החיים אינם אמצעי להשגת מטרה כלשהי, אלא הם עצמם המטרה. כל רעיון של הישג או שאיפה נובע מהאגו על פי גישת 12 הצעדים, וכאשר אדם עסוק בניסיון להשיג כוח, כסף, ידע או כל מטרה שאפתנית אחרת, הוא למעשה מפסיד את עצם החיים. החיים חומקים מבין אצבעותיו בזמן שהוא מקריב אותם למען דברים טפלים. רק ברגעי המוות הוא יבין בהלם שבמקום לחיות, הוא ניסה כל הזמן להשיג משהו מחוץ לחיים עצמם.
לחיים אין מטרה: ד"ר מזרחי אברהם מייסד מכללת טאותרפיה על שיטת 12 הצעדים
המטרה נמצאת תמיד בעתיד
המטרה נמצאת תמיד בעתיד, בעוד החיים מתרחשים כאן ועכשיו. הניסיון להשיג את המטרה גורם לאדם לפספס את החיים. החיים אינם דורשים מאמץ או השגה, הם פשוט נוכחים. רק מתים יכולים להרשות לעצמם מטרות, החיים פשוט חיים. אם מישהו באמת רוצה מטרות, מוטב שיתכונן למותו וישכב בקבר, כי שם הוא יוכל לדמיין את כל המטרות מבלי להפסיד דבר, הרי הוא כבר מת.
אבל כל עוד האדם חי, מן הראוי שיהיה אדיב יותר כלפי עצמו ויחיה את חייו בעוצמה ובשלמות. אפילו אם הוא נשוי והאישה שולטת בו, הוא יכול לקחת נקמה רק במותו. החיים נועדו לחיות אותם, לא לברוח מהם לקראת איזושהי מטרה עתידית מדומיינת.
על האדם לחיות על פי לבו הקטן ולשכוח מ"נקודות הזהב". אין בקיום מטרה סופית שאליה הוא צריך להגיע, וזהו דבר טוב, כי אילו הייתה מטרה כזו, היא הייתה מושגת במוקדם או במאוחר, ואז מה? הקיום הוא נצחי ואינסופי, הוא המטרה של עצמו.
במקום לדחוף את עצמו קדימה בניסיון נואש להשיג דבר מה, האדם צריך פשוט להרפות, לנוח בתוך ההוויה ולחיות את הרגע. עליו להתמקד בחיים עצמם ולא במטרות חיצוניות. החיים אינם דורשים מאיתנו להילחם או להתאמץ, הם מזמינים אותנו פשוט לחיות ולהיות.
הרעיון של מטרת החיים מבוסס על אשליה. לחיים אין כיוון או תכלית סופית, הם פשוט זורמים מתוך עצמם וזורמים הלאה. על האדם לזרום איתם, במקום לנסות לכפות עליהם מטרות שרירותיות. זוהי משמעות ההשלמה וההיענות לקיום.
לכן, במקום להקריב את חייו על מזבח האגו והשאיפות, האדם צריך לחגוג את החיים כפי שהם. עליו לקבל אותם במלואם, על כל רגע ורגע, מתוך הכרה שהם עצמם הם המטרה העליונה. רק כך, מתוך חיבור של ממש אל ההוויה, הוא יוכל לחוות אושר, שלווה וסיפוק אמיתיים. החיים הם המתנה, והם כאן ועכשיו, מחכים שנחיה אותם במלוא העוצמה.
החיים כמטרה בפני עצמם
החיים אינם אמצעי להשגת מטרה חיצונית כלשהי, אלא הם עצמם המטרה האולטימטיבית. כל רעיון של הישג, שאיפה או יעד נובע מהאגו האנושי, שמנסה תמיד להוכיח את עצמו ולהרשים אחרים. אבל כאשר אדם עסוק כל כך בניסיון להשיג כוח, כסף, מעמד, ידע או כל מטרה שאפתנית אחרת, הוא למעשה מאבד את מהות החיים עצמם. הוא מקריב את ההווה על מזבח העתיד, ומפספס את הקסם והיופי של הרגע הנוכחי. החיים חומקים מבין אצבעותיו בזמן שהוא רודף אחר דברים טפלים וחיצוניים. לעתים קרובות, רק ברגעי המוות האדם מבין בבהירות מכאיבה שבמקום פשוט לחיות, הוא ניסה כל הזמן להשיג משהו מחוץ לחיים עצמם.
