ויקטור פרנקל טען בספרו "רופא הנפש״ ש"כאשר חולים מכירים בכך שהעניין המדכא אותם עולה בקנה אחד עם הנושא המרכזי בפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית, הם רואים בחרדה הנפשית שלהם השתקפות של החרדה של האנושות כולה.
ומכאן ואילך אינם מתייחסים לחרדה הזאת לא כאל נוירוזה שראוי להתבייש בה, אלא כאל קורבן והקרבה שיש להתגאות בה. הדבר מאפשר להם להתרחק מבחינה רגשית מהבעיות שלהם באמצעות האובייקטיביזציה הרציונאלית שלהן.
מהי מחלת ההתמכרות | גישת המחלה בשיטת 12 הצעדים | ד"ר מזרחי אברהם מייסד מכללת טאותרפיה
״ביל ווילסון מייסד AA אמר שאלכוהוליזם קטלני יותר מסרטן הפכתי את זה מחטא למחלה״
” על אף תפיסת המחלה, אין הכוונה שלאלכוהוליסט יש אלכוהוליזם, אלא האדם הוא אלכוהוליסט”..
אין זו מחלה חיצונית לו שנדבק בה וכך הפנים אותה “אלא זו צורת היותו בעולם ” והשתיינות היא סימן נוסף שלה.
זו אובססיה של המוח: עם רגישות פיזית למשקה נשענו על הצהרתו של יונג ביחס לאלכוהוליזם
השאלה האם התמכרות היא מחלה עוררה ועדיין מעוררת ויכוחים נוקבים בקרב אנשי מקצוע. יש הטוענים שהתמכרות היא אכן מחלה וזאת מתוך גישה רפואית להבנת טבע האדם, ומביאים הוכחות מחקריות לטענה זו. יש כאלו השוללים את הטענה שהתמכרות היא מחלה וזאת מתוך גישה הפוכה, וגם הם מביאים הוכחות מחקריות מוצקות לתפיסתם. אולם אנו משתדלים לא להיכנס לוויכוח תיאורטי, אלא לעקוב בפשטות אחר המלצות התכנית. תפיסת התכנית היא אכן פשוטה: ההתמכרות היא מחלה.
אלא שאין זה הסבר רפואי. אנו לא מדברים על מחלה גופנית כמו שפעת וסוכרת, שם אפשר להצביע על גורם פולש (חיידק או וירוס) או על אבר גופני חולה. אנו גם לא מדברים על מחלה נפשית כמו פסיכוזה. התכנית מדברת על מחלה תפקודית, כלומר, התפקוד של המכורים הוא תפקוד לקוי בגלל מחלה תפקודית ממנה הם סובלים, מחלת ההתמכרות. התכנית כלל לא מתעניינת מהן הסיבות למחלה התפקודית והאם ניתן לאתר את קיומה ואופייה במחקרים מתאימים. אפשר עוד להוסיף כאן שהתכנית לא מתייחסת אל המחלה כאל הסיבה להתמכרות, וזאת בניגוד להסבר הרפואי מחפש הסיבות. הסיבות להתמכרות לא מעניינות את התכנית, אלא רק הדרך לפתרון.
“עובדה בסיסית נוספת על המחלה היא שזו מחלה כרונית, חשוכת מרפא. ההתמכרות היא מחלה ממושכת שמדרדרת את מצב החולה בהתמדה, ואין לה מרפא מוחלט. אי אפשר להחלים ממנה. במילים אחרות, פעם מכור- תמיד מכור! כמו מלפפון שהחמיץ ולא יחזור להיות מלפפון רגיל, כך גם אדם שהתפרצה אצלו מחלת ההתמכרות לא יחלים ממנה”.
מחלת ההתמכרות אינה סיבה- היא ההתמכרות. מחלת ההתמכרות כמונח אינה הסבר להתמכרות, אלא הסבר לפתרון של ההתמכרות. זהו הבדל מרכזי- התכנית צמחה מתוך סבל של מכורים שמצאו מה עובד עבורם. לא תיאוריה מסבירה וגם לא מחקר של אנשי מקצוע, אלא ידע ממשי של מכורים מתוך ניסיונם הכואב ומתוך תקוות ההחלמה שלהם.
מחלת ההתמכרות מתוארת בתכנית כפועלת בשלושה מישורים: פיזי, נפשי ורוחני.
