top of page

הונאת הענק של חברת התרופות Eli Lilly בשחיתות ובקשרים הדוקים עם ממשלות ברחבי העולם

התעשייה הפרמצבטית, הנחשבת לתעשייה החזקה ביותר בעולם, מונעת בעיקר על ידי רווח כספי ולא על ידי אכפתיות לחיי אדם. חברות התרופות משתמשות בשחיתות ובקשרים הדוקים עם ממשלות כדי להשיג את מטרותיהן, תוך גרימת נזק רב יותר מאשר מלחמות. הן מתמקדות בעיקר בטיפולים סימפטומטיים במחלות כרוניות, במטרה להבטיח שימוש ממושך בתרופות ורווחים לטווח ארוך.


הונאת הענק של חברת התרופות Eli Lilly בשחיתות ובקשרים הדוקים עם ממשלות ברחבי העולם

הונאת הענק של חברת התרופות Eli Lilly בשחיתות ובקשרים הדוקים עם ממשלות ברחבי העולם
הונאת הענק של חברת התרופות Eli Lilly בשחיתות ובקשרים הדוקים עם ממשלות ברחבי העולם

תקציר מאמר:


אחת הדוגמאות הבולטות לשחיתות בתעשייה היא מקרה חברת Eli Lilly, שנקנסה ב-1.4 מיליארד דולר על מכירת תרופה פסיכיאטרית לבתי אבות תוך הסתרת תופעות הלוואי המסוכנות שהובילו למוות. למרות זאת, פרשה זו כמעט ולא זכתה לסיקור תקשורתי, מה שמעיד על שיתוף הפעולה בין התקשורת לתעשיית התרופות בהסתרת מידע מהציבור.


הרופאים, שאמורים לשמש כמקור מידע אובייקטיבי עבור המטופלים, מקבלים גם הם את עיקר המידע שלהם מחברות התרופות. החל ממימון לימודי הרפואה ועד להכשרות ממוקדות, הרופאים חשופים בעיקר למידע שחברות התרופות מעוניינות להעביר, תוך הדגשת היתרונות של התרופות והסתרת תופעות הלוואי. כתוצאה מכך, קשה לסמוך על הרופאים שיפעלו לטובת המטופלים ולא לטובת האינטרסים הכלכליים של חברות התרופות.


התעשייה הפרמצבטית פועלת גם ליצירת "הפרעות" ומחלות חדשות, במיוחד בקרב ילדים, במטרה להגדיל את השוק לתרופות. הפרעות כמו ADHD מאובחנות ללא בסיס מדעי מוצק, ותרופות פסיכיאטריות ניתנות לילדים למרות הסיכונים הידועים. כל זאת כדי להגדיל את מכירות התרופות ואת הרווחים של החברות.


כדי להתמודד עם ההשפעה השלילית של התעשייה הפרמצבטית, על הפרט לקחת אחריות על בריאותו. חשוב לא לקבל את המלצות הרופא ללא הרהור, לחקור בעצמך את התרופות והטיפולים המוצעים, ולהיות מודע לניגודי האינטרסים האפשריים. יש לבחון בצורה ביקורתית כל אבחנה חדשה ולבקש חוות דעת נוספת במקרה הצורך. על כל אדם לראות את עצמו כסוכן הבריאות העיקרי של עצמו, ולקחת אחריות על קבלת ההחלטות הנוגעות לבריאותו.


ברמה המערכתית, נדרשת רגולציה ממשלתית הדוקה יותר על התעשייה הפרמצבטית, כדי להבטיח את בטיחות הציבור ולמנוע ניצול לרעה של המערכת הרפואית. יש לחזק את הפיקוח על תהליכי המחקר והפיתוח של תרופות, ולהבטיח שקיפות מלאה לגבי תופעות הלוואי והסיכונים. בנוסף, יש להגביל את ההשפעה של חברות התרופות על החינוך הרפואי ועל מקבלי ההחלטות במערכת הבריאות.


