top of page

ריטלין לילדים זו סכנת נפשות | ד"ר מזרחי אברהם מייסד טאותרפיה עם התמחות בטראומה והתמכרויות

Updated: Apr 21

ריטלין, תרופה ממשפחת האמפטמינים והקוקאין, ניתנת באופן נרחב לילדים כבר מגיל צעיר, לעתים ללא ידיעתם וללא הסכמתם המלאה, כטיפול בהפרעות קשב וריכוז. אולם, השימוש בריטלין מעורר שאלות ודאגות רבות לגבי הסיכונים והנזקים הפוטנציאליים הכרוכים בו.


ריטלין לילדים זו סכנת נפשות | ד"ר מזרחי אברהם מייסד טאותרפיה עם התמחות בטראומה והתמכרויות

ריטלין לילדים זו סכנת נפשות | ד"ר מזרחי אברהם מייסד טאותרפיה עם התמחות בטראומה והתמכרויות
ריטלין לילדים זו סכנת נפשות | ד"ר מזרחי אברהם מייסד טאותרפיה עם התמחות בטראומה והתמכרויות

תקציר המאמר:


מניסיוני האישי עם נטילת ריטלין עולה תמונה מטרידה: תחילה תחושת ערנות מוגברת, אך לאחר מכן ירידה, עייפות וקושי לתפקד - תופעות הדומות להשפעת סמים ממכרים. ילדים הנוטלים ריטלין עלולים לחוות תופעות לוואי משמעותיות כגון תחושת זומביות, היעדר רגשות, ייבוש, בעיות לב ועוד.


מאחורי הפופולריות הגוברת של הריטלין עומדים ככל הנראה אינטרסים כלכליים עצומים של חברות התרופות, המממנות מחקרים התומכים בשימוש בתרופה. אין דרך כיום להוכיח את הטענה שהפרעות הקשב והריכוז נובעות מבעיה אורגנית במוח המצריכה התערבות תרופתית. עם זאת, המערכת הרפואית והחינוכית ממשיכות ללחוץ על מתן התרופה, למען מדד ההצלחה המתמקד בהשגת שקט וריכוז ולא בבריאותו הכוללת של הילד.


ישנה נטייה מדאיגה להפוך קשיים התנהגותיים וחברתיים של ילדים לקטגוריות אבחנתיות מרובות, ולהתייחס לנוטלי התרופה כ"לוקים בהפרעה". ילדים מקבלים מסר שהם זקוקים לטיפול רפואי על מנת לתפקד "כמו שצריך", מה שעלול להוביל לפגיעה בדימוי העצמי, לנזקים גופניים ונפשיים ולהתמכרויות בעתיד.


המצב מחייב העלאת המודעות הציבורית לסכנות הכרוכות בשימוש היתר בריטלין ובאבחנות פסיכיאטריות בקרב ילדים. על הורים לגלות ספקנות בריאה כלפי הנחיות הממסד הרפואי, לדרוש הסברים ולשקול חלופות טיפוליות כגון שינויים חינוכיים וסביבתיים. יש להתייחס לצרכים הרגשיים הייחודיים של כל ילד, ולהעניק להם מענה הוליסטי ואמפתי.


למרות הקושי להתמודד עם אתגרי ההורות בעידן המודרני, חשוב להאמין בכוחם של הורים לקבל החלטות אחראיות ומושכלות לטובת ילדיהם. עלינו לפעול יחד כדי ליצור מרחב בטוח ותומך עבור כל ילד, המאפשר התפתחות בריאה מתוך דיאלוג, גמישות והכלה, ולא מתוך הסתמכות בלעדית על פתרונות תרופתיים חפוזים. כך נוכל לסייע לדור העתיד לצמוח באופן מיטבי ולממש את הפוטנציאל הטמון בו.



סיכום מורחב של המאמר : ריטלין לילדים זו סכנת נפשות | ד"ר מזרחי אברהם מייסד טאותרפיה עם התמחות בטראומה והתמכרויות


ריטלין - הסכנות הטמונות בפתרון התרופתי המקובל


ריטלין, תרופה ממשפחת האמפטמינים והקוקאין, הפכה בשנים האחרונות לטיפול המקובל והנפוץ ביותר עבור ילדים המאובחנים עם הפרעות קשב וריכוז. התרופה ניתנת לילדים כבר מגיל צעיר מאוד, לעתים ללא ידיעתם וללא הסכמתם המלאה של ההורים, מתוך הנחה שהיא מהווה מזור יעיל ובטוח לבעיות התנהגות וקשיים לימודיים. אולם, ככל שהשימוש בריטלין הולך ומתרחב, גוברות הסכנות והדאגות לגבי ההשלכות ארוכות הטווח של נטילת התרופה על בריאותם הפיזית והנפשית של הילדים.