הסימפטום המרכזי של ההתמכרות הוא כמובן השימוש הכפייתי, הבלתי נשלט, בסמים ובכל חומר אחר שמשנה את מצב ההכרה. אבל יש לה עוד סימנים אותם נתאר בהמשך. יש טוענים שמחלת ההתמכרות הייתה נוכחת אצל המכור עוד לפני התפרצות השימוש בסמים (מכורים אנונימיים).
אמנם זוהי טענה שלא נבדקה מעולם, אבל הניסיון של מכורים רבים מדגים אותה ורובם המוחלט מזדהה עם הטענה. התפקוד של מכורים רבים היה לקוי עוד הרבה לפני שהם התחילו להשתמש בסמים או אלכוהול. השימוש בסמים ואלכוהול החריף את התפקוד הלקוי, ובמילים אחרות, החריף את המחלה, או שהוא מבטא את החרפתה.
וזוהי עובדה בסיסית על מחלת ההתמכרות - היא מחלה פרוגרסיבית, מחריפה עם הזמן. ככל שהזמן עובר מצבם של המכורים חמור יותר, מבחינת השליטה וההרס שהמחלה מביאה לחייהם. זו עובדה שצריך להדגיש בפני המטופלים - הם סובלים ממחלה מתקדמת שהתחילה כנראה עוד לפני השימוש הראשון שלהם בסמים ואלכוהול ושסופה מוות תוך כדי סבל.
עובדה בסיסית נוספת על המחלה היא שזו מחלה כרונית, חשוכת מרפא. ההתמכרות היא מחלה ממושכת שמדרדרת את מצב החולה בהתמדה, ואין לה מרפא מוחלט. אי אפשר להחלים ממנה. במילים אחרות, פעם מכור- תמיד מכור!
ביל וילסון אמר "כמו מלפפון שהחמיץ ולעולם לא יחזור להיות מלפפון רגיל, כך גם אדם שהתפרצה אצלו מחלת ההתמכרות לא יחלים ממנה ולא יחזור למקור הטבעי שלו.
“דת יכולה להיות מוחלפת רק בדת “- יונג לפרויד 1910 (חליפת מכתבים)
“פרויד ליונג על מקרה הפסיכיאטר אוטו גרוס שהיה בטיפולו של יונג עקב התמכרות לקוקאין אומר פרויד “בנוגע לגרוס קיבלתי חדשות מגו’נס שנמצא אצלך כעת , בצער רב אין מה לחדש בעניינו של גרוס : הוא מכור ויכול רק לפגוע בצורה חמורה בעניין שלנו “.
מתוך התכתבות וחליפת מכתבים עולה כי יונג לימד את המטופל האלכוהוליסט שלו רונלד האזרד שאין מזור לשתייתו, למרות ניסיונות חוזרים ונשנים הוא מודיע לו שאין הוא יכול לטפל בו יותר עקב ההתמכרות שלו שהיא חסרת תקנה.
הסיכוי היחידי שלך אם אתה תעבור מהפך דתי או רוחני . כתוצאה מכך הוא מחפש דרך וכיוון והוא בחיפושיו מגיע לקבוצת אוקספורד . אכן הוא עובר מהפך והוא מספר על כך לחבר אחר אייבי תאצ’ר.
בתשובתו של קרל יונג לביל וילסון כותב יונג
“הרצון לאלכוהול עפ”י יונג , שווה ערך , ברמה נמוכה יותר , לצמא הרוחני של הווייתנו, לרצון לשלמות , ולאיחוד עם אלוהים. הדרך היחידה הנכונה היחידה להשיג זאת היא אם אדם צועד בשביל המוליך להבנה גבוהה יותר ואז החוויה הופכת למציאות.
יונג מוסיף שניתן להגיע בשלושה דרכים:
1. חסד
2. מגע ישיר עם חברים שחוו זאת .
3. חינוך והכרה מעבר למגבלות הרציונליזציה .
יונג טוען את הטענה הבאה במכתבו לביל שרק:
SPIRITUS מול SPIRITUM
רוחניות מול אלכוהוליזם
מסקנות מתפיסת ההתמכרות כמחלה
ספר "רופא הנפש" של ויקטור פרנקל מציג את החשיבות של החרדה הנפשית והתמיכה המרכזית בפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית. פרנקל מדגיש שהתמיכה בסבל הנפשי היא חלק בלתי נפרד מההווי האנושי, ולכן אין צורך להתבייש בה, אלא להתגאות בה. הגישה הזו מאפשרת לאנשים להתרחק מבעיותיהם באמצעות התבססות על אובייקטיביזציה רציונאלית.