מעל לכל, נדרשת העלאת המודעות הציבורית לסוגיות אלה. ככל שיותר אנשים יהיו מודעים למניעים ולשיטות הפעולה של התעשייה הפרמצבטית, כך יגבר הלחץ הציבורי לשינוי. על כל אחד מאיתנו מוטלת האחריות להיות צרכן מודע ומיודע של שירותי הבריאות, ולהיאבק למען מערכת בריאות המשרתת את טובת הציבור ולא את האינטרסים הכלכליים של חברות התרופות.




סיכום מורחב: הונאת הענק של חברת התרופות Eli Lilly בשחיתות ובקשרים הדוקים עם ממשלות ברחבי העולם


מבוא: חשיפת פני התעשייה הפרמצבטית


התעשייה הפרמצבטית נחשבת לאחת התעשיות החזקות והרווחיות ביותר בעולם. אך מאחורי החזית המבריקה של פיתוח תרופות מצילות חיים, מסתתרת מציאות אפלה יותר. בעוד שחברות התרופות מציגות את עצמן כמובילות במאבק למען בריאות הציבור, ישנן עדויות רבות לכך שהמניע העיקרי שלהן הוא הרווח הכלכלי, ללא קשר למחיר שבריאות הציבור עלולה לשלם. מאמר זה יחשוף את השיטות בהן נוקטת התעשייה הפרמצבטית כדי להשיג את מטרותיה, ואת ההשלכות ההרסניות שיש לכך על החברה כולה.


שחיתות ושיתוף פעולה עם הממשלות


אחת הדרכים המרכזיות בהן חברות התרופות משיגות את מטרותיהן היא באמצעות שימוש בשחיתות ובקשרים הדוקים עם ממשלות וגופי רגולציה. חברות התרופות משקיעות סכומי עתק בלובינג ובתרומות פוליטיות, במטרה להשפיע על מדיניות וחקיקה בתחום הבריאות. לעתים קרובות, האינטרסים של התעשייה מנוגדים לאינטרס הציבורי, אך בזכות הכוח הפוליטי והכלכלי העצום שלהן, חברות התרופות מצליחות להטות את מאזן הכוחות לטובתן.


דוגמה מצמררת לשחיתות בתעשיית התרופות היא המקרה של חברת Eli Lilly, שנקנסה ב-1.4 מיליארד דולר על שיווק לא חוקי של תרופה פסיכיאטרית. החברה קידמה את השימוש בתרופה בקרב אוכלוסיות שלא אושרו לשימוש בה, תוך הסתרת תופעות הלוואי המסוכנות שהובילו למקרי מוות. אך למרות חומרת המקרה, הוא כמעט ולא זכה לסיקור תקשורתי, מה שמלמד על עומק הקשרים בין התעשייה הפרמצבטית לבין התקשורת.


השפעה על הרופאים ועל מערכת הבריאות


הרופאים אמורים להיות הקו הראשון של ההגנה על בריאות המטופלים, אך גם הם אינם חסינים מפני השפעתה של התעשייה הפרמצבטית. חברות התרופות משקיעות משאבים רבים בחינוך ובהכשרה של רופאים, החל משלבי הלימודים בבית הספר לרפואה ועד להשתלמויות מקצועיות לאורך הקריירה. אך החינוך הזה אינו ניטרלי - הוא מתמקד בעיקר בהטמעת המסרים השיווקיים של חברות התרופות, תוך הדגשת היתרונות של מוצריהן והמעטת הסיכונים הכרוכים בהם.


התוצאה היא שרופאים רבים הופכים, למעשה, לסוכני מכירות של חברות התרופות. הם נוטים לרשום את התרופות שהחברות מקדמות, גם כאשר קיימות חלופות זולות או בטוחות יותר. הדבר פוגע באמון שהציבור רוחש לרופאים, ומעורר ספקות לגבי יכולתם לקבל החלטות רפואיות אובייקטיביות לטובת המטופלים.