ניסיון אישי מטריד עם ריטלין


כדי להבין לעומק את ההשפעות של ריטלין, ניתן להיעזר בעדותו האישית של מרצה מנוסה בתחום ההתמכרויות, אשר נטל בעצמו את התרופה. זו תחושה ראשונית של ערנות מוגברת ויכולת ריכוז, אך לאחר מכן חווה ירידה תלולה באנרגיה, עייפות קיצונית וקושי משמעותי בתפקוד היומיומי. תיאור זה מעלה אסוציאציות מדאיגות לתופעות המוכרות מנטילת סמים ממכרים, ומחדד את השאלה האם ראוי לחשוף ילדים לחומר כה עוצמתי, שעלול לגרום לתופעות לוואי חמורות ומזיקות.


תופעות הלוואי המדאיגות של ריטלין בקרב ילדים


ילדים הנוטלים ריטלין באופן קבוע חשופים למגוון רחב של תופעות לוואי, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. רבים מהם מדווחים על תחושת "זומביות", קהות רגשית, חוסר יכולת ליהנות או להתלהב מפעילויות שקודם לכן אהבו. ברמה הפיזית, עלולות להופיע בעיות כגון ייבוש, הזעת יתר, ובמקרים מסוימים אף פגיעה בתפקוד הלב. ההשלכות של טיפול תרופתי ממושך על מערכות גוף עדינות ומתפתחות של ילדים אינן ידועות עדיין במלואן, אך ברור כי מדובר בהתערבות מסוכנת שיש לשקול בזהירות רבה.


אינטרסים כלכליים - המניע האמיתי מאחורי מגפת הריטלין?


נדמה כי הפופולאריות הגוברת של הריטלין אינה מונעת רק משיקולים בריאותיים, אלא גם, ואולי בעיקר, מתוך אינטרסים כלכליים של חברות התרופות. קיימות עדויות לכך שחברות אלו משקיעות סכומי עתק במימון מחקרים המיועדים לתמוך בשימוש הנרחב בתרופה, תוך הטיית התוצאות לטובתן. מנגד, קשה למצוא הוכחות מדעיות חד-משמעיות לכך שהפרעות קשב וריכוז נובעות בהכרח מבעיה אורגנית במוח, המצריכה טיפול תרופתי. נראה כי האבחנה והטיפול הפכו לכלי שיווקי רווחי, המתעלם מהצרכים האמיתיים של הילדים ומהסיכונים הכרוכים בנטילת הריטלין.


כשההצלחה נמדדת בשקט ובציות, ולא בבריאות


במקביל לעליית השימוש בריטלין, מתחדדת המגמה המעוררת דאגה של הפיכת מערכות הבריאות והחינוך לשותפות בלחץ המופעל על ילדים ועל הוריהם לאמץ את הפתרון התרופתי. במקרים רבים, הצלחת הטיפול נמדדת במונחים של רמת הקשב והציות של הילד בכיתה או במסגרות אחרות, ולא על פי שיפור בריאותו הנפשית או איכות חייו. במובן זה, הריטלין הפך לכלי שליטה ופיקוח, המשרת בעיקר את הצרכים המערכתיים ואת הציפיות החברתיות לילד "נורמטיבי" וצייתן, על חשבון טובתו של הילד עצמו.


האבחנה כ"הפרעה" - תיוג מסוכן ופוגעני


השיח הרווח סביב ילדים הנוטלים ריטלין מתאפיין בתיוג שלילי ובהדבקת תוויות מבדלות של "הפרעה" ו"חריגות". ילדים אלו נתפסים כ"לוקים" במשהו שיש "לתקן" על ידי התערבות רפואית או התנהגותית, במקום לראות בהם ילדים בעלי מאפיינים ייחודיים וצרכים משתנים. תפיסה זו מחלחלת לתודעתם של הילדים ועלולה לפגוע בדימוי העצמי, בביטחון ובתחושת המסוגלות שלהם. כשילד מקבל את המסר שהוא זקוק ל"תיקון" על מנת להיות מקובל ומוערך, נוצר נזק התפתחותי ונפשי שקשה לשקם.


הצורך בחשיבה מחודשת וגישה הוליסטית


לנוכח הסכנות הטמונות בריטלין והנזקים הפוטנציאליים לילדים, נדרש שינוי תפיסתי עמוק בכל הנוגע להתמודדות עם אתגרי הקשב והלמידה. יש להעלות על סדר היום הציבורי והמקצועי את ההשלכות ארוכות הטווח של הטיפול התרופתי בילדים, ולהטיל ספק באבחון היתר של ילדים כ"בעייתיים" הדורשים "טיפול". הפתרון המיטבי להתמודדות עם קשיים אלו אינו בהכרח תרופתי או רפואי, אלא שילוב של אסטרטגיות חינוכיות, משפחתיות וחברתיות המותאמות לצרכיו האישיים של כל ילד.


