הגישה הנרטיבית

מכללת טאותרפיה 

הראיון המוטיבציוני וגישת 12 הצעדים

 

המסורת השלישית באנ איי אומרת כך:

מוטיבציה היא איננה תנאי לטיפול היא תוצר של טיפול , של תהליך טיפולי.

"הדרישה היחידה לחברות היא הרצון להפסיק להשתמש"

למרות זאת אין אלכוהוליסטים אנונימיים מודדים רצון, אי אפשר למדוד רצון, ולכן מי שבא רוצה.

 

המסורת משחררת אותנו משיפוט אנשים חברים חדשים , היא מורידה את  הצורך במחויבות לוועדות חברות או מועמדויות לתכניות שונות .

עפ"י החברותא של 12 הצעדים  ה"רצון" אינו מיצרך הניתן למדידה , הוא חי בליבו של כל אדם , או חבר .

מידת רצונו (המוטיבציה האישית) של כל חבר אינה קשורה בהכרח לנסיבות חיצוניות כלשהן .

איננו יכולים לנבא את שיעור ההצלחה , ע"י גיל צבע , מין , דת , מעמד כלשהו , או לאום .

אנו מחפשים דרך לעזור במקום לשפוט .

משימתנו היא ללבות את להבת הרצון ולא לכבותה

אפשר לפתח רצון , מוטיבציה ע"י קבלה אוהבת .

 

עקרונות רוחניים של המסורת השלישית הם :

1.  חופש משיפוט.

2.  שירות עם גישה של נכונות לעזור.

3.  סובלנות, חמלה, אנונימיות וענווה.

מסורת זו מבקשת לשים בצד את הצדקנות שלנו האישית , מאחר והדרישה היחידה לחברות זו תכונה אותה אין אנו יכולים למדוד.

 

הענווה במסורת זו מזכירה לנו שאיננו אלוהים , איננו יכולים לחזות נכונות של הזולת מלשמוע את הבשורה, איננו יודעים מי יצליח להיות נקי ולעבור שינוי ומי לא יצליח.

בחברותא של 12 הצעדים אין ייחוס , אין דרגות אין מעמדות ואין שלבים, אין גוזלים ואין בוגרים לכולם יש יום נקי .

AA חבורתנו צריכה לכלול את כל הסובלים מאלכוהוליזם לפיכך איננו רשאים לסרב לאף אדם הרוצה להחלים.

 

מעגל השינוי

מילר ורולניק שכתבו את הספר התערבות מוטיבציונית  (ניו מקסיקו ) ב-2003 צפו בטיפול קהילתי , במספר קהילות וטענו שגישתם היא אינה אתית , שהקהילות פועלות באכזריות , בברוטאליות , שהן משפילות , שאינן מוסריות והכל למען מבחן התוצאה .

עוד הם טענו ובצדק גמור שהקהילות בוחנות מטופלים עפ"י רמת המוטיבציה . גישה זו נשללה על ידם מילר שטען שאין אפשרות לבדוק מוטיבציה .

 

 

מעגל השינוי  :

 

יש במעגל השינוי חמישה שלבים:

 

קדם הרהור

הרהור

החלטה

פעולה

שימור

 

מעגל השינוי הנו מודל בן חמישה שלבים המייצגים את התחנות שדרכם עובר האדם בדרך לשינוי ( פרוצ'סקה ודקלמנטה, 1982).

שלבי המעגל הם:

1.   קדם הרהור: (PRE CONTEMPLATION), מהווה את מקום הכניסה למעגל השינוי. בשלב זה האדם אינו שוקל עדיין את האפשרות של שינוי. האדם בשלב זה עדיין לא מכיר בבעייתו או בצורך שלו להשתנות ומציג מערכת טיעונים והגנות המצדדת בשימור ההתנהגות הלא אדפטיבית.

2.   שלב ההרהור: (CONTEMPATION), בשלב זה האדם מודע לבעייתו אך דו ערכי ביחסו לשינוי. מצד אחד הוא חושב על שינוי ומצד שני דוחה אותו. לדוגמא, הוא יכול להיות מודע לזה שעישון גראס פוגע לו בלימודים אך מאידך הוא חושב שהוא יכול לשלוט ולווסת את העישון. כלומר , הטיעונים של הנער בשלב זה יהיו מלאי סתירות ובלתי מגובשים.

3.   החלטה: (DECISION), בשלב זה האדם מצהיר על כוונתו ורצונו להשתנות. זהו שלב שבו נפתח לזמן מוגבל צוהר של אפשרויות שהמטופל יכול לעבור דרכו ולהתחיל בשינוי. נער יכול לומר בשלב זה שהוא מבין שמצבו חמור ועליו להשתנות. ההחלטה להשתנות מהווה תנאי בסיסי אך לא בלעדי בדרך לשינוי. על מנת ליישם את השינוי נדרש מעבר לשלב הבא במעגל. יש לזכור שההחלטה כשלעצמה אינה מנבאת הצלחה. אפשר להבין זאת מהמשפט של מארק טווין " אני מודע לעובדה שאני חייב להפסיק לעשן וכהוכחה אני מחליט על הפסקת עישון כל יום 100 פעם.