המצאת מחלות והפרעות חדשות


אסטרטגיה נוספת בה נוקטת התעשייה הפרמצבטית כדי להגדיל את הרווחים היא המצאת מחלות והפרעות חדשות. במקום להתמקד במחלות קיימות ומוכחות, חברות התרופות משקיעות מאמצים בהגדרה מחדש של תופעות נפוצות כהפרעות רפואיות הדורשות טיפול תרופתי. דוגמה בולטת לכך היא הפרעת קשב וריכוז (ADHD), אשר שכיחותה גדלה באופן דרמטי בעשורים האחרונים, במקביל לעלייה במכירות התרופות לטיפול בה.


אך מאחורי האבחנות הללו לא תמיד עומד בסיס מדעי מוצק. קריטריוני האבחון מתרחבים ללא הצדקה מספקת, והסף לקבלת טיפול תרופתי יורד. התוצאה היא שיותר ויותר אנשים, ובפרט ילדים, מקבלים תרופות כימיות חזקות שעלולות לגרום לתופעות לוואי חמורות. כל זאת בשם הגדלת נתח השוק והרווחים של חברות התרופות.


חשיבות האחריות האישית על הבריאות


נוכח ההשפעות השליליות של התעשייה הפרמצבטית, חשוב מאי פעם שכל אדם ייקח אחריות אישית על בריאותו. לא ניתן לסמוך באופן עיוור על המלצות הרופאים או על המידע שמספקות חברות התרופות. יש לאמץ גישה ביקורתית ולחקור באופן עצמאי כל טיפול תרופתי מוצע, תוך הבנת הסיכונים והתועלות הכרוכים בו.


בנוסף, חשוב לחפש חלופות לא תרופתיות ככל הניתן. שינויי אורח חיים, תזונה נכונה, פעילות גופנית וטכניקות להפחתת מתחים יכולים להיות יעילים לא פחות מתרופות בטיפול במגוון בעיות בריאותיות. על כל אדם לראות את עצמו כשותף מלא בקבלת ההחלטות הנוגעות לבריאותו, ולא להסתפק בתפקיד פסיבי של מטופל הממלא הוראות.


הצורך ברגולציה ובמודעות ציבורית


לצד האחריות האישית, נדרשים גם שינויים מערכתיים כדי להתמודד עם השפעתה השלילית של התעשייה הפרמצבטית. הממשלות והרגולטורים חייבים לנקוט יד קשה יותר כלפי חברות התרופות, ולפקח באופן הדוק על פעילותן. יש להבטיח שקיפות מלאה בכל הנוגע לבטיחות ויעילות של תרופות, ולמנוע מצבים של ניגודי עניינים בקרב מקבלי ההחלטות במערכת הבריאות.


אך הרגולציה לבדה לא תספיק. נדרשת גם העלאת המודעות הציבורית לסוגיות אלה, כדי ליצור לחץ ציבורי לשינוי. ככל שיותר אנשים יהיו מודעים לאינטרסים ולשיטות הפעולה של חברות התרופות, כך יגבר הביקוש למערכת בריאות הפועלת לטובת הציבור ולא לטובת בעלי ההון. התקשורת, מערכת החינוך והחברה האזרחית - כולם נדרשים למאבק משותף למען האינטרס הציבורי בתחום הבריאות.


סיכום: לקראת מערכת בריאות מאוזנת ושקופה


התעשייה הפרמצבטית מהווה כוח עצום המשפיע על בריאות הציבור ברחבי העולם. אך כוח זה מנוצל לא פעם לרעה, תוך העדפת שיקולים כלכליים על פני טובת המטופלים. השחיתות, ההשפעה על הרופאים, והמצאת מחלות חדשות - כל אלה הן פרקטיקות פסולות המחייבות התייחסות רצינית וחד משמעית.