המכתבים שנזכרו כאן מדגימים את התובנה הרפואית והפילוסופית בגישה להתמכרות, בקשר גם להיבטים דתיים ורוחניים. פרק התמכרות מתואר כמחלה פרוגרסיבית וכרונית, אשר אין לה מרפא מוחלט. המכור/ה חולה במחלה פרוגרסיבית, דבר שמצריך התערבות רפואית ורוחנית כדי לעלות על דרך של החלמה ולטיפול בו.
ניתן לראות שהתוכנית מתייחסת להתמכרות כמחלה תפקודית, שבאמצעותה נדמה להפסיק את התמכרות המכור. יונג ופרנקל מביאים טענות שונות, יחד עם דוגמאות מהחיים האמיתיים, כדי להדגיש את חשיבותן של התבוננות והתערבות רוחנית בתהליך זה.
"תשבחות והאשמות, רווח והפסד, תענוג וסבל, באים והולכים כמו משב הרוח. על מנת להיות מאושרים, היו ניצבים איתן, כמו עץ גדול, נינוחים ושלווים בתוך כל אלה."
שילוב של גישות רפואיות, פסיכולוגיות ורוחניות
במחלת ההתמכרות, ההתכנסות לטיפול וההתמקדות בתהליך השיקום מצריכים שילוב של גישות רפואיות, פסיכולוגיות ורוחניות. התרומה של פסיכואנליזה ופילוסופיה אקזיסטנציאליסטית, כמו שנצטט מתוך ספרו של פרנקל, היא בהבנה העמוקה של החרדה האנושית והתרומה שלה לתהליך התמכרות.
מבחינת יונג, ההתמכרות היא לא רק מחלה פיזית או נפשית, אלא גם רוחנית. הוא מביא לעטוף את התהליך במסגרת רוחנית רחבה יותר, טוען כי התמכרות עשויה להיות סימן לחיפוש אחר משמעות רוחנית ואיחוד עם האל.
לכן, ניתן לראות את התמקדותם של פרנקל ויונג בגישות האנושיות והרוחניות כמקור לכישלון או להצלחה בתהליך השיקום. כך, הם מביאים לידי חשיבה את הגורמים הפנימיים והחיצוניים של התמכרות, ומחפשים דרכים ייחודיות להתמודדות ושיפור.
מבחינתם, ההתמכרות היא לא רק משבר בריאותי או פסיכולוגי, אלא גם הזדמנות להעמיק יותר בתהליך האנושי ולמצוא משמעות בחוויה האישית. בזמן שרובנו מסתכלים על ההתמכרות כעל בעיה רפואית או פסיכולוגית, פרנקל ויונג רואים בה גם את הפוטנציאל להתפתחות רוחנית ולהתגברות אישית.
כלל נראה שבהתמקדותם בגישות אקזיסטנציאליות ורוחניות, פרנקל ויונג מעניקים לטיפול בהתמכרות ממד נוסף של עמוקות ואומץ. הם יוצרים תהליכי שיקום שמשלבים את הגורמים הפיזיים, הנפשיים והרוחניים של המטופלים, מקדמים תהליכים של התפתחות אישית והבנת עצמי.
עצות מעשיות למודל הרוחני:
כמודל לטיפול בהתמכרות, ישנן מספר עצות מעשיות שיכולות לסייע לך בתהליך השיקום ובהתמודדות עם התמכרות. הנה כמה מהן:
1. חפש תמיכה מקרובים: חשוב לא להתמודד לבד ולחפש תמיכה מהמשפחה, חברים ואנשים בקרבתך. הם עשויים להיות תומכים ולספק לך את התמיכה והעזרה הדרושה בזמן קשיים.
2. הצטרף לקבוצת תמיכה: הצטרפות לקבוצת תמיכה כמו AA או NA עשויה להיות יעילה מאוד. בקבוצת תמיכה, תוכל להתחבר עם אנשים שחווים את אותם המגבלות וללמוד מהניסיון וההתמודדות שלהם.
3. כנס לטיפול מקצועי: פגישות עם טיפול פסיכולוגי או רפואי יכולות לספק לך כלים נוספים להתמודדות עם התמכרות. טיפול מקצועי יכול לעזור לך להבין את הגורמים העמוקים של ההתמכרות.