עידוד חשיבה ביקורתית ובחינת חלופות אצל הורים


הורים הניצבים בפני ההחלטה האם לתת ריטלין לילדיהם, חייבים לאמץ גישה חקרנית וביקורתית כלפי ההמלצה לטיפול תרופתי. חשוב לשאול שאלות, לדרוש הסברים ונתונים מהרופאים, ולהעז לערער על הנחות מקובלות. יש לבחון לעומק את מלוא ההשלכות האפשריות של נטילת התרופה, ולשקול חלופות טיפוליות אחרות כגון שינויים בסביבה הביתית והלימודית, עבודה טיפולית רגשית, תזונה וכדומה. ההורים הם המומחים האמיתיים לילדיהם, והאינטואיציות שלהם לגבי מצבו ורווחתו של הילד הן בעלות ערך עליון.


ראיית הילד במלוא מורכבותו וייחודיותו


בבסיס ההתנגדות למגמת הריטלין עומדת ההכרה כי ילדים אינם מכונות הדורשות "תיקון", אלא יצורים מורכבים ורגישים, עם מנעד רחב של צרכים רגשיים, חברתיים ופיזיים. תפקידנו כהורים, כמחנכים וכחברה הוא לראות את הילד בשלמותו, מעבר לקשיים התפקודיים הנקודתיים. כל ילד ראוי לאהבה, להכלה ולהתייחסות פרטנית, וליצירת מרחב מוגן המאפשר לו להתנסות, לחקור וללמוד בקצב ובאופן המתאימים לו. רק כך נוכל לסייע לילדים לפתח חוסן נפשי, בטחון עצמי ויכולת להתמודד עם אתגרים בכוחות עצמם.


מסע משותף לעבר עתיד מיטיב יותר


השינוי הנדרש ביחס לסוגיית הריטלין הוא חלק ממהלך רחב יותר של חשיבה מחודשת על האופן בו אנו מגדלים ומחנכים את ילדינו. זהו אתגר מורכב, הדורש מאיתנו להרפות מציפיות נוקשות, לגלות פתיחות ויצירתיות ולהעניק אמון רב יותר בידע הפנימי ובחוכמה המעשית שלנו. בתוך עולם תחרותי ורווי ביצועים, עלינו לייצר איים של רוגע, קבלה והקשבה אמיתית לעולמם הפנימי של הילדים. ככל שנצליח ליצור עבורם סביבה מטפחת ובטוחה יותר, כך יגדל הסיכוי שיצמחו להיות מבוגרים מודעים, יציבים רגשית ומסוגלים להתמודד עם מורכבות החיים. זוהי משימה משותפת של כולנו - הורים, אנשי חינוך ואנשי מקצוע, הנדרשים לחבור יחדיו כדי לעצב עתיד מיטיב יותר עבור ילדינו ועבור החברה כולה.



תובנות מרכזיות מתוך המאמר:


1. ריטלין ניתן לילדים מגיל 3, והוא חלק ממשפחת הקוקאין והאמפטמינים, מה שהופך אותו לסם מסוכן.

2. יש מאחורי מתן הריטלין אינטרסים כלכליים של חברות התרופות, שמממנות את המחקרים התומכים בשימוש בו.

3. תופעות הלוואי של ריטלין כוללות הרגשת זומביות, חוסר רגשות, ייבוש, בעיות לב ועוד.

4. הפסיכיאטר שנטל ריטלין בעצמו חווה תחושת ערנות מוגברת בהתחלה ואחר כך דאונינג וקושי לתפקד, בדומה להשפעת סמים.

5. ילדים מקבלים ריטלין ללא ידיעתם וללא הסכמתם, פעמים רבות כשההורים לא מודעים למשמעות מתן התרופה.

6. יש נטייה לתרגם בעיות התנהגות של ילדים למונחים רפואיים ולתת תרופות במקום לטפל בשורש הבעיה.

7. אין הוכחה מדעית לכך שההפרעות עליהן נותנים ריטלין נובעות מבעיה אורגנית במוח שדורשת טיפול תרופתי.

8. המערכת הרפואית והחינוכית משתפות פעולה בלחץ על ילדים ליטול ריטלין, כשההצלחה נמדדת בשקט ובריכוז ולא בבריאות הילד.