על כל אחת ואחד מאיתנו מוטלת האחריות לנקוט עמדה ביקורתית כלפי התעשייה הפרמצבטית, ולהיות צרכנים מושכלים של שירותי בריאות. במקביל, נדרשת פעולה מערכתית ומתואמת של כל הגורמים הרלוונטיים - ממשלות, רגולטורים, אנשי מקצוע, תקשורת וחברה אזרחית - כדי לבלום את ההשפעות השליליות של התעשייה ולהבטיח שמערכת הבריאות אכן פועלת לטובת הציבור.


המאבק לרפורמה בתעשיית התרופות הוא מאבק ארוך וקשה, אך הוא הכרחי לעתידנו המשותף. רק באמצעות מאמץ עיקש ומתמשך נוכל ליצור מערכת בריאות מאוזנת ושקופה, המציבה את בריאות הציבור בראש סדר העדיפויות. הגיע הזמן שנתעורר ונתגייס למען השינוי, למען בריאותנו ובריאות ילדינו. העתיד שלנו תלוי בכך.


תובנות מרכזיות:


1. חברות התרופות מעוניינות בעיקר בכסף ולא באכפתיות לחיי האנשים.

2. התעשייה הפרמצבטית היא התעשייה החזקה ביותר בעולם והיא ישנה באותה מיטה עם הממשלות.

3. חברות התרופות משתמשות בשחיתות כדי להשיג את מה שהן רוצות.

4. התעשייה הפרמצבטית הורגת יותר אנשים ממלחמות בעולם.

5. חברות התרופות מעוניינות בטיפול סימפטומטי כדי שהמטופלים יצטרכו ליטול תרופות כל החיים.

6. חברת Eli Lilly נקנסה ב-1.4 מיליארד דולר על מכירת תרופה פסיכיאטרית לבתי אבות תוך הסתרת תופעות הלוואי המסוכנות.

7. התקשורת עובדת יחד עם חברות התרופות כדי להסתיר מידע מהציבור.

8. רופאים מקבלים מידע רק מחברות התרופות ולא אכפת להם מהמטופלים אלא רק מהתשלום שהם מקבלים.

9. חברות התרופות מסתירות תופעות לוואי מסוכנות של התרופות שלהן.

10. התעשייה הפרמצבטית ממציאה "הפרעות" חדשות כדי למכור יותר תרופות, במיוחד לילדים.


"השאלה הגדולה אינה מה הרופא ירשום לך, אלא איך תיקח אחריות על החיים שלך."

עצות מעשיות:


1. אל תסמכו באופן עיוור על מה שהרופא אומר לכם, בדקו את המידע בעצמכם.

2. היו מודעים לכך שחברות התרופות מונעות על ידי רווח ולא על ידי דאגה לבריאותכם.

3. שימו לב לתופעות הלוואי של התרופות שאתם נוטלים והיו מוכנים לשאול שאלות.

4. אל תקבלו אבחנות של "הפרעות" חדשות ללא בדיקה מעמיקה.

5. זכרו שהתקשורת לא תמיד מדווחת על האמת כשזה נוגע לחברות התרופות.

6. קחו אחריות על הבריאות שלכם ואל תסמכו רק על הממסד הרפואי.


בחן את תודעתך:


1. האם בדקת לעומק את תופעות הלוואי של התרופות שאתה נוטל? קח את הזמן לחקור ולהבין את הסיכונים.

2. האם שאלת את הרופא שלך על חלופות לא תרופתיות לטיפול במצבך הרפואי? נסה לחשוב מחוץ לקופסא.

3. האם אתה מודע למניעים הכלכליים שעשויים להשפיע על ההמלצות הרפואיות שאתה מקבל? שקול אותם בביקורתיות.

4. האם אתה לוקח אחריות פעילה על בריאותך או סומך באופן פסיבי על הרופאים? קח יוזמה בניהול הבריאות שלך.

5. האם אתה משתף את הידע שרכשת על התעשייה הפרמצבטית עם אחרים? הפץ מודעות כדי לעודד שינוי.



Commentaires


bottom of page