4. פתח מערכת יומית סטודנטיאלית: יצירת מערכת יומית סטודנטיאלית, תלמד/י 12 צעדים באופן קבוע, והקפדה עליה יכולה לעזור לך לשמור על יציבות ולמנוע היכנסות למצבים פוטנציאליים של חרדה או לחץ שעשויים להוביל להתמכרות.
5. תרגל טכניקות התמודדות: למד טכניקות התמודדות עם רגשות כמו רגיעה ושיקום קוגניטיבי. טכניקות אלו עשויות לעזור לך להתמודד עם מצבים קשים ולמנוע התמכרות ברגעי חולשה.
6. תחזק את הקשר עם עצמך: חשוב לשמור על קשר חזק עם עצמך ולטפל בצרכיך האישיים. זמן עם עצמך ותרגול אומנות הרגיעה כמו מדיטציה ויוגה עשויים לעזור לך להרגיש מרגיע ומאוזן.
7. התמקדות במטרות חיים: התמקדות במטרות חיים ובעתיד יכולה לסייע לך להתמודד עם התמכרות ולשמור על התמיכה שלך. יצירת מטרות חיים מעניקה כיוון ומשמעות לחיים, ויכולה להחזיקך מרוחק מתוך ההתמכרות.
אל תשכח לשמור על התמיכה סביבך, להתמקד בעצמך וברפואה המקצועית, ולהתמודד בצורה פעילה עם התמכרות ולא להישאר לבד.
שאלות לבחינה עצמית על מודל ה"מחלה":
1. מהם המרכיבים העיקריים של המודל ואיך הם משפיעים על תהליך ההתמכרות?
2. מהם הגורמים המניעים להתמכרות על פי המודל הזה? האם ישנם גורמים פיזיים, נפשיים או רוחניים שמשפיעים על תהליך זה?
3. אילו כלים ואסטרטגיות מוצעות על ידי המודל כדי להתמודד עם התמכרות?
4. האם המודל מתמקד בטיפול במצבי התמכרות מסוימים, כמו התמכרות לסמים או אלכוהול, או שהוא מתאים לכל סוגי ההתמכרות?
5. אילו הבדלים קיימים בין המודל שלך לבין מודלים אחרים לטיפול בהתמכרות?
6. מהם התוצאות או ההצלחות שניתן לצפות להשיג בעזרת המודל הזה?
7. אילו עיקרונות וערכים מונחים בבסיס המודל, וכיצד הם משפיעים על התהליך הטיפולי?
באמצעות השאלות הללו תוכל לעמוד על ידי יסודות המודל ולהבין את השיטה והתיאוריה שעומדת מאחוריו.
מנטרות שמתאימות למודל המחלה
הנה מספר מנטרות שעשויות להתאים לתהליך ההחלמה מהתמכרות:
1. האמון בתהליך: תזכור/י להאמין בתהליך השיקום ובכוחך להתמודד עם ההתמכרות באופן יעיל.
2. שמירה על תכנית יומית: התמקדות בתכנית יומית סטודנטית ושמירה על קיום ימים מבני ומסודרים.
3. מעקב אחרי תוכניות הטיפול: עקבו אחרי ההוראות והתוכניות הטיפוליות שנקבעו על ידי מטפלים מקצועיים.
4. חיזוק קשר עם תמיכה חברתית: שמירה על קשר עם קבוצת תמיכה, חברים או משפחה שיכולים לספק תמיכה ועזרה בזמן קשיים.
5. שימור על עקרונות המודל: שימור על העקרונות המקובלים במודל, כגון חסד, מגע ישיר עם חברים וחינוך מעבר למגבלות הרציונליזציה.
6. התמדה וסבלנות: התמדה בתהליך השיקום והסבלנות עם נפילות וקשיים בדרך.
7. שימור על קשר רוחני: התמקדות בשמירה על קשר רוחני ומדיטציה ככלי להתמודדות עם מתחים ולחץ.
8. התמקדות במטרות חיים: התמקדות בהשגת מטרות חיים חשובות ובמשמעות שלהן לצורך השיקום והתמודדות עם ההתמכרות.
9. הימנעו ממקומות דברים ואנשים : המניעה ממקומות ומצבים שעשויים לעורר רצון להתמכרות או לחזור לשימוש.
10. שימור התמצאות אישית: התמקדות בשיפור התמצאות אישית, בהתמודדות עם רגשות ובניהול יכולות קשר חברתיות.