9. נזקי הריטלין לטווח הארוך יכולים לכלול פגיעה בדימוי העצמי של הילד, נזקים גופניים ונפשיים ונטייה להתמכרויות.

10. יש צורך במודעות ציבורית לסכנות הריטלין ולאינטרסים שעומדים מאחורי מתן התרופה לילדים, כדי לייצר שינוי.


"אין דבר כזה ילד שקט מדי או ילד שמפריע מדי. יש רק ילדים עם צרכים שונים, שמחפשים את הדרך הנכונה עבורם."

עצות מעשיות מהמאמר:


1. אל תסכימו לתת לילדכם ריטלין מבלי לבדוק לעומק את ההשלכות והסיכונים, ומבלי לשקול חלופות טיפוליות.

2. שימו לב אם הילד סובל מתופעות לוואי בעקבות נטילת הריטלין, כמו חוסר רגשות, עייפות או קשיי שינה, ודווחו על כך לרופא.

3. עודדו את הילד לבטא את עצמו ולספר על החוויה שלו עם התרופה, והקשיבו לו ללא שיפוטיות.

4. אל תבלבלו בין שקט וריכוז הנובעים מהשפעת תרופה לבין בריאות נפשית אמיתית. שאפו לאיזון ולא להשתקה.

5. חפשו דרכים לתקשר עם הילד, להבין את הצרכים הרגשיים שלו ולתת להם מענה, במקום להסתמך על פתרון תרופתי בלבד.

6. התייעצו עם כמה גורמים מקצועיים לפני קבלת החלטה, ובררו על ניגודי אינטרסים אפשריים שעשויים להשפיע על חוות הדעת שניתנות לכם.



מנטרות להורים המודאגים:


1. במקום "אני לא מסוגל להתמודד עם הבעיות של הילד שלי" - "יש לי את הכוחות והכלים לתמוך בילד שלי ולעזור לו לצמוח."

2. במקום "אני אימא/אבא גרועים אם אני מערער/ת על דעת הרופאים" - "אני אימא/אבא אחראים שבודקים היטב כל החלטה הנוגעת לבריאות הילד." 

3. במקום "בטח יש לילד שלי הפרעה שדורשת טיפול תרופתי" - "הילד שלי ייחודי ויש לו צרכים משלו, שאפשר לענות עליהם בדרכים שונות."

4. במקום "המורים אומרים שהילד מפריע בכיתה, אז כנראה שהוא חייב ריטלין" - "אני אשתף פעולה עם הצוות החינוכי כדי למצוא דרכים לקדם את הילד, מתוך הבנת הצרכים האישיים שלו."

5. במקום "אין מה לעשות, זה המצב ואני חייב/ת לתת לילד את התרופה" - ״אני יכול/ה לקחת אחריות ולבחור את הדרך הנכונה עבור הילד שלי, מתוך אהבה ומודעות.״



שאלות ותשובות שעלו בשיעור:


שאלה: מה רע בריטלין שנותנים לילדים? במה זה רע?

תשובה: ריטלין הוא אמפטמין, מהמשפחה של קוקאין. למרצה עצמו היה ניסיון עם ריטלין שבו הוא הרגיש ערנות מוגברת ואחר כך עייפות וקושי לתפקד, כמו עם סמים. התרופה ניתנת לילדים ללא ידיעתם וגורמת לתופעות לוואי ולתחושת זומביות וחוסר רגשות.


שאלה: אם אבוא לפסיכיאטר או איש מקצוע שטוען שיש הפרעה כמו קשב וריכוז ואבקש ראיה שזה משהו אורגני, משהו שקשור למוח - מה יענה לי?

תשובה: סביר להניח שהפסיכיאטר ינסה להסביר במונחים מדעיים על חוסר איזון כימי במוח, אבל לא יוכל להראות הוכחה חד משמעית לכך, כי המחקרים בתחום אינם חד משמעיים ומושפעים מאינטרסים כלכליים.


שאלה: אז אין חוסר איזון כימי במוח?

תשובה: המרצה אומר שהוא לא יכול לדעת בוודאות מה קיים ומה לא, אבל שחובת ההוכחה היא על מי שטוען לקיומה של בעיה אורגנית במוח - והוכחה כזו טרם נמצאה.


שאלה: כל העניין הוא רק שאלה של קמפיין שיווקי של חברות התרופות?

תשובה: המרצה טוען שהאינטרס הכלכלי של חברות התרופות הוא המניע העיקרי מאחורי הנפוצות של הריטלין. הוא אומר שכולם מעורבים בזה, הרופאים והמערכת הרפואית כולה, ושזו בעיה חברתית של הפיכת התנהגות אנושית לבעיה רפואית הדורשת "טיפול" תרופתי.



Kommentare


bottom of page