המרדף האינסופי אחר מטרות עתידיות
הבעיה העיקרית עם הצבת מטרות היא שהן תמיד נמצאות בעתיד, בעוד החיים מתרחשים כאן ועכשיו, בהווה הנצחי. הניסיון להשיג מטרה עתידית גורם לאדם להתעלם מההווה, לפספס את המתנה של הרגע הזה. הוא חי במצב תודעתי של חוסר, של אי-שלמות, כאילו החיים יתחילו רק כשהמטרה תושג. אבל האמת היא שהחיים כבר כאן, הם תמיד היו כאן, והם לא דורשים מאיתנו מאמץ או השגה. פשוט לחיות, לנשום, להיות - זה כל מה שנדרש. רק המתים יכולים להרשות לעצמם להתמקד במטרות, כי הם כבר איבדו את מתנת החיים. לחיים אין צורך במטרות, הם פשוט זורמים מתוך עצמם, מתפתחים ומתגלים ברגע. אדם שבאמת מבין זאת, יודע שהשהות בין החיים למוות קצרה מדי כדי לבזבז אותה על מטרות חיצוניות. החיים עצמם הם המטרה.
לחיות מהלב, לא מהאגו
הדרך לחוות את מלוא העומק והעושר של החיים היא לחיות מתוך הלב, מתוך החיבור הפנימי לעצמי האמיתי. זה דורש לוותר על הדחף לרדוף אחרי "נקודות זהב", אחר הישגים חיצוניים שיספקו לאגו תחושת חשיבות וערך. זה אומר להיות נאמן לתחושות ולאינטואיציות הפנימיות, לתת להן להנחות אותנו בחיים במקום להיות מונעים על ידי ציפיות חברתיות ופחדים אישיים. כשאדם חי מהלב, הוא מפסיק לנסות להוכיח את עצמו לאחרים ולהשוות את עצמו אליהם, כי הוא יודע שהוא מושלם בדיוק כפי שהוא. החיים הופכים למסע של גילוי עצמי מתמשך, של העמקת הקשר לאמת הפנימית שלנו. וכשאנחנו מחוברים לליבת ההוויה שלנו, אנחנו פשוט זורמים עם החיים, מגיבים לכל רגע מתוך ספונטניות ואותנטיות. אין עוד צורך לרדוף אחרי מטרות שישלימו אותנו, כי השלמות נמצאת כבר בתוכנו.
לקבל את החיים כמו שהם
קבלה והשלמה הן המפתח לחיות בשלווה ובאיזון. כשאנו מקבלים את מה שהחיים מזמנים לנו בכל רגע נתון, מבלי להתנגד או להילחם בזה, מתחילה תנועה של ריפוי והשתחררות. הרבה סבל נובע מהרצון שלנו לשנות את המציאות, לגרום לדברים להיות אחרת ממה שהם. אבל ברגע שאנחנו מרפים מההתנגדות הזו ומסכימים להיות עם מה שיש בהווה, מתחילה זרימה קלילה ורכה יותר של הדברים. פתאום אנחנו מגלים שהחיים תומכים בנו, שהם אוהבים אותנו ודואגים לנו בכל רגע. ההבנה שאין בקיום מטרה סופית שאליה צריך להגיע מאפשרת לנו לקבל את התהליך, את המסע, את ההתפתחות האורגנית של החיים.
האשליה של מטרה ותכלית
כל הרעיון של מטרת החיים מבוסס על אשליה וחוסר הבנה של המהות האמיתית שלהם. לקיום עצמו אין מטרה, כיוון או תכלית מוגדרת. הוא פשוט הווה, פורח ומתגלה מרגע לרגע מתוך עצמו. כשאנחנו מנסים לייחס לו מטרות, אנחנו רק מקטינים אותו, כופים עליו את המושגים והפרשנויות המוגבלים שלנו. אבל האמת הרבה יותר רחבה ועמוקה מכל מה שהמוח האנושי יכול להמציא או לתפוס. במקום לנסות ולהבין את הקיום, אנחנו מוזמנים פשוט להתמזג איתו, להפוך לחלק אורגני ממנו. זה דורש לזרום עם החיים במקום לכפות עליהם מטרות שרירותיות שמגבילות אותם. זו המשמעות האמיתית של היענות והתמסרות להוויה, של הכרה בחוכמה העמוקה שפועלת דרכה בכל רגע נתון.
לחגוג את החיים כמתנה עליונה
במקום להקריב את החיים האמיתיים לטובת מטרות מדומיינות שמשרתות את האגו, אנחנו יכולים פשוט לחגוג את הקיום כפי שהוא. לקבל בהכרת תודה את המתנה האינסופית של כל רגע חדש, על כל האתגרים והאפשרויות הטמונים בו. החיים עצמם הם הגשמה והתגלות של אינטליגנציה עליונה המבקשת להכיר את עצמה דרכנו. הם אינם מבחן או אתגר שצריך לעבור בהצלחה, אלא הזמנה פתוחה ליצירתיות, לשחרור ולהתפשטות אל מעבר לגבולות הידוע. כשאנחנו מחוברים לאמת הזו, שהיא מהות קיומנו, אנחנו מגלים שהאושר והשלווה אינם תלויים בהשגת מטרות חיצוניות. הם כבר נמצאים כאן בתוכנו כברירת מחדל, כמצב טבעי של הישות שלנו. ככל שנעמיק את הקשב וההיכרות עם ההוויה הזו, נוכל לחוות עונג ושמחת חיים אמיתיים שאינם מותנים בדבר. החיים יתגלו במלוא הדרם והמסתורין שלהם, בוהקים ומפעמים בכל פינה של המציאות.
