פרויד והומוסקסואליות

 

גברתי היקרה, אני מבין ממכתבך שבנך הומוסקסואל. 

 

 

אני מתפעל מהעובדה שאת לא מזכירה את המילה הזו בין כל הפרטים שאת מספרת על אודותיו. האם תרשי לי לשאול אותך מדוע את נמנעת מלהשתמש במילה הזו?

 

הומוסקסואליות היא בוודאי לא יתרון, אבל היא לא דבר שיש להתבייש בו. היא אינה פשע או שפלות, לא ניתן לסווג אותה כמחלה, ואנו רואים בה וריאציה של הפונקציה המינית שנוצרה כתוצאה ממעצור בהתפתחות המינית. אנשים נכבדים ומוערכים בעת העתיקה ובעידן המודרני היו הומוסקסואלים, ובכלל זה כמה מגדולי האנושות (אפלטון, מיכאלאנג'לו, לאונדרו דה וינצ'י). רדיפת הומוסקסואליות כאילו מדובר בפשע, היא חוסר צדק משווע ואכזריות לשמה...

 

 

כשאת שואלת אותי אם אני יכול לעזור, את מתכוונת, אני מניח, אם אני יכול לרפא את ההומוסקסואליות כך שאת מקומה תתפוס הטרוסקסואליות נורמלית. התשובה, באופן כללי, היא שאיננו יכולים להבטיח דבר כזה. במקרים מסוימים עולה בידינו לפתח את הזרעים הרדומים של הנטיות ההטרוסקסואליות, שקיימים אצל כל הומוסקסואל.

 

במרבית המקרים הדבר איננו אפשרי עוד. זה תלוי בטיב האדם ובגילו, ותוצאות הטיפול אינן ניתנות לניבוי. מה שהאנליזה יכולה לתת לבנך הוא משהו קצת שונה. אם הוא אומלל, נוירוטי, קרוע בין קונפליקטים, אם חיי החברה שלו עצורים, האנליזה עשויה להביא לחייו שלוות נפש, הרמוניה ויעילות, בין שיישאר הומוסקסואל ובין שישתנה. אם תחליטי שעליו לעבור אנליזה אצלי - ואני לא מצפה שזה יקרה - עליו להגיע אליי לווינה. אין לי כוונה לעבור מכאן. כך או כך, אנא הודיעי לי מה החלטת.

 

בכבוד רב, שלך

 

זיגמונד פרויד 

 

ד"ר מזרחי אברהם

מתוך הספר: 

מכתבים 

זיגמונד פרויד

:ד"ר מזרחי אברהם