם אף הוא ברע ( אם כי במובן אחר ושונה מזה של האדם). אין ספק , שלפנינו דימוי אחר של אלוהים , שונה לחלוטין מן הדימוי המונותיאיסטי , שהכה שורשים באנושות ובעצם לא היה מעולם בידו ליישב את בעיית הרע בעולם .. משום שצריך להניח אז או ש ; שאלוהים רוצה את הרע , או שיש לו בעל דבר – שטן – בעולם. וכן תש כוחו אפילו של אל אינסופי ליישב את בעיית האינסוף , שכן על כורחך אתה לומד , שגם הטבע כלול בתוך האלוהים – ונמצאת מבליע את המחשבה האנושית בתוך המטריאליזם או בתוך הפאנתיאיזם …….

כיוצא בזה גם הבחירה החופשית אין לה עמידה בפני אל שכוחו וגבורתו מלא עולם , שהרי בחירה חופשית פירושה צמצום שלטונו של האל כל יכול …..דווקא הרעיון של חופש רצון ובחירה חופשית , יש בהם לפיו משום התחדשות בלתי פוסקת של הרצון ליצירה. יצירה של חידוש מעשי בראשית מצד האדם המשתף עצמו עם הבורא בבריאת העולם ועיצוב אופיו – הוא בעיני ג׳יימס משהו משחרר , מרומם את הנפש ואוצל לה מעוף , משהו רליגיוזי , באמת. כשם שתודעתו של אדם היא זרם בלתי פוסק , כך גם העולם הוא משהו זורם , מתהווה גדל ומתפתח. מי שנותן לשכל להיות מדריכו היחיד , נמצא מוטעה , הוא רואה את העולם כראות משהו מוחלט , משהו גמור , שאין לשנותו , כמין גוש ענקי למעלה מכל המימדים , אך מסויים מאוד ונתון ומוכן מראש . גוש שיש בו תנועה ושינוי מקום בעוד הוא מושלם ללא תמורה נוספת , אחדות עצומה.

מי שעיניו בראשו יודע כי העולם עדיין לא הגיע לכלל סיום , במציאות זו שאנו נמצאים וחיים אין אחדות בנמצא , אלא יש בה ריבוי חוסר שלמות פלוראליזם. אין נורמה אחת ויחידה של קיום אחדותי לה וקבועה היא לנצח כביכול בידי אלוהים , הרי שאין אדם יכול למצוא את דרכו במבוכת החיים אלא באופן פראגמאטי. כאן עולה בבירור נקודת המגע בין רעיונותיו של ג׳יימס עם הפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית של דורנו , המסבירה את מהות החיים הרוחניים של האדם מתוך מלחמתו הנואשת במוות ובאין , הכוחות האויבים העומדים עליו לכלותו . אין הוא רואה את מאבקו של האדם ברוע או ברע כמאבק בודד של אדם מבוהל אדם נואש … ( טובתנו המשותפת קודמת החלמה אישית תלויה באחדות איי איי ). ״רק מתוך זיקה לכלל יכול האדם להיאבק עם הרע בעולם ולהגדיל ולהאדיר את קנייני החיים”. הוא חקר את התנהגות ההמונים בצבא למשל כדי להבין את הטבע של בני האדם. הוא היה פאציפיסט נלהב וחקר לשם התעמקות בבעיות האמונה. היידגר , בובר היו חלק ממוריו.

״ הוא טען שגם בעתיד סוציאליסטי שלקראתו הולכת האנושות , עוד מצווים נהיה לקבל עלינו בחבורה את עול – הסבל של הפגעים והתלאות , המכוונים כנגד מצבנו האמיתי על כדור הארץ ״שאיפתו של ג׳יימס הייתה חברותה של אנשים בני חורין , המאוחדים לשם מלחמה ברע שכן בחברותה משגשגים הכוחות בשביל מלחמה זו . ״ ויחד עם זאת ניתן בה סייג לתאוות שביצר האדם המכוונות לסיפוק התשוקות האישיות בלבד .

״כל תכונותיו של אדם מתעלות ומתכבדות כשהוא יודע , כי תפקיד השרת אשר לו בקיבוץ , שעמו הוא נמנה צורך הכרחי הוא לקיבוץ זה ״.