לחיות בנוכחות ומודעות
לכן, האתגר האמיתי של החיים הוא לא להשיג דברים נשגבים או למצוא להם פשר ומשמעות, אלא פשוט להיות נוכחים. להקשיב לקצב הטבעי של הבריאה, לאפשר לה לחיות אותנו במקום לנסות ולשלוט בה. זה מצריך מודעות והתבוננות עמוקה פנימה, כמו גם החלטיות והתמדה. זו לא משימה פשוטה, כי האגו מפתה אותנו תמיד לחזור אחורה אל תוך תבניות מוכרות של שיפוטיות והתניה. אבל ככל שנתרגל בסבלנות, הלב שלנו ייפתח יותר ויותר והנוכחות המודעת תהפוך לאופן ההוויה הטבעי שלנו. הרגעים הפשוטים והיומיומיים של החיים יתחילו להתגלות באור חדש, כשערים לאקסטזה ושחרור. נוכל להרפות מכל המאמץ וההתנגדות המיותרים ולהתמסר בהכנעה להשתקפות העדינה של התודעה בכל דבר. זו ההזמנה האינסופית שהחיים מציעים לנו בכל רגע - להתעורר מחלום האשליה, ולגלות את האור שתמיד היה בתוכנו וסביבנו.
תובנות מרכזיות
1. החיים הם המטרה שלהם, אין מטרה מחוץ לחיים שצריך להשיג.
2. כל הישג הוא השלכה של האגו.
3. בהשגת כוח, כסף ויוקרה, אתה מפסיד את חייך.
4. המטרה תמיד בעתיד, והחיים תמיד כאן.
5. אם אתה רוצה מטרות להשיג, הקבר הוא המקום הנכון בשבילך.
6. בזמן שאתה חי, תהיה קצת יותר אדיב כלפי עצמך.
7. בזמן שאתה חי, חיה, וחיה באינטנסיביות ובמלואך.
8. חיה על פי הלב הקטן שלך, שכח מנקודות הזהב.
9. אין מטרה בשום מקום. הקיום לא נע לעבר יעד כלשהו.
10. זה טוב שהקיום לא נע לעבר מטרה, כי אם המטרה שם, במוקדם או במאוחר היא תושג. ואז מה?
"החיים הם מתנה יקרה מפז, אל תבזבזו אותם בניסיון להרשים אחרים".
עצות מעשיות
1. תפסיקו לחפש מטרות בחיים ופשוט תחיו את הרגע.
2. אל תבזבזו את חייכם בניסיון להשיג כוח, כסף ויוקרה.
3. היו אדיבים יותר כלפי עצמכם ותחיו את החיים במלואם.
4. חיו על פי הלב שלכם ולא על פי מה שהחברה מצפה מכם.
5. קבלו את העובדה שאין מטרה סופית בקיום, והקיום הוא המטרה של עצמו.
6. אל תחכו למותכם כדי לנוח בשלום, חיו בשלום עכשיו.
מנטרות לדיבור עצמי
1. אני חי/ה את חיי במלואם ובאינטנסיביות, ללא מטרות חיצוניות.
2. אני מקבל/ת את עצמי כפי שאני ומתייחס/ת אל עצמי באדיבות.
3. אני חי/ה על פי הלב שלי ולא על פי הציפיות של אחרים.
תרגול מודעות עצמית
1. האם שמת לב איך הרדיפה אחר מטרות חיצוניות גורמת לך לפספס את הקסם של הרגע הנוכחי?
2. האם אתה מוכן לוותר על שאיפות חומריות כדי לחוות את החיים במלואם?
3. האם אתה יכול לזהות רגעים שבהם האגו שלך דוחף אותך להשגת יעדים שלא באמת משרתים אותך?
4. האם אתה מסוגל לתת לעצמך יותר חמלה וקבלה עצמית במקום ביקורת מתמדת?
5. מהם הצעדים הקטנים שתוכל לעשות כדי לחיות יותר מתוך הלב ופחות מתוך הראש?
שאלות מעוררות מחשבה
1. האם אתם מסכימים עם הרעיון שאין מטרה אולטימטיבית לחיים? מדוע או מדוע לא?
2. כיצד אתם יכולים לחיות יותר בהווה ופחות בעתיד או בעבר?
3. האם אתם חושבים שהשגת מטרות חומריות יכולה להוביל לסיפוק אמיתי? הסבירו.
4. כיצד תוכלו להתחיל להתייחס אל עצמכם ביתר אדיבות וחמלה?
5. מה המשמעות של לחיות על פי הלב שלכם, ואיך זה יכול לשנות את חייכם?