4.   פעולה : (ACTION), בשלב זה האדם עוסק בפעולה מסוימת המיועדת להביא לשינוי. שלב זה מאופיין בעשייה אופרטיבית של צעדים שתכליתם יצירת שינוי. (לדוגמא, נער או נערה שמוכנים ללכת לטיפול על מנת להתמודד עם התנהגות מאוד לא אדפטיבית שהם לוקחים אחריות עליה) .

5.   שימור: (MAINTENANCE), בשלב זה האדם עומד בפני האתגר של מניעת נפילה ושימור השינוי שהושג בשלב הקודם. לרוב נדרשים לכך כישורים ואסטרטגיות שונים מאלו שנדרשו כדי להשיג את השינוי ובלעדיהם קטנים סיכויי המטופל לשמר את השינוי. (זהו השלב הקשה והתובעני ביותר).

6.   נפילה: (RELAPSE), במידה והיא מתרחשת המשימה העומדת בפני האדם היא להתחיל מחדש את סבב השלבים במעגל השינוי. מעגל השינוי מתייחס למעידות ונפילות כהתרחשות נורמאלית המקרבת את האדם להחלמה הסופית. המעידה אינה מצטיירת ככישלון טיפולי או סימן לירידה בהשפעת הטיפול אלא כחוויה לימודית שניתן להפיק ממנה לקחים לעתיד (משעלי ומרצ'בסקי, 1995)

 

 

 

הראיון המוטיבציוני:

מילר ורולניק (1991) בהתבסס על מעגל השינוי, יצרו את גישת הראיון המוטיבציוני. גישה טיפולית זו מיועדת להעלאת מוטיבציית המטופל לשינוי הרגלי חייו והתנהגותו ומיושמת בעיקר במכורים. גישה זו מיועדת במיוחד עבור מטופלים המגלים התנגדות לשינוי ומטרתה לפתור את האמביוולנטיות של המטופל ולקדם אותו בדרך לשינוי.

הראיון המוטיבציוני מניח כי אחריות ויכולת להשתנות מצויים אצל המטופל . תפקיד המטפל הוא ליצור מערך של תנאים שיביאו להעצמת המוטיבציה של המטופל ומחויבות לשינוי. מילר ורולניק (1991) מדגישים כי מוטיבציית המטופל הינה חלק מאחריות המטפל. המטפל צריך להניע את המטופל ולהגדיל את הסיכוי שאותו מטופל יבצע פעולה מומלצת שתביא לשינוי. ישנם מטופלים בעלי כישורים ומקורות תמיכה משל עצמם המסוגלים לאחר מספר פגישות המבוססות על הראיון המוטיבציוני להשתחרר מהאמביוולנטיות וליצור שינוי. עם זאת ישנם מטופלים שעבורם "הראיון המוטיבציוני" הנו שלב ראשוני שלאחריו ימשיכו טיפול. בקרב מטופלים אלו הראיון המוטיבציוני יוצר פתיחות לשינוי וסולל את הדרך לעבודה טיפולית עמוקה יותר (מילר ורולניק, 1991)

 

על מנת לעזור למטופל לעבור דרך שלבי מעגל השינוי לעבר שלב השימור, מילר ורולניק (1991) פיתחו טכניקות טיפוליות ייחודיות עבור כל שלב במעגל השינוי.

 

 

הפילוסופיה שבבסיס גישת הראיון המוטיבציוני:

1: התנגדות היא בדרך כלל התנהגות מעוררת ע"י תנאים סביבתיים:

2: מערכת היחסים בין הנער ליועץ צריכה להיות ידידותית ומשתפת פעולה:

3: גישת הראיון המוטיבציוני מעמידה בעדיפות ראשונה את הצורך להתמודד ולפתור את האמביוולנטיות:

4: היועץ לא מכוון לגישת התערבות ספציפית או לטכניקה מסוימת:

5: מטופלים אחראיים להתקדמות שלהם:

6: הגישה מדגישה את תחושת המסוגלות של המטופלים:

 

 

הראיון המוטיבציוני – עקרונות:

 

הימנעות מווכחנות:

הבעת אמפתיה :

תמיכה במסוגלות עצמית :

להתגלגל או לזרום עם התנגדות:

פתיחת פערים בין המצב המצוי לרצוי:

הראיון המוטיבציוני – טכניקות

שימוש בשאלות פתוחות:

תיקוף או אישור AFFIRMATION:

הקשבה רפלקטיבית REFLECTED LISTENING:

סיכום השיחה:

סוגים של האזנה רפלקטיבית:

שיקוף פשוט:

שימוש באבסורד:

שיקוף דו צדדי:

הזזת מוקד הדיון:

להתגלגל עם ההתנגדות:

REFRAMING

ד"ר מזרחי אברהם

מייסד ומנהל את

המכללה לטאותרפיה